גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חברות אוצר": הטרנד החדש שכובש את וול סטריט חצה רף של 100 מיליארד דולר

בזמן שמחיר הביטקוין שובר שיאים, שורה של חברות ציבוריות משקיעות מיליארדים במטבעות דיגיטליים ומעמידות למבחן את המודל שהביא לזינוק של 3,300% במניית חברת מיקרוסטרטג'י - הרבה יותר מהביטקוין עצמו ● גם הנשיא טראמפ, אילון מאסק, מרטין שלאף ומניית ה"מם" גיימסטופ נדבקו בשיגעון החדש של וול סטריט

מייקל סיילור (מימין), מייסד ומנכ''ל סטרטג'י (לשעבר מיקרוסטרטג'י), ומרטין שלאף, בעלי קרן Alpha Capital Anstalt / צילום: SKATA via Reuters
מייקל סיילור (מימין), מייסד ומנכ''ל סטרטג'י (לשעבר מיקרוסטרטג'י), ומרטין שלאף, בעלי קרן Alpha Capital Anstalt / צילום: SKATA via Reuters

עד לפני מספר חודשים הייתה שארפלינק (Sharplink) עוד חברה מתחום הטכנולוגיה להימורי ספורט באינטרנט, שנסחרה בנאסד"ק מבלי לעורר עניין משמעותי אצל המשקיעים. יותר מכך, בטרם הגיעה בסוף 2023 לשווי שפל של מיליוני דולרים בודדים, קיבלה תדיר אזהרות מנאסד"ק על אי־עמידתה בתנאי המסחר.

שתי חברות פינטק ממליצות: 30 מניות "בינוניות" בוול סטריט שכדאי לשים אליהן לב
זינוק של 440% בחודש: מניות המם החדשות שכובשות את וול סטריט

הדבר הביא את הנהלת שארפלינק להבנה שיש לשנות כיוון, כשכבר בקיץ הקודם היא הודיעה על כוונתה לבחון "אפשרויות אסטרטגיות". האפשרות שנבחרה בסופו של דבר הייתה כניסה לתחום הקריפטו. כך בחודש מאי האחרון הודיעה החברה על גיוס הון גדול של 425 מיליון דולר, במטרה לרכוש את'ריום, מטבע הקריפטו השני בגודלו אחרי הביטקוין. כחלק מהמהלך גייסה הנהלת החברה את ג'וזף לובין, אחד ממייסדי האת'ריום, שהצטרף לשארפלינק כיו"ר.

התוצאה הייתה מסחררת: תוך כמה ימים זינקה המניה מרמות של כ־3 דולרים לשיא של כ־79 דולר, ששיקף לשארפלינק שווי שוק של 7.9 מיליארד דולר. בהמשך היא נחלשה ונסחרה בתנודתיות. כיום, במחיר מניה של 27.4 דולר, שווי החברה מגיע ל־2.7 מיליארד דולר.

המקרה של שארפלינק לא ייחודי. למעשה, היא אחת משורה ארוכה של חברות ציבוריות שאימצו בשנתיים האחרונות אסטרטגיה של נטישת הפעילות המסורתית שלהן, לטובת הפיכתן לחברות אוצר (Treasury Company), אשר מתמקדות ברכישה והחזקה בנכסים דיגיטליים, לרוב ביטקוין (שמחירו עלה בתקופה זו ב־300%), כנכס העיקרי במאזניהן. זאת, כחלק מניסיון לקרוץ למשקיעים שמחפשים חשיפה לתחום הקריפטו ולשאר המטבעות הדיגיטליים.

ייתכן שהשם שארפלינק מוכר למשקיעים מישראל, שכן מדובר בחברה שרכשה לפני ארבע שנים את חברת הטכנולוגיה הישראלית הוותיקה MTS (מר טלמנג'מנט), שהקים איש העסקים חיים מר.

MTS, שסיפקה פתרונות לתחום הטלקום, נרכשה בעסקת מניות בסך כ־22 מיליון דולר שבאמצעותה הפכה שארפלינק, שהייתה קודם לכן חברה פרטית, לחברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק. בדיעבד, נראה שעסקת MTS נועדה בעיקר לצורך זה, משום שכעבור כשנה עסקי MTS נמכרו במחיר זניח לחברה אחרת.

חיים מר לא זכה ליהנות מהזינוק במחיר המניה ומהשינוי האסטרטגי שעברה; לאחר המיזוג בין שארפלינק ל־MTS הוא אמנם החזיק בכ־1.8% ממניות שארפלינק, אך בשנים שחלפו מאז מכר אותן. עם זאת, מי שהייתה בעלת מניות בולטת ב־MTS ונשארה להחזיק גם במניות שארפלינק, היא קרן ההשקעות Alpha Capital Anstalt של המיליארדר היהודי מרטין שלאף. זו המשיכה להשקיע בשארפלינק גם בתקופות הקשות שלה, ולפני גיוס ההון האחרון החזיקה בכ־8% מהמניות.

הקרן ככל הנראה הייתה גורם דומיננטי בהחלטת החברה להיכנס לתחום הקריפטו. בשיחה עם גלובס, חיים מר מפרגן לבכיר הקרן, ג'וזף האמר: "יהודי חכם, חרדי, שעובד מבוקר עד ערב, ואני מקווה שיצליח במהלכים האלה", אמר.

חברת התוכנה שהפכה לאימפריית ביטקוין

מי שבמידה רבה אחראים לטרנד "חברות האוצר" הם חברת סטרטג'י , הידועה בעיקר בשמה הקודם מיקרוסטרטג'י, והעומד בראשה - איש העסקים מייקל סיילור. בשנת 1989 הקים סיילור יחד עם שני שותפים את מיקרוסטרטג'י, שהחלה את דרכה כחברת תוכנה המספקת בעיקר שירותי בינה מלאכותית לעסקים (BI).

במהלך שנת 2000, בימי התפוצצות בועת הדוט.קום, הייתה החברה מעורבת בשערורייה חשבונאית, שהובילה אותה לפרסם מחדש את תוצאותיה השנתיות, והביאה אותה לסף פשיטת רגל. עם זאת, החברה וסיילור הצליחו להגיע להסדרת מול רשות ני"ע האמריקאית (SEC), והמשיכו לפתח את קו המוצרים שלהם שעבר בעיקר לענן.

אלא שהמפנה הגדול בתולדותיה כלל לא הגיע מתחום פעילותה. בקיץ 2020 הודיעה מיקרוסטרטג'י על כוונתה להשקיע 250 מיליון דולר מעודפי המזומנים שלה בביטקוין, זהב ו"נכסים אלטרנטיביים" אחרים, כגידור מפני האינפלציה והשחיקה בערכו של הדולר.

"הגיוני להעביר את הנכסים שלנו להשקעות שלא ניתן לנפח", אמר סיילור באותה העת, תוך שהוא רומז ליתרון הטמון בעובדה שכמות מטבעות הביטקוין בשוק היא ידועה, ולא ניתנת לשינוי בידי אף חברה או מוסד.

מאז אותה החלטה סטרטג'י וסיילור, שזכה למעמד של "כוכב", נכנסו למסלול מהיר של השקעה במטבע הדיגיטלי, תוך שהם הופכים לאחד השחקנים הדומיננטיים בשוק. בחמש השנים האחרונות רכשה החברה מעל ל־600 אלף מטבעות ביטקוין, המהווים כ־3% מסך מטבעות הביטקוין בעולם, בשווי כולל של יותר מ־70 מיליארד דולר.

המהלך הביא לתוצאה מדהימה - זינוק של כ־3,300% במחיר מניית סטרטג'י בחמש השנים האחרונות, לשווי שוק של כמעט 120 מיליארד דולר. כל זאת, בזמן שהביטקוין עצמו רשם באותה תקופה זינוק של 1,100% "בלבד", ומניית אנבידיה חביבת המשקיעים בוול סטריט, טיפסה ב־1,500%.

בשלבים הראשונים השתמשה סטרטג'י בעיקר במזומנים שברשותה לצורך רכישת הנכסים הדיגיטליים. אך מאז היא שכללה את המודל וכעת מתמקדת בעיקר בהנפקת אג"ח להמרה, באמצעותן היא ממשיכה לרכוש באופן קבוע ביטקוין. בראיון שהעניק סיילור בסוף השנה שעברה לרשת CNBC, הוא הסביר את ההיגיון מאחורי המודל שלו: "אנחנו מנפיקים חוב של 3 מיליארד דולר המגובה בביטקוין של 600 מיליון דולר. הוא מגיע לפירעון בעוד חמש שנים, ובדרך אנחנו משלמים ריבית של 0%. כלומר, אנחנו קונים ביטקוין בהיקף 3 מיליארד דולר, ומקבלים רווח ארביטראז' של 2.4 מיליארד דולר. אלא שאז במהלך חמש השנים, אנו מכפילים או מרבעים את ההשקעה, כי אנחנו קונים נכס שעולה מהר יותר".

למרות הביטחון של סיילור ומשקיעיו, יש לא מעט גורמים בשוק שמזהירים מפני המינוף הגבוה של סטרטג'י, שתלויה באופן בלעדי בביצועים של הביטקוין.

לכך ניתן לצרף גם את העובדה שמניית החברה נסחרת לפי שווי שגבוה באופן משמעותי משווי ההחזקות שלה בביטקוין (פרמיה של 60%), ללא הסבר כלכלי מסוים. כמו גם את האפשרות של המשקיעים להיחשף לנכס בצורה פחות ממונפת, באמצעות השקעה בתעודות הסל שעוקבות אחרי המטבע ואינן תלויות בטרנדים ובגחמות של המשקיעים.

גם טראמפ וגיימסטופ בחגיגה

הזינוק האדיר במניית סטרטג'י הביא לכך שלא מעט חברות ניסו לשכפל את ההצלחה, באמצעות אימוץ מודל "חברות האוצר", כינוי אותו טבע סיילור בעצמו. על פי האתר Bitcoin Treasuries, המבצע מעקב אחרי ההחזקות של השחקנים המרכזיים בתחום, ישנן מעל 150 חברות ציבוריות ברחבי העולם שרכשו ביטקוין ומחזיקות יחד בכ־4% מהמטבעות בשוק, בשווי כולל של מעל 100 מיליארד דולר (הרוב בידי סטרטג'י).

למעשה, החברות הציבוריות הן השחקן השני בגודלו בתחום, שניות רק לקרנות הסל (ETF) העוקבות אחרי המטבע (המחזיקות 7% מהמטבעות). אלו הושקו בשנה שעברה, ומאז זכו לפופולריות רבה מצד המשקיעים.

אחת מאותן חברות היא קמעונאית משחקי הווידיאו גיים סטופ , אשר עלתה לכותרות במהלך משבר הקורונה כשהייתה לאחת מ"מניות המם", שמשקיעי הריטייל ביצעו בה מהלכים אגרסיבים שהזניקו את שווייה.

בחודשים האחרונים הודיעה החברה כי בכוונתה לגייס סכום של כ־1.75 מיליארד דולר, באמצעות הנפקת אג"ח להמרה שתשמש אותה לרכישת ביטקוין.

אלא שלמרות זינוק קצר במחירה לפני כחודשיים, מניית גיימסטופ נמצאת במומנטום שלילי ובסך הכול ירדה ב־21% מתחילת השנה, על אף הקפיצה במחיר הביטקוין.

חברה נוספת שהודיעה על מהלך דומה היא Trump Media and Technology , שהוקמה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ומחזיקה ברשת החברתית "Truth". לאחרונה הודיעה החברה כי גייסה סכום של כ־2.3 מיליארד דולר לצורך השקעה בביטקוין, כשנכון להיום היא מחזיקה במעל 18 אלף מטבעות בשווי מעל 2 מיליארד דולר. עם זאת, בדומה לגיים סטופ, המהלכים הללו טרם הצדיקו את עצמם, ומניית החברה עדיין נסחרת בכ־40% פחות מערכה בתחילת השנה.

"יש פה טרנד, וכל אחד מנסה להדביק את השני", סבור אילן שטרק, מנכ"ל אלטשולר שחם הוריזון, העוסקת במסחר במטבעות דיגיטליים. "לכן כל עוד השוק פה עולה, אני מאמין שיצטרפו אליו עוד חברות שירצו ללכת בכיוון הזה". עם זאת, הוא מבהיר שמי שרוצה להיחשף למטבע באמצעות חברות ציבוריות צריך להתחשב במינוף המשמעותי של חלקן: "לפני שמשקיעים בחברות הללו צריך לשים לב לאסטרטגיה של החברה, ולוודא שאין פה מינוף יתר".

"נמצאים בשלב 'הבהלה לזהב'"

לצד אלה שאסטרטגיית אוצר הביטקוין אינה עובדת עבורם, יש גם לא מעט חברות שכבר קוצרות את פירות ההשקעה במטבע הדיגיטלי, במיוחד בין אלו הפועלות מחוץ לארה"ב. כך למשל, חברת המלונות היפנית Metaplanet הכריזה בשנה שעברה על "שינוי אסטרטגי", שבמסגרתו היא נפרדה באופן הדרגתי מהפעילות המסורתית והפכה ל"חברת אוצר".

בחודש שעבר, הציגה הקבוצה תוכנית שאפתנית להגדלה אגרסיבית של עתודות הביטקוין שלה, מ־15.5 אלף כיום ליותר מ־210 אלף מטבעות עד סוף 2027, נתון שווה ערך לכ־1% מכלל הביטקוין שנכרה אי פעם, נתח ששווה כמעט 23 מיליארד דולר במחירים הנוכחיים.

"אנחנו חושבים על זה כבהלה לזהב־ביטקוין", אמר מנכ"ל Metaplanet, סיימון גרוביץ', בראיון לפיינשל טיימס בתחילת החודש. "אנחנו צריכים לצבור כמה שיותר ביטקוין… כדי להגיע לנקודה שבה זה פשוט מקשה מאוד על אחרים להדביק את הפער".

לדברי גרוביץ', לשעבר בנקאי השקעות בסניף גולדמן זאקס בטוקיו, צבירת עתודות הביטקוין אינה עומדת רק בפני עצמה, אלא גם תאפשר לחברה לבצע מהלכים פיננסיים משמעותיים בעתיד.

לתפיסתו, אחרי צבירת המטבעות מגיע השלב השני, אשר "במהלכו הביטקוין, כמו ני"ע או אג"ח ממשלתיות, יופקד בבנקים והם יספקו מימון אטרקטיבי מאוד כנגד הנכס. בדרך זו נשיג מזומן שנוכל להשתמש בו כדי לקנות עסקים רווחיים בעלי תזרים מזומנים". לפחות בינתיים נראה שהמשקיעים מביעים עניין במהלך, שהביא לזינוק של יותר מ־560% במניית Metaplanet בשנה האחרונה.

על אף שכיום רוב הח ברות שמחזיקות במטבע פועלות בעיקר בענפי הקריפטו, במבט קדימה יש מי שמעריכים שבשנים הקרובות תגדל כמות החברות שמחזיקות בפעילות עסקית משמעותית בתחומים שונים, ומכניסות רכיב מסוים של ביטקוין למאזנן. "רואים כל הזמן את התהליך הזה, איך השוק מתקדם יותר ויותר להכרה וללגיטימיות", לדברי שטרק מהורייזון. "אני חושב שהמגמה הזאת תלך ותגבר, ונראה את זה קורה בטווח הבינוני", הוא מעריך.

אולי הדוגמה הבולטת לכך היא ענקית הרכבים החשמליים טסלה שמוביל אילון מאסק, שמחזיקה כיום בכ־11.5 אלף ביטקוין בשווי של מעל 1 מיליארד דולר. במהלך הרבעון הראשון השנה רשמה החברה גידול של כ־347 מיליון דולר בשווי החזקותיה בביטקוין, הודות לזינוק במחיר המטבע בתחילת השנה, מה שגם תרם לשורה התחתונה של החברה.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; אלביט קפצה ב-7%, אנבידיה עלתה בכ-1%

נאסד"ק עלה ב-0.4% ● האופוזיציה בצרפת הודיעה שלא תתמוך בהצבעת האמון שיזם ראש הממשלה, בורסת פריז נפלה ● טראמפ מטלטל את השווקים ואת הדולר: מאיים על סין ומפטר את חברת הפד שאומרת, "אין לו סמכות" ● אינטל: החזקת הממשל במניות החברה מסוכנת ● בנק אוף אמריקה ממליץ על ענקית הטכנולוגיה שבאפט מכר, וטוען שהקמפיין עם סוויני סידני לא יעזור לענקית הביגוד

ניקולאי טנגן,  מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Matt Rourke

"שחקנית שולית בבורסה": מימושי הקרן הנורבגית לא עצרו את הראלי במניות הבנקים

קרן העושר הגדולה בעולם ממשיכה במסע חיסול ההחזקות שלה בארץ, עם מכירת מניות הבנקים הישראליים ● בשוק סבורים שההשפעה הנקודתית על הסקטור אינה דרמטית ● אמיר כהנוביץ', פרופיט: "מה שחשוב זה אם הרווחיות תיפגע, ולא מי מוכר ומי קונה את המניות"

מטוס F-35 ''אדיר'' מתוצרת לוקהיד מרטין / צילום: לוקהיד מרטין

אחרי אינטל: הענקית הביטחונית שהפכה ליעד של טראמפ

בשיחה עם CNBC, מזכיר מחלקת המסחר האמריקאית, הווארד לוטניק, הצהיר כי הממשל שוקל לרכוש החזקה בחברה הביטחונית לוקהיד מרטין ● אתמול, בכיר בממשל ציין כי העסקה שנסגרה לאחרונה בין ארה"ב לאינטל היא חלק מאסטרטגיה רחבה, שמטרתה ליצור קרן עושר ריבונית

מטוס של דלתא איירליינס / צילום: דלתא איירליינס

החברה האמריקאית שמאשרת: תחזור לישראל בספטמבר

דלתא איירליינס מודיעה רשמית כי תחזור לפעול בקו תל אביב – ניו יורק החל מ־1 בספטמבר, עם 7 טיסות שבועיות ● החל מחודש הבא יפעלו בישראל 4 חברות תעופה בקו זה: אל על, ארקיע, יונייטד ודלתא

נתיבות. כמעט בלי דירות במסלול הגרלה / צילום: Shutterstock

כמעט 8,000 דירות: גל המכרזים האחרון מציג את הפיתוח העתידי של הנגב המערבי

לפני מלחמת "חרבות ברזל" אזור הנגב המערבי ידע קצב פיתוח אדיר, וכעת נראה כי הוא נעצר רק לרגע ● מתוך שיווק 25 אלף יח"ד שפורסמו לאחרונה – יותר מ־30% הן בשדרות ובנתיבות, כולל מכרז גדול לשכירות ארוכת־טווח ● וגם אופקים בתמונה, עם תוכניות לעוד אלפי דירות חדשות

אורי פז, מנכ''ל קבוצת מכלול / צילום: דניאל לילה

"ההתחדשות העירונית המתוכננת בישראל לעשור הקרוב היא עניין של 2 טריליון שקל"

אורי פז, מנכ"ל קבוצת מכלול למימון חוץ־בנקאי, צופה כי ברגע שהמלחמה תיגמר "השוק יעלה שוב להילוך חמישי" ואינו מודאג מחברות הנדל"ן שנקלעו לקשיים ("יש מי שיקנה")

