יעקב נגל ובנימין נתניהו / צילום: לע''מ, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת
ראש המל"ל לשעבר פרופ' יעקב נגל צפוי להציג ביום שלישי הקרוב את מסקנות הוועדה, שבראשה עמד, לניסוח תוכנית להקמת מטה לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה.
זו הפעם השלישית לפחות שראש הממשלה נתניהו מורה לגבש תוכנית כזו, אחרי שהשתיים האחרות - שנוסחו על ידי פרופ' איציק בן ישראל והד"ר אורנה ברי לא זכו לסדר עדיפויות ממשלתי גבוה. התוכנית של בן ישראל התמוססה לגמרי, בעוד שהתוכנית של ד"ר ברי אומצה חלקית אך זכתה לטיפול לקוי מצד הממשלה.
● בתוך חודש: שרי הליכוד מנסים לאייש תפקידי מפתח בממשלה בפעילי המפלגה
● "הפאניקה היא מה-AI": הבכירים שחושפים מה עומד מאחורי אקזיט הענק
המלצות הוועדה גובשו במהלך החודשים האחרונים על ידי פורום מיוחד שמונה על ידי פרופ' נגל בנפרד מהוועדה לבחינת תקציב הביטחון עליה הוא מופקד. את המינוי קיבל נגל על ידי נתניהו ומנכ"ל משרדו לשעבר יוסי שלי, שבטרם מונה לשגריר באיחוד האמירויות עסק, בהוראת ראש הממשלה, בהקמת מטה לבינה מלאכותית שיתכלל את הפעילות הממשלתית בתחום.
שלי עזב את משרד ראש הממשלה לאבו דאבי - לאחרונה גם הוחזר משם - ומאז פועלים פרופ' נגל וחברי הוועדה לגיבוש המלצות לתוכנית לאומית. לגלובס נודע כי בין ההמלצות שגובשו עד כה: הקצאת תקציב של 25 מיליארד שקל לכלל התוכנית, שתתפרס על פני חמש שנים; הקמת "מפעל AI", חוות שרתים גדולה לאימון מודלי בינה מלאכותית בתקציב כולל של 2.5 מיליארד דולר (8.5 מיליארד שקל) ובהיקף של 250 מגוואט, שיוצע למספר ספקים ישראלים וזרים; בניית מודל שפה טבעי ריבוני בעברית ובאנגלית; והשקעה בתשתיות שונות.
הצעת התקציב של הוועדה לא מגובה בעבודת מטה עם האוצר
על הנייר מדובר בתוכנית שאפתנית וחשובה, שגובשה על ידי ועדה בראשות פרופ' נגל ובהשתתפות אנשי צבא ומודיעין לשעבר כמו תא"ל (במיל') עומר דגן, אל"מ (במיל') ראיין גיטי; סא"ל (במיל') אתי בן זאב ושני פרופסורים לבינה מלאכותית: שמואל פלג מהעברית ושרית קראוס מבר-אילן. בענף הבינה המלאכותית היא זוכה לביקורת על כך שאיננה כוללת נציגי ממשלה ונציגים מקצועיים מענף ההייטק, הכלכלה והמדיניות הציבורית - בניגוד לוועדה לבחינת תקציב הביטחון, שם יושבים נציגי משרדי ממשלה שונים.
הוועדה, שהוקמה לצורך הקמת מטה הבינה המלאכותית, גם אינה כוללת נציגים של רשות החדשנות, משרד המדע או הות"ת - למעט התייעצויות, וכן אין בה כלכלנים מומחים שיוכלו לסייע לגיבוש המלצות תקציביות. יתר על כן, ההצעה לתקציב ענק שתוצג לראש הממשלה איננה מגובה בעבודת מטה עם משרד האוצר, על מנת שזו תוכל לסייע להבין את המקורות התקציביים שניתן יהיה להקצות לה.
מנגד, טוענים אלה שמכירים את עבודת הוועדה כי היא לא נועדה להוות כוועדת היגוי תקציבית אלא כ"פורום שנועד לחשוב באופן הכי פתוח ויצירתי שאפשר, ורק מאוחר יותר להיכנס לתהליך מסודר יותר".
בוועדה מציגים את תמיכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ועם זאת השר הבהיר שהוא אמנם תומך בעקרונותיה ובהקמת מטה בינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה - אך באותה נשימה הבהיר שסוגיית התקציב לא נמצאת במנדט שלה, במיוחד שלא נמצאים בה חברי וועדה מעולמות הכלכלה והמדיניות הציבורית. ייתכן כי אחרי פרסומה תתכן עבודת מטה מסודרת יותר עם משרד האוצר.
ויכוח לגבי הצורך בפיתוח מודל שפה חדש
תומכי התוכנית טוענים כי יש צורך בבניית חוות שרתים לאימון מודלי AI ריבונית שתאפשר עצמאות כלכלית ומחקרית ותמנע מהחברות הישראליות להיות תלויות בטכנולוגיות ומדינות זרות. עוד הם טוענים כי יש מקום להקים "מפעל AI" כמו בסעודיה או באיחוד האמירויות לצרכי האקדמיה, התעשייה, הממשלה ומערכת הביטחון, למרות שהממשלה כבר התחייבה להקים מחשב על בעל 4,000 מעבדי B200 (בלקוול אולטרה) באמצעות הזכיינית נביוס.
ההערכה היא כי יש צורך בארונות הבינה המלאכותית החזקים של אנבידיה, NVLink שיכילו עשרות אלפי שבבים גרפיים, על מנת לענות על הדרישות העתידיות. המתנגדים לתוכנית הזו טוענים כי די והותר במחשב העל שיוקם וכי בלאו הכי חברות רבות ישכרו שירותי אימון AI בענן ולא יידרשו תשתית פיזית לשם כך.
דעות נוגדות קיימות גם בעניין ההמלצה לפיתוח מודל שפה חדש. המתנגדים טוענים כי מודל השפה שפותח בעברית נגנז עוד בטרם הושק ChatGPT לאחר הוצאות כבדות כבר ב- 2022, ואילו התומכים טוענים כי יש צורך במודל שפה ריבוני על מנת למנוע זליגת מידע ותלות בגורמים זרים.
תוכנית הבינה המלאכותית שהותוותה על ידי ד"ר ארנה ברי בתחילת העשור ייושמה עד כה באופן חלקי - בעיקר בתקצוב מחשוב משרדי ממשלה, בניית מחשב העל הלאומי על ידי חברת נביוס והקמת מעבדת AI לאומית.
עם זאת, בכל הקשור לתכנון מדיניות ממשלתית בנושא ובניית רגולציה קיים מחסור גדול מאוד שבשוק מקווים שיקבל התייחסות מועדת נגל. חוסר הסדר בנושא התבטא בניסוח חוקים ותקנות שונות ולעיתים סותרות בין גופים כמו רשות הפרטיות, משרד המשפטים מערך הסייבר וגופים נוספים שאינם מתואמים אלה עם אלה.
בוועדת נגל סירבו להתייחס לידיעה.