גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חברות אוצר": הטרנד החדש שכובש את וול סטריט חצה רף של 100 מיליארד דולר

בזמן שמחיר הביטקוין שובר שיאים, שורה של חברות ציבוריות משקיעות מיליארדים במטבעות דיגיטליים ומעמידות למבחן את המודל שהביא לזינוק של 3,300% במניית חברת מיקרוסטרטג'י - הרבה יותר מהביטקוין עצמו ● גם הנשיא טראמפ, אילון מאסק, מרטין שלאף ומניית ה"מם" גיימסטופ נדבקו בשיגעון החדש של וול סטריט

מייקל סיילור (מימין), מייסד ומנכ''ל סטרטג'י (לשעבר מיקרוסטרטג'י), ומרטין שלאף, בעלי קרן Alpha Capital Anstalt / צילום: SKATA via Reuters
מייקל סיילור (מימין), מייסד ומנכ''ל סטרטג'י (לשעבר מיקרוסטרטג'י), ומרטין שלאף, בעלי קרן Alpha Capital Anstalt / צילום: SKATA via Reuters

עד לפני מספר חודשים הייתה שארפלינק (Sharplink) עוד חברה מתחום הטכנולוגיה להימורי ספורט באינטרנט, שנסחרה בנאסד"ק מבלי לעורר עניין משמעותי אצל המשקיעים. יותר מכך, בטרם הגיעה בסוף 2023 לשווי שפל של מיליוני דולרים בודדים, קיבלה תדיר אזהרות מנאסד"ק על אי־עמידתה בתנאי המסחר.

שתי חברות פינטק ממליצות: 30 מניות "בינוניות" בוול סטריט שכדאי לשים אליהן לב
זינוק של 440% בחודש: מניות המם החדשות שכובשות את וול סטריט

הדבר הביא את הנהלת שארפלינק להבנה שיש לשנות כיוון, כשכבר בקיץ הקודם היא הודיעה על כוונתה לבחון "אפשרויות אסטרטגיות". האפשרות שנבחרה בסופו של דבר הייתה כניסה לתחום הקריפטו. כך בחודש מאי האחרון הודיעה החברה על גיוס הון גדול של 425 מיליון דולר, במטרה לרכוש את'ריום, מטבע הקריפטו השני בגודלו אחרי הביטקוין. כחלק מהמהלך גייסה הנהלת החברה את ג'וזף לובין, אחד ממייסדי האת'ריום, שהצטרף לשארפלינק כיו"ר.

התוצאה הייתה מסחררת: תוך כמה ימים זינקה המניה מרמות של כ־3 דולרים לשיא של כ־79 דולר, ששיקף לשארפלינק שווי שוק של 7.9 מיליארד דולר. בהמשך היא נחלשה ונסחרה בתנודתיות. כיום, במחיר מניה של 27.4 דולר, שווי החברה מגיע ל־2.7 מיליארד דולר.

המקרה של שארפלינק לא ייחודי. למעשה, היא אחת משורה ארוכה של חברות ציבוריות שאימצו בשנתיים האחרונות אסטרטגיה של נטישת הפעילות המסורתית שלהן, לטובת הפיכתן לחברות אוצר (Treasury Company), אשר מתמקדות ברכישה והחזקה בנכסים דיגיטליים, לרוב ביטקוין (שמחירו עלה בתקופה זו ב־300%), כנכס העיקרי במאזניהן. זאת, כחלק מניסיון לקרוץ למשקיעים שמחפשים חשיפה לתחום הקריפטו ולשאר המטבעות הדיגיטליים.

ייתכן שהשם שארפלינק מוכר למשקיעים מישראל, שכן מדובר בחברה שרכשה לפני ארבע שנים את חברת הטכנולוגיה הישראלית הוותיקה MTS (מר טלמנג'מנט), שהקים איש העסקים חיים מר.

MTS, שסיפקה פתרונות לתחום הטלקום, נרכשה בעסקת מניות בסך כ־22 מיליון דולר שבאמצעותה הפכה שארפלינק, שהייתה קודם לכן חברה פרטית, לחברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק. בדיעבד, נראה שעסקת MTS נועדה בעיקר לצורך זה, משום שכעבור כשנה עסקי MTS נמכרו במחיר זניח לחברה אחרת.

חיים מר לא זכה ליהנות מהזינוק במחיר המניה ומהשינוי האסטרטגי שעברה; לאחר המיזוג בין שארפלינק ל־MTS הוא אמנם החזיק בכ־1.8% ממניות שארפלינק, אך בשנים שחלפו מאז מכר אותן. עם זאת, מי שהייתה בעלת מניות בולטת ב־MTS ונשארה להחזיק גם במניות שארפלינק, היא קרן ההשקעות Alpha Capital Anstalt של המיליארדר היהודי מרטין שלאף. זו המשיכה להשקיע בשארפלינק גם בתקופות הקשות שלה, ולפני גיוס ההון האחרון החזיקה בכ־8% מהמניות.

הקרן ככל הנראה הייתה גורם דומיננטי בהחלטת החברה להיכנס לתחום הקריפטו. בשיחה עם גלובס, חיים מר מפרגן לבכיר הקרן, ג'וזף האמר: "יהודי חכם, חרדי, שעובד מבוקר עד ערב, ואני מקווה שיצליח במהלכים האלה", אמר.

חברת התוכנה שהפכה לאימפריית ביטקוין

מי שבמידה רבה אחראים לטרנד "חברות האוצר" הם חברת סטרטג'י , הידועה בעיקר בשמה הקודם מיקרוסטרטג'י, והעומד בראשה - איש העסקים מייקל סיילור. בשנת 1989 הקים סיילור יחד עם שני שותפים את מיקרוסטרטג'י, שהחלה את דרכה כחברת תוכנה המספקת בעיקר שירותי בינה מלאכותית לעסקים (BI).

במהלך שנת 2000, בימי התפוצצות בועת הדוט.קום, הייתה החברה מעורבת בשערורייה חשבונאית, שהובילה אותה לפרסם מחדש את תוצאותיה השנתיות, והביאה אותה לסף פשיטת רגל. עם זאת, החברה וסיילור הצליחו להגיע להסדרת מול רשות ני"ע האמריקאית (SEC), והמשיכו לפתח את קו המוצרים שלהם שעבר בעיקר לענן.

אלא שהמפנה הגדול בתולדותיה כלל לא הגיע מתחום פעילותה. בקיץ 2020 הודיעה מיקרוסטרטג'י על כוונתה להשקיע 250 מיליון דולר מעודפי המזומנים שלה בביטקוין, זהב ו"נכסים אלטרנטיביים" אחרים, כגידור מפני האינפלציה והשחיקה בערכו של הדולר.

"הגיוני להעביר את הנכסים שלנו להשקעות שלא ניתן לנפח", אמר סיילור באותה העת, תוך שהוא רומז ליתרון הטמון בעובדה שכמות מטבעות הביטקוין בשוק היא ידועה, ולא ניתנת לשינוי בידי אף חברה או מוסד.

מאז אותה החלטה סטרטג'י וסיילור, שזכה למעמד של "כוכב", נכנסו למסלול מהיר של השקעה במטבע הדיגיטלי, תוך שהם הופכים לאחד השחקנים הדומיננטיים בשוק. בחמש השנים האחרונות רכשה החברה מעל ל־600 אלף מטבעות ביטקוין, המהווים כ־3% מסך מטבעות הביטקוין בעולם, בשווי כולל של יותר מ־70 מיליארד דולר.

המהלך הביא לתוצאה מדהימה - זינוק של כ־3,300% במחיר מניית סטרטג'י בחמש השנים האחרונות, לשווי שוק של כמעט 120 מיליארד דולר. כל זאת, בזמן שהביטקוין עצמו רשם באותה תקופה זינוק של 1,100% "בלבד", ומניית אנבידיה חביבת המשקיעים בוול סטריט, טיפסה ב־1,500%.

בשלבים הראשונים השתמשה סטרטג'י בעיקר במזומנים שברשותה לצורך רכישת הנכסים הדיגיטליים. אך מאז היא שכללה את המודל וכעת מתמקדת בעיקר בהנפקת אג"ח להמרה, באמצעותן היא ממשיכה לרכוש באופן קבוע ביטקוין. בראיון שהעניק סיילור בסוף השנה שעברה לרשת CNBC, הוא הסביר את ההיגיון מאחורי המודל שלו: "אנחנו מנפיקים חוב של 3 מיליארד דולר המגובה בביטקוין של 600 מיליון דולר. הוא מגיע לפירעון בעוד חמש שנים, ובדרך אנחנו משלמים ריבית של 0%. כלומר, אנחנו קונים ביטקוין בהיקף 3 מיליארד דולר, ומקבלים רווח ארביטראז' של 2.4 מיליארד דולר. אלא שאז במהלך חמש השנים, אנו מכפילים או מרבעים את ההשקעה, כי אנחנו קונים נכס שעולה מהר יותר".

למרות הביטחון של סיילור ומשקיעיו, יש לא מעט גורמים בשוק שמזהירים מפני המינוף הגבוה של סטרטג'י, שתלויה באופן בלעדי בביצועים של הביטקוין.

לכך ניתן לצרף גם את העובדה שמניית החברה נסחרת לפי שווי שגבוה באופן משמעותי משווי ההחזקות שלה בביטקוין (פרמיה של 60%), ללא הסבר כלכלי מסוים. כמו גם את האפשרות של המשקיעים להיחשף לנכס בצורה פחות ממונפת, באמצעות השקעה בתעודות הסל שעוקבות אחרי המטבע ואינן תלויות בטרנדים ובגחמות של המשקיעים.

גם טראמפ וגיימסטופ בחגיגה

הזינוק האדיר במניית סטרטג'י הביא לכך שלא מעט חברות ניסו לשכפל את ההצלחה, באמצעות אימוץ מודל "חברות האוצר", כינוי אותו טבע סיילור בעצמו. על פי האתר Bitcoin Treasuries, המבצע מעקב אחרי ההחזקות של השחקנים המרכזיים בתחום, ישנן מעל 150 חברות ציבוריות ברחבי העולם שרכשו ביטקוין ומחזיקות יחד בכ־4% מהמטבעות בשוק, בשווי כולל של מעל 100 מיליארד דולר (הרוב בידי סטרטג'י).

למעשה, החברות הציבוריות הן השחקן השני בגודלו בתחום, שניות רק לקרנות הסל (ETF) העוקבות אחרי המטבע (המחזיקות 7% מהמטבעות). אלו הושקו בשנה שעברה, ומאז זכו לפופולריות רבה מצד המשקיעים.

אחת מאותן חברות היא קמעונאית משחקי הווידיאו גיים סטופ , אשר עלתה לכותרות במהלך משבר הקורונה כשהייתה לאחת מ"מניות המם", שמשקיעי הריטייל ביצעו בה מהלכים אגרסיבים שהזניקו את שווייה.

בחודשים האחרונים הודיעה החברה כי בכוונתה לגייס סכום של כ־1.75 מיליארד דולר, באמצעות הנפקת אג"ח להמרה שתשמש אותה לרכישת ביטקוין.

אלא שלמרות זינוק קצר במחירה לפני כחודשיים, מניית גיימסטופ נמצאת במומנטום שלילי ובסך הכול ירדה ב־21% מתחילת השנה, על אף הקפיצה במחיר הביטקוין.

חברה נוספת שהודיעה על מהלך דומה היא Trump Media and Technology , שהוקמה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ומחזיקה ברשת החברתית "Truth". לאחרונה הודיעה החברה כי גייסה סכום של כ־2.3 מיליארד דולר לצורך השקעה בביטקוין, כשנכון להיום היא מחזיקה במעל 18 אלף מטבעות בשווי מעל 2 מיליארד דולר. עם זאת, בדומה לגיים סטופ, המהלכים הללו טרם הצדיקו את עצמם, ומניית החברה עדיין נסחרת בכ־40% פחות מערכה בתחילת השנה.

"יש פה טרנד, וכל אחד מנסה להדביק את השני", סבור אילן שטרק, מנכ"ל אלטשולר שחם הוריזון, העוסקת במסחר במטבעות דיגיטליים. "לכן כל עוד השוק פה עולה, אני מאמין שיצטרפו אליו עוד חברות שירצו ללכת בכיוון הזה". עם זאת, הוא מבהיר שמי שרוצה להיחשף למטבע באמצעות חברות ציבוריות צריך להתחשב במינוף המשמעותי של חלקן: "לפני שמשקיעים בחברות הללו צריך לשים לב לאסטרטגיה של החברה, ולוודא שאין פה מינוף יתר".

"נמצאים בשלב 'הבהלה לזהב'"

לצד אלה שאסטרטגיית אוצר הביטקוין אינה עובדת עבורם, יש גם לא מעט חברות שכבר קוצרות את פירות ההשקעה במטבע הדיגיטלי, במיוחד בין אלו הפועלות מחוץ לארה"ב. כך למשל, חברת המלונות היפנית Metaplanet הכריזה בשנה שעברה על "שינוי אסטרטגי", שבמסגרתו היא נפרדה באופן הדרגתי מהפעילות המסורתית והפכה ל"חברת אוצר".

בחודש שעבר, הציגה הקבוצה תוכנית שאפתנית להגדלה אגרסיבית של עתודות הביטקוין שלה, מ־15.5 אלף כיום ליותר מ־210 אלף מטבעות עד סוף 2027, נתון שווה ערך לכ־1% מכלל הביטקוין שנכרה אי פעם, נתח ששווה כמעט 23 מיליארד דולר במחירים הנוכחיים.

"אנחנו חושבים על זה כבהלה לזהב־ביטקוין", אמר מנכ"ל Metaplanet, סיימון גרוביץ', בראיון לפיינשל טיימס בתחילת החודש. "אנחנו צריכים לצבור כמה שיותר ביטקוין… כדי להגיע לנקודה שבה זה פשוט מקשה מאוד על אחרים להדביק את הפער".

לדברי גרוביץ', לשעבר בנקאי השקעות בסניף גולדמן זאקס בטוקיו, צבירת עתודות הביטקוין אינה עומדת רק בפני עצמה, אלא גם תאפשר לחברה לבצע מהלכים פיננסיים משמעותיים בעתיד.

לתפיסתו, אחרי צבירת המטבעות מגיע השלב השני, אשר "במהלכו הביטקוין, כמו ני"ע או אג"ח ממשלתיות, יופקד בבנקים והם יספקו מימון אטרקטיבי מאוד כנגד הנכס. בדרך זו נשיג מזומן שנוכל להשתמש בו כדי לקנות עסקים רווחיים בעלי תזרים מזומנים". לפחות בינתיים נראה שהמשקיעים מביעים עניין במהלך, שהביא לזינוק של יותר מ־560% במניית Metaplanet בשנה האחרונה.

על אף שכיום רוב הח ברות שמחזיקות במטבע פועלות בעיקר בענפי הקריפטו, במבט קדימה יש מי שמעריכים שבשנים הקרובות תגדל כמות החברות שמחזיקות בפעילות עסקית משמעותית בתחומים שונים, ומכניסות רכיב מסוים של ביטקוין למאזנן. "רואים כל הזמן את התהליך הזה, איך השוק מתקדם יותר ויותר להכרה וללגיטימיות", לדברי שטרק מהורייזון. "אני חושב שהמגמה הזאת תלך ותגבר, ונראה את זה קורה בטווח הבינוני", הוא מעריך.

אולי הדוגמה הבולטת לכך היא ענקית הרכבים החשמליים טסלה שמוביל אילון מאסק, שמחזיקה כיום בכ־11.5 אלף ביטקוין בשווי של מעל 1 מיליארד דולר. במהלך הרבעון הראשון השנה רשמה החברה גידול של כ־347 מיליון דולר בשווי החזקותיה בביטקוין, הודות לזינוק במחיר המטבע בתחילת השנה, מה שגם תרם לשורה התחתונה של החברה.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

תוכנית האוצר למס מינימלי של 15%: איך זה יעבוד, ומי על הכוונת?

אחרי שנתיים של עבודה, הפיץ משרד האוצר את תזכיר החוק שיחייב מס מינימלי של 15% מחברות ענק בינלאומיות החל מ־2026, בהתאם להסכם של ה־OECD ● אך התנגדות ממשל טראמפ להסכם מעמידה את הרפורמה בספק ● בינתיים בארץ מחפשים דרכים לתמרץ השקעות זרות ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

"דברים מוזרים קורים בסין": מה הפיל אמש את השווקים, ואיך ממשיכים מכאן?

הבורסה האמריקאית סגרה את יום המסחר האחרון לשבוע עם ירידות חדות במיוחד ● הסיבה: עימות חדש-ישן בין ארה"ב לסין, שכולל איומים בהטלת מכסים גבוהים ● המניות שנפלו, הבודדות שעלו, ואיך כל זה קשור לנסיגה הפתאומית של השקל?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שיעיבו על פתיחת המסחר והאם האופטימיות של העסקה תצליח לאזן?

שבוע המסחר המקוצר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● מצד אחד עסקת החטופים שיוצאת לדרך תיתן רוח גבית, ומנגד המניות דואליות שחזרו עם פערי ארבטיראז' שליליים בעקבות איומי טראמפ על מכסים חדשים יעיבו על המסחר ● וגם: מה צפוי בנתוני האינפלציה בישראל שיתפרסמו ביום רביעי?

התרחישים האופטימיים לכלכלה / צילום: Shutterstock

חברות הנשק ירוויחו, ומה יקרה לטיסות? כך נראה התרחיש האופטימי לכלכלת ישראל

ההסכם ההיסטורי לסיום המלחמה עורר אופטימיות רבה עם זינוק חד במדדים המובילים בשווקים - וזה יכול להיות רק השלב הראשון ● מתחום התשתיות, דרך התעופה ועד לענף ההייטק: גלובס משרטט 7 תרחישים אופטימיים ביותר שעשוי ההסכם להניב לכלכלה הישראלית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האח סירב לפנות את הבית שהאם הורישה לאחיו. מה קבע ביהמ"ש?

ארקיע תשלם 43 אלף שקל והוצאות משפט למשפחה דתית, שטיסתה חזור מפריז נדחתה מעל 20 שעות ונקבעה לערב שישי ● בימ"ש השלום קבע כי סוכן מכס אחראי לטעות בסיווג יבוא בוטוקס לישראל, וחייב אותו לשלם כ־542 אלף שקל לחברה ששכרה את שירותיו ● ולמה קבע ביהמ"ש כי אדם שסירב לפנות את בית אמו המנוחה יפנה את הנכס לאלתר? ● 3 פסקי דין בשבוע

בכמה נמכרה דירה בראשל''צ? / צילום: אייל ימיני

"יש אזורים בראשון לציון שבהם מתפשרים יותר": בכמה נמכרה דירת 3 חדרים?

דירת 3 חדרים בראשון לציון נמכרה ב-1.59 מיליון שקל אחרי שעמדה כשלושה שבועות בלבד על המדף ● "מרכז ומערב העיר עובדים עדיין חזק, ויש ביקוש לדירות באזורים האלו", אמר המתווך בעסקה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

ליאור ועופר פיין במטולה. הקימו את עגלת הקפה גולדי / צילום: אלה לוי-וינריב

במטולה התיירים חוזרים לצימרים, בקריית שמונה הרחובות מתעוררים: החיים בצפון שבים בהדרגה למסלולם

הגליל העליון חוזר לשגרה לאחר 14 חודשי מלחמה מול חיזבאללה, שהובילה להרס רב באזור ● יותר ויותר עסקים נפתחים מחדש, רוב התושבים חוזרים לבתיהם, והמוני ישראלים מגיעים לחוות את הטבע היפה שבאזור ● אבל יש גם מי שמדבר על לא מעט אתגרים בדרך: "נאבקים על לקבל פיצוי ראוי, המדינה עדיין לא באירוע"

זוכי פרס נובל לכלכלה לשנת 2025: פטר הוביט, פליפ אגיו וג'ואל מוקיר / צילום: Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

בין הזוכים בנובל לכלכלה: ישראלי אמריקאי שמלמד באוניברסיטת ת״א

3 זוכים בפרס נובל לכלכלה ל-2025: ג'ואל מוקיר מאונבירסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב, פיליפ אגיו מ-INSEAD בצרפת ובית הספר לכלכלה של לונדון ופטר הוביט מאוניברסיטת בראון ● מוקיר הוא יהודי אמריקאי בעל שורשים ישראלים, והוא קיבל את הפרס עבור ההבנה כי לא החדשנות הטכנולוגית לבדה אחראית על הצמיחה.

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Yuki Iwamura

מאיומים למעשים: טראמפ הכריז על מכס נוסף של 100% על יבוא מסין

נשיא ארה"ב הודיע כי המכסים החדשים יתווספו לכל מכס קיים וייכנסו לתוקף ב-1 בנובמבר ● עוד בשלב האיום של טראמפ, השווקים כבר הגיבו בירידות

פרופ' הלל בר גרא / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

המדען הראשי של הרלב"ד: "צריך ללמוד מיוון ולהגביל את המהירות בערים ל-30 קמ"ש"

פרופ' הלל בר גרא כיהן עד לאחרונה כאחראי על המחקר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ועזב את תפקידו עם מסר ברור: מספר ההרוגים בכבישים מזנק, ויש הרבה מה לעשות • בראיון לגלובס הוא אומר שיש הרבה מה לחזק ברמת התשתיות, ומסביר למה הוא מציע לאמץ את חוק המהירות של יוון: לא יותר מ־30 קמ"ש בתוך העיר

דייב לובצקי / צילום: אייל טואג

מנכ"ל אי.בי.אי מנתח איך ישפיע ההסכם על הבורסה ומזהיר - אל תקנו דירה להשקעה

דייב לובצקי, מבעלי בית ההשקעות אי.בי.אי, טוען כי אם ההסכם לסיום המלחמה יגיע יחד עם מהלך גאו־פוליטי משמעותי, "כסף רב שיצא מפה, יוכל לחזור במהירות" ● על ההיערכות לקראת המעבר למסחר בימי שישי: "אירוע מורכב. יש עוצר יציאות אצלנו בינואר" ● בפודקאסט "כוחות השוק" הוא מדבר גם על מהפכת המסחר שמשנה את הכללים בבורסה ● ובתחום אחד הוא מודה: "ניסינו ולא הצלחנו"

עידן פיינגולד / צילום: נטי לוי

היזם שהקים כבר שתי חברות עם אח שלו אבל מגדיר את עצמו "כדורגלן בנשמה"

"אני פחות מתרכז כרגע בשאלות כמו אקזיט או הנפקה, אנחנו לא צריכים כסף, למרות שיש שתי רכישות על הפרק שיביאו אותנו ליותר מ־1,000 עובדים עד סוף השנה" ● שיחה קצרה עם עידן פיינגולד, מייסד־שותף ומנכ"ל חברת שירותי התוכנה Commit

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ נואם בכנסת / צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ

הנשיא דונלד טראמפ בכנסת: "זה סוף הטרור, זה יהיה תור הזהב של המזרח התיכון"

הנשיא האמריקאי נאם במליאה קרוב לשעה: "זהו שחר של מזרח תיכון חדש" • הוא קרא למדינות נוספות להצטרף להסכמי אברהם, והבהיר: "אני אוהב את ישראל, אתם חזקים יותר" • נתניהו אמר לטראמפ באותה הבימה: "אנחנו מחויבים לתוכנית השלום שלך - יחד נביא אותו"

מפעל HP בקרית גת / צילום: יח''צ

גל פיטורים של "אחרי החגים" בפתח: HP אינדיגו תפטר עשרות עובדים

HP תחל אחרי החגים בגל פיטורים שיעמוד על עשרות עובדים, ככל הנראה בין 50 ל- 90, מתוך 2,500 עובדי החברה בישראל ● מצבת העובדים של החברה בישראל ובעולם לא השתנתה - והיא עומדת על 2,500-2,400 עובדים בישראל בשנתיים האחרונות ועל 58 אלף בעולם, נכון לתחילת השנה

מגמות מנוגדות בבורסה / צילום: שוק ההון והשקעות

טראמפ פיצל את הבורסה בתל אביב לשניים, ויום מסחר כזה לא ראינו זמן רב

הבורסה בת"א הושפעה היום משתי מגמות מנוגדות שהתרחשו בגלל הנשיא טראמפ: מצד אחד - אופטימיות הנובעת מכניסתה לתוקף של סיום המלחמה; ומנגד - חזרתה של מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שהובילה לירידות בסוף השבוע בוול סטריט והשפיעה על הבורסה מכיוון המניות הדואליות ● וגם: איך מושפעות מניות הנדל"ן, אל על והמניות הביטחוניות?

צ'ארלי קירק, 2024 / צילום: ap, Alex Brandon

צ'ארלי קירק היה פרו־ציוני נלהב. רציחתו הזכירה לאמריקה את מומי תרבותה הפוליטית

קירק היה ידיד ישראל מובהק, במיוחד מאז ה־7 באוקטובר ● הוא אפילו השיא עצות לנתניהו איך לשפר את ההסברה ● אבל הרטוריקה שלו הייתה שזורה אפיונים אנטישמיים קלאסיים

שלט תמיכה בנשיא טראמפ בכיכר החטופים בתל אביב, מוצ''ש / צילום: ap, Emilio Morenatti

דיפלומטיית מרפקים והבטחות ל"שלום נצחי": טראמפ קנה את עולמו בשעה אחת

ישנם דימויים היסטוריים עתיקים המתאימים לנשיא המתחרה על תארים רמים, גם בלי פרס נובל: הוא ואלכסנדר מוקדון, הוא וקיסרי רומא ● הוא החמיץ את העצרת הפרו־טראמפית הגדולה והנלהבת ביותר אי־פעם, בכיכר החטופים, אבל הוא בוודאי עוד יחזור

מייסדי נאבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: נאבן

החברה הישראלית שמכוונת לשווי של מעל 6 מיליארד דולר בהנפקה המתוכננת

חברת נאבן, לשעבר טריפאקשנס, מתכננת לגייס כ־960 מיליון דולר בהנפקה ראשונית בנאסד"ק לפי שווי של עד 6.45 מיליארד דולר - נמוך מהשווי שבו הוערכה ב־2022, אז הוא עמד על מעל ל-9 מיליארד דולר

חדשות הביומד / צילום: תמר מצפי, AP

שר הבריאות של ממשל טראמפ מזהיר מברית מילה

שר הבריאות האמריקאי טוען: ברית מילה מכפילה את הסיכון לאוטיזם ● גל עסקאות בעשרות מיליארדי דולרים דוחף את מדד נאסד"ק ביוטק לעליות חדות ● סטארט־אפ ישראלי מגייס 45 מיליון דולר לטיפול מבוסס בינה מלאכותית בקשישים ● וחברה־אחות של אמריקן לייזר נמכרת במסגרת הסדר חוב ● השבוע בביומד

עסקת שיא בחריש / צילום: Locktyevarchviz

קומה 27 עם בריכה: בכמה נמכרה הדירה הנדירה בחריש?

פנטהאוז ביישוב חריש, בן 6 חדרים בשטח של 211 מ"ר, עם מרפסת בשטח 185 מ"ר ובריכה, נמכר ב־5 מיליון שקל ● מדובר בפנטהאוז בקומה ה־27 במגדל הגבוה ביותר שנבנה ביישוב