גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל התעשייה האווירית: "בכל פעם שהטילו עלינו אמברגו בעבר, יצאנו מחוזקים"

בכנס מיומנויות המחר של גלובס ואפקה, סיפר מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, כיצד מיישמת החברה יכולות בינה מלאכותית בתוכנית העבודה שלה ● לוי גם התייחס להנפקת החברה בבורסה בת"א שמתעכבת, ואמר: "יש החלטת ממשלה שתע"א תונפק אך תמיד תישאר חברה לאומית ממשלתית"

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית, בכנס מיומנויות המחר / צילום: תמר מצפי
בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית, בכנס מיומנויות המחר / צילום: תמר מצפי

בשנה החולפת נראה שלא עובר יום שלא נחתם עוד חוזה ענק של מאות מיליוני דולרים עם אחת מענקיות התעשיות הביטחוניות בארץ. גם סדרה של חברות חדשות יותר בתחום הנפיקו את המניות שלהן בבורסה. אחת משתי השחקניות הגדולות במשק בתחום הביטחוני היא התעשייה האווירית (תע"א), שנמצאת בבעלות מלאה של ממשלת ישראל ומנוהלת על ידי המנכ"ל בועז לוי, שהתארח היום (ג') בכנס מיומנויות המחר של גלובס, אפקה וקרן טראמפ.

כנס מיומנויות המחר |סמנכ"לית משרד החינוך: "הטמעת ה-AI תלויה בשת"פ עם המורים"
כנס מיומנויות המחר | מנכ"ל קרן טראמפ: "התלמידים שלנו לא יודעים לפתור בעיות מהמציאות"

בשיחה עם כתב גלובס דין שמואל אלמס בנושא "הקניית מיומנויות בדרך לתעשייה מתקדמת - תעשייה", מספר לוי כיצד מיישמת התעשייה האווירית יכולות בינה מלאכותית במהלך העסקים הרגיל שלה. ומסביר גם מדוע התפקיד שלה הוא להכשיר מהנדסים למשק הישראלי, מתוך ראייה של אחריות לאומית.

"הצ'אט GPT אינו חזות הכול"

בתור מי שהתחיל את עבודתו בתע"א לפני 35 שנה כמהנדס צעיר, עלה לוי בכל הדרגות הניהוליות בארגון. כאשר הוא נשאל כיצד הוא רואה את נושא הכשרת העובד והכישורים להם הוא נדרש כיום הוא אומר, "היה לי הרבה מזל בחיים ההנדסיים שלי. בכל התמודדות צריך שיהיו (לך) כלים. צריך להקנות למהנדס את הכלים הבסיסיים להמשיך לאפשר לו ללמוד, תוך כדי עבודה, ואז הוא ימריא למקומות אחרים".

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית, בשיחה עם כתב גלובס דין שמואל אלמס / צילום: שלומי יוסף

לוי הוסיף עקיצה לעולם הצ'אט GPT שרבים חוששים שהפך לפתרון לכל בעיה. הוא אינו חזות הכול, הוא רומז. לפני כחודש, בעת מבצע "עם כלביא" אמר לוי "היו פה אירועים כבדים שהתרחשו במדינת ישראל, כולם מכירים את התרחישים שניצבנו בפניהם. בתרחישים שהכנו לא ידענו כל כך איך להתנהג ולהכין את עצמנו אליהם. במיוחד בחברה שמעסיקה 15 אלף עובדים, ובעקיפין 50 אלף בתי אב בישראל. אני לא רואה בעיני רוחי תשובה שהייתי מקבל מצ'אט GPT כיצד להתמודד איתם".

במלחמה הנוכחית, כשמזהים צורך ביטחוני חדש, אתם נעזרים באקדמיה?
"ברגעים אלה יש מספר מחקרים משותפים שרצים עם האקדמיה הישראלית. כל המטרה שלהם היא להביא לשדה הקרב העתידי פתרונות ייחודיים יותר, שונים יותר, שאולי גם מתחברים בהקשר של אומת הסטארט-אפ. אנחנו בתע"א לוקחים על זה סוג של אחריות".

לוי מזכיר אירוע היסטורי שהתרחש לפני כמעט 40 שנה, שהשפיע ויש אומרים שגם "ברא" את עולם ההייטק הישראלי. "איפשהו בשנת 1986 היה אירוע של סגירת פרויקט הלביא. זה היה מטוס הקרב שפותח על ידי מדינת ישראל. סגירת הפרויקט נועדה להחליף תהליכים של אמברגו (אפשרי על ישראל מארה"ב) - כמו שאנחנו חוטפים כיום. ואז ביום אחד חצי מעובדי תע"א הלכו הביתה. אותם אנשים שישבו בחזית הטכנולוגית הקימו את הסטארט-אפים הראשונים במדינת ישראל. כך שאותו אירוע מטלטל שחוותה תע"א, הפך אותנו לאומת הסטארט-אפ של היום".

