גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במשרד המשפטים שוקלים להחמיר את דרישות הדיווח של חברות; בענף ההייטק מזהירים מפגיעה

70% מתוך כ-400 אלף החברות הרשומות לא הגישו דוח שנתי לרשות התאגידים שבמשרד המשפטים, ואף אחת לא דיווחה בזמן על מינוי דירקטורים או על בעלי מניות ● כדי לטפל בכאוס, במשרד שוקלים להתנות פעולות ועסקאות בחובת דיווח ● מומחה: "ישתק מינויים וגיוסי הון"

הרפורמה בחברות שיוזם משרד המשפטים / צילום: איל יצהר
הרפורמה בחברות שיוזם משרד המשפטים / צילום: איל יצהר

האם במשרד המשפטים מצאו את הדרך לעשות סדר בכאוס סביב דיווחי החברות בישראל - והאם דווקא ענף ההייטק, שגם כך סובל מחוסר ודאות, בדרך לשלם את מחיר הרפורמה?

סכסוך חריף בין שני מייסדים הסתיים בהוצאות משפט מהגבוהות בישראל
הרפורמה החדשה והקנסות הכבדים: מי חשוף ואיך נערכים?

מתוך כ-410 אלף החברות הרשומות בישראל, רק כ-33% הגישו דוחות שנתיים לרשם החברות ב-2024, כפי שהן נדרשות לעשות על-פי החוק - כך עולה מנתוני רשות התאגידים במשרד המשפטים.

נוסף על כך, רובן המכריע של החברות לא דיווחו במועד (תוך 14 יום) על שינויים בזהות הדירקטורים ובעלי המניות.חברות רבות אף לא טרחו לתעד את המידע באופן פנימי בחברה, והרגולטור מתקשה לאכוף עליהן את הכללים.

התוצאה: המידע שמקבל הציבור על אודות החברות בישראל הוא לקוי, חסר ולרוב איננו מעודכן.

על רקע זה, רשות התאגידים שוקלת החמרה משמעותית בדרישות הדיווח המוטלות על כלל החברות המאוגדות בישראל לגבי מינוי של דירקטורים והכנסת משקיעים לחברה. ההחמרה תחול הן על חברות ציבוריות והן על פרטיות.

ראש רשות התאגידים, עו"ד שולי אבני-שוהם, הציגה את המהלכים הנבחנים בישיבה של ועדת התאגידים בלשכת עורכי הדין בשבוע שעבר, וזאת בהמשך לקול קורא שפרסמה הרשות.

במרכז המהלכים הנשקלים כעת ניצבת הדרישה, שלפיה שינויים בהרכב הדירקטוריון ובעלי המניות לא ייכנסו לתוקף, ובפועל יעוכבו, עד לקבלת אישור מרשם החברות כי קיבל דיווח מהחברה לגביהם.

זוהי דרישה כמעט חסרת תקדים בעולם, אשר אם תצא לפועל, עשויה להפוך את הדיווח לקריטי כדי שגיוסי הון, השקעות ופעולות עסקיות שוטפות יוכלו לצאת לפועל.

האיחורים בדיווח מביאים לכך שהמידע לא מעודכן

נכון להיום, כל החברות בישראל נדרשות להגיש למרשם החברות דוח שנתי וכמו כן לדווח באופן שוטף על שני סוגי פעולות: כאלה שנכנסות לתוקף רק בעקבות הדיווח, ועל כן מכונות קונסטיטוטיביות (לדוגמה, רישום חברה, שינוי שמה, מטרותיה, מיזוג או חיסול החברה); וכאלה הנכנסות לתוקף באופן מיידי, בעוד שדרישת הדיווח עליהן למרשם היא רופפת ויכולה להתבצע תוך 14 יום. פעולות אלה מכונות דקלרטיביות (הצהרתיות), וחברות נדרשות לתעד אותן בעיקר במרשם פנימי שהן אמורות לנהל בתוך החברה. הפרת החובה עלולה לגרור קנסות של אלפי שקלים.

אלא שכאמור, כשני שלישים מהחברות כלל לא הגישו דוחות שנתיים אשתקד. נוסף על כך, אף חברה לא דיווחה תוך 14 יום כנדרש על מינוי של דירקטורים, צירוף משקיעים והקצאת מניות עבורם ב-2023.

החברות אומנם דיווחו בסופו של דבר על אלפי פעולות כאלה באותה שנה, אך האיחורים בדיווח גרמו לכך שהמידע לציבור לרוב איננו מעודכן.

במילים אחרות, מי שיגלוש לאתר רשם החברות כדי לאתר מי מכהן כדירקטור ומי מחזיק במניות של חברה מסוימת, עלול להיתקל במידע שאיננו נכון.

מבקר המדינה הצביע כבר ב-2020 על כך שהסתפקות בדיווח דקלרטיבי פוגעת באמינות של מרשם החברות. בדוח מ-2023 אף מצא המבקר כי האפשרות לדווח על בעלי מניות חדשים שבועיים אחרי שאלה כבר נכנסו לחברה, מאפשרת לגורמים עברייניים לצרף אנשי קש מטעמם ולהנפיק חשבוניות מס פיקטיביות על שמם. 80% מהחשבוניות הונפקו כך. בחלק מהמקרים, איש הקש מופיע במרשם הפנימי של החברה כבעל מניות, מוציאים לגביו חשבונית פיקטיבית, ועד שצריך למסור לגביו דיווח למרשם הפומבי הוא כבר נעלם.

נוסף על כך, חלק מהחברות נמנעות מלדווח לרשם על שינויים בזהות המשקיעים, כי טופסי הדיווח מסורבלים. כ-80% מהחברות כלל אינן טורחות לנהל מרשם פנימי בנושא, וכך נפגעת גם יכולתה של הרשות לדעת איזה מידע לא נמסר לה בזמן ולבצע אכיפה. התוצאה: המידע הזמין לציבור על אודות בעלי המניות איננו מהימן.

על רקע זה, ברשות התאגידים שוקלים להחמיר את מתכונת הדיווחים. גורמים ברשות מדגישים כי מדובר בתהליך שיתוף ציבור, המצוי רק בתחילתו, ושטרם התקבלו לגביו החלטות, אך סבורים כי המהלך עשוי לסייע בהליכים המתנהלים בבתי המשפט כדי לזהות טוב יותר את העומדים מאחורי החברה.

עו"ד ד"ר יהודית קורן, יו"ר ועדת התאגידים במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, מסכימה. לדבריה, ההחמרה תאפשר להטיל אחריות אישית ולהרים את מסך ההתאגדות מעל האחראים לפגיעה בנושים, כגון ספקים ועובדים. "המרשם כיום אינו משקף את המצב בפועל, והדבר מביא לתוצאות שאינן רצויות - כולל מאבקים בין בעלי מניות ופגיעה בציבור".

במקביל למהלך של רשות התאגידים, במשרד המשפטים מתכננים גם להקים מרשם לדיווח על בעלי שליטה סופיים. מדובר בבעלי מניות העומדים באופן אישי מאחורי מבנים תאגידיים מורכבים, והמטרה היא לקבל מידע מסודר עליהם, כחלק מהמאבק בפשיעה ובהלבנת הון.

ראש רשות התאגידים, עו''ד שולי אבני-שוהם / צילום: תמונה פרטית

"המהלך עלול לשתק מינויים ועסקאות מימון"

מנגד, עורכי דין בענף ההייטק מודאגים מהרפורמה. "המהלך עלול לשתק מינויים דחופים או עסקאות מימון רק בגלל עיכוב טכני או בירוקרטי בקבלת אישור מרשם החברות לגבי הדיווח", אומר עו"ד יניב בר-זיק, שותף במשרד תל-צור, המייצג חברות טכנולוגיה, קרנות הון סיכון וסטארט-אפים.

לדבריו, פגיעה מיוחדת עלולה להתרחש כאשר משקיע זר מצטרף לסבב השקעה בסטארט-אפ ואמור להתמנות לדירקטור בחברה.

לדבריו, "היום המינוי נכנס לתוקפו מיד עם אישור החברה, והדיווח יכול להיעשות לאחר מכן. אם הדיווח יהפוך להיות תנאי למינוי, אז הדרישה לדיווח מלא, חתום, מתורגם ונאמן למקור - כולל מסמכים נוטריוניים, Apostille וחותמות - עלולה לעכב את המינוי למשך שבועות ולשלול ממנו את היכולת לפעול בזמן אמת. כנ"ל לגבי עיכובים בהקצאת המניות למשקיעים".

"תהליך מסורבל עם הרבה עלויות ובלי היגיון"

עו"ד אפרת שוסטר, שותפה מייסדת במשרד שוסטר, המתמחה במיזוגים וברכישות ובהייטק, חוששת כי אם משקיע לא ייחשב כבעל מניות עד להשלמת הרישום ברשם החברות, הדבר יקשה על השלמת עסקאות וקבלת כספי ההשקעה.

"במקרה כזה", היא אומרת, "המשקיע ידרוש להפקיד את הכסף שלו בנאמנות עד שיקבל את המניות. זה תהליך מסורבל עם הרבה עלויות, ואין בו גם היגיון, כי החברה זקוקה מיידית לכסף".

שוסטר מתריעה מפני בעיה נוספת. "נגיד שהחברה נרכשת, והמשקיע החדש מחליף את כל הדירקטורים. מי שאמור לדווח על המהלך הם הדירקטורים הקיימים, אבל מה אם הם כועסים שפיטרו אותם או סתם מתעצלים? במצב כזה העסקה לא יוצאת לפועל, ולא ברור מה עושים".

ברשות התאגידים מודעים לכך כי ההייטק יחייב פתרונות נקודתיים, אך סבורים כי חלק מהם כבר מיושמים כיום - למשל הפקדת השקעות בנאמנות - וכי לא צפויה תוספת בבירוקרטיה.

גורמים ברשות אף אופטימיים ומעריכים כי שיפור הדיווחים השוטפים על דירקטורים ובעלי מניות עשוי לאפשר בעתיד את ביטול הדיווח השנתי בנושא.

דומה אפוא כי המחלוקת לגבי רפורמת הדיווחים צפויה רק לגבור בתקופה הקרובה.

עוד כתבות

הסיבה שטראמפ לא באמת מצליח להשפיע על נתניהו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: באיראן משיקים גוף ביטחוני חדש, בקנדה טוענים שדוח שטען כי קיים יצוא נשק לישראל לא נכון, ובאטלנטיק כותבים על מערכת היחסים של נתניהו וטראמפ ● כותרות העיתונים בעולם 

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במאי עומד על 13,417 שקל; ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה ריאלית של 0.5% בלבד בשכר הממוצע במאי, בהתחשב באינפלציה ● ביוני 2025, השכר הממוצע לישראלים עלה ב-2.5% - פחות מאשר האינפלציה שעמדה על 3.3% ● מנגד, בהייטק השכר דווקא מתאושש

אילון מאסק / צילום: ap, Matt Rourke

בטסלה מפחדים שמאסק יעזוב, אז נתנו לו מניות בשווי מיליארדי דולרים

המהלך נועד כדי לשמור את היזם המיליארדר בראש החברה ● הוועדה המיוחדת שהוקמה לבחינת סוגיות תגמול הקשורות לאילון מאסק: "אנו בטוחים שחבילת התגמול הזו תדרבן אותו להישאר בטסלה"

ישיבת פוניבז' / צילום: רפי קוץ

העליון אישר קנס ענק על ביזיון ביהמ"ש במאבק בישיבת פוניבז'

נשיא העליון יצחק עמית דחה את ערעור קבוצת "המחבלים" על הקנס שהוטל במחוזי – אחד הגבוהים אי-פעם בשל ביזיון בית המשפט ● הרב שמואל מרקוביץ ישלם אישית מחצית מהסכום

יולי היה טוב לחוסכים, מה יהיה באוגוסט? / אילוסטרציה: Unsplash, andre taissin

ההיסטוריה הבעייתית של אוגוסט בשווקים ומה צפוי הפעם

החוסכים במסלולי הגמל והפנסיה רשמו עוד חודש חיובי ביולי, כאשר מסלולי ה־S&P 500 הובילו בתשואות ● אוגוסט, חודש שבדרך־כלל לא מאיר פניו למשקיעים, החל ברגל שמאל, אך אנליסטים צופים כי מגמת העליות תימשך, וכי "אם תהיה חולשה בזמן הקרוב, ראו בכך הזדמנות"

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

מס הנסועה בדרך החוצה: התוכניות שעל שולחן האוצר

צמרת האוצר משדרת באופן לא רשמי כי מס הנסועה ירד מהפרק, לפחות ביחס ל־2026 ● הבעיה - המס היה אמור להוסיף להכנסות המדינה כ־1.3 מיליארד שקל בשנה כבר ב־2026, וכרגע אין לו מקור תקציבי חלופי ● לגבי שווי השימוש ברכב חשמלי, הצפי הוא הגדלת הטבת שווי השימוש החודשי על רכב חשמלי החל מ־2026

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

טאואר עקפה את התחזיות וצופה האצה בצמיחה במחצית השנייה של השנה

חברת השבבים רשמה ברבעון השני הכנסות בסך 372 מיליון דולר ורווח נקי מתואם של 50 סנט למניה, גבוה מתחזיות האנליסטים ● במקביל, טאואר מספקת תחזית גבוהה מעט מתחזיות השוק לרבעון השלישי ● המנכ"ל ראסל אלוונגר: בטוחים ביכולת להמשיך במגמת הצמיחה

יו''ר זנלכל קובי שיינפלד (מימין) והמנכ''ל פיני גורביץ' / צילום: מורג ביטן

המהלך החדש של מחלבות רמת הגולן, והתחרות: "מסתכלים עלינו בחשדנות"

קצת יותר משנתיים חלפו מאז רכשה זנלכל את המחלבה הצפונית, בחודשים האחרונים היא משיקה במקביל 40 מוצרים בארבע קטגוריות ● בראיון משותף ראשון מסבירים היו"ר קובי שינפלד והמנכ"ל פיני גורביץ' איך עברו לרווחיות ולמה הפסיקו את ייצור המותג הפרטי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסה המקומית; אופקו הלת' צוללת ב-8%, טבע ב-4%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.9% ● טבע מובילה הירידות לאחר שנפלה בוול סטריט בעקבות דרישת טראמפ להורדת מחירי התרופות ● בלומברג: "הדוחות של ענקיות הטכנולוגיה מהווים קרן אור בשוק מניות מעורפל"● הפניקס: "ההיסטוריה מלמדת שאוגוסט מביא עמו אירועים לא צפויים ותנודתיות" ● בוול סטריט צופים שהראלי במטבעות הקריפטו יתקרר בגלל המכסים

"חמאס רוצה שנרעב": הפרשן מעזה שמסביר איך ארגון הטרור מרוויח

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: המלחמה של ישראל מפלגת את המפלגה הרפובליקאית, הפרשן מעזה שמסביר איך חמאס מרוויח מהתנאים הקשים ברצועה, והבכיר האיראני שמזהיר שמלחמה עלולה לפרוץ מחדש בכל רגע ● כותרות העיתונים בעולם 

קניון הזהב ראשל''צ / הדמיה: ולדי קובליוב

תמורת 665 מיליון שקל: אספן גרופ מעוניינת לרכוש 25% מקניון הזהב מהאחים גינדי

אספן מעוניינת לרכוש את חלקם של האחים משה ויגאל גינדי בקניון הזהב בראשל"צ ובנוסף גם זכויות להקמת קומה חדשה ● המו"מ צפוי להסתיים עד סוף הרבעון השלישי, בכפוף לאישור מגדל, שמחזיקה 75% מהזכויות בקניון

עו''ד דקלה קפצן / צילום: נעם בן אהרון

עורכת הדין שמונתה למנכ"לית של קרן הגידור הגדולה בארץ

קרן הגידור נוקד קפיטל, המנהלת נכסים בהיקף של כ-12 מיליארד שקל, מינתה את עו"ד דקלה קפצן לתפקיד המנכ"לית, לאחר שבעשור האחרון היא שימשה כסמנכ"לית התפעול וכיועצת המשפטית של הקרן

אילוסטרציה: shutterstock

המשקיעים הזרים מכרו מניות ב־2 מיליארד שקל בתל אביב. ומי אוספים סחורה?

בשבעה שבועות שעברו מאז סיום המערכה מול איראן, המשקיעים הזרים משנים פוזיציה בת"א ומוכרים מניות במיליארדים, בעיקר בתחומי הביומד והפיננסים ● בשוק מסבירים כי מדובר בין היתר בתוצאה של רמות התמחור הגבוהות אליהן הגיעה הבורסה ● וגם: המוסדיים חוזרים

מכולות בנמל אשדוד. אי ודאות לגבי עתיד המכסים / צילום: Shutterstock

היצואנים נערכים למכס החדש של טראמפ, ולאוצר יש סיבה לדאגה

ממשל טראמפ הטיל על ישראל מכס של 15%, אבל היצואנים מצאו מסלולים עוקפים ● חלק מפחיתים מחירים כדי לשמור על תחרותיות, אחרים מעבירים רווחים לחברות בנות בארה"ב כדי להקטין את גובה המס ● הדבר עלול לגרוע מאות מיליוני שקלים מהכנסות המדינה ממסים כבר השנה ● וגם: חלון ההזדמנויות שנוצר בעקבות המכסים

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

מירי רגב תטוס לביקור עבודה בארה"ב. הוא יעלה 1.5 מיליון שקל לפחות

לגורמים המעורבים בבקשת שרת התחבורה לטוס יחד עם בכירי משרדה לא ידועה כל תוכנית מהותית לסיור בארה"ב, וכמו הנוהג בחלק מהביקורים הקודמים של רגב - קודם כול נקבע מועד הטיסה, ורק לאחר מכן יוצקים לתוכו תוכן מהותי ● מלשכתה של רגב נמסר: "השרה הוזמנה לפגישה עם מזכיר התחבורה של ארצות הברית בתחילת חודש ספטמבר"

אסדת קידוח הגז לוויתן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

חוזה בשווי 80 מיליון דולר: ניו-מד הישראלית תקדח בשני מאגרי גז בבולגריה

חוזה קידוח נחתם בין ניו-מד הישראלית ו-OMV הרומנית, עם תאגיד נובל ● במסגרת ההסכם, ייקדחו שני מאגרי גז בים השחור בסמוך לבולגריה, שיכולים לספק את כל צרכי האנרגיה של בולגריה ואף לאפשר לה לייצא לשאר אירופה

מטוס של וויז אייר בנתב''ג / צילום: Shutterstock

וויז אייר תקים בסיס בנתב"ג? התנגדות במשרד התחבורה מאיימת על התוכנית

השרה מירי רגב הודיעה כי תקדם יוזמה להקמת בסיס פעילות קבוע לענקית התעופה וויז אייר בנתב"ג ● ברשות התעופה האזרחית מזהירים מתחרות לא הוגנת, בעוד שאגף הכלכלה במשרד התחבורה תומך במהלך בשל הוזלת הטיסות הצפויה ● בשבועות הקרובים צפויה להגיע לישראל משלחת של החברה

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

מדד מיתוג המעסיק 2025 של גלובס ופלייטיקה יוצא לדרך. כל הפרטים

דוד פתאל, בעל השליטה ברשת מלונות פתאל / צילום: יח''צ

רשת פתאל מתרחבת בישראל: תפתח עוד שמונה מלונות, לאחר שרכשה מלון יוקרה ביפו

רשת מלונות פתאל תשקיע כ־1.6 מיליארד שקל בהקמת בתי המלון המדוברים ● מדובר בתוספת של יותר מ־1,000 חדרי מלון בתל אביב, בהרצליה, בירושלים ובאילת ● למרות המצב הביטחוני והפגיעה בתיירות הנכנסת, ענף המלונאות בישראל ממשיך לצמוח

דונלד טראמפ וג'רום פאוול / צילום: ap, Jacquelyn Martin, Susan Walsh

זו נחשבת לאחת המפולות הגדולות בשווקים. שני אירועים מהימים האחרונים מזכירים אותה

בטור שכתב האנליסט מארק הוברט עבור מרקטוואץ', הוא עורך הקבלה בין חולשת הדולר והמתיחות בין הנשיא טראמפ לפדרל ריזרב, להתרחשויות דומות שנרשמו בשווקים לקראת ההתרסקות ב-1987 ● הוברט טוען כי על אף שניתוח היסטורי מעלה כי אין מתאם קבוע בין הדולר לביצועי השוק - ירידתו הייתה בין הגורמים המרכזיים לאותה התרסקות