גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקרים שמגלים איך נקמה משפיעה על המוח

כשד"ר ג'יימס קימל עסק בעריכת דין, הוא הרגיש שהוא סוחר בנקמה עבור לקוחותיו באצטלה של רדיפת צדק ● היום הוא חוקר את רעיון ההתמכרות לנקמה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל ומפתח שיטות להיגמל ממנה ● מה קורה במוח של אדם עם רגשות נקם, ולמה חלק מהחוקרים מסתייגים מהמסקנות של קימל?

סצנה מתוך הסרט ''להרוג את ביל'' של טרנטינו / צילום: באדיבות YES
סצנה מתוך הסרט ''להרוג את ביל'' של טרנטינו / צילום: באדיבות YES

בלילה אפל אחד בפנסילבניה של תחילת שנות ה־80 עמד הנער ג'יימס קימל ובידיו רובה, מכוון לקבוצת נערים שהציקו לו במשך שנים. כשבועיים קודם לכן, הנערים הללו הרגו את הכלב שלו, ופנייה למשטרה לא הניבה תגובה. באותו לילה, קבוצת הנערים הגיעה לבית של קימל והציתה את תיבת הדואר שלו.

מחקר חדש מציע: לא צריך 10,000 צעדים ביום כדי לשמור על הבריאות
התערבות חירום או ניסיון השתלטות: מה קורה בקופת החולים הגדולה במדינה?

קימל, שבמשך שנים לא הגיב להצקות, הרגיש פתאום שהוא מאבד שליטה. הוא יצא מביתו כשבידו הרובה ונסע אחרי הרכב של אותם נערים. כעבור כמה רגעים הם עצרו את הרכב ויצאו ממנו כדי לבדוק מי עוקב אחריהם. הם לא היו חמושים, וקימל היה מיומן בירי. הוא הרגיש שהוא יכול להרוג במהירות את ארבעתם, ומאוד רצה לעשות זאת. "אבל הבנתי באותו רגע שאני עלולה להרוס את החיים שלי. לא רק שאגיע לכלא, אצטרך לחיות כל חיי עם הידיעה שאני רוצח. אז פניתי לאחור וחזרתי הביתה".

קצת קיוויתי לשמוע שלפחות הפחדת אותם כהוגן.
"ברור. אנחנו בני האדם מחווטים לרצות נקמה. והאמת היא שגם שנים אחר כך לא סלחתי להם. עדיין רציתי להזיק להם, אבל לא לשלם את המחיר".

קימל הבין בדיעבד שתיעל את הרצון בנקמה לעריכת דין. "נכנסתי לעסקי הנקמה. עורכי דין הם אנשים בחברה שיש להם זכות חוקית ומוסרית להשיג נקמה עבור הלקוחות שלהם. אלא שעם הזמן הבנתי שאני מרגיש כמו מכור. כשהצלחתי לנקום, הרגשתי שאני בהיי. לא רק מהניצחון, אלא מעצם גרימת הסבל לצד הפוגע לכאורה. ראיתי שגם הלקוחות שלי אוהבים מאוד את התחושה הזאת, וחלקם חוזרים אליי כדי לזכות בה שוב ושוב".

ד''ר ג'יימס קימל / צילום: Michelle Senatore

קימל החל לזהות את התחושה הזאת גם במישורים אחרים בחייו. "ראיתי שאני מבצע נקמות קטנות בבת הזוג, בילדים או בחברים שלי כשהם פוגעים בי, לשיטתי. ותמיד היה האלמנט הזה של ההנאה, לדעת שווידאתי שכל מי שפוגע בי משלם מחיר. הפכתי לבריון, ובכך סגרתי לכאורה מעגל עם הבריונות שהופנתה כלפיי".

כיום קימל חוקר את רעיון הנקמה כהתמכרות. המאמר הראשון שלו, שדן ב"קרייבינג לנקמה", התפרסם ב־2018, וב־2020 כבר דיבר על נקמה כהתמכרות. אף שהדוקטורט שלו הוא במשפטים, הוא מרצה בבית הספר לפסיכיאטריה של ייל זה עשור, והשנה מונה למרצה בכיר. לפני כחודשיים יצא לאור ספרו The Science of Revenge בהוצאת פנגווין רנדום האוס.

מנוע של אלימות בעולם

קימל מספר לגלובס שהוא שינה את מסלול הקריירה שלו אחרי שניסה להתרחק מתחושת הנקמה וגילה שקשה לו מאוד בלעדיה. "החלטתי להתמודד עם זה במישור הדתי־רוחני, וכתבתי ב־2005 את הספר Suing for Peace, שדן בקשר בין מערכת המשפט לאופן שבו תרבויות שונות מדברות על נקמה ועל סליחה. בספר הזה הצעתי שהחברה שלנו שמה דגש מוגזם על חיפוש צדק במערכת המשפט, לעומת אפשרויות אחרות של התמודדות עם עוול". ב־2015 הוא הקים את האתר Saving Cain, שנועד להנגיש תמיכה נפשית לאנשים ששוקלים לבצע פשעים אלימים.

באותה תקופה קימל הבין שההתמודדות במישור הרוחני והסוציולוגי עוזרת לו רק עד גבול מסוים, ופנה לעולם הפסיכולוגיה וחקר המוח. תחילה בחן את הקריטריונים להתמכרות לפי ה־DSM, ה"תנ"ך" של מאבחני הפרעות נפשיות, וזיהה שבעה מתוך 11 תסמינים רשומים. "התחלתי לשתף פעולה עם חוקרי מוח שערכו סריקות וראו שאכן נקמה מעוררת את מעגלי הסיפוק והתגמול במוח", הוא אומר.

קימל מכנה את הנקמה "ההתמכרות המסוכנת ביותר", משום שהאלימות העולמית עולה ביותר שנות חיי אדם מכל התמכרות לסם מסוכן כלשהו, ורוב האלימות מונעת על ידי רצון בנקמה.

אם אנחנו מדמיינים נקמה כמסע פיזי של אדם אחרי אלה שפגעו בו, כמו אותו ילד מושפל מתחילת הכתבה שלמד להשתמש ברובה או הכלה מהסרט Kill Bill של קוונטין טרנטינו, שרודפת אחרי כל מי שפגע בה ובעובר שלה, הרי שקימל לוקח אותנו לעולם הווירטואלי. "שיימינג, לינצ'טרנט, קינסול - כולם סוג של פורנו נקמה".

רעיון מחוץ לקונצנזוס

ספרו האחרון של קימל מתאר את המחקרים שנערכו עד היום כדי להוכיח שאכן התגובה לנקמה במוח יכולה להיות דומה להתמכרות. "המחקר מראה שכאשר אנחנו חשים בחוסר צדק כלפינו, אנחנו חווים כאב. מעגלי הכאב במוח נדלקים. וכאשר אנחנו משיגים נקמה, יש עירור של מעגלים הקשורים בעונג ובתגמול, הנחשבים חלק מתופעת ההתמכרות, והם נועדו להיות קונטרה לכאב. מחקרים בעכברים הראו שלאחר פגיעה חזקה מספיק, הם יעדיפו הזדמנות לנקמה על פני אוכל. הם אפילו מוכנים להכאיב לעצמם כדי לנקום".

הרעיון של נקמה כהתמכרות עוד לא נחת בלב הקונצנזוס המדעי, כפי שעולה משיחות עם חוקרים ישראלים.

"מסקירה של הספרות, נראה שמחקרים של קימל ושל קבוצה אחרת תומכים ברעיון שנקמה מפעילה את המנגנונים המוחיים בעוצמה ושאכן נוצר דפוס שנראה כמו התמכרות, בעוד שמחקרים אחרים לא הצליחו להראות את התופעה הזאת", אומר ד"ר ניב רגב, מהמחלקה לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת בן גוריון.

"מערכת התגמול בהגדרה מופעלת כשאנחנו משיגים את המטרה שלנו. לכן הגיוני שאם הצבנו לעצמנו מטרה לנקום, השגת המטרה תהיה מתגמלת עבורנו. אנחנו יודעים, בעיקר ממודלים של חיות, שכאשר ישנה הפעלה מאוד חזקה של מערכת התגמול, תיווצר נטייה לחזור על ההתנהגות הזאת שוב ושוב. אבל לא כל הפעלה של מערכת התגמול עושה זאת. למערכת התגמול יש עוד תפקידים חוץ מהתמכרות".

לדברי רגב, אפילו חזרתיות בהתנהגות אינה בהכרח התמכרות. "כדי לתמוך ברעיון של נקמה כהתמכרות אנחנו צריכים להראות שאצל המכורים לכאורה נוצר רצון לנקום כשמערכת התגמול מופעלת על ידי גורם חיצוני. עוד אופציה היא לכבות באמצעים כימיים את אזור התגמול באופן זמני ולראות אם ההתנהגות פוחתת, אבל את זה לא עושים באנשים הנחשבים בריאים. גם לגבי התנהגויות אחרות המטופלות כהתמכרות, כמו התמכרות לרשתות חברתיות או למשחקים בטלפון, אין בהכרח כל המידע הזה".

