קרן העושר הנורבגית, קרן ההשקעות הגדולה בעולם, ממשיכה להעמיד למבחן את השקעותיה בחברות ישראליות בזמן המלחמה בעזה. אחרי שבחודש מאי האחרון הודיעה הקרן על מכירת השקעותיה בחברת האנרגיה פז, משום שהיא "הבעלים והספקית של תשתית הובלת דלקים להתנחלויות ישראליות בשטחים הכבושים", ועוד קודם לכן מימשה את מניותיה בבזק בנימוק דומה, הגיע תורה של מנועי בית שמש שבה מחזיקה הקרן מניות בשווי כמעט 134 מיליון שקל (2% מהחברה).
במוקד הטענות של הנורבגים כלפי בית שמש, המייצרת ומשפצת מנועי מטוסים, עומד שיתוף הפעולה עם חיל האוויר, עובדה שאותה החברה מעולם לא הסתירה. על אף שמנועי בית שמש לא מפרסמת את היקפו של שיתוף הפעולה, בדוחותיה נכתב כי היא מקיימת "פעילות נרחבת עם חיל האוויר הישראלי, במסגרת תחזוקת המנועים השונים המתוחזקים בחברה באופן שוטף, וכפועל יוצא מהפעילות המוגברת שמקורה במלחמת 'חרבות ברזל'".
פעילות החברה עם צה"ל נעשית כחלק ממגזר המנועים, המהווה כמחצית מהכנסותיה ובמסגרתו היא מעניקה שירותי שיפוץ ותחזוקה למנועים, בעיקר לסקטור הביטחוני. בשנת 2024 רשם המגזר הכנסות של כ־98 מיליון דולר, צמיחה של כמעט 60% ביחס לתוצאות שנה קודם, וכמעט פי 3 מההכנסות בשנת 2022, טרם פרוץ המלחמה. הזינוק בהכנסות, שהכפיל את חלקה של הפעילות מתוך כלל הכנסות החברה בתוך שנתיים, הוסבר בעיקר בגידול בביקושים לשירותיה בדגש על השוק הביטחוני.
הביצועים החזקים של מנועי בית שמש והעניין הגובר בחברות בעלות פעילות ביטחונית, הביאו לכך שמניית החברה כיכבה בשנים האחרונות בצמרת התשואות בבורסה המקומית. בשנה האחרונה זינקה המניה בכ־230%, תוך שהיא משלימה זינוק של מעל 600% בשלוש השנים האחרונות, ונסחרת כיום לפי שווי קרוב לשיא של מעל 6 מיליארד שקל.
דוח חובבני הספיק כדי להכניס 65 חברות ישראליות לכוננות ספיגה | אסף אוני, פרשנות
ההודעה לפיה קרן העושר הנורבגית "תבחן מחדש" השקעות בשווי יותר משני מיליארד דולר בישראל, משקפת בעיקר את הלחץ הציבורי העצום הקיים כיום באירופה, ובמיוחד בסקנדינביה, להתרחק מכל דבר הקשור למלחמה בעזה, בכל מחיר.
ההחזקות של הקרן במנועי בית־שמש הישראלית לא היו סודיות. הן מפורטות היטב בדוח החצי־שנתי של הקרן, שמציין עד לקרונה האחרונה את השווי המדויק של כל אחת מ־65 ההחזקות בחברות הישראליות. אבל היה מספיק דוח חובבני ולא מאומת של קבוצה בשם "היסטוריונים למען פלסטין", שהתפרסם בעיתון מקומי ושטען לקשרים עלומים בין החברה לבין חיל האוויר הישראלי - ולכן בעקיפין למלחמה בעזה - כדי לעורר סערה ציבורית שמאיימת על הממשלה, במיוחד לקראת הבחירות בחודש הבא.
ראש הממשלה הנורבגי, יונס גר סטרה, הכריז כי הטענות "מדאיגות מאוד". והשיקולים המקצועיים של ועדת האתיקה של הקרן הונחו בצד. "אנחנו לא צריכים את כספי הדמים מעזה", הכריזה כותרת עיתון מקומי, וזו פחות או יותר רוח הדברים במדינה - ישראל כולה הופכת לבלתי־לגיטימית.
אחרי יותר משנה של לחץ ציבורי בלתי פוסק על הממשלה, הנימוקים לפיהם ועדת האתיקה מבצעת את עבודתה באופן עצמאי ולא מצאה שום מעורבות של החברות בפורטפוליו בשטחים או במלחמה, הפכו לבלתי רלוונטיים. דעת הקהל חרצה משפט, והממשלה הורתה לקרן "לבחון מחדש" את כל ההשקעות. "אני רואה את התמונות מעזה כמוכם", אמר מנכ"ל הקרן, ניקולאי טנגן.
ההשלכה המיידית עשויה להיות חיסול ההשקעה הצנועה של הקרן במנועי בית שמש, אבל בגל השני של הבחינה מחדש, קרן העושר - המנהלת 1.9 טריליון דולר ומחזיקה 1.5% מהמניות הנסחרות בעולם - מי שעשויים לעלות על המוקד הם המוסדות הפיננסיים הישראלים. הקרן כבר הכריזה לפני חמש שנים על בחינה של ההחזקות שלה בשורת הבנקים הישראלים שבהם היא משקיעה, בעקבות המעורבות לכאורה שלהם בפעילות מעבר לקו הירוק. אז, אחרי הרבה לחץ, היא גנזה את היוזמה. כעת, ההצעה הזו עשויה לעלות שוב על סדר היום, ומשם הדרך סלולה לרוב החברות הפעילות בישראל - מחברות הביטוח והאשראי ועד לצרכנות.
הלחץ הציבורי בנורבגיה כעת הוא לשרטט מחדש את קריטריוני ההשקעות, כך שיאפשרו להוציא כמה שיותר חברות ישראליות. בהינתן שהסוגיה זינקה לראש סדר היום, והפכה לפוליטית, לא קשה לתאר את המדרון החלקלק שהתדמית העסקית של ישראל עשויה להידרדר בו.
המוסדיים נכנסו בזמן
נהנית מרכזית מהזינוק במניית בית שמש היא בעלת השליטה בחברה, קרן פימי (המחזיקה 26% מהמניות). שווי החזקות הקרן טיפס בשנים האחרונות לכ־1.5 מיליארד שקל. זאת, לאחר שבשנת 2016 רכשה את השליטה בחברה מידי כלל תעשיות של לן בלווטניק תמורת 125 מיליון שקל בלבד, ובהמשך רכשה מניות נוספות תמורת 75 מיליון שקל.
לאורך השנים מימשה פימי חלק מההחזקות תמורת 350 מיליון שקל, הפעם האחרונה לפני כשנה אז מכרה לגופים מוסדיים, ביניהם כלל ביטוח, מור, מיטב דש וילין לפידות, 10% מהחברה. אותם גופים יכולים להיות מרוצים מההשקעה, שכן הם רשמו במהלך תקופה זו תשואה פנומנלית של מעל 210%.
בתוך כך, בשבוע האחרון דיווחה מנועי בית שמש על שני הסכמים משמעותיים, הצפויים להמשיך ולתמוך בהכנסותיה. בתחילת השבוע דווח על הזמנות בהיקף של כ־100 מיליון דולר מלקוח קיים לייצור ופיתוח מנועי סילון. בעקבות ההזמנה העלתה החברה את ההערכה הכללית להיקף הכספי של ההתקשרויות מול אותו הלקוח לכ־1.3 מיליארד שקל, לעומת כ־1 מיליארד שקל בהודעה קודמת. בהמשך השבוע דיווחה בית שמש על חידוש הסכם מסגרת ארוך טווח (5 שנים) עם לקוח קיים במגזר החלקים, בהיקף של כ־27 מיליון דולר.
הבנקים הם הבאים בתור?
נכון לסוף שנת 2024 החזיקה קרן העושר הנורבגית בכ־1.5% מהמניות בעולם, בהיקף נוכחי של 1.9 טריליון דולר, כשבין היתר הייתה מושקעת ב־65 מניות של חברות ישראליות בשווי כולל של 1.95 מיליארד דולר. בין החזקותיה הגדולות בארץ ניתן למצוא את מניות חמשת הבנקים הגדולים (לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) ושורה של חברות פיננסיות, ובראשן הפניקס והראל.
לצד זאת משקיעה הקרן בשורה של חברות משמעותיות מהשוק הישראלי כולל יצרנית התרופות טבע (החזקה של 3.3% מהמניות), חברת הכימיקלים והדשנים איי.סי.אל (1.4%) וחברת בדיקות השבבים נובה (0.9%).
החזקות אלו עמדו בעבר למבחן לאחר שהקרן דנה בחיסול השקעותיה בבנקים ובמוסדות פיננסיים ישראלים, בשל פעילותם העסקית מעבר לקו הירוק, אולם החליטה לבסוף שלא לנקוט מהלכים כלשהם. אלא שלפני מספר חודשים דווח כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת מחדש את מידת המעורבות שלה באזור.
החזקה נוספת אשר עשויה לעמוד למבחן, היא זו של הקרן הנורבגית בחברה ביטחונית ישראלית נוספת שמנייתה זוהרת בשנים האחרונות בהיבט התשואות: נקסט ויז'ן. החזקתה של הקרן בחברה העוסקת בפיתוח וייצור מצלמות מיוצבות לכלי טיס וכלי רכב, נאמדת בשווי של 136 מיליון שקל (1.22% מהחברה).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
