גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההכרזה על אמברגו נשק מעוררת ויכוח היסטורי בגרמניה וסימני מרד בקנצלר

החלטת הקנצלר הגרמני על אמברגו של יצוא נשק לישראל עוררה סערה במדינה ● הקהילה היהודית המקומית וגם בכירים במפלגתו גינו את הצעד שכונה "נקודת מפנה היסטורית" ואף התגלגל למשבר קואליציוני ● מרץ ניסה ליישר את ההדורים, אולם ההבהרות לא ממש הספיקו

מימין: הקנצלר הפדרלי פרידריך מרץ (CDU) וראש ממשלת בוואריה (CSU) מרקוס זדר, גרמניה / צילום: Reuters, Peter Kneffel
מימין: הקנצלר הפדרלי פרידריך מרץ (CDU) וראש ממשלת בוואריה (CSU) מרקוס זדר, גרמניה / צילום: Reuters, Peter Kneffel

פרידריך מרץ לא ממש ראה את זה בא. ביום שישי בצהריים, שעות לאחר שקיבל דיווח על כך שהקבינט הישראלי החליט להרחיב את המלחמה ולכבוש את העיר עזה, פרסם הקנצלר הגרמני את מה שלדעתו הייתה "תגובה גרמנית הולמת" לצעד הישראלי. הייתה זו החלטה תקדימית של הממשלה הגרמנית בראשותו "להפסיק באופן מיידי יצוא נשק לישראל שעשוי לשמש בעזה, עד להודעה חדשה". הצעד תואם עם מנהיג המפלגה הסוציאל־דמוקרטית השותפה לקואליציה, אבל לא עם רבים אחרים. בכך הצטרף המנהיג הגרמני לשלל מדינות אירופיות שקיבלו החלטה דומה בשנה וחצי האחרונות.

פרשנות | גרמניה הייתה הסכר בפני גל החלטות אנטי־ישראלי באירופה. היא נשברה
"הצלחה מהדהדת": הגנרל שמהלל את העליונות האווירית של ישראל

אבל התגובות הפוליטיות והתקשורתיות למהלך הוכיחו כי גרמניה אינה עוד מדינה באירופה, וכי יחסי גרמניה־ישראל נבחנים בקריטריונים אחרים לגמרי. ההחלטה כונתה כבר בשעות אחרי שהתפרסמה "נקודת מפנה היסטורית", וגונתה על ידי גורמים שונים - מהקהילה היהודית בגרמניה ועד לבכירים במפלגתו של הקנצלר. לדברי המבקרים הרבים, ההחלטה התכחשה לאחריות ההיסטורית שנטלה גרמניה על ביטחונה של מדינת ישראל בגלל השואה. היא אפילו התגלגלה כעת למשבר קואליציוני, בשל תמיכה חד־משמעית של ה־CSU - מפלגת האחות הבווארית של ה־CDU - בישראל, והתנגדות שלה למהלך. מרץ נאלץ בסוף השבוע להפר את חופשת הקיץ שלו כדי להתייצב מול המצלמות ולנמק את המהלך, ויש מי שלוחצים עליו לרדת מסולם האמברגו שעליו הציב את גרמניה.

הבילד לצד ישראל

ברקע הביקורת ניצבת העובדה כי ההחלטה שקיבל מרץ הייתה בין החריפות שבמנעד התגובות הגרמניות האפשריות לנעשה בעזה. בינואר, בעודו באופוזיציה, היה זה מרץ עצמו שביקר בחריפות את העובדה כי הממשלה הקודמת עיכבה משלוחי נשק לישראל. ההחלטה מתכתבת יותר עם דברים מפתיעים שנשא במאי אחרי שנבחר לתפקיד הקנצלר, שלפיהם הוא "לא מבין יותר" את המדיניות הישראלית בעזה ואינו מוצא "כיצד ניתן להגן עליה". היא מהדהדת את העמדה שהביע שר החוץ שלו, יוהאן וודפול, שלפיה גרמניה לא תהיה מוכנה ל"סולידריות כפויה" עם ישראל, כלומר לא תגבה את ישראל בכל מחיר.

בסוף השבוע שב מרץ לעמדה זו, ואולי היה בטוח כי היא תתקבל היטב בעקבות סקרי דעת קהל גרמניים שהראו בעבר כי כ־70% מהציבור תומך בביקורת שלו על הממשלה הישראלית, ושיעור דומה מעוניין להחריף את הצעדים נגדה.

אבל שורה של פוליטיקאים ואנשי ציבור מיהרו לגנות את ההכרזה. גם קבוצת התקשורת הפרו־ישראלית החזקה "אקסל שפרינגר" - כולל העיתונים "בילד" ו"די ולט" - התגייסה במלוא הכוח כדי לבקר אותה. "בילד" מִסגר את המהלך בכינוי Waffewende - שינוי מונומנטלי במדיניות יצוא הנשק של גרמניה. עורכת העיתון כינתה את המהלך "בלבול מוסרי מצד קנצלר חסר אונים". עורך ה"די ולט" כינה אותה "טעות היסטורית" ו"הפרת אמונים מצד הממשלה הגרמנית כלפי ישראל". הסיקור המתגלגל באתרי הקבוצה הפך לבמה מרכזית לכל מי שביקר את מרץ.

המבקרים יוצאים נגד ההחלטה משום שהם רואים בה את סופה של המדיניות הגרמנית לפיה המחויבות לביטחונה של ישראל היא חלק מ"סיבות הקיום" (שטאטסרזון) של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית. הקנצלרית אנגלה מרקל הייתה זו שטבעה את המונח, שהפך מאז שהביעה אותו ב־2008 בפני הכנסת, לאמת המידה שביחס אליה נמדדים קנצלרים עתידיים. המונח מופיע בהסכם הקואליציוני של ממשלת המרכז־שמאל שכיהנה אחרי מרקל, וגם בהסכם הקואליציוני הנוכחי של הממשלה.

"טעות פוליטית"

במערכת הפוליטית, הייתה זו מפלגת ה־CDU שאולי ייצגה באופן המלא ביותר את המחויבות לכך. לכן המהלך של הקנצלר - שבחר דווקא בסנקציות בתחום הביטחון כדי להפגין את הביקורת שלו על ממשלת נתניהו - לא התקבל היטב בשורות המפלגה, ובמיוחד במפלגה האחות הפועלת בבוואריה, ה־CSU.

אם בעבר הצבא הגרמני, תחת שר הביטחון פרנץ יוזף שטראוס, העביר סיוע ביטחוני לישראל באמצעות "העלמת" ארגזים ומשלוחים של נשק שהיו אמורים להגיע ל"בונדסווהר"; ולאחר מכן שורה של ממשלות גרמניות היססו להעניק לישראל נשק התקפי (ולכן הדגש על מכירת צוללות וכלי שיט); הרי ששיתוף הפעולה הביטחוני הפורה של השנים האחרונות, והפיכת גרמניה לשנייה בחשיבותה אחרי ארה"ב בעבור הצבא הישראלי, היו אמורים להיות עדות לחוזקם של היחסים המיוחדים.

ההחלטה של מרץ השיבה למעשה את היחסים עשורים אחורה, טענו המבקרים. "ההחלטה היא טעות פוליטית ואסטרטגית מצד גרמניה", פסק מומחה מדיניות החוץ של ה־CDU עצמה, רודריך קיזווטר. מחוקקים אחרים הצטרפו אליו.

הביקורת הפומבית התגברה ועדות ללחץ הפוליטי שבו מצא את עצמו מרץ - חסר הניסיון הפוליטי וקיבל כמה החלטות שנויות במחלוקת באופן עצמאי מבלי לדאוג שהסיעה שלו תהיה מאחוריו - התקבלה כאשר הוא מיהר להתייצב לראיון לא מתוכנן ביום ראשון. מרץ ניסה ליישר את ההדורים וחזר על כך שגרמניה ניצבת לצד ישראל, ואמר כי "המדיניות הגרמנית כלפי ישראל לא השתנתה". אך בה בעת, הוא הבהיר כי גרמניה "אינה יכולה לספק נשק לעימות שבו הפתרון הוא רק באמצעים צבאיים", וכי הפעולה הישראלית המתוכננת תביא לבריחה של מאות אלפים ולהרג של רבים.

