האם הצעת החוק שמקדמת רשות ניירות ערך לפיקוח על המשפיענים הפיננסיים, המשתפים את רבבות העוקבים אחריהם באינטרנט וברשתות החברתיות בעצות לגבי השקעות בשוק ההון, הופכת את ישראל לאחת המחמירות בעולם בנושא? לפי חלק מהמומחים, התשובה לכך היא חיובית.
● "הסולידית" מפסיקה לכתוב על חיסכון ופיננסים, ומגלה בפוסט חשוף את הסיבה
● חברות אוצר": הטרנד החדש שכובש את וול סטריט חצה רף של 100 מיליארד דולר
● בית המשפט יכריע? פסילת גמזו במגדל מציתה עימות בין הבעלים לרגולטור
"בהשוואה לעולם, ההסדר שרשות ניירות ערך מקדמת הוא הנוקשה ביותר, הן ברמת התכנים הנחשבים לייעוץ והן ברמת המידע שאדם צריך לגלות על עצמו". כך אומר עו"ד ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון ורגולציה פיננסית במשרד ברנע ג'פה לנדה, ולשעבר הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך.
ואמנם, הצעת החוק מבקשת להדק את הפיקוח על שיתוף מידע ברשת הכולל אנליזות של ניירות ערך ונכסים פיננסיים, מתן המלצות השקעה באמצעות דואר אלקטרוני, וובינרים והרצאות מקוונות הכוללות המלצות להשקעה, ובלוגים בנושא. מדובר אפוא בהגדרה רחבה ומחמירה לייעוץ השקעות לציבור.
בשנים האחרונות חל זינוק בפופולריות של הרשתות כזירה לדיונים פיננסיים. זאת במקביל לזינוק שחל מאז הקורונה בשיעורם של "משקיעי הריטייל", הפותחים ומנהלים בעצמם חשבונות מסחר. לפי נתוני הבורסה לניירות ערך, במחצית הראשונה של 2025 נפתחו בישראל כבר 87 אלף חשבונות מסחר חדשים, שנוספו ל־161 אלף החשבונות שנפתחו ב־2024. הדברים עולים בקנה אחד עם מגמות דומות בעולם.
התופעות הללו הניעו את רשות ניירות ערך ליזום לראשונה פיקוח על המידע הפיננסי הרץ ברשתות. הצעת חוק ממשלתית לעידוד הפעילות בשוק ההון, המסדירה את הנושא, אושרה בכנסת בקריאה הראשונה ביולי 2024, ומצויה מאז בדיונים בוועדת הכספים לצורך הכנתה להצבעות בקריאה השנייה והשלישית.
רשות ניירות ערך מבקשת להתמודד בחוק עם התחום הפרוץ של ייעוץ השקעות שאיננו מכוון למשקיע ספציפי, ובכך לוקח בחשבון את המאפיינים והצרכים שלו, אלא מופנה לציבור הרחב באמצעות הפלטפורמות הדיגיטליות. לצורך כך, הצעת החוק קובעת לראשונה כללים לגבי "ייעוץ ושיווק השקעות כללי".
לפי הצעת החוק, מי שמעניקים יעוץ כללי באינטרנט מבלי שהדבר נוגע ישירות או בעקיפין לעיסוק שלהם, והייעוץ אינו כרוך בניגוד עניינים, יוכלו להמשיך ולעשות זאת ללא רישיון ייעוץ השקעות.
בעולם: פעולות אכיפה לצד קמפיינים חינוכיים
ישראל כאמור אינה לבד בניסיון להסדיר את התחום. הדיון בנושא גבר באחרונה בעולם, וכיום ניתן לזהות מאמץ מצד רגולטורים דוגמת רשות ניירות ערך האמריקאית ומקבילתה הבריטית לאמץ כללים הדומים במתכונתם לזו שמקדמת רשות ניירות ערך בישראל - אך עם דגשים שונים ומתווה אחר ליישומם.
עו"ד יונתן חיימי ארנרייך, שותף במחלקת שוק ההון במשרד במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, ולשעבר ראש תחום ברשות ניירות ערך, מסביר שבשנים האחרונות פרסמו הרגולטורים בארה"ב, בבריטניה, בצרפת, בגרמניה, בהולנד ובאוסטרליה עמדות, מאמרי דעה ואזהרות בנושא, וכן השיקו קמפיינים חינוכיים. אלה כוללים אזהרות למשפיענים וקריאה לציבור להיזהר ממידע לא מבוסס ברשת.
לדבריו, "אנחנו מכירים גם פעולות אכיפה שבוצעו בחו"ל נגד משפיענים בעקבות פעילות כזו. כמו בישראל, הדגש הוא על גילוי נאות במסגרת של ייעוץ השקעות לציבור ברשת, בעיקר במקרים שבהם המשפיענים מקבלים תשלומים והטבות עבור הפרסומים".
לפי הצעת החוק בישראל, מי שיפרסמו מידע כללי יידרשו לתת גילוי לגבי פרטי הזהות שלהם ולציין כי אין ברשותם רישיון וכי הייעוץ שהם נותנים איננו אישי. ברשות אף מקדמים, כי הגילוי יכלול הסבר לגבי הסיכון הכרוך בייעוץ והאם המשפיען מחזיק בעצמו בניירות ערך או מקבל תמורה כלשהי - גם אם זניחה.
האם בעולם ניתן לייעץ ולהישאר אנונימי? גבאי אומר, כי בארה"ב ניתן עקרונית לתת ייעוץ כללי מבלי להזדהות, אך אם מתברר שתחת חסות האנונימיות אותו אדם פעל באופן תרמיתי מדובר בעבירה והוא חשוף לסנקציות. באירופה, הכללים האוסרים על הונאות אמנם מונעים אנונימיות, אך מנגד הם מאפשרים מעט יותר גמישות בסיווג התכנים שאדם יכול לייצר לציבור מבלי שהדבר ייחשב כייעוץ השקעות. גם ביבשת, פרסום השקעות לציבור שנועד "לגזור קופון" באופן תרמיתי מהווה עבירה.
"יש פגיעה בפרטיות, אך זה למטרה ראויה"
הדרישה להזדהות דווקא זוכה לתמיכה. "חלק גדול מהמידע המשותף ברשת על ידי אותם פרופילים נראה מקצועי לחלוטין, אך בפועל פעמים רבות מדובר בניתוחים סובייקטיביים ובדעות של גורמים הפועלים ללא ניסיון, ללא ידע רחב, וללא רישיון", סבור חיימי ארנרייך. לדבריו, חשוב להבהיר מי עומד מאחורי הצגת הניתוחים וההמלצות כדי שהמשקיעים יוכלו לקבל החלטות מושכלות. "אמנם יש פגיעה מסוימת באנונימיות ובפרטיות של אותם פרופילים, אבל במידה מועטה וזה למטרה ראויה".
עיון בהצעת החוק מלמד, כי היא כלל לא אוסרת לחלוטין על אנונימיות - אלא קובעת כי מי שיעדיף שלא להזדהות בשמו לא ייהנה מהפטור מרישיון. גבאי מסביר, כי "אף אחד לא חייב לגלות את זהותו האישית, אבל אם אדם רוצה ליהנות מהפטור מרישיון ולשתף קהל בתכנים הנחשבים לייעוץ השקעות הוא יהיה חייב לגלות את זהותו. פעילות אנונימית תהיה חייבת ברישיון, ומתן ייעוץ ללא רישיון היא עבירה".
ברשות מבקשים למנוע מצב שבו משפיענים מעניקים עצות "כלליות", לכאורה, אך למעשה פועלים לגייס לקוחות עבור עיסוק אישי שלהם בשוק ההון. לאור זאת גם קובעת הצעת החוק, כי למשפיען אסור שיהיה עניין אישי לגבי העסקה או המניה שלגביה ייעץ.
כמו כן, הפטור מצורך ברישיון ייעוץ השקעות יותנה בכך שהמשפיען לא מקבל תמורה כגון דמי מנוי לצפייה בתוכן או תשלום על הפנייה של נרשמים למוסד המלמד כיצד לסחור בשוק ההון. ניתן יהיה לקבל תמורה בהיקף מצומצם, שלא מייצר הטיה לרעת הלקוחות.
בינתיים, ועדת הכספים טרם קיימה דיון בפרק המשפיענים בהצעה, ואם הצעת החוק "תיתקע" בגלל המשבר בקואליציה או אם יוקדמו הבחירות, ברשות יצטרכו להחליט האם לקדמה באמצעות הנחיות גילוי שיפרסמו מטעמם.
עם זאת, המהלכים הללו לא סותמים את כל הפרצות המאפשרות הונאות פיננסיות. הצעת החוק למשל לא צפויה לחול על תוכנות למסרים מידיים, ובראשן ווטסאפ. רק באחרונה פורסם בגלובס, כיצד קבוצות ווטסאפ שקריות, ששווקו כ"אקסקלוסיביות", מילאו תפקיד מרכזי בהונאת משקיעים שגויסו דרכן לרכוש את מניותיה של החברה הסינית OST - רגע לפני שקרסה ב־99% תוך יומיים.
במובן זה, ההגנה מפני הונאות תוסיף להיות תלויה בעיקר בהעלאת המודעות בקרב המשקיעים ובאכיפה נגד נוכלים.