גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במשרד המשפטים שוקלים להחמיר את דרישות הדיווח של חברות; בענף ההייטק מזהירים מפגיעה

70% מתוך כ-400 אלף החברות הרשומות לא הגישו דוח שנתי לרשות התאגידים שבמשרד המשפטים, ואף אחת לא דיווחה בזמן על מינוי דירקטורים או על בעלי מניות ● כדי לטפל בכאוס, במשרד שוקלים להתנות פעולות ועסקאות בחובת דיווח ● מומחה: "ישתק מינויים וגיוסי הון"

הרפורמה בחברות שיוזם משרד המשפטים / צילום: איל יצהר
הרפורמה בחברות שיוזם משרד המשפטים / צילום: איל יצהר

האם במשרד המשפטים מצאו את הדרך לעשות סדר בכאוס סביב דיווחי החברות בישראל - והאם דווקא ענף ההייטק, שגם כך סובל מחוסר ודאות, בדרך לשלם את מחיר הרפורמה?

סכסוך חריף בין שני מייסדים הסתיים בהוצאות משפט מהגבוהות בישראל
הרפורמה החדשה והקנסות הכבדים: מי חשוף ואיך נערכים?

מתוך כ-410 אלף החברות הרשומות בישראל, רק כ-33% הגישו דוחות שנתיים לרשם החברות ב-2024, כפי שהן נדרשות לעשות על-פי החוק - כך עולה מנתוני רשות התאגידים במשרד המשפטים.

נוסף על כך, רובן המכריע של החברות לא דיווחו במועד (תוך 14 יום) על שינויים בזהות הדירקטורים ובעלי המניות.חברות רבות אף לא טרחו לתעד את המידע באופן פנימי בחברה, והרגולטור מתקשה לאכוף עליהן את הכללים.

התוצאה: המידע שמקבל הציבור על אודות החברות בישראל הוא לקוי, חסר ולרוב איננו מעודכן.

על רקע זה, רשות התאגידים שוקלת החמרה משמעותית בדרישות הדיווח המוטלות על כלל החברות המאוגדות בישראל לגבי מינוי של דירקטורים והכנסת משקיעים לחברה. ההחמרה תחול הן על חברות ציבוריות והן על פרטיות.

ראש רשות התאגידים, עו"ד שולי אבני-שוהם, הציגה את המהלכים הנבחנים בישיבה של ועדת התאגידים בלשכת עורכי הדין בשבוע שעבר, וזאת בהמשך לקול קורא שפרסמה הרשות.

במרכז המהלכים הנשקלים כעת ניצבת הדרישה, שלפיה שינויים בהרכב הדירקטוריון ובעלי המניות לא ייכנסו לתוקף, ובפועל יעוכבו, עד לקבלת אישור מרשם החברות כי קיבל דיווח מהחברה לגביהם.

זוהי דרישה כמעט חסרת תקדים בעולם, אשר אם תצא לפועל, עשויה להפוך את הדיווח לקריטי כדי שגיוסי הון, השקעות ופעולות עסקיות שוטפות יוכלו לצאת לפועל.

האיחורים בדיווח מביאים לכך שהמידע לא מעודכן

נכון להיום, כל החברות בישראל נדרשות להגיש למרשם החברות דוח שנתי וכמו כן לדווח באופן שוטף על שני סוגי פעולות: כאלה שנכנסות לתוקף רק בעקבות הדיווח, ועל כן מכונות קונסטיטוטיביות (לדוגמה, רישום חברה, שינוי שמה, מטרותיה, מיזוג או חיסול החברה); וכאלה הנכנסות לתוקף באופן מיידי, בעוד שדרישת הדיווח עליהן למרשם היא רופפת ויכולה להתבצע תוך 14 יום. פעולות אלה מכונות דקלרטיביות (הצהרתיות), וחברות נדרשות לתעד אותן בעיקר במרשם פנימי שהן אמורות לנהל בתוך החברה. הפרת החובה עלולה לגרור קנסות של אלפי שקלים.

אלא שכאמור, כשני שלישים מהחברות כלל לא הגישו דוחות שנתיים אשתקד. נוסף על כך, אף חברה לא דיווחה תוך 14 יום כנדרש על מינוי של דירקטורים, צירוף משקיעים והקצאת מניות עבורם ב-2023.

החברות אומנם דיווחו בסופו של דבר על אלפי פעולות כאלה באותה שנה, אך האיחורים בדיווח גרמו לכך שהמידע לציבור לרוב איננו מעודכן.

במילים אחרות, מי שיגלוש לאתר רשם החברות כדי לאתר מי מכהן כדירקטור ומי מחזיק במניות של חברה מסוימת, עלול להיתקל במידע שאיננו נכון.

מבקר המדינה הצביע כבר ב-2020 על כך שהסתפקות בדיווח דקלרטיבי פוגעת באמינות של מרשם החברות. בדוח מ-2023 אף מצא המבקר כי האפשרות לדווח על בעלי מניות חדשים שבועיים אחרי שאלה כבר נכנסו לחברה, מאפשרת לגורמים עברייניים לצרף אנשי קש מטעמם ולהנפיק חשבוניות מס פיקטיביות על שמם. 80% מהחשבוניות הונפקו כך. בחלק מהמקרים, איש הקש מופיע במרשם הפנימי של החברה כבעל מניות, מוציאים לגביו חשבונית פיקטיבית, ועד שצריך למסור לגביו דיווח למרשם הפומבי הוא כבר נעלם.