ואיך אתה מזהה את האמברגו המתגבר על מדינת ישראל, כאשר אתם סמל ישראלי. האם יש כאן הזדמנות?
"אמברגו זו הזדמנות, אבל לא הזדמנות רצויה. היינו מעדיפים להמשיך בתהליכים עם שיתופי פעולה עם הרבה גורמים בעולם. כל מי שהסתכל על מדינת ישראל בשנים האחרונות יראה תהליכי אמברגו. כל פעם שהטילו עלינו אמברגו, יצאנו מחוזקים, וכך גם הפעם. אנחנו חווים תהליכים שקשורים במלחמת 'חרבות ברזל', כאשר התעשייה עשתה המון פעילויות כדי לאפשר את הניצחון והעליונות של צה"ל. בחלק מהמקרים התגברנו על חוסרים ובכל פעם שהתגברנו טכנולוגית, בנינו עוד מוקד ידע במדינת ישראל".

לאחרונה מדינות ברית נאט"ו העלו את תקציבי הביטחון שלהן. כיצד זה משפיע על התעשיות הביטחוניות?
"אנחנו רואים מספר תהליכים, ולמעשה הגלובליזציה נשברת. רואים מייק-אין (ייצור עצמי בכל מדינה, ח"ש) בכל העולם. כמו כן עולה גם הרעיון של סלף-רילאיינס (הסתמכות על יכולות עצמיות) בכל מיני מדינות. זה מייצר תחרות בין צרכים, משאבים ויכולות. בשלב הזה ברור שלמי שיש יכולות מוכחות בשדה הקרב, כאלה שמאפשרות לכל מנהיג שירכוש אותן - להגן על האוכלוסייה שלו, יש לו יתרון. אבל אנחנו רואים גם בניית יכולות שיוצרות תחרות וגם יוצרים יכולות (למתחרים). החזון הוא לא להסתכל על המלחמה של מחר בבוקר או בעוד שנה ושנתיים, אנחנו בונים את שדה הקרב העתידי. אנחנו מנסים להסתכל מספר צעדים קדימה ולקחת את האיכות ולהוביל את התחום בעולם".

מנתוני סיב"ט, אגף סיוע ביטחוני במשרד הביטחון המאשר את יצוא החברות הביטחוניות, עולה כי ב-2024 שבה נשבר שיא היצוא הביטחוני של ישראל, שהסתכם בכ-15 מיליארד דולר. כ-48% מהיצוא היה במערכות הגנה אווירית. הופתעת מהשיעור הזה?
לוי חוזר לנשיא ארה"ב, רונלד רייגן, בשנות השמונים. באותה תקופה הוא מספר "הנשיא רייגן הבין שיהיו מי שיוכלו להצטייד בטילים בליסטיים ובכך לאיים על העולם החופשי. הוא ניסה לשלב מדינות בעולם החופשי בתוכנית 'מלחמת הכוכבים'. הוא שאל שאלה: האם אפשר לפגוע בכדור (אקדח) עם כדור. זאת הייתה השאלה הפיזיקלית. ומדינת ישראל אמרה YES WE CAN הרבה לפני שהנשיא אובמה אמר זאת.

"אמרנו זאת גם מתוך תעוזה טכנולוגית מסוימת, המשכנו בנושא הזה לאורך השנים. כיום כשמסתכלים לאחור, קשה לחשוב מה היה קורה אז אם לא היו פותחים לנו את הדלת. כלומר אם לא היינו בונים מערכת נשק שיודעת ליירט טיל בליסטי. בתור מהנדס המערכת של החץ לא חשבתי שיירו עלינו 540 טילים בליסטיים.

"בכל זאת בנינו מערכת שהיא רובוסטית (חסינה). בירי טילים בליסטים, האיראנים חצו סף. המלחמות הבאות יהיו מורכבות ממטחים של טילים בליסטיים. זה לא יהיה טיל בודד פה ושם, אלא מטח. לכן צריך להסתכל קדימה ולראות איך בונים פתרון מלא. לא סתם הנשיא טראמפ הכריז על 'גולדן דום' (כיפת זהב) מערכת שאמורה להגן ארה"ב גם ביבשה וגם בחלל. אלה יהיו מלחמות (גם) בחלל".

גרמניה רכשה את מערכת חץ 3 בסכום של 3.5 מיליארד דולר, העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה. מתי החץ יגן על אירופה?
"חתמנו על עסקה להקמת המערכת בגרמניה, מתוך יוזמה של קנצלר גרמניה בתהליך שבחן את האפשרויות השונות. הוא בחר בחץ 3, וגם הנחה: חץ 3 כמו שהוא. כמו שהישראלים משתמשים ככה אנחנו רוצים להשתמש. חתמנו על החוזה מול גרמניה ימים בודדים לפני ה-7 באוקטובר. המלחמה תפסה אותנו כתעשייה שדוחפת חזק את כל צרכי צה"ל ומערכת הביטחון. לא נחנו על השמרים אפילו לא לרגע. אנחנו מבינים שבסוף ישראל לא יכולה להיות סגורה רק בתוך עצמה, אלא צריכה להסתכל גם החוצה, היא צריכה לייצא. אסור היה לנו להוריד את הרגל מהגז. אנחנו עומדים בכל היעדים שהגדירו הגרמנים. המציאות של (הפעלת) מערכת החץ הראשונה בגרמניה זו שאלה של זמן קצר".

האם ישראל מוכנה לאתגרי טילים היפרסוניים?
"אנחנו מסתכלים כמה צעדים קדימה. כמו שהיינו מוכנים למתקפות האחרונות שהיו באפריל ומאי בשנה שעברה. ראינו התפתחויות של כמה סוגי טילים, ניסיונות להרוות את המערכת על ידי שיגור של הרבה טילים. ראינו מערכת (בישראל) שהיא חסינה ויודעת לבחור את המענה הנדרש. המערכת נבנתה כך שתיתן מענה עם חץ 3 וחץ 2. חץ 3 מיירט גבוה מאוד בחלל וחץ 2 ידע לאפשר את השכבה השנייה (הקרובה יותר)".

מתי חץ 4 וחץ 5 יהיו מוכנים?
"חץ 2 נמסר בכ"ט בנובמבר 1998. מערכות מהסוג הזה צריכות להתחדש. חץ 4 יחליף את חץ 2. אנחנו עובדים עליו והוא יגיע לשירות בטווח הזמן הנראה לעין. הוא ישתלב במערכת הנשק שהיא בסופו של דבר שהיא מערכת של מערכות. לגבי חץ 5, הוא מכוון לעתיד הרחוק יותר".

לאחרונה שיגרתם את הלוויין "דרור 1" לחלל. מה הייחוד שלו?
"תע"א היא בית החלל של מדינת ישראל. יש מעט חברות שיודעות כמונו לבנות לוויין, להציב אותו באמצעות משגר לוויינים וגם לעקוב אחריו. דרור 1 הוא לוויין תקשורת ולא לוויין תצפית. זה גוף שמיימי שיושב 36 אלף ק"מ רחוק מאיתנו בחלל (בנקודה קבועה). אנחנו עוסקים גם בלוויינות התצפית ונחבר אותה ללוויינות התקשורת".

מה חשיבות החלל בפעילות החברה?
"לפני ה-7 באוקטובר הייתי אולי זה היה מעורפל. כיום כשכולנו בוגרים של אותו יום קשה, אני לא חושב שיש אחד שלא מבין את החשיבות. יש לנו את היכולת להסתכל מהחלל ולראות שינויים קטנים, להעביר אותם דרך מכונות AI שקיימות כבר בתעשייה האווירית, להפוך אותן לנקודות שמעניינות אותנו, ואותן להפוך לנ"צ, ולשלוח לטייס כך שיוכל לפגוע בנקודה מאוד ספציפית - זה מערך של תצפית, תקשורת, AI וגם ביג דאטה".

מוקדם יותר החודש פרסמנו בגלובס ששוויה של תע"א זינק לקראת הנפקה אפשרית בשנה הקרובה, ל-60 עד 80 מיליארד שקל. אמנם ניסיונות ההנפקה של התעשייה האווירית נדחו פעמים רבות בעבר, אבל המדינה זקוקה למלא את קופתה לנוכח המלחמה המתמשכת, עשויה לקבל צ'ק (עבור נתח של 30% מהתע"א) של 18 עד 24 מיליארד שקל כתוצאה מהנפקה כזאת. לא סכום שניתן לזלזל בו.

הנפקת התע"א בבורסה בתל אביב חזרה להיות על הפרק? האם היא תקרה?
"יש החלטת ממשלה שתע"א תונפק ותמיד תישאר חברה לאומית ממשלתית. לכן היא תונפק בשיעור של עד 49% (מהון המניות שלה). אנחנו עובדים עם כל משרדי ממשלה: משרד הביטחון, רשות החברות הממשלתיות ומשרד האוצר. רשות החברות מובילה מהלך להנפקה. אם זה יקרה מחר בבוקר או בעוד שנה, אגיד שהתהליכים בעיצומם. אבל עד שזה לא קורה - זה לא קורה".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב וקרן טראמפ

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל