גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתי מחסור במזון הופך לרעב, ומה אומר על כך המשפט הבינלאומי?

הוויכוח על קיומו של רעב בקנה־מידה גדול ברצועת עזה ועל מי נושא באחריות לו חצה את גבולות ישראל והפך לגלובלי ● אבל כדי לדון בשאלות האלה, יש קודם כל להבין את ההגדרות שבבסיסן ● וגם: מה אומרים על כך דיני הלחימה? ● המשרוקית של גלובס

תא''ל אפי דפרין, דובר צה''ל עדכון לתקשורת, 27.7.25 / צילום: דובר צה''ל
תא''ל אפי דפרין, דובר צה''ל עדכון לתקשורת, 27.7.25 / צילום: דובר צה''ל

הביקורת על ישראל בגלל מצב המזון בעזה מכה גלים בכל רחבי העולם. השבוע, דובר צה"ל תא"ל אפי דפרין ביקש לשדר מסר ברור: "חמאס פתח בקמפיין שקרי וכוזב על הרעבה ברצועת עזה", אמר. "התמונות היוצאות מתוך הרצועה קשות, והן חלק מאותו קמפיין שקר. אני רוצה להיות ברור בדבריי: אין הרעבה ברצועת עזה. אנחנו פועלים על־פי הדין הבינלאומי, מנטרים מדי יום את המצב התזונתי ופועלים בהתאם".

ראיון | הוא בכלל לא רצה ללמוד ערבית, עכשיו הוא הקול של ישראל מתימן ועד איראן

אז בישראל מודיעים רשמית שהמדינה פועלת על־פי הדין הבינלאומי. אבל מה אומר הדין הבינלאומי? ואיך בעצם מגדירים "רעב"? מבלי להיכנס לסוגיה הספציפית של עזה, בשורות הבאות ננסה לעשות סדר בהגדרות היסודיות והעקרוניות של המושגים שהפכו לבסיס לוויכוח הגלובלי.

מהו רעב?

הטענות נגד ישראל הן לאו דווקא שכלל לא מועבר מזון לרצועה, אלא שעובר מעט מדי מזון. אבל איך בדיוק מגדירים "מעט מדי"? איפה עובר הקו שמתחתיו מוכרז "רעב"?

הסטנדרטים המקובלים בעולם הרפואה נקבעים לפי ההנחיות ההומניטריות הבינלאומיות של ארגון בשם Sphere. לפי אתר הארגון, Sphere הוקם ב־1997 על־ידי עובדי סיוע, בעזרתם של ארגונים לא ממשלתיים והצלב האדום והסהר האדום.

עם השנים, התוצרים של Sphere הפכו לשמש כלי עזר עיקריים עבור ארגונים לא ממשלתיים - לאומיים ובינלאומיים - סוכנויות או"ם, ממשלות, תורמים, מגזר פרטי, מתנדבים ורבים אחרים. כיום, Sphere היא רשת עולמית המאגדת ומעצימה אנשי מקצוע לשיפור ושימור האיכות והאחריות של סיוע הומניטרי.

הפרסום המרכזי של הארגון הוא המדריך שהם מוציאים. לפי הארגון, מדריך Sphere הוא אחד ממערכות העקרונות והסטנדרטים המינימליים ההומניטריים הידועים והמוכרים ביותר בעולם. גם מחקרים בישראל מהזמן האחרון שבחנו את שאלת הרעב בעזה - עשו זאת בהשוואה לסטנדרטים של Sphere.

"סטנדרטים הומניטריים", אומרים ב־Sphere, "הם הצהרות שמתארות את מערך הפעולות הנדרש כך שאנשים נפגעי משבר יוכלו ליהנות מהזכות לקבל הגנה וסיוע ולהבטיח את התנאים הבסיסיים לחיים בכבוד".

לעדות הארגון, הסטנדרטים ההומניטריים מפותחים על־ידי אנשי מקצוע מתחומי מומחיות ספציפיים ומנוסחים על בסיס תשתית ראייתית, ניסיון ולמידה. הם מפותחים בקונצנזוס ומשקפים את השיטות הטובות ביותר על סמך הניסיון הגלובלי המצטבר, והם מתעדכנים בקביעות.

ומה אומרים הסטנדרטים של Sphere? אלה עוסקים גם בכמות המזון וגם בהרכבו - ללא הבדל גיל ומין. הם קובעים שדרישה תזונתית מינימלית מכילה, למשל, 53 גרם חלבון ליום - ושהוא יהיה 10% מסך האנרגיה; או 40 גרם שומן - שיהיה 17% מסך האנרגיה. הסטנדרטים כוללים קביעות לגבי 22 מרכיבי מזון, ביניהם אנרגיה (קלוריות), ויטמינים, סידן, ברזל ומגנזיום.

ומתי רעב הופך לרעב נרחב (famine)? כאן צריך להכיר את מדד ה־IPC (ראשי תיבות של "סיווג משולב לרמות ביטחון תזונתי"), יוזמה עולמית מרובת שותפים שפותחה ב־2004 בסומליה. מדד ה־IPC הוא סולם בן חמישה שלבים של אי־ביטחון המזון - כאשר השלב החמישי והחמור ביותר הוא "רעב המוני" או "קטסטרופה".

לפי ה־IPC, המבחן לקיום רעב המוני מתבסס על שלושה קריטריונים: 20% ממשקי הבית מתמודדים עם מחסור קיצוני במזון; 30% מהילדים סובלים מתת־תזונה אקוטית; 2 מבוגרים או 4 ילדים מתוך 10,000 איש שמתים מדי יום כתוצאה מרעב מוחלט או משילוב של תת־תזונה ומחלות.

על אי־ביטחון תזונתי

כאן כדאי לעצור לרגע ולעמוד על ההבדלים בין הגדרות אחרות ל"אי־ביטחון תזונתי", שלפעמים נשמעות כאן בשיח. בניגוד לקריטריונים הרפואיים של Sphere, הממצאים שבדרך כלל מפורסמים בישראל מתבססים על דיווח עצמי בשאלון שנשלח לנסקרים. לפי מסמך שנכתב במכון ברוקדייל, בישראל נעשה שימוש בשני מדדים מרכזיים.

הראשון הוא מדד USDA שפותח על־ידי משרד החקלאות האמריקאי. המדד משמש את המוסד לביטוח לאומי בסקרי הביטחון התזונתי, את משרד הבריאות בסקרי מצב הבריאות והתזונה ואת ארגון "לתת" ב"דו"ח העוני האלטרנטיבי". שאלונים בשיטה כזו יכולים לכלול שאלות כמו "אכלתם פחות ממה שרציתם?" או "האם הילד/ים שלך היה/היו רעב/ים, ולא יכולת לקנות עוד אוכל?".

השיטה השנייה היא מדד IV, בה השתמשה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסקר החברתי מאז 2010. המדד מתבסס על דיווחם של נסקרים על פריט בודד: "ב־12 החודשים האחרונים, האם ויתרת על ארוחה חמה, לפחות פעם ביומיים, בגלל קשיים כלכליים?".

מה אומר הדין הבינלאומי?

בדין הבינלאומי, הכללים הנוגעים להכנסת מזון לאוכלוסיית אויב מופיעים באמנת ז'נבה הרביעית ובפרוטוקול הראשון שלה. פרופ' עמיחי כהן מהקריה האקדמית אונו ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר שאף שישראל לא חתומה על הפרוטוקול (אך כן על האמנה), היא עדיין מחויבת לסעיפים הרלוונטיים, שכן הם משקפים משפט מנהגי בינלאומי. בהליך בבג"ץ שעסק בהכנסת הסיוע לרצועה, המדינה אף אמרה שמקובל עליה שהתנהלותה תיבחן בראי כללים מסוימים מהאמנה והפרוטוקול.

סעיף 54(1) לפרוטוקול הראשון קובע במפורש ש"הרעבת אזרחים כשיטת לחימה היא אסורה". עם זאת, תת הסעיף הבא מחריג מאיסור זה אובייקטים המשמשים את היריב "כמזון לאנשי כוחותיו המזוינים בלבד או… תמיכה ישירה בפעולה צבאית - ובלבד ש…לא יינקטו נגד אובייקטים אלה פעולות אשר צפויות להותיר את האוכלוסייה האזרחית עם מזון או מים בלתי מספקים שיגרמו להרעבתה או יכפו את העברתה למקום אחר".

כלומר, הרעבת כוחות האויב מותרת, אך הרעבה של אוכלוסייה אזרחית אסורה. ואם נקיטה באפשרות הראשונה משליכה על השנייה? פרופ' כהן מפנה לפרשנות של מחלקת ההגנה של ארה"ב שמובאת במדריך של דיני המלחמה (Department of Defense Law of War Manual). לפי סעיף 5.20.2 למדריך, כאן נכנס עיקרון מידתיות, כאשר האיסור על פגיעה אגבית באוכלוסייה האזרחית חל על פגיעה שהיא "מופרזת ביחס ליתרון הצבאי הצפוי להתקבל".

אבל גם אם אין פעולה מכוונת למניעת מזון מאוכלוסיית עזה, האם יש מחויבות לפעול כדי לאפשר את כניסתו? לפי סעיף 70 לפרוטוקול הראשון, כל צד לסכסוך מחויב "לאפשר ולהקל על מעבר מהיר וללא עיכוב" של סיוע שנועד לאוכלוסייה אזרחית, לרבות זו של האויב.

פרופ' כהן מציין שאם לא מדובר רק בנוכחות צבאית אלא בכיבוש של ממש, חלים על הכוח הכובש דיני התפיסה הלוחמתית ועמם מחויבויות נוספות. בין השאר, על הכובש לא רק לאפשר ולהקל על מעבר המזון, אלא גם לדאוג שהוא מסופק בפועל (אך אין חובה שיספק את המזון בעצמו).

האם על ישראל חלים דינים אלה? כשהנושא נדון בבג"ץ, הנשיא עמית קבע ש"ישראל אינה משמשת ככוח כובש ברצועת עזה", זאת על סמך בחינת שלושה קריטריונים מצטברים לבחינת התקיימותה של תפיסה לוחמתית: נוכחות פיזית של הכוח הזר בשטח המדובר; יכולת הכוח הזר להפעיל סמכויות שלטוניות בשטח; ואובדן יכולתו של הריבון הקודם להפעיל סמכויות שלטוניות בשטח.

עמית הסיק ש"המציאות העובדתית בשטח אינה מקיימת את הקריטריונים השני והשלישי… וכי אין מקום לייחס לישראל את החובות שחלות על כוח כובש בשטח זר". ואולם, פסק הדין ניתן במרץ 2025, ומאז צה"ל פתח במבצע "מרכבות גדעון" שבמסגרתו, לפי דיווחים בתקשורת, צה"ל פועל להשיג שליטה ב־75% משטח הרצועה. לפי פרופ' כהן, ייתכן שהדבר עשוי להשליך על שאלת התקיימותה של תפיסה לוחמתית, ומשכך על המחויבויות החלות על ישראל.

אך הוויכוח אינו רק על המחויבות של ישראל לאספקת אוכל לרצועה, אלא גם על הכמויות המועברות. מה אומר הדין? פרופ' כהן מפנה לסעיף 69 לפרוטוקול הראשון, המחייב להבטיח אספקה "החיונית להישרדות האוכלוסייה האזרחית". לפי כהן, זו הגדרה דינמית, שכן המרכיבים החיוניים לאוכלוסייה משתנים לפי אופי הסכסוך, משכו ונקודת הזמן בה הדבר נבחן. לדבריו, היות שלדבר אין הגדרה ספציפית וקבועה מראש, ייתכן ששאלה זו תהיה נתונה לפרשנות.

לקריאה נוספת:

המדריך של Sphere (מהדורת 2018)
מדד IPC לרעב המוני
זהר שרביט ודנה ברנדר, מכון ברוקדייל: אי-ביטחון תזונתי בישראל - מאפיינים, מענים ואתגרים
בג"ץ 2280/24: גישה מרכז לשמירה על הזכות לנוע ואח' נ' ממשלת ישראל
אמנת ז'נבה הרביעית
הפרוטוקול הראשון לאמנת ז'נבה הרביעית

עוד כתבות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

נייס עקפה את התחזיות ומזנקת בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן, מעט טוב יותר מאשר בשנה שהסתיימה ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; הדולר מתחזק וחוצה את רף 3.14 שקלים

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת בכ-12% לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים ● עדכונים שוטפים

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוז לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

סנאטור המקורב לטראמפ: "ההחלטה בנוגע לאיראן כבר התקבלה" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● עדכונים שוטפים