נוסף על כך, חלק מהחברות נמנעות מלדווח לרשם על שינויים בזהות המשקיעים, כי טופסי הדיווח מסורבלים. כ-80% מהחברות כלל אינן טורחות לנהל מרשם פנימי בנושא, וכך נפגעת גם יכולתה של הרשות לדעת איזה מידע לא נמסר לה בזמן ולבצע אכיפה. התוצאה: המידע הזמין לציבור על אודות בעלי המניות איננו מהימן.

על רקע זה, ברשות התאגידים שוקלים להחמיר את מתכונת הדיווחים. גורמים ברשות מדגישים כי מדובר בתהליך שיתוף ציבור, המצוי רק בתחילתו, ושטרם התקבלו לגביו החלטות, אך סבורים כי המהלך עשוי לסייע בהליכים המתנהלים בבתי המשפט כדי לזהות טוב יותר את העומדים מאחורי החברה.

עו"ד ד"ר יהודית קורן, יו"ר ועדת התאגידים במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, מסכימה. לדבריה, ההחמרה תאפשר להטיל אחריות אישית ולהרים את מסך ההתאגדות מעל האחראים לפגיעה בנושים, כגון ספקים ועובדים. "המרשם כיום אינו משקף את המצב בפועל, והדבר מביא לתוצאות שאינן רצויות - כולל מאבקים בין בעלי מניות ופגיעה בציבור".

במקביל למהלך של רשות התאגידים, במשרד המשפטים מתכננים גם להקים מרשם לדיווח על בעלי שליטה סופיים. מדובר בבעלי מניות העומדים באופן אישי מאחורי מבנים תאגידיים מורכבים, והמטרה היא לקבל מידע מסודר עליהם, כחלק מהמאבק בפשיעה ובהלבנת הון.

ראש רשות התאגידים, עו''ד שולי אבני-שוהם / צילום: תמונה פרטית

"המהלך עלול לשתק מינויים ועסקאות מימון"

מנגד, עורכי דין בענף ההייטק מודאגים מהרפורמה. "המהלך עלול לשתק מינויים דחופים או עסקאות מימון רק בגלל עיכוב טכני או בירוקרטי בקבלת אישור מרשם החברות לגבי הדיווח", אומר עו"ד יניב בר-זיק, שותף במשרד תל-צור, המייצג חברות טכנולוגיה, קרנות הון סיכון וסטארט-אפים.

לדבריו, פגיעה מיוחדת עלולה להתרחש כאשר משקיע זר מצטרף לסבב השקעה בסטארט-אפ ואמור להתמנות לדירקטור בחברה.

לדבריו, "היום המינוי נכנס לתוקפו מיד עם אישור החברה, והדיווח יכול להיעשות לאחר מכן. אם הדיווח יהפוך להיות תנאי למינוי, אז הדרישה לדיווח מלא, חתום, מתורגם ונאמן למקור - כולל מסמכים נוטריוניים, Apostille וחותמות - עלולה לעכב את המינוי למשך שבועות ולשלול ממנו את היכולת לפעול בזמן אמת. כנ"ל לגבי עיכובים בהקצאת המניות למשקיעים".

"תהליך מסורבל עם הרבה עלויות ובלי היגיון"

עו"ד אפרת שוסטר, שותפה מייסדת במשרד שוסטר, המתמחה במיזוגים וברכישות ובהייטק, חוששת כי אם משקיע לא ייחשב כבעל מניות עד להשלמת הרישום ברשם החברות, הדבר יקשה על השלמת עסקאות וקבלת כספי ההשקעה.

"במקרה כזה", היא אומרת, "המשקיע ידרוש להפקיד את הכסף שלו בנאמנות עד שיקבל את המניות. זה תהליך מסורבל עם הרבה עלויות, ואין בו גם היגיון, כי החברה זקוקה מיידית לכסף".

שוסטר מתריעה מפני בעיה נוספת. "נגיד שהחברה נרכשת, והמשקיע החדש מחליף את כל הדירקטורים. מי שאמור לדווח על המהלך הם הדירקטורים הקיימים, אבל מה אם הם כועסים שפיטרו אותם או סתם מתעצלים? במצב כזה העסקה לא יוצאת לפועל, ולא ברור מה עושים".

ברשות התאגידים מודעים לכך כי ההייטק יחייב פתרונות נקודתיים, אך סבורים כי חלק מהם כבר מיושמים כיום - למשל הפקדת השקעות בנאמנות - וכי לא צפויה תוספת בבירוקרטיה.

גורמים ברשות אף אופטימיים ומעריכים כי שיפור הדיווחים השוטפים על דירקטורים ובעלי מניות עשוי לאפשר בעתיד את ביטול הדיווח השנתי בנושא.

דומה אפוא כי המחלוקת לגבי רפורמת הדיווחים צפויה רק לגבור בתקופה הקרובה.

עוד כתבות

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

זירת הפגיעה באזור בית שמש / צילום: מד''א

פגיעה ישירה בבית שמש: נקבע מותם של ארבעה מהפצועים

כ-20 פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש, כוחות גדולים הוזנקו; "נפילה בכמה מבנים, הרס משמעותי במקום" ● חיל האוויר תקף מוסדות שלטון בלב טהרן ● דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; אישר: חיסלנו את רמטכ"ל איראן ● מזכ"ל חיזבאללה ספד לחמינאי, אך לא רמז שיצטרפו למערכה • שר ההגנה של בריטניה: טילים מאיראן נורו לעבר קפריסין • עדכונים שוטפים 

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר