איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה ומבעלי מניותיה / צילום: כדיה לוי
האופוריה ששררה בבורסה בת"א במהלך מבצע "עם כלביא" וגם לאחריו, הורגשה היטב בעליית המדדים המרכזיים שלה: מדד ת"א 35 עלה בסיכום המחצית הראשונה השנה ב-23% והמשיך לטפס גם ביולי. מי שנהנית מהגאות ובעיקר מהעלייה בהיקפי המסחר, היא הבורסה עצמה, שפרסמה תוצאות חזקות במיוחד לסיכום המחצית עם זינוק בהכנסות וברווח הנקי.
● אחרי חודש שלא נראה כמותו, בשוק חוששים: "זה לא נראה טוב"
● "אי אפשר להמציא את זה": הטעות המביכה של הבורסה
מנתוני הבורסה, בניהולו של איתי בן זאב, עולה כי מחזור המסחר היומי בשוק המניות הגיע לרמת שיא של כל הזמנים עם, ממוצע של 3.2 מיליארד שקל במהלך המחצית הראשונה. מדובר בזינוק של 45% בתוך שנה, ויותר מכפול ביחס לממוצע מחזורי המסחר בעשור הקודם.
בבורסה ציינו כי הגידול במחזורי המסחר נבע בין השאר מעלייה משמעותית בהיקף הפעילות של משקיעי המגזר הקמעונאי (ריטייל), נוסף על גידול משמעותי בהיקף הפעילות של משקיעים זרים.
הגידול במספר חשבונות המסחר החדשים שנפתחו בידי לקוחות קמעונאיים, הביא להזרמה של כ-8.4 מיליארד שקל לשוק המניות במחצית הראשונה ממשקיעי ריטייל - יותר מפי שניים בהשוואה למחצית השנייה של 2024. כמו כן, נכנסו למדדי הבורסה כספי משקיעים זרים בסך כ-9.5 מיליארד שקל נטו - גם כאן יותר מכפול מהמחצית השנייה אשתקד.
עדות נוספת להתעוררות בשוק המניות המקומי הייתה ביצוען של 9 הנפקות ראשוניות (IPO) במחצית, שבהן גויס סכום כולל של כ-1.5 מיליארד שקל, וזאת למול שלוש בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. מגמה זו נמשכה גם בחודש יולי.
בבורסה ציינו כי ההצטרפות של החברות החדשות, ובעיקר הזינוק במחירי המניות של אלה הקיימות, הובילו לכך ששווי השוק של כלל המניות הנסחרות בה עמד על כ-1.7 טריליון שקל בסוף הרבעון השני. זה משקף גידול של כ-21% לעומת השווי בסוף שנת 2024.
זינוק של 80% ברווח
הכנסות הבורסה מורכבות מאספקת שירותים בארבעה תחומים עיקריים: עמלות מסחר וסליקה, דמי רישום ואגרות, שירותי מסלקה ותחום נוסף של הפצת מידע ושירותי קישוריות. ההכנסות מכל התחומים הללו הציגו עלייה בשיעור דו-ספרתי ברבעון השני. מעמלות מסחר וסליקה נרשמו הכנסות של 49 מיליון שקל, עלייה של 26%, זאת לפי הבורסה "בשל עלייה במחזורי המסחר, בעיקר במניות ונגזרים, ובהיקף היצירות והפדיונות של יחידות בקרנות הנאמנות". לכך מצטרפת העובדה שנוספו שלושה ימי מסחר ברבעון שחלף למול מקבילו, שתרמו לבדם גידול של 5% בהכנסות.
בסעיף דמי הרישום נרשמה עלייה של 16% להכנסות של 25 מיליון שקל. בתחום שירותי המסלקה נרשם זינוק חריג של 63% בהכנסות ל-35.2 מיליון שקל ובתחום הפצת מידע ושירותי קישוריות נרשמה עלייה של 19% ל-26.3 מיליון שקל.
בסך הכול ברבעון השני הכנסות הבורסה גדלו ב-29% והסתכמו ב-136 מיליון שקל. בסיכום המחצית הן גדלו ב-25% לסך של 267 מיליון שקל. בשורה התחתונה נרשם זינוק חד יותר ברווח הנקי ברבעון, לכ-44 מיליון שקל ברבעון, עלייה של 80% ביחס לרבעון המקביל. הרווח הנקי במחצית גדל ב-59% והסתכם בכ-80 מיליון שקל.
המטמון של איתי בן זאב
בבוקר שאחרי פרסום דוחות הבורסה (ד') זינקה מנייתה למחיר המשקף לה שווי שוק של 6.3 מיליארד שקל. בשלוש השנים האחרונות עלתה המניה ביותר מ-360%, ומאז ההנפקה ב-2019 הניבה תשואה של מעל 800%. אין זה פלא שברמות שיא שכאלה מכרו שני בעלי המניות הגדולים את חלק הארי של החזקותיהם, ברווח של מאות אחוזים על השקעתם.
הבורסה מתנהלת ללא גרעין שליטה מאז השינוי המבני שהוביל המנכ"ל בן זאב: בקיץ 2018 נמכרו רוב מניות הבורסה, שהוחזקו עד אז בידי בנקים ובתי השקעות מקומיים למספר גופים זרים, בראשות קרן ההשקעות הזרה מניקיי ותאגיד התרופות הדני נובונורדיסק (בעסקה ששיקפה לבורסה שווי של 550 מיליון שקל בלבד).
מתחילת השנה, מימשו שני הגופים הללו מניות בהיקף כולל של כמיליארד שקל. מניקיי מימשה מניות בכ-700 מיליון שקל, ונותרה להחזיק 5.9% מהון הבורסה בשווי של כ-350 מיליון שקל. בסך הכול מורווחת הקרן כמיליארד שקל על השקעתה.
בעל העניין השני בגודלו בבורסה כעת הוא לא אחר מהמנכ"ל בן זאב, המחזיק 3.75% מהמניות בשווי שוק של כ-230 מיליון שקל.