לדברי פרופ' מיכאל גלעד, מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, "השיח הטיפולי היום מרחיב את רעיון ההתמכרות. קשה להפריד, למשל, באמצעות מבט על סריקה מוחית בלבד, בין התמכרות לסמים לבין חשק עז לסם לבין תגובה של עונג ממנו. אנחנו לא מבינים את מערכת התגמול עד הסוף, אבל כן מתחילים להבין שיש הבדל בין לרצות ללאהוב. יש חוויות שנותנות לנו הנאה, ויש לנו לפעמים רצון בדברים שאינם נותנים לנו הנאה. כשמדברים על סמים, הרעיון הזה ברור, ובתחומים אחרים הוא פחות ברור. למשל אנשים שמכורים לעבודה, או לגלילה ברשתות החברתיות, לא בהכרח נהנים מזה. בכל זאת יש להם דחף לעשות את זה. אז יותר קל להגיד שיש לנו תגמול שיוצר רצון חוזר למשהו מאשר לומר שאנחנו מתמכרים לו".

פרופ' מיכאל גלעד / צילום: פרטי

פרופ' גולן שחר, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חושב שרעיון ההתמכרות לנקמה הוא הגיוני למדי. "כשאדם פוגע בי באופן משמעותי, הוא מפורר את תפיסת העולם שלי, את האופן שבו אני חושב על צדק, שכר ועונש. אם אני אפגע בו, אשקם את הקוהרנטיות של תפיסת העולם שלי. לכן יש כאן תגמול.

"אנחנו רואים שהרצון לשמר את הדרך שבה אנחנו רואים את העולם הוא ממכר. לכן גם ביקורת עצמית יכולה להיות ממכרת אצל אנשים מסוימים, אם היא מאששת את מה שהם כבר חושבים על עצמם. בדרגה הקיצונית של התמכרות לביקורת עצמית, יכולה להיווצר ממנה פסיכופתולוגיה. הגיוני שהנקמה תעבוד באותה צורה.

"הנקמה כשלעצמה היא חלק מהחיים. היא מרתיעה, היא מחזקת את תחושת הצדק, יש בה גם יתרונות. הקוגניציה יוצרת רגש שיכול ליצור את ההתמכרות. אנחנו קוראים לזה 'קוגניציה חמה'. ואז יכולה להיווצר התמכרות. כמטפל, אני רואה את זה כל הזמן".

הנקמה טובה לחברה?

מחקר שנערך לאחרונה הראה שילדים לומדים לפגוע חזרה במי שפגע בהם מוקדם יותר משהם לומדים להחזיר טובה למי שהיטיב איתם.

לדברי גלעד, "יש גישות שאומרות שנקמה טובה לחברה, כמו התנהגות אלטרואיסטית, או לפחות התפתחה כי הייתה טובה לחברה ברגע מסוים בהיסטוריה. לחברות יש קושי גדול להישאר יציבות, כי תמיד יש אוכלי חינם, אנשים שלא משתפים פעולה. משטור של האחר לכיוון הצדק, כפי שהקבוצה תופסת אותו, הוא כלי חשוב למניעת הקריסה של החברה, ואולי לכן המוח התפתח כך שהנקמה היא מתגמלת. אין בה הנאה מיידית, זה לא נעים פיזית ללכת להרביץ למישהו. זאת פעולה שנעשית רק בזכות מנגנון התגמול".

גלעד עצמו רואה בנקמה רגש המשיק לכעס. "כשאני מרגיש כעס, כשאני מחפש נקמה, אני מרגיש כוח - אני יכול להשפיע על המציאות, וזה צורך נורא בסיסי. ובהחלט יש אנשים שנשענים על כך בתור אסטרטגיית חיים עיקרית במחירים מאוד גדולים, ובצורה לא אדפטיבית".

הוא קושר זאת גם לתופעה שנצפתה בקרב קורבנות של תקיפה, כולל תקיפה מינית, שהציבו את עצמם שוב ושוב בסיכון. "מגיעים לאותו מקום במטרה שהפעם זה ייגמר אחרת, כסוג של רצון בתיקון ובמטרה להשיג שליטה, ועושים זאת שוב ושוב. אז השאיפה לנקמה החוזרת שוב ושוב היא אולי וריאציה על הרעיון הזה".

