גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תרופת האלצהיימר שמתקרבת לאישור באירופה

קרינת אור מהמוח עשויה לאפשר קריאה של פעילות קוגניטיבית ● חברת הטכנולוגיות הרפואית ניקסואה מצמצמת פעילות בישראל ● התרופה של אלי לילי לטיפול באלצהיימר שוב על סף אישור באירופה • ורשות החדשנות תשקיע 15 מיליון שקל במאיצי מסחור טכנולוגיות ● השבוע בביומד

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק
חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

הילות? המוח האנושי קורן אור שניתן לראות מחוץ לגולגולת

מה אם היינו יכולים להסתכל על ראשו של אדם ולאבחן, רק מתוך כך, מצבים נפשיים וקוגניטיביים שונים? מחקר שפורסם לאחרונה ב-iScience, כתב עת בין תחומי חדש מקבוצת Cell, טוען כי זה אפשרי. על פי המחקר, המוח משדר קרינת אור חלשה מאוד, אך כזו שמצליחה לעבור את הגולגולת. יתרה מכך, דפוסי האור משתנים בהתאם למצבים קוגניטיביים שונים.

השבוע בביומד | פריצת דרך בטכניון: מד סוכרת חדש עם ניטור מדויק יותר
חזית המדע | המחקרים שמגלים איך נקמה משפיעה על המוח

כל רקמה בגוף מפיקה כמויות זעירות של אור בשל המטבוליזם - תהליך צריכת האנרגיה על ידי התא. מדובר באור חלש מאוד, שעוצמתו כמיליונית מעוצמת האור הנראה לעין, חלקו בתדרי האור הנראה וחלקו בתדר אינפרה אדום.

המוח צורך כמויות אנרגיה גבוהות במיוחד ביחס ליתר הגוף, ולכן הוא מפיק יותר אור. נראה כי עם ההתבגרות והעליה בעקה החמצונית על המוח, האור גובר.

במסגרת ניסוי, חוקרים הושיבו 20 נבדקים בחדר חשוך מאוד, והלבישו על ראשם התקן שכלל גם חיישני אור רגישים באזור המוח האחראי על עיבוד תמונה וקול, וגם מד EEG לפעילות החשמלית של המוח, לשם השוואה. חיישן נוסף מדד את האור הסביבתי שהצליחו לחדור לחדר, כדי להחסיר אותו מהמשוואה.

תחילה, ישבו הנבדקים בעיניים פקוחות, ואחר כך בעיניים עצומות. הם האזינו לגירוי שמע, ואז שוב סגרו ופתחו את העינים. נמצא כי פליטת האור מן המוח משתנה בדפוסים קבועים, עדות לפעילות המוח התמידית. בנוסף, נמצא שניתן להבדיל בין האור שמייצר המוח בעיניים פקוחות ובעיניים סגורות. ידוע כי עצימת העיניים משנה את דפוס גלי האלפא במוח, ונראה כי הדבר מתבטא גם בדפוס פליטת האור על ידי המוח, באופן שניתן לזיהוי דרך הגולגולת.

התופעה הזו נשמעת מבטיחה מבחינת האפשרות לאסוף מידע על פעילות המוח באופן לא פולשני וללא קרינה. אולם, ישנה גם מורכבות. אף שהדפוסים השתנו בין עיניים עצומות לפקוחות ובעת חוויית הגירוי השמיעתי, היה הבדל בסוג השינוי בין הנבדקים. לכן, עדיין קשה להצביע על "דפוס עיניים פקוחות" או "דפוס עיניים עצומות". מצב זה יכול להקשות בעתיד גם על זיהוי חד משמעי של דפוסים מוחיים אחרים המעניינים אותנו, בניסיון להפוך את השיטה הזו לבדיקה.

מדובר עדיין במחקר בתחילת דרכו. החוקרים אופטימיים כי ניתן יהיה לשפר את החיישנים, למדוד את המידע באיזורים נוספים במוח, ולשפר את אלגוריתמי עיבוד האותות, בתקווה לקבל מידע מועיל יותר.

חברת הטיפול בנחירות של רוברט טאוב מצמצמת פעילות בישראל

חברת ניקסואה, שפיתחה שתל קטן לסנטר לטיפול בדום נשימה בשינה, מצמצמת משמעותית את פעילותה בישראל. החברה תיפרד מ-50% מעובדיה ותישאר עם כ-20 עובדים בלבד.

יזם ויו"ר החברה רוברט טאוב, המוכר מפעילותו בחברות אומריקס ונוירודרם, שנמכרו בסכום כולל של 1.5 מיליארד דולר, מסביר כי "ניקסואה חיכתה לאישור FDA לשיווק המוצר בארה"ב במשך חודשים רבים. השקענו המון בהכנה להשקה, ואנחנו עדיין מאמינים שאנחנו צפויים לקבל את האישור בכל רגע. בינתיים, צמצמנו פעילות ברוב המדינות שאינן ארה"ב, כולל במרכז המו"פ בישראל".

המכשיר שפיתחה החברה, שגודלו כ-2 סנטימטר, מושתל בסנטר ונטען ומופעל מבחוץ. במהלך הלילה הוא מגרה חשמלית עצב שמזיז את הלשון ומונע את חסימת דרכי הנשימה. התוצאה, שהודגמה בניסויים הקליניים של החברה, היא שיפור ברמות החמצן בדם במהלך השינה. דום נשימה בשינה עלול להוביל למחלות לב, ושיפור רמות החמצן עשוי להפחית את הסיכון. בנוסף, באתר החברה מצוין כי המכשיר מסייע גם בהפחתת נחירות ובאיכות שינה גבוהה יותר.

כיום מטופל דום נשימה בשינה באמצעות מסיכות המזרימות חמצן באופן אקטיבי לתוך דרכי הנשימה של המטופל. המוצר של ניקסואה מיועד למי שאינו מצליח לסבול את המסיכה, או שהטיפול באמצעותה לא הצליח עבורו. המתחרה העיקרית שלה היא Inspire Medical האמריקאית, עם מכשיר שהוא למעשה קוצב לב. הוא גדול יותר והשתלתו מורכבת יותר, ובכל זאת רשמה החברה בשנה האחרונה הכנסות של כ-800 מיליון דולר בארה"ב.

ניקסואה, הפועלת בינתיים באירופה בלבד, רשמה הכנסות של 4.5 מיליון אירו ב-2024, אבל מלכתחילה היא הייתה ממוקדת בשוק האמריקאי, כך שפעילותה באירופה מצומצמת. החברה נסחרת היום לפי שווי של 227 מיליון אירו, לאחר ירידה של 17% במנייתה בשנה האחרונה, בעקבות העיכוב באישור ה- FDA . לדברי טאוב, "העיכוב באישור שלנו כנראה לא פוליטי, כי אנחנו מייצרים את המוצר בארה"ב, אבל אולי הוא קשור לקיצוצים ב- FDA, ולכן שאין מספיק כח אדם".

טאוב היה משקיע נלהב בישראל אך טען כי לא ישקיע עוד במדינה, בעקבות סכסוך בין מדינת ישראל לבין הרוכשת של אומריקס, ג'ונסון אנד ג'ונסון. ב-2012 המדינה תבעה חצי מיליארד שקל מהחברה בטענה כי המוצר שלה היה מבוסס על פטנט של רופא מבית החולים הממשלתי שיבא. אולם, אומריקס טענה כי תרומתו להמצאה הייתה נמוכה מהמתואר בתביעה וכי כבר שילמה לו את כל המגיע לו. לבסוף, על פי פרסומים קודמים, הסכימה ג'ונסון אנד ג'ונסון לתת מענק של עשרות מיליוני שקלים לתל השומר, בתמורה לביטול התביעה.

טאוב הודיע אז כי נפגע מכפיות הטובה של ישראל, לשיטתו, ולא ישקיע כאן עוד. ניקסואה הייתה החברה הישראלית היחידה בה טאוב היה מעורב בצורה משמעותית מאז. יש לו כאן גם השקעות קטנות יותר - בחברת דבקים תעשיתיים ובקרן הון הסיכון פיטנגו, אך אין לו כרגע עניין בהשקעות נוספות במדינה, והוא ממעט בהשקעות חדשות בכלל. מחוץ לישראל יש לו אחזקות אקלקטיות למדי: חברה בתחום הגירוי המוחי לכאב ראש וחברה בתחום חקר החלל בבלגיה, וכן חברת כריה ומלון במרוקו.

למרות הטעם המר שהשאיר סיום הסיפור של אומריקס, הוא עדיין גאה מאוד בחברה. "החטיבה של ג'ונסון אנד ג'ונסון, Ethicon, שרכשה את אומריקס מגלגלת כ-2.5 מיליארד דולר, ואני מעריך כי בערך חצי מן הסכום הזה מקורו בדבקים הביולוגיים של אומריקס. אולם, ג'ונסון אנד ג'ונסון צמצמה משמעותית את פעילות החברה בארץ, ממאות עובדים ומפעל יצור בירושלים, לעשרות ואולי פחות מכך בתחום המו"פ ברחובות.

תרופת האלצהיימר של אלי לילי מתקרבת לאישור באירופה

התרופה קיסאנלה (דוננמב) של חברת אלי לילי לטיפול באלצהיימר, קיבלה במהלך סוף השבוע חוות-דעת חיובית מהועדה המייעצת לרשות התרופות של האיחוד האירופי, וזאת לאחר שהוועדה הצביעה נגדה בעבר. בחודשים הקרובים יוכרע אם היא תקבל אישור לשיווק התרופה.

הרשות בוחנת את אישור התרופה עבור מטופלים עם אלצהיימר בשלבים הראשונים של המחלה, שבהם יש הצטברות של החומר בטא עמילואיד, אותו תוקפת התרופה של אלי לילי. התרופה המתחרה לקמבי של החברות ביוג'ן ואסאי, קיבלה אישור שיווק לקהל יעד דומה באפריל.

התרופות של אלי לילי וביוג'ן כבר מאושרות לשיווק בארה"ב, לקמבי מסוף 2023 וקיסאנלה מאמצע 2024. אסאי, החברה היפנית שפיתחה ואחראית על רוב השיווק של לקמבי, דיווחה על הכנסות של כ-96 מיליון דולר מן המוצר ברבעון הראשון של 2025, והיא חוזה הכנסות שלו כחצי מיליארד דולר בשנה שבין מרץ 2025 למרץ 2026. קיסאנלה של אלי לילי הושקה קצת מאוחר יותר, ורשמה ברבעון הראשון של 2025 הכנסות של 21 מיליון דולר.

אם התחזיות לגבי לקמבי אכן יתממשו, זו תהיה הפתעה חיובית לשתי החברות לאור ההשקה הראשונית האיטית יחסית והמגבלות שיש לתרופות הללו. הן ניתנות בעירוי, ודורשות סריקות מוח תדירות למטופלים מחשש לתופעת לוואי של דימום מוחי. בנוסף, הן אינן עוצרות את המחלה, אלא רק מאטות אותה. לכך ניתן להוסיף את המחיר הגבוה - לקמבי, למשל, משווקת בארה"ב ב-26 אלף דולר לשנה.

לאחרונה קיבלו שני המוצרים אישור שיפוי ביטוחי ממדיקר, הביטוח הממשלתי האמריקאי. אף שמדובר בשיפוי מוגבל, אלו בחדשות טובות מאוד לשני המוצרים, ואולי זו אחת הסיבות לאופטימיות של אסאי.

רשות החדשנות תשקיע 15 מיליון שקל במאיצי מסחור טכנולוגיות

רשות החדשנות הודיעה על מהלך לתמיכה בחיבור בין האקדמיה לתעשייה, על ידי השקעה של 15 מיליון שקל בשלושה מאיצי מסחור ידע מן האקדמיה - 5 מיליון בכל מאיץ. מדובר בסכום משמעותי לשלב זה של פיתוח מוצרים וידע.

במסגרת מהלך זה, תיבחרנה עד שלוש חברות שיזכו בזיכיון לשלוש שנים, ויפעלו ברמה הלאומית לאיתור טכנולוגיות פורצות דרך שפותחו במוסדות מחקר ומוסדות אקדמיים בארץ ובעולם. את הטכנולוגיות הללו הם ישלבו בתוך פעילויות של חברות סטארט אפ קיימות או כאלה שיקומו על בסיס הרעיון.

הגופים שיבחרו יוכלו להיות רב תחומיים או ממוקדים בתחום מסוים בעל עדיפות לאומית, בהתאם לאסטרטגיה וליתרון היחסי של כל אחד מהם. הם ישמשו כמתווכים בין חברות המסחור של האוניברסיטאות ובתי החולים, לבין גורמי השקעה כמו חממות וקרנות, ויזכו במענקי הקמה, מימון לפעולות סקאוטינג ופיתוח עסקי, ובונוסים על חתימת הסכמים עם חברות מסחריות. בנוסף, יורשו להשקיע ישירות במיזמים שיקומו בתיווכם.

מרשות החדשנות נמסר כי קרן המחקר היישומי באקדמיה מממנת מחקר יישומי במוסדות האקדמיה בכ-100 מיליון שקל בשנה, אך פחות מחמישית מן הפרויקטים מובילים להקמה של חברות.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "ישראל נחשבת למעצמה עולמית ביצור ידע מדעי, אך עדיין חלק גדול מהידע הזה לא מצליח לחלחל לתעשייה ולייצר ערך טכנולוגי וכלכלי. אנחנו רוצים להפוך את הידע הזה לחלק בלתי נפרד מתעשיית ההייטק. המהלך הנוכחי הוא הזדמנות לבנות תשתית ארצית של סוכני ידע, שישלבו חוקרים ואנשי תעשייה באופן שיטתי, ויהפכו רעיונות לפתרונות שמגיעים לשוק. זו הזמנה לאנשים ולגופים שרוצים להיות בחזית החדשנות הישראלית, להשפיע ולבנות את הכלכלה של המחר".

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"