מטוס של וויזאייר בנתב''ג / צילום: Shutterstock

מתי יגיעו המטוסים של וויזאייר? פרטים חדשים על המהלך שמטלטל את הענף

לגלובס נודע כי בכוונת וויזאייר לפתוח את בסיס הפעילות בישראל כבר לקראת הקיץ הבא ● החברה תקצה 3 מטוסים שיחנו קבוע בנתב"ג ושואפת להגיע ל־60 טיסות ביום ● בוויזאייר מעוניינים להתחרות מול החברות הישראליות גם על טיסות לבלקן, לאמירויות ולמזרח הרחוק

חשיפה ממושכת לחום עלולה להאיץ תהליכי הזדקנות / צילום: Shutterstock, leolintang

מחקר חדש חושף: חום קיצוני עלול לגרום להזדקנות מהירה יותר

לפי המחקר, שנמשך 15 שנה, חום קיצוני עלול להאיץ את ההזדקנות הביולוגית בסדר גודל הדומה לזה של נזקי עישון או אלכוהול ● החוקרים מזהירים כי עם החרפת משבר האקלים, ההשלכות עלולות להחמיר

דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מלונות פתאל / צילום: יח''צ

בכמה עלו ברבעון מחירי החדרים ברשת פתאל?

רשת המלונות מורידה את התחזית השנתית שלה, לאחר שסבלה מירידה חדה בתפוסות בישראל ● הרשת רשמה צמיחה של 5% ברבעון השני, הודות להקפצת המחיר הממוצע במלונותיה ל-622 שקל ללילה

דגל ישראל. איך להיות מותג בישראל? / צילום: שלומי יוסף

סמנכ"לי השיווק מסבירים: איך להיות מותג בישראל 2025

ישראל מתמודדת עם מלחמה, עלייה ביוקר המחיה, גילויי אנטישמיות מוגברים, שוק ריכוזי ושסעים חברתיים ● ביקשנו מסמנכ"לי השיווק של החברות הגדולות במשק לשתף במדד המותגים של גלובס מה מכל זה היווה את האתגר המשמעותי ביותר, ואיזה פתרונות עבדו עבורם

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

השפעת המלחמה עם איראן: הרווח של רפאל זינק, הרווח של קסטרו נפגע

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● הרווח הנקי של קסטרו נפגע מהמלחמה באיראן, אך היא הצליחה להגדיל את המכירות בחנויות זהות ● הרווח הנקי של רפאל זינק באופן דרמתי ברבעון השני, את מחצית השנה סיימה עם רווח נקי של 612 מיליון שקלים - עליה של 68% ● הרווח הנקי של אשטרום זינק פי חמישה, אך בתל אביב רבתי "היכולת למכור דירות נמוכה יותר"

 

נשיא מיקרוסופט בראד סמית' / צילום: ap, Virginia Mayo Source AP

לאחר שהסתערו על משרדו: נשיא מיקרוסופט הודה כי החברה פתחה בבדיקת פעילות הענן בישראל

קבוצת עובדים, שמוחים על פעילות מערכת הענן Azure בישראל, פרצו הלילה למשרדו של נשיא החברה, בראד סמית' ● בעקבות כך, בחברה הודיעו: "מיקרוסופט מחויבת להבטיח שעקרונות זכויות האדם ותנאי השירות שלה יישמרו במזרח התיכון"

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנתון החריג והתשובה: איך חברות הנדל"ן מכרו מאות דירות בתוך חודש וחצי

לצד פרסום נתוני שפל בכל הנוגע למכירת דירות במחצית הראשונה של השנה, חמש חברות נדל"ן מדווחות על קצב מכירות גבוה וחריג למדי בחודשים יולי ואוגוסט ● בין הסיבות: הגברת הביקוש לממ"דים לאחר המלחמה עם איראן, הרחבת מבצעי שיווק והבשלת פרויקטים ● האם מדובר בהתעוררות נקודתית של השוק, ומה המכנה המשותף לכולן?

ג'נסן הואנג,  מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

לקראת דוחות אנבידיה: האם ענקית השבבים תכה שוב את התחזיות?