מדעי הסליחה

אוניברסיטת ייל קיבלה את קימל לשורותיה בעיקר כדי שיפתח את המודל שהגה כדי להתמודד עם התמכרות לנקמה. "לא היה מודל 12 שלבים בתחום הזה, כמו להתמכרויות אחרות", אומר קימל, "והרגשתי שאפשר לא רק לשפר את השליטה של המכורים ברצון שלהם לנקום, אלא לטפל ברגשות השליליים שגורמים לרצון לנקום מלכתחילה".

נקודת המוצא של קימל היא שרגשות נקמנות פוגעים קודם כול במי שמרגיש אותם. "מחקרים מראים שנקמה מובילה למעגלי נקמה נוספים שלא נגמרים, וגם גורמת לנוקם להרגיש רע יותר בסופו של דבר. מה גם שאנחנו נוקמים לעתים בקורבן תחליפי ולא באמת בפוגע עצמו. במבט כלל עולמי, נקמה יוצרת אלימות הרבה יותר משהיא עוצרת אותה".

לדבריו, "כמו שאנחנו מחווטים לנקום, כך אנחנו גם מחווטים לסלוח, ובניגוד לנקמה שיוצרת הרגשה טובה רגעית כקונטרה לכאב, סליחה ממש מכבה את מערכת הכאב, וגם מפעילה את האונה הפרונטלית, זו שגורמת לנו לקבל החלטות טובות ומושכלות".

קימל פיתח את רעיון ה־Non Justice System, שפוטר אותנו מהצורך להשיג צדק ומתרחש ב־Miracle Court. "זה בית משפט שמתקיים בתוך הראש שלנו. הרי אם הסבל שמעורר בנו רצון לנקמה נובע מהזיכרון שלנו, הרי שגם הטיפול בו יכול להיות בראש שלנו.

"בבית המשפט של המיינד שלנו, אנחנו תובעים בדמיון את מי שפגע פנו. תחילה, אנחנו הקורבן המעיד. אחר כך, אנחנו הפרקליט המסביר את חומרת המעשה וטיב הפשע. אחר כך אנחנו הפוגע ועורך הדין שלו. ואפשר לתת לפוגע כל עונש ולדמיין שהוא מקבל אותו. הרי מה אנחנו בעצם רוצים כקורבנות עבירה? שיכירו במה שקרה לנו ונחווה את העולם כצודק".

זאת לא בדיוק סליחה.
"אנחנו לא מצפים מהנפגע להגיע אל הפוגע ולומר לו 'אני סולח לך'. אנחנו לא מצפים מנפגע לומר 'זה בסדר' או 'הפסקתי לכעוס', אלא רק להכריז על הסיפור כסגור. הוא עושה זאת לא למען הפוגע אלא למען עצמו, כדי שהאירוע לא ימשיך להרוס את חייו.

"אם אנחנו מצליחים בבית המשפט של המיינד להבין באמת גם את המניעים של הפוגע ולחוש כלפיו אמפתיה, מה טוב. זה מאפשר תהליך עוד יותר עמוק, אבל זה לא הכרחי.

"לפעמים אי־אפשר להגיע אל הפוגעים, לפעמים הם מתים, לפעמים הגעה אליהם תהיה הזדמנות חדשה לפגוע. אז למזלנו, אין צורך בשיתוף פעולה עם הפוגע בשביל להחלים". קימל עובד היום על פיתוח בית המשפט של המיינד בתור אפליקציה.

רגב מצביע גם על הצורך בשינויים בהסכמות החברתיות. "אם נשנה את המסרים שאנשים נחשפים אליהם מהחברה באופן יומיומי, נוכל לשנות את ההתנהגות שהם מרגישים שזמינה להם". מחקרים בארה"ב כבר הראו שאנשים אמנם נהנים יותר לצפות בסרטים המראים נקמה מאשר בסרטים המציגים סליחה, אבל הם מגדירים את האחרונים כמשמעותיים ומעוררים מחשבה יותר.

גלעד מציע מחקר אופטימי לסיום. "אנחנו רואים אפילו בשימפנזות מנגנונים של פיוס אחרי אסקלציה של קונפליקט. הן ייתנו מתנות, או יציבו את עצמן בעמדה פגיעה מול הצד השני. סליחה נותנת תחושה של שליטה. מעגל ההרס הוא לא האופציה היחידה".

עוד כתבות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר