הרפורמה בחברות שיוזם משרד המשפטים / צילום: איל יצהר
האם במשרד המשפטים מצאו את הדרך לעשות סדר בכאוס סביב דיווחי החברות בישראל - והאם דווקא ענף ההייטק, שגם כך סובל מחוסר ודאות, בדרך לשלם את מחיר הרפורמה?
● סכסוך חריף בין שני מייסדים הסתיים בהוצאות משפט מהגבוהות בישראל
● הרפורמה החדשה והקנסות הכבדים: מי חשוף ואיך נערכים?
מתוך כ-410 אלף החברות הרשומות בישראל, רק כ-33% הגישו דוחות שנתיים לרשם החברות ב-2024, כפי שהן נדרשות לעשות על-פי החוק - כך עולה מנתוני רשות התאגידים במשרד המשפטים.
נוסף על כך, רובן המכריע של החברות לא דיווחו במועד (תוך 14 יום) על שינויים בזהות הדירקטורים ובעלי המניות.חברות רבות אף לא טרחו לתעד את המידע באופן פנימי בחברה, והרגולטור מתקשה לאכוף עליהן את הכללים.
התוצאה: המידע שמקבל הציבור על אודות החברות בישראל הוא לקוי, חסר ולרוב איננו מעודכן.
על רקע זה, רשות התאגידים שוקלת החמרה משמעותית בדרישות הדיווח המוטלות על כלל החברות המאוגדות בישראל לגבי מינוי של דירקטורים והכנסת משקיעים לחברה. ההחמרה תחול הן על חברות ציבוריות והן על פרטיות.
ראש רשות התאגידים, עו"ד שולי אבני-שוהם, הציגה את המהלכים הנבחנים בישיבה של ועדת התאגידים בלשכת עורכי הדין בשבוע שעבר, וזאת בהמשך לקול קורא שפרסמה הרשות.
במרכז המהלכים הנשקלים כעת ניצבת הדרישה, שלפיה שינויים בהרכב הדירקטוריון ובעלי המניות לא ייכנסו לתוקף, ובפועל יעוכבו, עד לקבלת אישור מרשם החברות כי קיבל דיווח מהחברה לגביהם.
זוהי דרישה כמעט חסרת תקדים בעולם, אשר אם תצא לפועל, עשויה להפוך את הדיווח לקריטי כדי שגיוסי הון, השקעות ופעולות עסקיות שוטפות יוכלו לצאת לפועל.

האיחורים בדיווח מביאים לכך שהמידע לא מעודכן
נכון להיום, כל החברות בישראל נדרשות להגיש למרשם החברות דוח שנתי וכמו כן לדווח באופן שוטף על שני סוגי פעולות: כאלה שנכנסות לתוקף רק בעקבות הדיווח, ועל כן מכונות קונסטיטוטיביות (לדוגמה, רישום חברה, שינוי שמה, מטרותיה, מיזוג או חיסול החברה); וכאלה הנכנסות לתוקף באופן מיידי, בעוד שדרישת הדיווח עליהן למרשם היא רופפת ויכולה להתבצע תוך 14 יום. פעולות אלה מכונות דקלרטיביות (הצהרתיות), וחברות נדרשות לתעד אותן בעיקר במרשם פנימי שהן אמורות לנהל בתוך החברה. הפרת החובה עלולה לגרור קנסות של אלפי שקלים.
אלא שכאמור, כשני שלישים מהחברות כלל לא הגישו דוחות שנתיים אשתקד. נוסף על כך, אף חברה לא דיווחה תוך 14 יום כנדרש על מינוי של דירקטורים, צירוף משקיעים והקצאת מניות עבורם ב-2023.
החברות אומנם דיווחו בסופו של דבר על אלפי פעולות כאלה באותה שנה, אך האיחורים בדיווח גרמו לכך שהמידע לציבור לרוב איננו מעודכן.
במילים אחרות, מי שיגלוש לאתר רשם החברות כדי לאתר מי מכהן כדירקטור ומי מחזיק במניות של חברה מסוימת, עלול להיתקל במידע שאיננו נכון.
מבקר המדינה הצביע כבר ב-2020 על כך שהסתפקות בדיווח דקלרטיבי פוגעת באמינות של מרשם החברות. בדוח מ-2023 אף מצא המבקר כי האפשרות לדווח על בעלי מניות חדשים שבועיים אחרי שאלה כבר נכנסו לחברה, מאפשרת לגורמים עברייניים לצרף אנשי קש מטעמם ולהנפיק חשבוניות מס פיקטיביות על שמם. 80% מהחשבוניות הונפקו כך. בחלק מהמקרים, איש הקש מופיע במרשם הפנימי של החברה כבעל מניות, מוציאים לגביו חשבונית פיקטיבית, ועד שצריך למסור לגביו דיווח למרשם הפומבי הוא כבר נעלם.
נוסף על כך, חלק מהחברות נמנעות מלדווח לרשם על שינויים בזהות המשקיעים, כי טופסי הדיווח מסורבלים. כ-80% מהחברות כלל אינן טורחות לנהל מרשם פנימי בנושא, וכך נפגעת גם יכולתה של הרשות לדעת איזה מידע לא נמסר לה בזמן ולבצע אכיפה. התוצאה: המידע הזמין לציבור על אודות בעלי המניות איננו מהימן.
על רקע זה, ברשות התאגידים שוקלים להחמיר את מתכונת הדיווחים. גורמים ברשות מדגישים כי מדובר בתהליך שיתוף ציבור, המצוי רק בתחילתו, ושטרם התקבלו לגביו החלטות, אך סבורים כי המהלך עשוי לסייע בהליכים המתנהלים בבתי המשפט כדי לזהות טוב יותר את העומדים מאחורי החברה.
עו"ד ד"ר יהודית קורן, יו"ר ועדת התאגידים במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, מסכימה. לדבריה, ההחמרה תאפשר להטיל אחריות אישית ולהרים את מסך ההתאגדות מעל האחראים לפגיעה בנושים, כגון ספקים ועובדים. "המרשם כיום אינו משקף את המצב בפועל, והדבר מביא לתוצאות שאינן רצויות - כולל מאבקים בין בעלי מניות ופגיעה בציבור".
במקביל למהלך של רשות התאגידים, במשרד המשפטים מתכננים גם להקים מרשם לדיווח על בעלי שליטה סופיים. מדובר בבעלי מניות העומדים באופן אישי מאחורי מבנים תאגידיים מורכבים, והמטרה היא לקבל מידע מסודר עליהם, כחלק מהמאבק בפשיעה ובהלבנת הון.

"המהלך עלול לשתק מינויים ועסקאות מימון"
מנגד, עורכי דין בענף ההייטק מודאגים מהרפורמה. "המהלך עלול לשתק מינויים דחופים או עסקאות מימון רק בגלל עיכוב טכני או בירוקרטי בקבלת אישור מרשם החברות לגבי הדיווח", אומר עו"ד יניב בר-זיק, שותף במשרד תל-צור, המייצג חברות טכנולוגיה, קרנות הון סיכון וסטארט-אפים.
לדבריו, פגיעה מיוחדת עלולה להתרחש כאשר משקיע זר מצטרף לסבב השקעה בסטארט-אפ ואמור להתמנות לדירקטור בחברה.
לדבריו, "היום המינוי נכנס לתוקפו מיד עם אישור החברה, והדיווח יכול להיעשות לאחר מכן. אם הדיווח יהפוך להיות תנאי למינוי, אז הדרישה לדיווח מלא, חתום, מתורגם ונאמן למקור - כולל מסמכים נוטריוניים, Apostille וחותמות - עלולה לעכב את המינוי למשך שבועות ולשלול ממנו את היכולת לפעול בזמן אמת. כנ"ל לגבי עיכובים בהקצאת המניות למשקיעים".
"תהליך מסורבל עם הרבה עלויות ובלי היגיון"
עו"ד אפרת שוסטר, שותפה מייסדת במשרד שוסטר, המתמחה במיזוגים וברכישות ובהייטק, חוששת כי אם משקיע לא ייחשב כבעל מניות עד להשלמת הרישום ברשם החברות, הדבר יקשה על השלמת עסקאות וקבלת כספי ההשקעה.
"במקרה כזה", היא אומרת, "המשקיע ידרוש להפקיד את הכסף שלו בנאמנות עד שיקבל את המניות. זה תהליך מסורבל עם הרבה עלויות, ואין בו גם היגיון, כי החברה זקוקה מיידית לכסף".
שוסטר מתריעה מפני בעיה נוספת. "נגיד שהחברה נרכשת, והמשקיע החדש מחליף את כל הדירקטורים. מי שאמור לדווח על המהלך הם הדירקטורים הקיימים, אבל מה אם הם כועסים שפיטרו אותם או סתם מתעצלים? במצב כזה העסקה לא יוצאת לפועל, ולא ברור מה עושים".
ברשות התאגידים מודעים לכך כי ההייטק יחייב פתרונות נקודתיים, אך סבורים כי חלק מהם כבר מיושמים כיום - למשל הפקדת השקעות בנאמנות - וכי לא צפויה תוספת בבירוקרטיה.
גורמים ברשות אף אופטימיים ומעריכים כי שיפור הדיווחים השוטפים על דירקטורים ובעלי מניות עשוי לאפשר בעתיד את ביטול הדיווח השנתי בנושא.
דומה אפוא כי המחלוקת לגבי רפורמת הדיווחים צפויה רק לגבור בתקופה הקרובה.