גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהלך המפתיע של בנק ישראל והמסר לשוק שמסתתר מאחוריו

ביום חמישי יתפרסמו יתרות המט"ח של בנק ישראל ● בחודש יוני, בצל המלחמה עם איראן, הבנק מכר דולרים וחיזק את השקל, למרות שהוא בכלל לא נחלש ● מדוע? ייתכן שהוא חושש מאינדיקטור פיננסי אחר לגמרי ● נתון בשבוע

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי
נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי, מסביר את הנתון השבועי

בנק ישראל כבר מנהל סכום עצום של 228 מיליארד דולר ביתרות מט"ח. על אף שתכנן להחזיק 70־110 מיליארד "בלבד", הוא ביצע בעשור שהסתיים בשנת 2021 רכישות אגרסיביות כדי להחליש את השקל, להעלות את האינפלציה שהייתה אז נמוכה מאוד - וכפועל יוצר מכך לתמוך בייצוא.

נתון בשבוע | תעודת הסל הזאת זינקה ב־50% בשנה. אבל היא לא מתאימה לכל אחד
הנורבגים מוכרים מניה שזינקה ב־600%. מי יהיו הבאות בתור?

"בנק ישראל שיכלל את דפוס הפעולה שלו לאורך השנים. הוא פועל בדיסקרטיות ובעמימות בשווקים באופן כזה שמגביר את האפקטיביות שלו", אומר קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי.

כאשר השקל חזק, מתגבר האתגר של היצואנים לשמר את שולי הרווח שלהם יציבים שכן הדולרים שהם מכניסים מחו"ל שווים פחות בשקלים. לדוגמה, אם השקל מתחזק משער של 4 שקלים לדולר, לשער של 3 שקלים לדולר, 1,000 דולר שהיו שווים 4,000 שקלים, שווים כעת רק 3,000 שקלים. עבור היבואנים, מנגד, שההכנסות שלהם בשקלים וההוצאות בדולרים, המצב הפוך.

בנק ישראל פעל יותר משני עשורים במטרה להגדיל את יתרות המט"ח שלו, בסביבת אינפלציה נמוכה ויציבות פיננסית רבה, במטרה לייצר מלאי חירום שיספיק לעת משבר. ב־7 אוקטובר 2023 - המשבר הגיע. עם פרוץ המלחמה שער הדולר־שקל זינק לרמה של 4.08 שקלים, בנק ישראל הגיב מהר, ולראשונה מכר דולרים - 8.5 מיליארד דולר, רובם בחודש אוקטובר, וחלק קטן בנובמבר. המכירה תמכה בשקל באותו הזמן ושינתה את המגמה והשיגה יציבות פיננסית חרף אתגרי התקופה.

החשש של בנק ישראל

אלא שקובי לוי מלאומי מדגיש שהמטרה של בנק ישראל היא לא בהכרח רק תמיכה בשקל אלא גם כלי להתמודדות עם האינפלציה. ההוכחה לכך, לדעתו, היא ש"בנק ישראל מכר מט"ח, אמנם בהיקף זניח למדי של כ־273 מיליוני דולרים, אך זו הייתה מכירת המט"ח הראשונה של בנק ישראל מאז אוקטובר ונובמבר 2023. בנוסף, היא גם הייתה מפתיעה, שכן שער החליפין של הדולר שקל עמד במהלך המבצע ברמה של כ־3.6־3.65 והאירו שקל נסחר סביב 4.1־4.2, רמות לא חריגות ביחס לשנה החולפת. ייתכן ובנק ישראל רצה לסמן לספקולנטים גלובליים סביב המלחמה באיראן שהוא בשוק - ושעליהם להתרחק. הפגנת עוצמתו השפיעה מהר מאוד, והשקל חזר בתוך יום להיסחר סביב שער 3.5 לדולר ו־4 לאירו.

"כמו כן, במקביל לבנק ישראל, ניכר כי הסקטור הריאלי המקומי מיהר לרכוש שקלים ולמכור מט"ח בעצמו, כשהתבהרה התמונה לגבי ההצלחה האדירה של צה"ל בתקיפה באיראן, שעלתה על כל הציפיות ושהובילה לשיפור מהיר בסנטימנט. המסקנה שניתן להסיק מפעולתו של בנק ישראל בחודש יוני היא שהחשש העיקרי שלו כרגע הוא מהאצת האינפלציה. לפיכך, להערכתנו, כל עוד האינפלציה תחרוג מעל הרף העליון של יעד יציבות המחירים (3% בשנה, נ"א), בנק ישראל ישמור על הריבית גבוהה, ולא ירכוש מט"ח בשוק".

עם זאת, בנק ישראל עצמו צופה שהאינפלציה תתמתן ל־2.3% בתוך שנה, כלומר, תתכנס ליעד. לוי מסביר כי "זה תרחיש שלוקח בחשבון את סיום המלחמה בעזה בחודשים הקרובים ובכל מקרה ההערכות הן שבחודשיים־שלושה הקרובים לכל הפחות האינפלציה עדיין תהיה מעל 3%. מעבר לכך, גם בנק ישראל עצמו מציין שהסיכון להאצת האינפלציה מעבר לתחזית גבוה יותר מהסיכוי להתמתנות.

"ניסיון העבר מלמד אותנו שגם כאשר בנק ישראל התערב בשוק המט"ח, הרכישות שלו קנו לחברות זמן כדי לבצע התאמות תקציביות, אך לא נעשו במטרה לשנות את המגמה עצמה של שער החליפין.

"בנק ישראל פועל רק במקרי קיצון. התמודדות עם אתגרים של כשלי שוק, מצבים כמו המלחמה או הטלה של סנקציות על ישראל. סביב המלחמה הנוכחית אנחנו נמצאים באתגרים שלא היו כמותם לפחות ב־20 השנים האחרונות".

מה המשמעות לכיס שלכם?

בתקופת הקיץ רבים מהישראלים נופשים בחו"ל ומרגישים בכיס מחירים נמוכים יותר בהשוואה לתחילת השנה. אך עבור יצואנים, מסביר לוי: "מדובר באתגר מאוד גדול לקראת 2026. לקראת שנת 2025, היצואנים נערכו לכך שיהיו רווחיות בשערי דולר של 3.6־3.7 שקלים. לקראת השנה הבאה, הם יצטרכו להוריד את התחזית לשערי חליפין שיעמדו להערכתנו בממוצע על 3.2־3.4 שקלים לדולר". המשמעות היא שהיצואנים יצטרכו או להעלות מחירים בחו"ל - מה שעלול להיות מאתגר בסביבה של האטה גלובלית ומכסים עולים, או להתייעל. "בעבר ראינו שחלק מהחברות מנסות למצוא מקומות שבהם ההוצאות השוטפות שלהן יותר נמוכות, כמו ייצור במדינות מתפתחות שונות", אומר לוי.

על אלו חברות זה ישפיע במיוחד? "יצואנים בתחום הסחורות. בתחום השירותים, כלומר בעיקר בהייטק, ההשפעה תהיה מורגשת פחות. ראינו בעבר שלחברות כאלה יש יכולת לבצע התאמות בצורה טובה יחסית".

***גילוי מלא: נתון בשבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם

עוד כתבות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור