המבורגר ביאנק / צילום: באדיבות יאנק בורגר
בין רמות מנשה לעמק יזרעאל משתרעים כרמי זיתים, מטעי שקדיות ושדות זהובים. הפעם תפרתי יום שבו קולינריה, תרבות ואמנות מתמזגים לחוויה נוסטלגית של ישראל הישנה והטובה, חפצים וירקות בטעם של פעם, יום שיש בו הכול מהכול.
● בלי תפריט ובלי זמני פעילות: הבית הקטן בקיבוץ שמגיש ארוחת פחמימות חלומיות
● תאווה לעיניים ולפה: שלוש תערוכות מרהיבות ומסעדה טובה לצידן
11:00 | משהו לאכול: קפה בבוקר, המבורגר בערב
את אחד ההמבורגרים הטעימים שאכלתי בחיי טרפתי עוד לפני מחצית היום, מאחורי מרכז מגידו. אין דבר שמסגיר שמאחורי מבנה התרבות הזה, בניין סתמי למדי, מסתתר מתחם מסעיר שמשלב אוכל, דרינקים, קפה והופעות.
שביל מרוצף מוביל אל מרפסת שמשקיפה אל שדות צהובים. "יפה כאן כשירוק", כולם אומרים, אבל אנחנו מצאנו גם קסם בצבעי הקש הזהוב של השדות. שולחנות עץ, נורות של פיות והמון עציצים העידו שהגענו למקום עם וייב מגניב.
החזון המקורי של המועצה היה להפוך את המקום הזה לשוקק ופעיל, עם מופעים והתרחשויות בכל שבוע. רק חסר היה האפטר פרטי. אבל אז הגיעו ארבעה חברים מהאזור - איתי חכם, איתמר שרעבי, גל קורץ ואיתי דושי - והחליטו להקים את יאנק בורגר, מקום שחי כל היום: קפה מעולה בבוקר, המבורגר וסלט בצהריים, הופעות בערב וחזון פשוט, "שהאור כאן לא יכבה לעולם".
שולחנות העץ המקוריים נשארו, אבל הצ'יפס והנקניקיות מפעם התחלפו בתפריט קולינרי מדויק: המבורגרים מבשר איכותי, פרגולת עץ נעימה, עציצים ובריזה מושלמת.
מאחורי דלת סתרים מתחבא אולם הופעות של 600 איש. "תישארי עד מחר, מופיע כאן ירמי קפלן", אומר לנו היזם איתי חכם, ומסכם משולש מושלם של אוכל טוב, הופעות איכותיות ומסיבות שלא נגמרות.
יאנק בורגר, עין השופט
12:00 | משהו לראות: מטבע של סנט הופך לסיפור
עשר דקות נסיעה בין פיתולי שדות חיטה ואנחנו במושב היוגב. הוא אחד האהובים עליי בעמק, בעיקר בגלל השילוב בין אמנות, חקלאות ונופים שמתחלפים בכל עונה. את טל לוין, אמנית מיחזור וחפצולוגית ותיקה, אני מכירה עוד מהימים שבהם עבדה עם אמן הדיוקנאות חנוך פיבן. מאז ועד היום לוין אוספת אוצרות כמוסים במקומות שאחרים רואים זבל, ובמחי יד הופכת מטבע של עשרה סנט לסיפור שלם.
אבל רגע לפני שהתמסרנו לסדנת חפצים נוסטלגית, אספר שבכל כמה שנים מתגלגלת טל לבית אחר במקום אחר, ובכל פעם הופכת ארבע קירות לבית קסמים. תחנתה הנוכחית היא בית סבתא מהאגדות באחד משבילי היוגב.
בבית, עתיר נשמה וסטייל, היא מארחת סדנאות שבהן המשתתפים בוחרים חפץ שקשור לרגע בחייהם, והוא עומד במרכז קומפוזיציה אמנותית שהם יוצרים. הסדנה מתחילה בפשפוש בארגזי הקסם, המלאים חפצים מתקופות שונות שמחכים לקבל חיים חדשים. האורחים יושבים בסככה המוצלת בגפנים, יוצרים קולאז'ים, משחקים בזיכרונות ובגעגוע לימים פשוטים.
בית החפצים הסודי של טל לוין, היוגב, 054-4342306
14:00 | משהו לנשמה: כניעה לטמפטורה וגבינות מקומיות
אומרים ש"דומה מושכת דומה", וכך יצא ששכנתה של לוין היא דבי ורדי כרמל, מדריכה מוסמכת בשיטת וים הוף, המשלבת נשימות וטבילה באמבטיית הקרח שבחצר ביתה. האמיצות שבינינו נכנסו לאחר טקס קצר אך עוצמתי של הרפיה, נשימות וכניעה לטמפרטורה הקפואה. הגוף קופא, הראש מתנקה, והזמן נעצר לרגע. השאר הסתפקו בטבילה מרעננת בבריכה היפה הצופה אל רכסי הכרמל ואל שדות האספרגוס.
ואם באספרגוס עסקנין, משק כרמלים הנהדר שביוגב, בבעלות המשפחה, הבטיח לכולנו ארוחה ישירה מהשדה לצלחת - סלט רענן עם חסות פריכות שנקטפו בבוקר, גבינות מקומיות, לחמים וגבעולי אספרגוס שאת זנבותיהם לא הפסקנו לנשנש בזמן שקטמנו אותם במו ידינו.
סדנת וים הוף ומשק כרמלים, היוגב
17:00 | משהו לעשות: מעיין סודי מול שדות חיטה
כתום חולמני של שקיעה נפרס על שדות החיטה, ואנחנו לא ידענו שובע מהשקט והניתוק. יום שלם לא העפנו מבט בחדשות, מתוך ידיעה שאלה ימתינו לנו מבלי שנבקש. ועל כן חמדנו לעצמנו עוד שעה יפה של טבילה במעיין שופע, מפעים ומפתיע כעשר דקות מהשער הצהוב של היוגב.
עין עדעד הוא מעיין נובע, יפהפה ומתפתל, שבשעות ערביים ריקדו על מימיו הצלולים ילדים עם אבובים, שפריריות זמזמו בעליזות, והצמחייה שסביבו הייתה ירוקה ושופעת.
עין עדעד