האם התחזקות השקל משמעותה מיתון האינפלציה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אלי כהן
מפלגה: הליכוד
תוכנית: ריקלין ושות'
ציטוט: "כשהשקל מתחזק הציפיות לאינפלציה יורדות גם הן"
תאריך: 8.7.25
ציון: ללא ציון

לאחר שבשבוע שעבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי (ברמה של 4.5%), שר האנרגיה אלי כהן תקף בחריפות את נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון (שמשמש כיו"ר הוועדה). בריאיון לערוץ 14, כהן כינה את הנגיד "לוביסט של הבנקים" וטען שהוא שגה כך שבחר שלא להוריד את הריבית. אחד הנימוקים של כהן היו ש"כתוצאה מההצלחה הביטחונית של מדינת ישראל... השקל התחזק" - ולדבריו: "כשהשקל מתחזק, הציפיות לאינפלציה יורדות גם הן". בדקנו האם כיצד התחזקות השקל מתורגמת לאינפלציה.

הקשר בין שער החליפין לשינוי במדד המחירים נדון רבות במחקר הכלכלי. במחקר שבוצע בבנק ישראל מוסבר ששינויים בשער החליפין משפיעים על מדד המחירים לצרכן בכמה דרכים. אחת מהן היא דרך רכיב היבוא: כאשר שער החליפין יורד (כלומר, השקל "מתחזק"), המוצרים שנקנים בחו"ל הופכים להיות זולים יותר במונחי שקלים - והמחירים בישראל יורדים. חוץ מהמוצרים המיובאים, המחקר מציין ששער החליפין משפיע על מחירי תחליפי היבוא (מוצרים שמיוצרים בארץ אך מרבית המוצרים בענף מיובאים) ועל מוצרים בני יצוא (מוצרים שאינם מיוצאים, אך ניתן לייצא אותם).

בספרות המקצועית מקובל לדבר על "התמסורת משער החליפין למחירים". במחקר אחר שנערך בחטיבת המחקר של בנק ישראל, מצוין כי "התמסורת" מוגדרת כשינוי במחירים המתואם עם שינוי בשער החליפין. שיעור התמסורת הוא המידה שבה שינוי (של אחוז אחד, למשל) בשער החליפין משפיע על המחירים. לדוגמה, אם שיעור התמסורת של התחזקות השקל עומד על 25% - הרי שייסוף של 1% בשער החליפין מתבטא בירידה של 0.25% במחירים.

בסקירה שפרסם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, הוא זיהה בעשור מספר אפיזודות של התחזקות משמעותית של השקל. לפי זבז'ינסקי, התמסורת בתקופות הללו עמדה על בין 12 ל-15%.

מה שעוד חשוב לציין לענייננו הוא שלתמסורת יש גם מהירות מסוימת - שהיא משך הזמן שבו השינוי עובר אל המחירים. ד"ר יניי שפיצר, מרצה במחלקה לכלכלה ובתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית, הסביר לנו ש"לתמסורת יש השפעה מועטה בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך - בסדר גודל של שנה ומעלה - האפקט שלה הופך להיות הרבה יותר משמעותי".

אז ראינו שלהתחזקות השקל אכן יש השפעה ממתנת על האינפלציה. האם זה מוכיח שההחלטה שלא להוריד את הריבית הייתה טעות? לדעת זבז'ינסקי, "לא תמיד אחר ייסוף השקל באה ירידה באינפלציה. הרבה גורמים משפיעים על האינפלציה ושער חליפין הוא רק אחד מהם, ובוודאי לא הדומיננטי". להערכתו, "בתקופה הנוכחית התגברות הביקושים יכולה לגבור על השפעת ייסוף השקל על האינפלציה".

ד"ר שפיצר מוסיף ש"אי אפשר להסתכל על השינוי בשער החליפין כגורם היחיד שמשפיע של האינפלציה - ובוודאי שלא לגזור מכך את החלטת הריבית. חברי הוועדה המוניטרית בוודאי מכירים את נתוני שער החליפין, אבל לנגד עיניהם עומדים נתונים רבים אחרים שגם אותם צריך לקחת בחשבון. בנוסף, גם אם התחזית מדברת על התמתנות האינפלציה, המדיניות הנגזרת מכך לא חייבת להיות בהכרח הורדת ריבית מיידית".

משר האנרגיה אלי כהן נמסר: "התחזקות השקל מורידה את מחירי המוצרים המיובאים שנקנים במטבע חוץ, לדוגמא מוצרי אנרגיה ואחרים ומשכך מורידה את האינפלציה הצפויה״.

לסיכום, להתחזקות השקל אכן צפויה השפעה ממתנת על האינפלציה, אבל האחרונה מושפעת מגורמים רבים נוספים - שמשוקללים גם הם בהחלטת הריבית.