גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1985-2025: ארבעים שנה לתוכנית הייצוב – זמן לייצוב חדש, חברתי

לפני ארבעה עשורים קיבלה ממשלת ישראל החלטה דרמטית - לבלום את ההיפר-אינפלציה שחצתה את רף ה־400% בשנה ● במובנים רבים, המשבר של 2025 עמוק מזה של 1985 - אז הייתה לנו אינפלציה, היום יש שחיקה אזרחית. אז הייתה נחישות פוליטית ואמון ציבורי, היום יש פיצול, ריבוי מוקדי כוח וחוסר הסכמות בסיסי

כנסת ישראל / צילום: איל יצהר
כנסת ישראל / צילום: איל יצהר

הכותב הוא יו"ר הוועדה המייעצת של מרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן והמפקח על הבנקים לשעבר

לפני ארבעים שנה, ביולי 1985, קיבלה ממשלת ישראל החלטה דרמטית - לבלום את ההיפר-אינפלציה שחצתה את רף ה־400% בשנה, להציל את הכלכלה מקריסה ולהחזיר אמון למוסדות המדינה. תוכנית הייצוב הכלכלית, שנולדה בשיתוף פעולה נדיר בין ממשלה, בנק ישראל והסתדרות, זכורה כמהלך אמיץ ואפקטיבי. היא כללה הקפאת מחירים ושכר, קיצוץ חד בהוצאה הציבורית, מיסוד משמעת פיסקלית והתחייבות לריסון מוניטרי. בתוך חודשים, האינפלציה מוגרה והמשק נכנס לתוואי של יציבות וצמיחה.

המשרוקית | האם התחזקות השקל משמעותה מיתון האינפלציה?
המוניטור | המאבק בהדרת הנשים: הממשלה לא עומדת במשימות

אבל התוכנית שילמה מחיר חברתי לא מבוטל - שכר נשחק, מובטלים התרבו, והפערים החברתיים העמיקו. החברה הישראלית שילמה את המחיר, במידה רבה, בשם ההכרח הכלכלי.

ארבעה עשורים לאחר מכן, ניצבת ישראל בפני אתגר מסוג אחר - לא אינפלציה, אלא אינפלציה של שסעים, פוליטיים, אזרחיים וחברתיים. המשק אמנם איתן מבחינה מקרו-כלכלית, אך חוסנו המערכתי - החברתי, המדינתי והציבורי - מתערער. ייתכן שדווקא כעת נדרש "ייצוב 2.0" - לא כדי להציל את הכלכלה מהתמוטטות, אלא כדי להציל את החברה מקריסה שקטה.

נדרש שינוי ערכי

בישראל 2025, הפערים הכלכליים והאזוריים ניכרים. מדד ג'יני לאי שוויון גבוה מהממוצע במדינות המפותחות. שיעור העוני, במיוחד בקרב ילדים ואחוז האזרחים שאינם מצליחים לעמוד ביוקר המחיה מצביעים על משבר מתמשך. בה בעת, מערכת הבריאות קפאה בתקצוב ריאלי לנפש, התחבורה הציבורית רחוקה ממענה הולם, והחינוך בפריפריה נחות באופן שיטתי לעומת המרכז. בישראל שבה 17% מהאוכלוסייה גרים בפריפריה גאוגרפית אך למעלה מ־30% מהם חיים בפריפריה תפקודית - כלכלית, שירותית, תחבורתית - יש בכך סימן אזהרה.

התוכנית של 1985 ביקשה להחזיר את השליטה על הכלכלה לידי המדינה והציבור. היום האתגר אינו אינפלציה אלא אינרציה. שחיקת האמון, כרסום במוסדות המדינה, פוליטיזציה של השירות הציבורי והיעדר חזון כולל. מול כל אלה, נדרשת תוכנית ייצוב חברתית-מדינתית, שתציב במרכז את חיזוק החוסן הלאומי - חוסן חברתי, קהילתי, תשתיתי ומוסדי. היעד צריך להיות ברור. הקטנת אי השוויון, קידום סולידריות אזרחית, והשבת תחושת האחריות ההדדית.

לצד רפורמות פיסקליות נדרשות - כמו עידוד מדיניות מס שוויונית יותר, ביטול פטורים רגרסיביים והעברת תקציבים לשירותים האזרחיים - יש לנסח מחדש את מטרות התקציב ובמסגרתו מעבר ממדינה שמגיבה למשברים למדינה שמובילה חזון ארוך טווח. השקעה בתשתיות חברתיות - בפרט בחינוך לגיל הרך, תחבורה ציבורית בפריפריה, מערך בריאות קהילתי ושירותי רווחה מונגשים - תניב לא רק שיפור ברווחת האזרחים, אלא גם צמיחה כלכלית עקבית.

אבן יסוד נוספת היא קידום תוכנית שיקום חברתי ממוקדת. הפעלת תוכניות ייעודיות לנוער בסיכון, אקדמיזציה נרחבת לאוכלוסיות חרדיות וערביות, תמיכה בעסקים קהילתיים ויישום תוכניות הכשרה מקצועית בפריפריה. כל אלה צריכים להיות משולבים במדדי תפוקות ותוצאות, בדומה לכלי המדידה הכלכליים שנולדו בעקבות תוכנית הייצוב של 1985.

אבל מעבר לכל מספר או רפורמה, נדרש שינוי ערכי. חזרה אל רעיון האחריות ההדדית. לא עוד "כל אחד לעצמו", אלא ראיית החברה כשלם, שבו הצלחת הפריפריה היא הצלחת המרכז, והחוסן של האוכלוסיות המוחלשות הוא תנאי ליציבות כוללת. השסע הפוליטי החריף, אובדן תחושת שייכות, והתחושה של רבים שהמדינה אינה רואה אותם - אלה אתגרים קיומיים ממש. במובנים רבים, המשבר של 2025 עמוק מזה של 1985 - אז הייתה לנו אינפלציה, היום יש לנו שחיקה אזרחית. אז הייתה נחישות פוליטית ואמון ציבורי, היום יש פיצול, ריבוי מוקדי כוח וחוסר הסכמות בסיסי.

העתיד, לפיכך, טמון בשילוב של כלכלה סוציאל-דמוקרטית שתדע להבטיח רווחה וביטחון לכלל האזרחים; משילות שקופה ויציבה שמחויבת לערכים ארוכי טווח ולא לאינטרסים פוליטיים קצרים; והבנה שדווקא ביכולת שלנו לשלב בין ייצוב כלכלי לשיקום חברתי - טמון סוד קיומנו כחברה.

הגיעה העת לתוכנית ייצוב חדשה - תוכנית של אחריות, של סולידריות ושל תיקון.

עוד כתבות

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

זירת הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: Reuters, Ammar Awad

אזעקות בכל רחבי הארץ; מתחמים שבהם שהו בכירים במשמרות המהפכה הותקפו

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" מסינוואר, דרך נסראללה ועד חמינאי: צה"ל הודיע - השלמנו את חיסול צמרת בכירי ציר הטרור האיראני במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"