ראש לשכת עורכי הדין, עו''ד עמית בכר
שיתוק כלכלי, פיטורי עובדים, פגיעה בשירותים לעורכי הדין וחוסר ודאות לגבי תקציב 2026 - כך מתארת לשכת עורכי הדין את השפעות החוק שעבר בינואר האחרון ואשר מקצץ בדמי החבר שהיא רשאית לגבות.
● לוין ושיקלי דוחים את הצעת סולברג; בהרב-מיארה תודח בשבוע הבא
● עתירה לבג"ץ: להורות ליריב לוין למנות שופטים לכל הערכאות
במסמך שהגישה לבג"ץ הבוקר (ה') קובעת הלשכה, בראשות עמית בכר, כי החוק פוגע ביציבות הפיננסית שלה וביכולתה לקדם תכנית התייעלות. לדברי הלשכה, החוק "מייצר ערפל כבד" לגבי גיבוש תקציב הלשכה לשנת 2026, אשר אמור להיות מוגש לאישור המועצה הארצית עד לסוף אוקטובר הקרוב. ככל שלא יעבור תקציב במועד, מתריעים בלשכה, המשמעות תהיה פיזור הלשכה והליכה לבחירות - תוצאה אשר ייתכן כי יוזמי החוק ניסו לגרום לה. "גם אם התקציב יאושר לפי הוראות החוק, הנזק יהיה בלתי הפיך".
ההודעה העדכנית של הלשכה לבג"ץ מגיעה אחרי שהיועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, מתחה ביקורת חריפה על החוק, אך ביקשה מהלשכה לספק מידע נוסף לגבי ההשלכות של יישומו בשטח. במסמך שהגישו הבוקר מבהירים בלשכה כי ניתן יהיה להעריך את ההשלכות הללו רק אחרי גיבוש התקציב, אך מלאכה זו הפכה לסבוכה ביותר לנוכח ההוראות המסורבלות של החוק.
לפי לשכת עורכי הדין, החוק "הכניס את הלשכה לסחרור כלכלי ולחוסר ודאות מוחלט לגבי מצבה הכלכלי הנוכחי והעתידי". לעמדתה, על בג"ץ לפסול כבר כעת את החוק: "הפגמים הברורים מחייבים את ביטולו גם מבלי להידרש לבחינה נוספת של עוצמת הפגיעה בלשכה".
עוד טוענים בלשכה כי "ההוראות ההרסניות ביותר, שעלולות להעמיד את הלשכה ואת הציבור מול שוקת שבורה, צפויות להיכנס לתוקפן בשנת הכספים הבאה - אם בית המשפט הנכבד לא ייתן את הסעד המתאים".
קיצוץ מיידי
החוק - שעבר כהצעת חוק פרטית של ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד), וקודם על-ידי יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) בתמיכת שר המשפטים, יריב לוין - אוסר על הלשכה להשתמש בדמי החבר לצורך מימון פעילותה הציבורית. פעילות זו כוללת הגשת חוות-דעת מקצועיות בהליכי חקיקה וארגון השתלמויות מקצועיות. דמי החבר יוכלו להוסיף ולממן, בין היתר, את מערכי הלשכה העוסקים בהתמחות, בהסמכה ובשיפוט משמעתי.
למרות שתקציב הלשכה ל-2025 כבר אושר, החוק מחיל עליה קיצוץ מיידי לשנה הנוכחית בגובה 20% מדמי החבר. תקציבה השנתי של הלשכה עומד על כ-90 מיליון שקל, ודמי החבר מגיעים לכ-66 מיליון שקל המהווים כ-70% מהתקציב הכולל.
שופטת בג"ץ, יעל וילנר, הוציאה בפברואר האחרון צו ארעי, שקיבל את עמדת הלשכה והתיר לה שלא להחזיר בשלב זה את החלק היחסי של התשלום עבור עורכי הדין שכבר שילמו את דמי החבר השנה.
עוד נקבע בחוק כי הלשכה תהיה רשאית לגבות תשלומי רשות, שאינם חלק מדמי החבר הרגילים, מעורכי דין שיהיו מעוניינים בכך. אלא שהקצאת התשלומים לצורך מימון הפעילות הציבורית יחייב את הסכמתם של כל ראשי המחוזות בלשכה. חלק מראשי המחוזות מזוהים עם הממשלה ועם המחנה בלשכה המתנגד לבכר, כך שהחוק מעניק בפועל זכות וטו למתנגדיו על תקציב הפעילות הציבורית של הלשכה.
החוק נחקק על רקע התנגדותה הנמשכת של לשכת עורכי הדין למהלכים שמוביל השר נלוין נגד מערכת המשפט, ובראשם ניסיונותיו לסכל את בחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. בלשכה טענו לאורך הליך החקיקה כי הובהר להם כי החוק לא יקודם אם הלשכה תסכים לתמוך בעמדת לוין, אך הם סירבו.
היועמ"שית: פגיעה בעצמאות הלשכה
הלשכה עתרה בינואר לבג"ץ נגד החוק, ובתגובה לעתירה שהגישה בחודש יוני קבעה היועמ"שית בהרב-מיארה כי החוק "מסורבל ובעייתי" ו"משנה את 'כללי המשחק' תוך כדי המשחק כדי להגדיל את כוחם של ראשי המחוזות" המזוהים עם הממשלה. זאת, תוך פגיעה "בבחירה האוטונומית של הבוחרים".
לדברי היועמ"שית, הרקע לחוק הוא "ביקורת של גורמים פוליטיים בקואליציה ביחס להתנהלותו של ראש הלשכה הנוכחי במאבק נגד צעדי הרפורמה שמובילה הקואליציה והממשלה ביחס למערכת המשפט".
עוד הסבירה היועמ"שית כי "התמונה המצטיירת ממכלול הדברים היא שהקואליציה והממשלה מקדמות מהלכי חקיקה על-מנת לפגוע בלשכת עורכי הדין ובעצמאותה, וזאת משנבחר יושב-ראש שאינו לרוחן ושמביע עמדות המנוגדות לרפורמה ביחס למערכת המשפט".
לקראת שיתוק?
בעמדת הלשכה מהבוקר, שהוגשה באמצעות עורכי הדין גיורא ארדינסט ותומר ויסמן ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, יוצאת הלשכה גם נגד ההוראה בחוק המאפשרת לה לגבות תוספת "שרירותית" בגובה 150% בנוסף לדמי החבר המקוצצים, ומסבירה כי רוב הכספים הללו יופנו בכלל למחוזות, הנשלטים כאמור בידי מתנגדיו של בכר.
"מצב זה לא יאפשר את אספקת חלק משמעותי מהשירותים הניתנים לעורכי הדין (ומשרתים גם את כלל הציבור)", קובעים בלשכה. עוד מוסיפים שם כי הדבר "עלול להוביל לשיתוק של הלשכה, משום שהמנגנון הקיים, שמבוסס על תשתיות תפעוליות, מערכות מידע והעסקה של עשרות עובדים - אינו ניתן לפירוק או הפעלה חלקית ללא פגיעה אנושה בתפקוד הלשכה".
בהקשר זה אף נטען כי החוק יחייב פיטורי עובדים בהיקף שקשה להעריך בשלב זה. הלשכה כבר החלה בהליך צמצומים הכולל פיטורים של כ-15 עובדים מול ועד העובדים וההסתדרות. ב-2024 אף הוסיפה הלשכה שלושה מועדי בחינה בעלות של יותר ממיליון שקל בעקבות המלחמה, והעניקה שירותים משפטיים בחינם באמצעות מתנדבים. "במצב הדברים הנוכחי , לא ברור האם הלשכה תוכל לשאת בהוצאות מעין אלה", נכתב בהודעה לבג"ץ.
לוין: למנוע שימוש לרעה
שר המשפטים לוין הגיש גם הוא הבוקר תגובה לבג"ץ, ובה כתב כי החוק נועד "למנוע גביית דמי חבר מופרזת ושימוש לרעה בכספים שנגבו, לצד מתן הגנה לועדי מחוזות הלשכה מפני פגיעה בהם מסיבות פוליטיות על-ידי הנהגת הלשכה הארצית". לוין האשים כי היועמ"שית מונעת ממנו ייצוג בעתירה.
היועמ"שית, מנגד, הבהירה לבג"ץ כי הציעה ללוין מספר אפשרויות, ובהן הגשת עמדה מטעמו או באמצעות ייצוג נפרד על-ידי עורך דין פרטי, אך הוא סירב להן.