גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חברות אוצר": הטרנד החדש שכובש את וול סטריט חצה רף של 100 מיליארד דולר

בזמן שמחיר הביטקוין שובר שיאים, שורה של חברות ציבוריות משקיעות מיליארדים במטבעות דיגיטליים ומעמידות למבחן את המודל שהביא לזינוק של 3,300% במניית חברת מיקרוסטרטג'י - הרבה יותר מהביטקוין עצמו ● גם הנשיא טראמפ, אילון מאסק, מרטין שלאף ומניית ה"מם" גיימסטופ נדבקו בשיגעון החדש של וול סטריט

מייקל סיילור (מימין), מייסד ומנכ''ל סטרטג'י (לשעבר מיקרוסטרטג'י), ומרטין שלאף, בעלי קרן Alpha Capital Anstalt / צילום: SKATA via Reuters
מייקל סיילור (מימין), מייסד ומנכ''ל סטרטג'י (לשעבר מיקרוסטרטג'י), ומרטין שלאף, בעלי קרן Alpha Capital Anstalt / צילום: SKATA via Reuters

עד לפני מספר חודשים הייתה שארפלינק (Sharplink) עוד חברה מתחום הטכנולוגיה להימורי ספורט באינטרנט, שנסחרה בנאסד"ק מבלי לעורר עניין משמעותי אצל המשקיעים. יותר מכך, בטרם הגיעה בסוף 2023 לשווי שפל של מיליוני דולרים בודדים, קיבלה תדיר אזהרות מנאסד"ק על אי־עמידתה בתנאי המסחר.

שתי חברות פינטק ממליצות: 30 מניות "בינוניות" בוול סטריט שכדאי לשים אליהן לב
זינוק של 440% בחודש: מניות המם החדשות שכובשות את וול סטריט

הדבר הביא את הנהלת שארפלינק להבנה שיש לשנות כיוון, כשכבר בקיץ הקודם היא הודיעה על כוונתה לבחון "אפשרויות אסטרטגיות". האפשרות שנבחרה בסופו של דבר הייתה כניסה לתחום הקריפטו. כך בחודש מאי האחרון הודיעה החברה על גיוס הון גדול של 425 מיליון דולר, במטרה לרכוש את'ריום, מטבע הקריפטו השני בגודלו אחרי הביטקוין. כחלק מהמהלך גייסה הנהלת החברה את ג'וזף לובין, אחד ממייסדי האת'ריום, שהצטרף לשארפלינק כיו"ר.

התוצאה הייתה מסחררת: תוך כמה ימים זינקה המניה מרמות של כ־3 דולרים לשיא של כ־79 דולר, ששיקף לשארפלינק שווי שוק של 7.9 מיליארד דולר. בהמשך היא נחלשה ונסחרה בתנודתיות. כיום, במחיר מניה של 27.4 דולר, שווי החברה מגיע ל־2.7 מיליארד דולר.

המקרה של שארפלינק לא ייחודי. למעשה, היא אחת משורה ארוכה של חברות ציבוריות שאימצו בשנתיים האחרונות אסטרטגיה של נטישת הפעילות המסורתית שלהן, לטובת הפיכתן לחברות אוצר (Treasury Company), אשר מתמקדות ברכישה והחזקה בנכסים דיגיטליים, לרוב ביטקוין (שמחירו עלה בתקופה זו ב־300%), כנכס העיקרי במאזניהן. זאת, כחלק מניסיון לקרוץ למשקיעים שמחפשים חשיפה לתחום הקריפטו ולשאר המטבעות הדיגיטליים.

ייתכן שהשם שארפלינק מוכר למשקיעים מישראל, שכן מדובר בחברה שרכשה לפני ארבע שנים את חברת הטכנולוגיה הישראלית הוותיקה MTS (מר טלמנג'מנט), שהקים איש העסקים חיים מר.

MTS, שסיפקה פתרונות לתחום הטלקום, נרכשה בעסקת מניות בסך כ־22 מיליון דולר שבאמצעותה הפכה שארפלינק, שהייתה קודם לכן חברה פרטית, לחברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק. בדיעבד, נראה שעסקת MTS נועדה בעיקר לצורך זה, משום שכעבור כשנה עסקי MTS נמכרו במחיר זניח לחברה אחרת.

חיים מר לא זכה ליהנות מהזינוק במחיר המניה ומהשינוי האסטרטגי שעברה; לאחר המיזוג בין שארפלינק ל־MTS הוא אמנם החזיק בכ־1.8% ממניות שארפלינק, אך בשנים שחלפו מאז מכר אותן. עם זאת, מי שהייתה בעלת מניות בולטת ב־MTS ונשארה להחזיק גם במניות שארפלינק, היא קרן ההשקעות Alpha Capital Anstalt של המיליארדר היהודי מרטין שלאף. זו המשיכה להשקיע בשארפלינק גם בתקופות הקשות שלה, ולפני גיוס ההון האחרון החזיקה בכ־8% מהמניות.

הקרן ככל הנראה הייתה גורם דומיננטי בהחלטת החברה להיכנס לתחום הקריפטו. בשיחה עם גלובס, חיים מר מפרגן לבכיר הקרן, ג'וזף האמר: "יהודי חכם, חרדי, שעובד מבוקר עד ערב, ואני מקווה שיצליח במהלכים האלה", אמר.

חברת התוכנה שהפכה לאימפריית ביטקוין

מי שבמידה רבה אחראים לטרנד "חברות האוצר" הם חברת סטרטג'י , הידועה בעיקר בשמה הקודם מיקרוסטרטג'י, והעומד בראשה - איש העסקים מייקל סיילור. בשנת 1989 הקים סיילור יחד עם שני שותפים את מיקרוסטרטג'י, שהחלה את דרכה כחברת תוכנה המספקת בעיקר שירותי בינה מלאכותית לעסקים (BI).

במהלך שנת 2000, בימי התפוצצות בועת הדוט.קום, הייתה החברה מעורבת בשערורייה חשבונאית, שהובילה אותה לפרסם מחדש את תוצאותיה השנתיות, והביאה אותה לסף פשיטת רגל. עם זאת, החברה וסיילור הצליחו להגיע להסדרת מול רשות ני"ע האמריקאית (SEC), והמשיכו לפתח את קו המוצרים שלהם שעבר בעיקר לענן.

אלא שהמפנה הגדול בתולדותיה כלל לא הגיע מתחום פעילותה. בקיץ 2020 הודיעה מיקרוסטרטג'י על כוונתה להשקיע 250 מיליון דולר מעודפי המזומנים שלה בביטקוין, זהב ו"נכסים אלטרנטיביים" אחרים, כגידור מפני האינפלציה והשחיקה בערכו של הדולר.

"הגיוני להעביר את הנכסים שלנו להשקעות שלא ניתן לנפח", אמר סיילור באותה העת, תוך שהוא רומז ליתרון הטמון בעובדה שכמות מטבעות הביטקוין בשוק היא ידועה, ולא ניתנת לשינוי בידי אף חברה או מוסד.

מאז אותה החלטה סטרטג'י וסיילור, שזכה למעמד של "כוכב", נכנסו למסלול מהיר של השקעה במטבע הדיגיטלי, תוך שהם הופכים לאחד השחקנים הדומיננטיים בשוק. בחמש השנים האחרונות רכשה החברה מעל ל־600 אלף מטבעות ביטקוין, המהווים כ־3% מסך מטבעות הביטקוין בעולם, בשווי כולל של יותר מ־70 מיליארד דולר.

המהלך הביא לתוצאה מדהימה - זינוק של כ־3,300% במחיר מניית סטרטג'י בחמש השנים האחרונות, לשווי שוק של כמעט 120 מיליארד דולר. כל זאת, בזמן שהביטקוין עצמו רשם באותה תקופה זינוק של 1,100% "בלבד", ומניית אנבידיה חביבת המשקיעים בוול סטריט, טיפסה ב־1,500%.

בשלבים הראשונים השתמשה סטרטג'י בעיקר במזומנים שברשותה לצורך רכישת הנכסים הדיגיטליים. אך מאז היא שכללה את המודל וכעת מתמקדת בעיקר בהנפקת אג"ח להמרה, באמצעותן היא ממשיכה לרכוש באופן קבוע ביטקוין. בראיון שהעניק סיילור בסוף השנה שעברה לרשת CNBC, הוא הסביר את ההיגיון מאחורי המודל שלו: "אנחנו מנפיקים חוב של 3 מיליארד דולר המגובה בביטקוין של 600 מיליון דולר. הוא מגיע לפירעון בעוד חמש שנים, ובדרך אנחנו משלמים ריבית של 0%. כלומר, אנחנו קונים ביטקוין בהיקף 3 מיליארד דולר, ומקבלים רווח ארביטראז' של 2.4 מיליארד דולר. אלא שאז במהלך חמש השנים, אנו מכפילים או מרבעים את ההשקעה, כי אנחנו קונים נכס שעולה מהר יותר".

למרות הביטחון של סיילור ומשקיעיו, יש לא מעט גורמים בשוק שמזהירים מפני המינוף הגבוה של סטרטג'י, שתלויה באופן בלעדי בביצועים של הביטקוין.

לכך ניתן לצרף גם את העובדה שמניית החברה נסחרת לפי שווי שגבוה באופן משמעותי משווי ההחזקות שלה בביטקוין (פרמיה של 60%), ללא הסבר כלכלי מסוים. כמו גם את האפשרות של המשקיעים להיחשף לנכס בצורה פחות ממונפת, באמצעות השקעה בתעודות הסל שעוקבות אחרי המטבע ואינן תלויות בטרנדים ובגחמות של המשקיעים.

גם טראמפ וגיימסטופ בחגיגה

הזינוק האדיר במניית סטרטג'י הביא לכך שלא מעט חברות ניסו לשכפל את ההצלחה, באמצעות אימוץ מודל "חברות האוצר", כינוי אותו טבע סיילור בעצמו. על פי האתר Bitcoin Treasuries, המבצע מעקב אחרי ההחזקות של השחקנים המרכזיים בתחום, ישנן מעל 150 חברות ציבוריות ברחבי העולם שרכשו ביטקוין ומחזיקות יחד בכ־4% מהמטבעות בשוק, בשווי כולל של מעל 100 מיליארד דולר (הרוב בידי סטרטג'י).

למעשה, החברות הציבוריות הן השחקן השני בגודלו בתחום, שניות רק לקרנות הסל (ETF) העוקבות אחרי המטבע (המחזיקות 7% מהמטבעות). אלו הושקו בשנה שעברה, ומאז זכו לפופולריות רבה מצד המשקיעים.

אחת מאותן חברות היא קמעונאית משחקי הווידיאו גיים סטופ , אשר עלתה לכותרות במהלך משבר הקורונה כשהייתה לאחת מ"מניות המם", שמשקיעי הריטייל ביצעו בה מהלכים אגרסיבים שהזניקו את שווייה.

בחודשים האחרונים הודיעה החברה כי בכוונתה לגייס סכום של כ־1.75 מיליארד דולר, באמצעות הנפקת אג"ח להמרה שתשמש אותה לרכישת ביטקוין.

אלא שלמרות זינוק קצר במחירה לפני כחודשיים, מניית גיימסטופ נמצאת במומנטום שלילי ובסך הכול ירדה ב־21% מתחילת השנה, על אף הקפיצה במחיר הביטקוין.

חברה נוספת שהודיעה על מהלך דומה היא Trump Media and Technology , שהוקמה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ומחזיקה ברשת החברתית "Truth". לאחרונה הודיעה החברה כי גייסה סכום של כ־2.3 מיליארד דולר לצורך השקעה בביטקוין, כשנכון להיום היא מחזיקה במעל 18 אלף מטבעות בשווי מעל 2 מיליארד דולר. עם זאת, בדומה לגיים סטופ, המהלכים הללו טרם הצדיקו את עצמם, ומניית החברה עדיין נסחרת בכ־40% פחות מערכה בתחילת השנה.

"יש פה טרנד, וכל אחד מנסה להדביק את השני", סבור אילן שטרק, מנכ"ל אלטשולר שחם הוריזון, העוסקת במסחר במטבעות דיגיטליים. "לכן כל עוד השוק פה עולה, אני מאמין שיצטרפו אליו עוד חברות שירצו ללכת בכיוון הזה". עם זאת, הוא מבהיר שמי שרוצה להיחשף למטבע באמצעות חברות ציבוריות צריך להתחשב במינוף המשמעותי של חלקן: "לפני שמשקיעים בחברות הללו צריך לשים לב לאסטרטגיה של החברה, ולוודא שאין פה מינוף יתר".

"נמצאים בשלב 'הבהלה לזהב'"

לצד אלה שאסטרטגיית אוצר הביטקוין אינה עובדת עבורם, יש גם לא מעט חברות שכבר קוצרות את פירות ההשקעה במטבע הדיגיטלי, במיוחד בין אלו הפועלות מחוץ לארה"ב. כך למשל, חברת המלונות היפנית Metaplanet הכריזה בשנה שעברה על "שינוי אסטרטגי", שבמסגרתו היא נפרדה באופן הדרגתי מהפעילות המסורתית והפכה ל"חברת אוצר".

בחודש שעבר, הציגה הקבוצה תוכנית שאפתנית להגדלה אגרסיבית של עתודות הביטקוין שלה, מ־15.5 אלף כיום ליותר מ־210 אלף מטבעות עד סוף 2027, נתון שווה ערך לכ־1% מכלל הביטקוין שנכרה אי פעם, נתח ששווה כמעט 23 מיליארד דולר במחירים הנוכחיים.

"אנחנו חושבים על זה כבהלה לזהב־ביטקוין", אמר מנכ"ל Metaplanet, סיימון גרוביץ', בראיון לפיינשל טיימס בתחילת החודש. "אנחנו צריכים לצבור כמה שיותר ביטקוין… כדי להגיע לנקודה שבה זה פשוט מקשה מאוד על אחרים להדביק את הפער".

לדברי גרוביץ', לשעבר בנקאי השקעות בסניף גולדמן זאקס בטוקיו, צבירת עתודות הביטקוין אינה עומדת רק בפני עצמה, אלא גם תאפשר לחברה לבצע מהלכים פיננסיים משמעותיים בעתיד.

לתפיסתו, אחרי צבירת המטבעות מגיע השלב השני, אשר "במהלכו הביטקוין, כמו ני"ע או אג"ח ממשלתיות, יופקד בבנקים והם יספקו מימון אטרקטיבי מאוד כנגד הנכס. בדרך זו נשיג מזומן שנוכל להשתמש בו כדי לקנות עסקים רווחיים בעלי תזרים מזומנים". לפחות בינתיים נראה שהמשקיעים מביעים עניין במהלך, שהביא לזינוק של יותר מ־560% במניית Metaplanet בשנה האחרונה.

על אף שכיום רוב הח ברות שמחזיקות במטבע פועלות בעיקר בענפי הקריפטו, במבט קדימה יש מי שמעריכים שבשנים הקרובות תגדל כמות החברות שמחזיקות בפעילות עסקית משמעותית בתחומים שונים, ומכניסות רכיב מסוים של ביטקוין למאזנן. "רואים כל הזמן את התהליך הזה, איך השוק מתקדם יותר ויותר להכרה וללגיטימיות", לדברי שטרק מהורייזון. "אני חושב שהמגמה הזאת תלך ותגבר, ונראה את זה קורה בטווח הבינוני", הוא מעריך.

אולי הדוגמה הבולטת לכך היא ענקית הרכבים החשמליים טסלה שמוביל אילון מאסק, שמחזיקה כיום בכ־11.5 אלף ביטקוין בשווי של מעל 1 מיליארד דולר. במהלך הרבעון הראשון השנה רשמה החברה גידול של כ־347 מיליון דולר בשווי החזקותיה בביטקוין, הודות לזינוק במחיר המטבע בתחילת השנה, מה שגם תרם לשורה התחתונה של החברה.

עוד כתבות

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

ההצעה של חמאס: הפסקת אש ל-10 שנים ו"הקפאת השימוש בנשק"

חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל   ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● הדרישה של חמאס לאנשי מיליציות: תסגירו את עצמכם ותקבלו חנינה ● דיווחים בעזה: חמאס והצלב האדום נערכים לחידוש החיפושים אחר החלל החטוף רס"ל רן גואילי ● עדכונים שוטפים

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה

מושגים לאזרחות מיודעת. סקר כוח אדם / צילום: Shutterstock

אתה גר בדירה בבעלותך? כך השאלה הזאת משפיעה על כל המדינה

מצב שוק העבודה משפיע על קבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר • כיצד הוא משתקף בפני קובעי המדיניות? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לידיעת משקיעי קרנות הנאמנות: יכול להיות שדמי הניהול שלכם יעלו בקרוב. מה אפשר לעשות?

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל