ד״ר הישאם טאהא (מנכ״ל) וד״ר אבי ישראל (CTO), מייסדי טרמאונט / צילום: Perry Mendelboim
בחודש מרץ האחרון חשפה אנבידיה פרויקט סודי שעליו עבדו עשרות ישראלים במעבדות ביקנעם במשך שנים - שבב אופטי חדשני שמאיץ את החיבור בין מעבדים גרפיים בחוות שרתי AI, כך שאלה יוכלו להעביר ביניהם מידע רב יותר ובקצבים מהירים יותר. החידוש הגיע, בין השאר, בשילוב סיבים אופטיים שקופים ואריזתם בצורה כה יעילה כך שהם יחליפו את צמתי התקשורת הקיימים, הבנויים בדרך כלל מקופסאות מסובכות.
● התחזית הבלתי נתפסת למניית אנבידיה
● "בעקבות כניסת ה-AI, תהליך גיוס העובדים השתנה לחלוטין"
מי שלא היה מופתע מן ההשקה הזו היה ד"ר הישאם טאהא, פיזיקאי בוגר האוניברסיטה העברית, שחשב על רעיון דומה כבר כעשור לפני, וב-2015, עוד לפני עידן ה-AI, הקים את טרמאונט (Teramount), מתוך חזון דומה. "ידענו שהעולם הולך לעידן ריבוי מידע שידרוש ממחשבים לדבר ביניהם באמצעות אור במקום באמצעות חשמל", אומר טאהא לגלובס.
ההשקה של אנבידיה אמנם מייצרת לו תחרות שמגיעה דווקא מתוך אחת החברות הצומחות והרווחיות ביותר בשוק הטכנולוגיה, אך בה בעת היא מגבירה את הביקוש למוצר שלו עבור כל מי שאנבידיה עשויה להיות יקרה מדי. היום (שלישי), מודיעה טרמאונט על גיוס 50 מיליון דולר מענקיות שבבים מתחרות בהן AMD וסמסונג. "חברות גדולות יותר מנסות לפתח את המוצר שלהן עם פתרון דומה כי כולם מזהים את הבעיה- אבל אין להן את הפתרון", אומר טאהא. "כשהקמנו את החברה לפני עשור הבנו שכדי להגיע אליו חייבים לבנות את הטכנולוגיה מחדש עם אבני ביין חדשים - חייבים למצוא דרך חדשה לארוז את השבב, עוד מהרגע שבו הוא נמצא על פרוסת הסיליקון. האריזה השונה עושה את כל ההבדל ומאפשרת יעילות גבוהה פי עשר מהפתרון הקיים. חינכנו את השוק ולשמחתנו התחרות מוכיחה את זה".
יכול להתאים את עצמו לכל יצרן שבבים
גיוס הענק לחברה והתלהבות המשקיעים סביבה הגיע לאחר הצלחה ראשונית של החברה בפיילוט שערכה עם חברות שבבים בעולם שהחברה איננה חושפת כעת את שמותיהם. טרמאונט ממוקמת בצומת מרכזי - תרתי משמע - בעידן הבינה המלאכותית שבו האתגר המרכזי עוסק בהעברה של כמויות הולכות וגדלות של מידע בין מעבדים גרפיים. במקביל להשקה של מעבדים מתקדמים יותר על ידי אנבידיה מדי שנה, מפעילי ה-AI נדרשים לשבבים חזקים ויציבים יותר שיטפלו בהעברת המידע בין המעבדים הללו.
החברה פיתחה רכיב המחבר את הסיבים האופטיים, אותם ניתן להמשיל לכבישים שבהם עובר המידע בין המעבדים, לבין השבבים הפוטונים המשמשים את צמתי התקשורת בין המעבדים הגרפיים. "את כל עומס המידע יש לרכז בתעלה צרה על גבי השבב הפוטוני והדבר נעשה באמצעות צימוד אופטי על השבב באמצעות אוסף של מראות ועדשות מיקרוסקופיות", אומר טאהא. אותו רכיב מחבר, או "קונקטור", מיועד בין השאר לשבבים אופטיים כמו אלה שמיוצרים על ידי טאואר או גלובל פאונדריז. "המעבדים הגרפיים מדברים ביניהם עם חשמל - אנחנו מייתרים עבורם את חוטי הנחושת ומחליפים אותם בסיבים אופטיים ומציידים את המעבדים הגרפיים במעין תחנות אופטיות ליד כל מעבד גרפי שכזה".
טאהא לא מתרגש מההשקה של אנבידיה: "היא עשתה זאת כי לא קיים מוצר דומה על המדף, וזה מה שאנחנו רוצים לעשות. רוב הפתרונות שמיוצרים כיום לא מותאמים לייצור המוני: עם הטכנולוגיה שלנו שהסוד שלא נמצא באופן שבו אורזים מלכתחילה את השבבים, ניתן להגיע למוצר שמתאים את עצמו לכל יצרן". בעוד שהמוצר המקביל באנבידיה משרת אך ורק אותה - הרכיב של טרמאונט יכול להתאים את עצמו לכל יצרן שבבים - בין אם מדובר בסמסונג או AMD, למשל.
סמסונג, למשל, זכתה בסוף השבוע בעסקת ענק בת 16.5 מיליארד דולר לייצור שבבי AI לטסלה. AMD נחשבת למתחרה משמעותית לאנבידיה בזירת שבבי ה-AI המוזלים. סבב הגיוס הגדול נחשב לשני בחיי החברה (סבב A) לאחר שגייסה קודם לכן סיד של 8 מיליון דולר. הוא הובל על ידי קרן ההון סיכון של משפחת קוך (KDT) בהובלת השותף הישראלי איציק סיגרון. נוסף על סמסונג ו-AMD, משתתפים בו גם היטאצ'י היפנית, וכן גרוב ונצרס (Grove) הישראלית וכן וויסטרון.
"הרגשתי חיבור מיוחד לפיזיקה"
טאהא התברג לתחום החם ביותר בזירת הטכנולוגיה העכשווית וגייס אליו כמה מהמשקיעים הנחשקים ביותר בתחום השבבים, אך הוא לא הגיע מ-8200 ולא סיים בגרות בשכונות החזקות של גוש דן. טאהא נולד בכפר בועיינה-נוג'ידאת השוכן למרגלות הר טורען בגליל העליון. הוא האח החמישי מבין שמונה אחים לאביו, פועל בניין, ואמו עקרת בית. טאהא למד לבגרות ריאלית בכפר בו גדל, והיה מהמסיימים הראשונים של התיכון המקומי שנבנה תוך כדי לימודיו.
"לא התחברתי להרבה תחומים בבית הספר, אבל הרגשתי חיבור מיוחד לפיזיקה", הוא אומר. למרות שסיים בגרות בפיזיקה, הלך לעבוד כמו רבים בכפר בעבודות בניין, רובן על קו התפר בשרון, עבודה קשה שכרוכה בנסיעות ממושכות לכל כיוון. "בתחילת שנות התשעים היתה תנופת בניין מרשימה בישראל - עשיתי שם הרבה כסף, ושאלתי את עצמי: למה לא בעצם להמשיך? אבל הפיזיקה משכה אותי".
למרות שהוא מהצפון, הוא לא נרשם לטכניון אלא לאוניברסיטה העברית בשל המשיכה לפיזיקה יישומית וההתמחות של המכון בשילוב בין פיזיקה ומתמטיקה. הלימודים היו עבורו קשים ומאתגרים בעיקר בשל מחסום השפה והצורך להתבטא ברמה גבוהה. "אני הראשון מבין האחים הבוגרים שלי שהלך ללמוד באקדמיה", הוא מספר, "אבל לאחר מכן, עודדתי את שלושת האחים הצעירים שלי להירשם - חלקם כבר סיימו תואר שני ושלישי".
טאהא המשיך את לימודיו בפיזיקה יישומית עד התואר השלישי אך התקשה למצוא עבודה מחוץ לכותלי האקדמיה. "חיפשתי במקומות רבים, אבל תמיד הרגשתי שיש מחסום של שפה ותרבות, של מישהו שלא דומה לך - וזה תמיד נמצא שם ברקע. לא אומרים לך את זה, אתה פשוט מקבל תשובה שלילית לקונית: "אנחנו מצטערים". לבסוף מצא את עצמו בחברה שפוצלה מקבוצת המחקר שלו באוניברסיטה, ננוקס מירושלים, שם עבד לצד שותפו להקמת טרמאונט לעתיד, ד"ר אבי ישראל, אותו הוא מכיר עוד מימי התואר הראשון.
בטרמאונט, שממוקמת בהר חוצבים בירושלים, מועסקים כיום 40 עובדים, לפחות שמונה מהם מהחברה הערבית, כמה מהם משכונות מזרח ירושלים. "יש כאן נוף שונה מהנוף הטבעי של ההייטק הישראלי", אומר טאהא. "אנשים שמגיעים לכאן לראיונות עבודה ממזרח העיר מקבלים תחושה אחרת שלא מקבלים בשאר החברות, של מישהו שקרוב אליהם ויודע לדבר את השפה שלהם. עצם העובדה שיש בחברה מייסדים משני העמים - מייצרת מקום שאולי לא יפתור את הבעיות של המזרח התיכון אבל מפגיש אנשים מרקעים שונים כדי לפתור בעיה בתחום הדאטה, פיזור החום והעברת האור".