מתחם אלקו - החרושת 3 רמת השרון / צילום: תמר מצפי
ניצחון גדול לישראל קנדה על עיריית רמת השרון: ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות עו"ד מורן בראון, דחתה את הערר שהגישה העירייה על תוכנית למתחם התעשייה אלקו שמצוי במזרח העיר, בסמוך למחלף מורשה בכביש גהה.
● 16 מיליון שקל לדירה ללא ממ"ד: השכונות המבוקשות בישראל שאין בהן מיגון פרטי
● המדינה מצטרפת לרשויות המקומיות ומסתערת על מכרז הענק של אנבידיה
התוכנית מבקשת להמיר את אזור המפעלים הישן, המשתרע על כ-57 דונם, לאזור תעסוקה בן ארבעה מגדלים עד 20 קומות, לשימושי תעסוקה ובשילוב עם מסחר בקומות הקרקע. נוסף על כך, כוללת התוכנית 600 יחידות דיור ב-6-8 מבנים של עד 10 קומות. התוכנית אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב, והעירייה הגישה ערר על ההחלטה בפני ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.
העירייה, שכאמור התנגדה לתוכנית עוד כשהוגשה לפני שלוש שנים לוועדה המחוזית, טענה, בין היתר, כי היא פוגעת בפיתוח והתפתחות אזור התעסוקה המטרופוליני המשני מורשה "עד כדי חיסולו", בשל "החדרת מגורים" בסמוך לצירי תחבורה ראשיים ולמוקדי מפגעים סביבתיים חמורים. לטענתה, התוכנית נעדרת ראייה תכנונית הוליסטית ואינה מספקת מענה למכלול ההיבטים הסביבתיים, התחבורתיים והתשתיתיים הנדרשים.
העירייה אף טבעה מושג תכנוני חדש שקשור לתוכנית. לטענתה, היא אינה יוצרת "עירוב שימושים" אלא "התנגשות שימושים". זו באה לידי ביטוי בהפרעות הדדיות בין שימושי התעסוקה, המסחר, המלאכה, המסעדות, אולמות האירועים והבידור לבין שימושי המגורים. מחד גיסא, המגורים צפויים לדחוק ולמנוע את המשך פיתוחו של אזור התעסוקה, ומאידך גיסא, המגורים עצמם ייפגעו באופן משמעותי ממטרדי רעש, זיהום וצפיפות הנובעים מהתנועה באזור התעסוקה ומהקרבה לכבישים הראשיים ולתשתיות, באופן חסר כל סבירות והיגיון תכנוני.
עוד טענה העירייה כי התוכנית מבזבזת שטחי קרקע הניתנים לניצול אינטנסיבי יותר לצורכי תעסוקה, החיונית לרמת השרון ומחמירה את המאזן הכלכלי הדרוש לעיר. לטענתה, הפגיעה מתבטאת בצמצום משמעותי של שטחי התעסוקה, תעשייה ומלאכה מ-57 דונם ל-15.5 דונם בלבד לשטחי תעסוקה, בעוד ששטחים אחרים מומרים למגורים.
הוועדה דחתה את הערר
ועדת הערר קבעה בהחלטתה כי "'אין עוד עסקינן ב'אזור תעשייה קלאסי' שמבקשים לשלב בו שימושי מגורים, אלא בתוכנית - שהעוררת (העירייה, א"מ) לא חולקת עליה בהיבט זה - בייעוד תעסוקה. להיבט זה, השלכות משמעותיות על כיווני הפיתוח האפשריים בתוכנית... עמדת העוררת כי קידום עירוב השימושים במתחם אלקו מנוגד למדיניות התכנון הארצית והמחוזית ומהווה 'החדרה' של שימושי מגורים לשטח שאינו מתאים הגדרתית לכך, אין בה ממש".
עוד קבעה כי "המחסור בשטחי תעסוקה (ברמת השרון, א"מ) כיום אינו תולדה של מחסור בשטח ובתוכניות מאושרות אלא חוסר במימוש. בנתונים אלה, העובדה כי התוכנית שלפנינו ממקסמת את האפשרות לממש את אותם 150 אלף מ"ר המאושרים כבר כיום באמצעות תכנון עדכני, יש בה בשורה... לאמור לעיל מצטרף הנימוק שלפיו כיווני הפיתוח של רמת השרון, ודאי בהיבטי מסחר ותעסוקה הם לכיוון מערב (לכיוון מתחם גלילות, א"מ)".
לעירייה היו טענות נוספות נגד התוכנית, שעסקו בחוסר מענה תחבורתי, באי עמידה בסטנדרטים סביבתיים, בבעיות אקוסטיקה ורעש ובמחסור בשטחי ציבור, אך גם טענות אלה נדחו ע"י ועדת המשנה לעררים.
ישראל קנדה רכשה את הקרקע ממשפחת זלקינד ב-2016 ב-169 מיליון שקל, ובמקור רצתה להקים במקום 1,500 דירות, אך בהדרגה הצטמצם מספרן, עקב התנגדויות הוועדות המקטמית והמחוזית לתכנון ולבנייה. אולם בעוד הוועדה המחוזית הסכימה להתפשר על 600 יחידות דיור, הוועדה המקומית, כאמור, המשיכה להתנגד לקונספט של הפיכת המתחם התעשייתי למתחם מעורב של תעסוקה ומגורים.