גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההכרזה על אמברגו נשק מעוררת ויכוח היסטורי בגרמניה וסימני מרד בקנצלר

החלטת הקנצלר הגרמני על אמברגו של יצוא נשק לישראל עוררה סערה במדינה ● הקהילה היהודית המקומית וגם בכירים במפלגתו גינו את הצעד שכונה "נקודת מפנה היסטורית" ואף התגלגל למשבר קואליציוני ● מרץ ניסה ליישר את ההדורים, אולם ההבהרות לא ממש הספיקו

מימין: הקנצלר הפדרלי פרידריך מרץ (CDU) וראש ממשלת בוואריה (CSU) מרקוס זדר, גרמניה / צילום: Reuters, Peter Kneffel
מימין: הקנצלר הפדרלי פרידריך מרץ (CDU) וראש ממשלת בוואריה (CSU) מרקוס זדר, גרמניה / צילום: Reuters, Peter Kneffel

פרידריך מרץ לא ממש ראה את זה בא. ביום שישי בצהריים, שעות לאחר שקיבל דיווח על כך שהקבינט הישראלי החליט להרחיב את המלחמה ולכבוש את העיר עזה, פרסם הקנצלר הגרמני את מה שלדעתו הייתה "תגובה גרמנית הולמת" לצעד הישראלי. הייתה זו החלטה תקדימית של הממשלה הגרמנית בראשותו "להפסיק באופן מיידי יצוא נשק לישראל שעשוי לשמש בעזה, עד להודעה חדשה". הצעד תואם עם מנהיג המפלגה הסוציאל־דמוקרטית השותפה לקואליציה, אבל לא עם רבים אחרים. בכך הצטרף המנהיג הגרמני לשלל מדינות אירופיות שקיבלו החלטה דומה בשנה וחצי האחרונות.

פרשנות | גרמניה הייתה הסכר בפני גל החלטות אנטי־ישראלי באירופה. היא נשברה
"הצלחה מהדהדת": הגנרל שמהלל את העליונות האווירית של ישראל

אבל התגובות הפוליטיות והתקשורתיות למהלך הוכיחו כי גרמניה אינה עוד מדינה באירופה, וכי יחסי גרמניה־ישראל נבחנים בקריטריונים אחרים לגמרי. ההחלטה כונתה כבר בשעות אחרי שהתפרסמה "נקודת מפנה היסטורית", וגונתה על ידי גורמים שונים - מהקהילה היהודית בגרמניה ועד לבכירים במפלגתו של הקנצלר. לדברי המבקרים הרבים, ההחלטה התכחשה לאחריות ההיסטורית שנטלה גרמניה על ביטחונה של מדינת ישראל בגלל השואה. היא אפילו התגלגלה כעת למשבר קואליציוני, בשל תמיכה חד־משמעית של ה־CSU - מפלגת האחות הבווארית של ה־CDU - בישראל, והתנגדות שלה למהלך. מרץ נאלץ בסוף השבוע להפר את חופשת הקיץ שלו כדי להתייצב מול המצלמות ולנמק את המהלך, ויש מי שלוחצים עליו לרדת מסולם האמברגו שעליו הציב את גרמניה.

הבילד לצד ישראל

ברקע הביקורת ניצבת העובדה כי ההחלטה שקיבל מרץ הייתה בין החריפות שבמנעד התגובות הגרמניות האפשריות לנעשה בעזה. בינואר, בעודו באופוזיציה, היה זה מרץ עצמו שביקר בחריפות את העובדה כי הממשלה הקודמת עיכבה משלוחי נשק לישראל. ההחלטה מתכתבת יותר עם דברים מפתיעים שנשא במאי אחרי שנבחר לתפקיד הקנצלר, שלפיהם הוא "לא מבין יותר" את המדיניות הישראלית בעזה ואינו מוצא "כיצד ניתן להגן עליה". היא מהדהדת את העמדה שהביע שר החוץ שלו, יוהאן וודפול, שלפיה גרמניה לא תהיה מוכנה ל"סולידריות כפויה" עם ישראל, כלומר לא תגבה את ישראל בכל מחיר.

בסוף השבוע שב מרץ לעמדה זו, ואולי היה בטוח כי היא תתקבל היטב בעקבות סקרי דעת קהל גרמניים שהראו בעבר כי כ־70% מהציבור תומך בביקורת שלו על הממשלה הישראלית, ושיעור דומה מעוניין להחריף את הצעדים נגדה.

אבל שורה של פוליטיקאים ואנשי ציבור מיהרו לגנות את ההכרזה. גם קבוצת התקשורת הפרו־ישראלית החזקה "אקסל שפרינגר" - כולל העיתונים "בילד" ו"די ולט" - התגייסה במלוא הכוח כדי לבקר אותה. "בילד" מִסגר את המהלך בכינוי Waffewende - שינוי מונומנטלי במדיניות יצוא הנשק של גרמניה. עורכת העיתון כינתה את המהלך "בלבול מוסרי מצד קנצלר חסר אונים". עורך ה"די ולט" כינה אותה "טעות היסטורית" ו"הפרת אמונים מצד הממשלה הגרמנית כלפי ישראל". הסיקור המתגלגל באתרי הקבוצה הפך לבמה מרכזית לכל מי שביקר את מרץ.

המבקרים יוצאים נגד ההחלטה משום שהם רואים בה את סופה של המדיניות הגרמנית לפיה המחויבות לביטחונה של ישראל היא חלק מ"סיבות הקיום" (שטאטסרזון) של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית. הקנצלרית אנגלה מרקל הייתה זו שטבעה את המונח, שהפך מאז שהביעה אותו ב־2008 בפני הכנסת, לאמת המידה שביחס אליה נמדדים קנצלרים עתידיים. המונח מופיע בהסכם הקואליציוני של ממשלת המרכז־שמאל שכיהנה אחרי מרקל, וגם בהסכם הקואליציוני הנוכחי של הממשלה.

"טעות פוליטית"

במערכת הפוליטית, הייתה זו מפלגת ה־CDU שאולי ייצגה באופן המלא ביותר את המחויבות לכך. לכן המהלך של הקנצלר - שבחר דווקא בסנקציות בתחום הביטחון כדי להפגין את הביקורת שלו על ממשלת נתניהו - לא התקבל היטב בשורות המפלגה, ובמיוחד במפלגה האחות הפועלת בבוואריה, ה־CSU.

אם בעבר הצבא הגרמני, תחת שר הביטחון פרנץ יוזף שטראוס, העביר סיוע ביטחוני לישראל באמצעות "העלמת" ארגזים ומשלוחים של נשק שהיו אמורים להגיע ל"בונדסווהר"; ולאחר מכן שורה של ממשלות גרמניות היססו להעניק לישראל נשק התקפי (ולכן הדגש על מכירת צוללות וכלי שיט); הרי ששיתוף הפעולה הביטחוני הפורה של השנים האחרונות, והפיכת גרמניה לשנייה בחשיבותה אחרי ארה"ב בעבור הצבא הישראלי, היו אמורים להיות עדות לחוזקם של היחסים המיוחדים.

ההחלטה של מרץ השיבה למעשה את היחסים עשורים אחורה, טענו המבקרים. "ההחלטה היא טעות פוליטית ואסטרטגית מצד גרמניה", פסק מומחה מדיניות החוץ של ה־CDU עצמה, רודריך קיזווטר. מחוקקים אחרים הצטרפו אליו.

הביקורת הפומבית התגברה ועדות ללחץ הפוליטי שבו מצא את עצמו מרץ - חסר הניסיון הפוליטי וקיבל כמה החלטות שנויות במחלוקת באופן עצמאי מבלי לדאוג שהסיעה שלו תהיה מאחוריו - התקבלה כאשר הוא מיהר להתייצב לראיון לא מתוכנן ביום ראשון. מרץ ניסה ליישר את ההדורים וחזר על כך שגרמניה ניצבת לצד ישראל, ואמר כי "המדיניות הגרמנית כלפי ישראל לא השתנתה". אך בה בעת, הוא הבהיר כי גרמניה "אינה יכולה לספק נשק לעימות שבו הפתרון הוא רק באמצעים צבאיים", וכי הפעולה הישראלית המתוכננת תביא לבריחה של מאות אלפים ולהרג של רבים.

ההבהרות לא ממש הספיקו. ביום שני בבוקר כבר דווח כי שחקן מפתח בקואליציה, ראש המפלגה הבווארית CSU מרקוס זדר, ששמר עד כה על שתיקה, מנסה בפועל להוריד את מרץ מהעץ. "אנחנו בעד ביקורת על ממשלת נתניהו, אבל לא בעד סנקציות", אמר מקור במפלגה ל"בילד", שהציב את הנושא בכותרת הראשית שלו גם בתחילת השבוע. שר הפנים אלכסנדר דוברינט, מי שנחלץ להגנת ישראל גם אחרי הביקורת של מרץ ו־וודפול באפריל, אמור ליישר את ההדורים. ב־CSU מקווים כי ההחלטה של מרץ לגבי אמברגו, שאמורה להתקבל גם בקבינט המחליט על יצוא ביטחוני, תעבור שינוי בדרך אליו, אולי בעקבות שיפור המצב בעזה או התקדמות המגעים להפסקת אש.

ומה אומרים בישראל?

מהצד הישראלי, נראה כי מנסים להשאיר את הדלת פתוחה בפני הקנצלר. ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים ביום א' את "הלחץ הציבורי" בהחלטה של מרץ, והאשים "דיווחים כוזבים" בתקשורת הגרמנית. מרץ הוא "ידיד של ישראל", אמר ראש הממשלה. מרץ עצמו צריך להיזהר כעת ממרד פנימי, בתוך המפלגה ובקרב ה־CSU, באותה מידה שבה הוא צריך להתחשב בדעת הקהל הגרמנית, הדורשת ממנו צעדים ביקורתיים כלפי ממשלת נתניהו.

כיצד לבקר את ממשלת נתניהו מבלי לפגוע ביחסים המיוחדים עם ישראל הייתה משימה מסובכת בעבור כל קנצלר גרמני, ממרקל ושולץ ועד למרץ. כעת, ההחלטה של מרץ בסוף השבוע משרטטת שלב חדש ביחסים.

עוד כתבות

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"התחיל עידן חדש באיראן": המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"