אנבידיה תפרסם היום (ד') את תוצאותיה לרבעון השני של השנה ● בשנתיים האחרונות ענקית השבבים מעולם לא אכזבה את החזאים, והכתה את ציפיות השוק בגדול, גם כשהיו גבוהות במיוחד ● מה צופים האנליסטים היום? כל מה שכדאי לדעת לקראת דוחות החברה הלוהטת בעולם

איתי מסיקה ואילן דרדיק, מייסדי אקסיום סקיוריטי / צילום: Yarin Taranos

רכישה שניה לאוקטה בישראל: קונה את אקסיום בכ-75 מיליון דולר

חברת הסייבר האמריקאית אוקטה (Okta) מבצעת רכישה שניה בישראל וקונה את אקסיום סקיוריטי ● על פי ההערכה, החברה נמכרת בסכום של 75 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

עליות קלות בוול סטריט; מונגו. די.בי מזנקת ב-33%, קוהל'ס ב-20%

מגמה מעורבת באירופה, פריז מתאוששת ● ההנג סנג ירד ב-1.3% ● בארה"ב הטלטלה בפדרל ריזרב עלולה להתגלגל לסיכון בשוק האג"ח ● המתכת שזינקה ב־30% השנה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על אלביט הישראלית ● מה צפוי בדוחות הענקית שכל וול סטריט מחכה להם? ● וגם: המדד בוול סטריט שהשאיר אבק למניות הגדולות

שר התרבות והספורט מיקי זוהר פגישה עם רוני קובן, כאן 11, 23.8.25 / צילום: לשכת עורכי דין

האם הבורסה הישראלית והשקל נמצאים בשיא של כל הזמנים?

השר זוהר התפאר בהישגי הכלכלה הישראלית באמצעות מצב הבורסה והשקל ● אבל מעבר להפרזות בחלק מהמקרים, הכלכלנים מזהירים מפני קריאת יתר לתוך המדדים האלו ● המשרוקית של גלובס

יוני ורונן אסיא, מייסדי איטורו / צילום: איל יצהר

נחתכה ב־40% מהשיא: איך הפכה איטורו מהנפקה נוצצת למניה בצניחה?

ביום המסחר הראשון שלה איטורו זינקה והפכה לגאווה ישראלית, אך בתוך פחות משלושה שבועות, המניה כבר איבדה כ־23% מערכה ● מאחורי המגמה ניתן למצוא מספר סיבות, ובמבט קדימה, האנליסטים חלוקים בדעותיהם בנוגע למניה

קוק ויו''ר הפד פאוול. הצביעה איתו בכל ישיבה מאז שהצטרפה / צילום: ap, Mark Schiefelbein

לראשונה בהיסטוריה: טראמפ נחוש לפטר בכירה בפד ומאיים על עצמאותו

דונלד טראמפ הודיע על כוונתו לפטר את ליסה קוק ממועצת הנגידים, בשל טענות שביצעה הונאת משכנתא בטרם מונתה לתפקיד ● ההדחה יוצרת לנשיא הזדמנות להעמיק אחיזתו בפד - ושוק האג"ח כבר החל לתמחר הורדות ריבית ● השאלה אם בסמכותו לפעול כך

האנדרטה לזכר רצח העם הארמני בבירה ירוואן. 1.5 מיליון קורבנות / צילום: Shutterstock

ההכרה הישראלית ברצח העם הארמני: הוכחה לאוזלת ידה במדיניות מול טורקיה

כל בר דעת מבין כי לולא אמברגו הסחר הטורקי והרחבתו בשבוע שעבר עם איסור עגינת ספינות עם קשר ישראלי, רה"מ בנימין נתניהו לא היה נוקט בצעד כזה ● מעבר לכך, עיתוי אומלל יותר למהלך שכזה ברמה הבינלאומית – לא יכול היה להיבחר, וזאת משום שישראל נמצאת במצב המבודד ביותר שלה במילניום הנוכחי