שמואל בן אריה / צילום: שרון גולדברג
לפני יותר משנה, כששוחחנו כאן במדור עם שמואל בן אריה, דירקטור וסמנכ"ל השקעות בפיוניר ניהול הון, הוא היה אופטימי ביחס לשוק המקומי וארה"ב והמליץ למשקיע אגרסיבי לשים 50% במניות. היום הוא אופטימי לא פחות, למרות שהשווקים בשיאי כל הזמנים, ומציע למשקיע חובב הסיכון לשים 90% במניות. לדבריו, "הביטקוין בשיא, הזהב בשיא והמניות בשיא, וכולם שואלים אם זה לא מפחיד. אבל הם שוכחים את הדבר המרכזי שנמצא בשיא: כמות הכסף - הפיקדונות והמזומן".
● החברה שמנהלת שליש מכספי הפנסיה הישראליים וההיקף שובר השיאים
● פאגאיה גייסה חוב של 500 מיליון דולר: גם גופים ישראלים השתתפו
לתפיסתו, "לא צריך לפחד משיאים - הם יישברו מחדש. יותר מזה, כשהשוק בשיא יש לו נטייה לשבור אותו שוב". הוא מדגים עם ארה"ב, שם "מאז כהונת אובמה יש תהליך של הדפסת כסף. הממשל מגדיל את הגירעון שלו ופורץ את תקרת התקציב כל פעם מחדש. המטרה היא לגלגל את החובות. לכן כל עוד יש יותר ויותר כסף, נראה את מחירי הנכסים הולכים ועולים".
ובכל זאת הוא מסייג מעט כי "בתקופות של שיאי כל הזמנים השוק הופך להרבה יותר עצבני, ורגיש לכל אמירה של יו"ר הפד (הבנק המרכזי בארה"ב, נ"א) או חששות מהסלמה במלחמה אצלנו. לכן כשיש ירידות הן הרבה יותר אגרסיביות. בשביל זה צריך לשמור על 10% מהכסף בנזילות, כלומר בקרנות כספיות, כי כשיהיו ירידות דו־ספרתיות ייפתחו הזדמנויות".
את האופטימיות שלו לגבי השוק המקומי, בן אריה שואב מ"הסתכלות הרבה יותר רחבה על ישראל. זו נקודה אסטרטגית מאוד חשובה לעולם מבחינה לוגיסטית. האמריקאים ואולי גם האירופים רוצים להקטין את התלות בסין כמרכז הייצור העולמי, ולהעביר מרבית מכך להודו. רק שאין להודו איך להגיע למערב דרך היבשה, בגלל פקיסטן, ותעלת סואץ יקרה מדי. תובלה הרבה יותר יעילה ונוחה מהודו למערב תהיה דרך האמירויות, ערב הסעודית, ירדן, נמל חיפה. משם הדרך לאירופה פתוחה".
לדבריו זו לא שאלה של האם אלא מתי, "עם כל הכבוד לסכסוך הישראלי־פלסטיני, 15 מיליון יהודים ופלסטינים לא יעצרו את האסטרטגיה הגדולה של 3 מיליארד אנשים - הודים, סעודים, אירופים ואמריקאים. אנחנו יכולים לעכב את זה אולי - זה ייקח עוד חצי שנה, שנתיים או עשור, אבל זה יקרה ואז הכלכלה המקומית תוכל לעלות בצורה מאוד חדה".
להערכתו, "מה שהוביל בארץ את העליות הם משקיעי הריטייל וזרים. עוד לא ראינו את הגופים המוסדיים מסיטים כסף חזרה לישראל בצורה אגרסיבית, וזה הכסף הגדול באמת, מכאן שיש עוד מקום לעליות בישראל".
ובכל זאת, בטווח הקצר הוא מעט חושש: "האופוריה שהייתה בתחילת חודש יולי בישראל מתפוגגת. התחושה הייתה שהנורמליזציה עם סעודיה ממש מעבר לפינה אחרי ההישגים מול איראן, חיזבאללה ונפילת אסד. החודש האחרון הראה שהמצב מורכב יותר וזה ייקח זמן. בינתיים, יש חברות ואנשי עסקים שחוששים להיות מקושרים עם המותג ישראל, אפילו בארה"ב.
"לפני קצת יותר משנה, מכפילי הרווח ב־90% מהמדדים בעולם היו גבוהים מישראל. אחרי הראלי במניות בישראל בשנה האחרונה, 60% מהמדדים בעולם זולים יותר".
"חשבו שטראמפ משוגע, אבל הוא הצליח"
"אני מאוד מאמין בארה"ב. התשואה העודפת של אירופה על ארה"ב מתחילת השנה היא אפיזודה חולפת, שילוב אלמנטים שלא מעיד על הטווח הבינוני־ארוך. אין מיתון בארה"ב, הכלכלה ממשיכה לצמוח, יש חברות שעדיין מובילות ושולטות בעולם ויש לשוק שם עוד מקום לעלות".
באשר למכסים של טראמפ וסגירת ההסכמים מול יפן ואירופה, בן אריה מעריך שהאירוע די מאחורינו: "כולם חשבו שהוא משוגע ותהו אם הוא רציני, אבל טראמפ עשה את הצעד הבסיסי ביותר במו"מ - התחיל עם מכסים גבוהים וסיים איפה שרצה. עברנו מעולם שחושש שאף אחד לא יעבוד עם ארה"ב, למצב שרואים מדינה אחרי מדינה באות לסגור דילים עם טראמפ, והוא מצליח. נכון לעכשיו הוא יצא עם ידו על העליונה בענק, והמכסים הללו יעזרו לארה"ב להגדיל את הקופה שלה".
"טבע יכולה בקלות לעלות עוד 30%־40% בשנה"
כשאנחנו מבקשים מבן אריה לבנות תיק למצב הנוכחי בשווקים, הוא מציע למשקיע סולידי תיק שמורכב מ־30% מניות ו־70% אג"ח. הוא מציע להשקיע במניות בארה"ב 20% מהתיק ובמניות בארץ עוד 10% מהתיק. 10% נוספים הוא שומר בקרנות כספיות ככסף נזיל ל"ניצול הזדמנויות", ואת היתרה משקיע 20% באג"ח ממשלת ישראל במח"מ (משך חיים ממוצע) של 5 שנים, עוד 25% הוא מקצה לאג"ח קונצרניות בישראל בתחומים סולידיים כמו בנקים, ביטוח ונדל"ן, וזאת במח"מ של 3.5 שנים. את ה־15% הנותרים הוא מקצה לאג"ח קונצרניות בישראל High Yield, כלומר עם תשואה גבוהה וגם סיכון גבוה, במח"מ קצר של עד 1.5 שנים.
למשקיע אגרסיבי הוא מציע להשקיע 90% במניות ולהשאיר 10% בקרנות כספיות. למניות בארץ הוא מקצה 30%, למניות בארה"ב 45%־50% ועוד 10%־15% למדד המניות העולמי MSCI All Country, וזאת "למקרה שאני טועה והעולם יעלה יותר".
באשר לסקטורים, בישראל הוא מציע ללכת על מדד ת"א 125 ולתבל עם מספר מניות חזקות כמו טבע, ש"נמצאת במכפיל תזרים נמוך יחסית ויכולה לעלות בקלות 30%־40% בשנה הקרובה. כמו כן בנק לאומי והבנקים בכלל, ששם עוד לא נאמרה המילה האחרונה, וייתכן שגם בביטוח". לצד זאת הוא מעריך ש"רציו מעניינת מאחר שהיא 'מניית דיבידנד' יציבה ובטוחה, בתשואה חד ספרתית גבוהה וגם מכפיל רווח נמוך מ-10, והסיכוי שיפגעו במאגר שלה ירד".
בהתייחס לארה"ב, המלצתו היא "ללכת על המניות הגדולות דרך מדד S&P 500, ולהגדיל את ההחזקה דרך חברות שמוכרות שירותים לעולם ונהנות מהיחלשות הדולר - כמו מיקרוסופט, גוגל ונטפליקס".
בנוסף הוא ממליץ על תחום השבבים, ונותן דגש גם לתחום האנרגיה הגרעינית. "שבבים זה חומר הגלם של ה־AI, זה כמו לקנות אקסון מובייל (יצרנית נפט) בשנות ה־70. הסקטור עוד יכול לעלות, למרות התמחור של ענקית השוק אנבידיה.
"באשר לאנרגיה גרעינית, ככל שיעברו השנים יהיה שימוש נרחב יותר. בסוף לכולם יהיו כורים גרעיניים. זה תחום סופר מעניין ואטרקטיבי עם פוטנציאל רווח גבוה מאוד", משוכנע בן אריה.
האמור אינו מהווה תחליף לשיווק ו/או ניהול השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. לפיוניר ולשמואל בן אריה אין עניין אישי ביחס לאמור.