סכסוך חריף בין שני מייסדים הסתיים בהוצאות משפט מהגבוהות בישראל

סכסוך חריף בין שני המייסדים של חברת פינטק הוביל לפסיקת הוצאות משפט במיליוני שקלים - סכום אשר נטען כי הוא אחד הגבוהים שנפסקו על-ידי בית משפט בישראל.

● לשכת עורכי הדין: החוק לקיצוץ דמי החבר הכניס אותנו לסחרור כלכלי, תקציב 2026 בסכנה
● כיבוד הורים מול צו ירושה: פסקי הדין שמשרטטים את הגבולות בהעברת נכסים

שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה, מוחמד עלי, פסק באחרונה כי מאור להב, אחד משני המייסדים של חברת פנדה יישומי מסחר, ישלם לשותפו שמואל גוטמן לא פחות מ-2.5 מיליון שקל עבור שכר-הטרחה של עורכי הדין שייצגו את גוטמן בהליך. להב אף נדרש לשלם חצי מיליון שקל נוספים לכיסוי שכר-הטרחה שהוציאה החברה עצמה בהליך, ובסך-הכול ייאלץ להיפרד מ-3 מיליון שקל בהוצאות.

גוטמן ולהב הקימו ב-2007 את פנדה, חברה לשירותי תוכנה המשמשים למסחר בשוק ההון. השניים החזיקו בה בחלקים שווים, תוך שהם מכהנים כדירקטורים בחברה, אך מבלי שערכו ביניהם הסכם מייסדים.

החברה רשמה הצלחה תוך שהיא מעסיקה עשרות עובדים. ב-2020 עלו היחסים בין המייסדים על שרטון, והם נקלעו לסכסוך רווי האשמות. הסכסוך התגלגל לבתי המשפט, והשניים העלו טענות קשות זה כלפי זה.

לנוכח העימות, הסכימו גוטמן ולהב על היפרדות - אך נחלקו בשאלה כיצד יש להוציאה לפועל. גוטמן הציע למכור את החברה לקונה חיצוני שיציע עבורה את המחיר הגבוה ביותר. להב, לעומתו, הסכים לכך בתחילה, אך בהמשך דרש לכפות על גוטמן לרכוש ממנו את מניותיו בחברה.

בפברואר האחרון קיבל השופט עלי את עמדת גוטמן וקבע כי החברה או פעילות החברה תימכר לצד שלישי המרבה במחיר. בית המשפט אף מינה את רו"ח יאיר שלהב כבעל תפקיד בחברה, וזה פועל מאז לקבלת הצעות למכירתה. שלהב מונה עוד קודם לכן על-ידי בית המשפט לדירקטור בחברה, עם סמכויות להכריע בהחלטות לגביה.

בהמשך הסכימו גוטמן ולהב לוותר על יתר הטענות שלהם, אך ביקשו מבית המשפט להכריע בשאלה מי יישא בתשלום ההוצאות עבור שכר-הטרחה של עורכי הדין שייצגו אותם לאורך ההליך.

"אין רגע דל"

גוטמן הגיש לבית המשפט מסמכים, ולפיהם הוציא יותר מ-6 מיליון שקל סביב הפרשה. אלא שהשופט קבע כי חלק מהסכומים נגעו להליכים אחרים נגד להב, כולל בבית הדין לעבודה ובבית משפט השלום, כמו גם להשתתפות עורכי הדין של גוטמן בישיבות הדירקטוריון בחברה, ועל כן אינם רלוונטיים להליך העיקרי.

עם זאת, בית המשפט עמד על "האינטנסיביות בה התנהל ההליך". השופט ציין לגבי התיק כי "לא היה בו רגע דל", וכי למרות שנדון במשך כ-3 שנים, הוא כלל 9 כתבי טענות עיקריים, יותר מ-150 בקשות ביניים ולמעלה מ-80 תגובות ותשובות לתגובות.

עוד הוא קבע כי "בית המשפט הפך לזירה של הכרעה בכל סוגיה שעלתה במהלך ניהול החברה. בשל הלעומתיות החריפה בה התנהלה החברה, כמעט ולא הייתה הסכמה על נושא אחד".

שיקול מרכזי בפסיקת ההוצאות נגע להתנהלותו של להב בהליך. השופט קבע כי להב שינה את עמדתו "באופן קיצוני" כאשר הסכים תחילה למכירת החברה לצד ג', "לאחר מכן שמר על עמימות, ועם התקדמות ההליך המשפטי שינה את עמדתו מן הקצה אל הקצה וביקש לקצור יתרון על פני גוטמן, בכך שביקש לחייב את גוטמן לרכוש את מניותיו בערכן ההיסטורי, ובמקביל העלה טענות קשות שיש בהן לפגוע בערך החברה ובסיכויי מכירתה". בית המשפט כינה את ההתנהלות הזו מצד להב "מהלך טקטי שלא בתום-לב".

פסק הדין ממשיך לבקר את להב, בין היתר סביב טענות קיפוח שהעלה כ"שימוש טקטי פסול במטרה לפגוע בגוטמן", סביב השתלחותו בלהב וסביב טענות נוספות שהעלה להסתרת מידע ולהפרות מצד החברה - אשר נדחו.

"אנשי עסקים אמידים"

השופט עלי עמד על כך שלהב וגוטמן הם "אנשי עסקים אמידים", ששילמו מיליוני שקלים לעורכי דין וקיבלו דיבידנדים והטבות בסכומים עצומים. להב, קבע בית המשפט, קיבל כ-20 מיליון שקל מפנדה מאז 2020.

לנוכח הדברים, השופט פסק כאמור כי להב ישלם 3 מיליון שקל, מתוכם 2.5 מיליון שקל לגוטמן וחצי מיליון שקל לחברה עבור שכר-הטרחה ששילמו לעורכי הדין. הסכום הגבוה מצטרף להוצאות קודמות שפסק השופט עלי נגד להב, ואשר כללו 20 אלף שקל ב-2024 ועוד 8,000 שקל ב-2023.

שמואל גוטמן מיוצג ע״י עורכי הדין יותם בלאושילד, גוני בלומנפלד, רעות דהן-היימן וטל גל ממשרד הרצוג פוקס נאמן. מהמשרד נמסר כי "מדובר בסכסוך ארוך מורכב וסבוך שהסתיים בניצחון לטובת מרשנו. בית המשפט קיבל את טענותינו, לא בכדי מדובר באחד מסכומי ההוצאות הגבוהים שנפסקו על-ידי בית משפט בישראל".

ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן, אשר ייצג את להב, לא נמסרה תגובה לפסק הדין.