צילום: Shutterstock, Mehaniq
יניב עמר מואשם בהונאת נושים ב-1.5 מיליון שקל, במרמה כלפי מי שהציע להם עבודה מהבית ובהלבנת הון ב-2 מיליון שקל. כתב האישום נגדו הוגש היום (ה') לבית המשפט המחוזי בירושלים.
● סכסוך חריף בין שני מייסדים הסתיים בהוצאות משפט מהגבוהות בישראל
● לשכת עורכי הדין: החוק לקיצוץ דמי החבר הכניס אותנו לסחרור כלכלי, תקציב 2026 בסכנה
האישום העיקרי נגד עמר נוגע ללוח האינטרנטי "עבודה מהבית" שאותו הקים בשנת 2020 ואשר פעל עד 2023. על-פי כתב האישום, ההרשמה ללוח - שהתיימר להציע משרות לעבודה מהבית - הייתה כרוכה בתשלום חד-פעמי של 220-200 שקל; רוב הנרשמים לא שילמו, לא נרשמו ולא קיבלו שירות כלשהו.
בשלהי 2023, נטען, שלח עמר למאות משתמשים (כולל אלה שלא נרשמו) הודעות וואטסאפ על "התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ופתיחת תיק הוצאה לפועל". הוא דרש מכל נמען 1,800-1,500 שקל, בטענה כי זהו התשלום המגיע תמורת שירותי האתר לאחר החודש הראשון. מי שסירבו לשלם, נאמר בכתב האישום, קיבלו פניות חוזרות בלשון בוטה ומאיימת. עמר קיבל 43 אלף שקל וניסה בסך-הכול לקבל 300 אלף שקל, טוענת המדינה.
הוכרז כפושט רגל
לדברי המדינה, עמר נכנס בשנת 2017 להליכי פשיטת רגל בשל חובות בסך מיליון שקל, הצהיר כי אין לו נכסים, וכי הוא משתכר 5,000 שקל בחודש, וחויב לשלם לקופת הנשייה 800 שקל בחודש. בהמשך הותר לו לעבוד בייעוץ טלפוני ובקורסים דיגיטליים, והתשלום החודשי הוגדל ל-1,500 שקל. הוא הוכרז כפושט רגל בשנת 2020 וחויב לשלם 1,500 שקל בחודש במשך ארבע שנים.
לטענת המדינה, עמר הקים את חברת "עבודות מהבית" ורשם אותה בכזב על שמו של סרגיי בינקין; הכנסותיה הסתכמו ב-520 אלף שקל, אותם הסתיר מנושיו. במקביל הוא פתח חשבון בבנק הדואר, בו עברו 1.5 מיליון שקל בשנת 2020, שגם הם הוסתרו מהנושים; עמר הצהיר באותה שנה על הכנסות בסך 206 אלף שקל והוצאות בסך 203 אלף שקל. בגין כל אלה מיוחסת לו הלבנת הון בסך 2 מיליון שקל.
כתב האישום הוגש באמצעות עו"ד דנה חביליו.
*** חזקת החפות: יניב עמר הוא נאשם בלבד, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.