ההבהרות לא ממש הספיקו. ביום שני בבוקר כבר דווח כי שחקן מפתח בקואליציה, ראש המפלגה הבווארית CSU מרקוס זדר, ששמר עד כה על שתיקה, מנסה בפועל להוריד את מרץ מהעץ. "אנחנו בעד ביקורת על ממשלת נתניהו, אבל לא בעד סנקציות", אמר מקור במפלגה ל"בילד", שהציב את הנושא בכותרת הראשית שלו גם בתחילת השבוע. שר הפנים אלכסנדר דוברינט, מי שנחלץ להגנת ישראל גם אחרי הביקורת של מרץ ו־וודפול באפריל, אמור ליישר את ההדורים. ב־CSU מקווים כי ההחלטה של מרץ לגבי אמברגו, שאמורה להתקבל גם בקבינט המחליט על יצוא ביטחוני, תעבור שינוי בדרך אליו, אולי בעקבות שיפור המצב בעזה או התקדמות המגעים להפסקת אש.

ומה אומרים בישראל?

מהצד הישראלי, נראה כי מנסים להשאיר את הדלת פתוחה בפני הקנצלר. ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים ביום א' את "הלחץ הציבורי" בהחלטה של מרץ, והאשים "דיווחים כוזבים" בתקשורת הגרמנית. מרץ הוא "ידיד של ישראל", אמר ראש הממשלה. מרץ עצמו צריך להיזהר כעת ממרד פנימי, בתוך המפלגה ובקרב ה־CSU, באותה מידה שבה הוא צריך להתחשב בדעת הקהל הגרמנית, הדורשת ממנו צעדים ביקורתיים כלפי ממשלת נתניהו.

כיצד לבקר את ממשלת נתניהו מבלי לפגוע ביחסים המיוחדים עם ישראל הייתה משימה מסובכת בעבור כל קנצלר גרמני, ממרקל ושולץ ועד למרץ. כעת, ההחלטה של מרץ בסוף השבוע משרטטת שלב חדש ביחסים.

עוד כתבות

מצלמת NightHawk2 על רחפן / צילום: נקסט ויז'ן

רכישה גדולה והנפקה בחו"ל: התוכניות של הכוכבת הביטחונית בבורסה

חברת הטכנולוגיה הביטחונית נקסט ויז'ן סיימה את הרבעון עם צמיחה של עשרות אחוזים בהכנסות וברווח, והמניה שילשה את שווייה בשנה האחרונה ● היו"ר: "נחפש רכישה אסטרטגית בטרם הנפקה בחו"ל"

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters

מרמי לוי ועד אל על: אלו על פי דיווח המניות שקרן העושר הנורבגית זרקה

יו"ר קרן העושר הנורבגית, ניקולאי טנגן, אמר במסיבת עיתונאים כי הוא "לוקח אחריות" על כך שלא זיהה שעל הקרן "למשוך את ניהול הכספים שלה מגופים ישראלים, מכיוון שישראל היא מדינה במלחמה" ● טנגן לא ציין באילו חברות נוספות הקרן צפויה לסיים את השקעותיה, אך דיווח בעיתון נורבגי פרסם רשימה של מניות

יוון, חלה ירידה במחירי הטיסות לאוגוסט / צילום: Shutterstock, New Africa

מחירי הטיסות לשורה של יעדים נחתכו השבוע בחדות

הפגנות פרו-פלסטיניות מרובות ברחבי יוון הובילו לאזהרת מסע לישראלים, אך לא לביטולים המוניים ● מחירי הטיסות ליוון וליעדים נוספים באירופה ירדו בעשרות אחוזים, זאת גם בעקבות חזרת חברות התעופה הזרות לישראל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל בכ-3%, נאייקס קפצה בכ-6%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.8% ● סאנפלאואר מתמזגת עם אפקון לפי שווי גדול ב-44% מהשווי הבורסאי שלה ● אלביט מערכות תספק חימושים אוויריים לצה"ל ב-900 מיליון שקל ● שיא חסר תקדים בגיוסי חוב בת"א בהובלת חברות הנדל"ן ● אנבידיה ו-AMD יעבירו לממשלת ארה״ב 15% מהכנסותיהן מסין ● בלומברג: הסוחרים נוטשים מניות שנמצאות בסיכון לנוכח הבינה המלאכותית, ויש ישראלית ביניהן

"הצלחה מהדהדת": הגנרל שמהלל את העליונות האווירית של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: גנרל אמריקאי במיל' מהלל את ההצלחה של חיל האוויר הישראלי באיראן, מה עומד מאחורי התמיכה של גרמניה, צרפת ובריטניה בהקמת מדינה פלסטינית, והפיליפינים נפגעים מהחות'ים ● כותרות העיתונים בעולם 

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"התנהג בצורה לא הולמת": תובענה נגד ראש המטה של השר קרעי

נציבות שירות המדינה הגישה לבית הדין למשמעת תובענה נגד אלעד זמיר ● התובענה הוגשה בשל שני אירועים שונים: ההתייחסות של זמיר לכתב "העין השביעית" שבי גטניו במהלך סיקור בוועדת הכלכלה; ואירוע נוסף מול חבר הכנסת דוד ביטן

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

עליות קלות באירופה; הניקיי קפץ בכ-2%

הדאקס עולה ב-0.2% ● החלטת טראמפ לדחות ב-90 יום נוספים את מועד כניסתם לתוקף של המכסים הגבוהים על סין הקפיצה את הניקיי ● ההנג סנג ירד קלות ● מאנדיי צללה ב-30% אחרי הדוחות ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בעליות קלות ● מה צפוי בנתוני האינפלציה שיתפרסמו היום בארה"ב, וכיצד ישפיעו על החלטת הפד הקרובה? ● וגם: האם האופטימיות בוול סטריט חוזרת?

המערכת של סטארלינק בחיק הטבע / צילום: Shutterstock

סטארלינק של אילון מאסק עושה עלייה: האם שירות האינטרנט הלווייני משתלם?

סטארלינק, מיזם האינטרנט הלווייני של אילון מאסק, החל לפעול בישראל ומאפשר גם למי שנמצאים באזורים נטולי תשתית מתאימה וסיבים להתחבר לאינטרנט מהיר ● למי מתאים השירות, כמה הוא עולה, ולמה בשוק התקשורת מסרבים להתרגש ממנו ● גלובס עושה סדר

מיטל וייזברג, ניר קידר, אבי בן אסאייג, דרור בין / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רשות החדשנות: "אנחנו מזהים בייבי בום של סטארט־אפים"

בפאנל מיוחד במסגרת כנס "מובילות בתעשייה הישראלית" של גלובס ואסם נסטלה, שוחחו מנכ"ל רשות החדשנות, נשיא מכללת ספיר ומנכ"ל אסם־נסטלה על גל היזמות החדשה שהמלחמה הביאה ● לדבריהם, העתיד ייבנה בפריפריה, בתעשייה ובחיבור ההכרחי שבין מחקר ואקדמיה לשטח

הנפקת אאוטבריין בנאסד''ק ב־2021 / צילום: נועם גלאי

הרכישה מפטריק דרהי העמיקה את הבור: מניית אאוטבריין צללה לשפל

מניית הפרסום הדיגיטלי איבדה שליש משווייה ביומיים, לאחר הסרת תחזית רווח ● היא נסחרת כעת בשווי של 163 מיליון דולר בלבד - חצי שנה לאחר רכישת ענק ממונפת של 900 מיליון דולר

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters

הפטנט של קרן העושר הנורבגית להפסקת השקעות בחברות ישראליות

ענקית ההשקעות מכרה החזקות ב-20% מהפורטפוליו הישראלי שלה אחרי לחץ ציבורי עצום בנורבגיה לפעול נגד ישראל בשל המלחמה בעזה ● עיון ברשימת המניות שדווח שנמכרו מגלה שאין להן קשר מיוחד למצב ביטחוני, ונראה כי מדובר בניסיון לרצות את דעת הקהל הנורבגית בלי להסתכן בפתיחת חזית מול ארה"ב

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"הרכב בלתי מאוזן": אלה חברי הוועדה שמינה כ"ץ לבחינת גלי צה"ל

בראש הוועדה יעמוד האלוף במיל' יפתח רון-טל, המשמש כפאנליסט קבוע בערוץ 14, וחברים בה בין היתר מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אלעד מלכא, ויו"רית העמותה הימנית "ישראל שלי" ● ארגון העיתונאים: "הרכב הוועדה מוטה לחלוטין נגד גלי צה"ל; מדובר בניסיון שקוף ובוטה נוסף להרתיע את התחנה מלמלא את שליחותה המקצועית"

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות / צילום: כדיה לוי

אלון דוידי: "אנחנו לא רוצים רק לחזור, שדרות צריכה לגדול ל־80 אלף תושבים"

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, סיפר בכנס מובילות בתעשייה הישראלית על התוכנית להכפיל את אוכלוסיית העיר בתוך חמש שנים ● את הסיוע מהממשלה הוא מגדיר כתקדימי, ולדבריו הידידה הכי גדולה של שדרות היא חברת אסם: "ייסדנו קרן משותפת לבני ובנות העיר"

עתיד הבינה המלאכותית בישראל / צילום: Shutterstock

מחזה נדיר: האוצר והתעשיינים יוצאים נגד רגולציה חדשה

טיוטת הנחיות חדשה של רשות הגנת הפרטיות עלולה להגביל את השימושים של חברות ישראליות בכלי AI, ולפי המתנגדים היא מחמירה אף יותר מהרגולציה האירופית ● במכתב ששיגר האוצר למשרד המשפטים והגיע לידי גלובס, נטען כי הטיוטה "שולחת איתות שלילי משמעותי לשוק, לרבות לחברות בינלאומיות" ● נשקלת אפשרות לעצור את התוכניות בחוק ההסדרים

צילום: Shutterstock, leolintang

בני 50 ומעלה? מחקרים מגלים - מה גל החום בחוץ עושה לגוף שלכם

גל החום הקיצוני שאנו חווים בימים אלה יגיע לשיאו ביומיים הקרובים, ומדד עומס החום צפוי להגיע לרמתו הגבוהה ביותר אי־פעם ● למי זה מסוכן במיוחד, אז איך נזהרים ואיך נערכים? ● גלובס עושה סדר

צוואה / צילום: Shutterstock

מה קורה כשלא ניתן לקיים הוראות של צוואה כלשונן

מקרה שבו יורש ביקש להוציא מהדירה דייר, מספק פרשנות יצירתית ליישום דוקטורינת "הביצוע בקירוב"

משפחות חטופים ופעילי מחאה בצומת מעוז אביב, תל אביב / צילום: אודי סלמנוביץ Udi Salmanovich

יו"ר ההסתדרות לא יצטרף לשביתה: "למרות שהלב שלי מתפוצץ מעצבים, אין לזה תוחלת"

נציגי משפחות החטופים והמשפחות השכולות נפגשו עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ועם בכירי פורום העסקים, בהם מנכ"לית מטא ישראל עדי סופר־תאני ומנכ"ל פוקס הראל ויזל ● מטה ההייטק הודיע על הצטרפות לשביתה ב־17 באוגוסט ● בהסתדרות מבהירים: "הכאב מוצדק, אך שביתה לא תשנה פעולה צבאית"

הדמיות פרויקט בריקל במיאמי, ארה''ב / צילום: KOBIKARP

קנדה גלובל רוכשת 60% מנכס במיאמי תמורת 106 מיליון דולר

חברת הבת של ישראל־קנדה ניצלה את העובדה שהמוכר התקשה לעמוד בנטל המימון שלקח על הנכס – וביצעה רכישה במחיר מציאה ● עפ"י גורמים בשוק, הגורם המקשר מאחורי הקלעים היה אדם נוימן, מייסד WeWork ושותף בקנדה גלובל

דוכן אלביט בסלון האווירי בפריז / צילום: Reuters, Le Pictorium via Reuters Connect

המלחמה סידרה לחברת הנשק הישראלית עסקאות במעל 3 מיליארד שקל

משרד הביטחון חתם על עסקאות נשק בשווי של כ־900 מיליון שקל עם אלביט, בנוסף לשורת הזמנות נוספות מתחילת השנה ● אילו חימושים בולטים החברה מספקת לצה"ל, ואיך הגיבה המניה?

מנכ''ל אינטל, ליפ בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

מנכ"ל אינטל הבטיח להציג לטראמפ "תוכניות חדשות" - והמניה קפצה

השניים נפגשו אתמול, לאחר שרק בשבוע שעבר, קרא טראמפ למנכ"ל החברה ליפ-בו טאן להתפטר, בטענה לניגוד עניינים בו הוא מצוי, בשל יחסו לסין ● נראה שאחרי הלחץ שהפעיל הממשל על אנבידיה ואפל - קמפיין שהסתיים בהסכם שבו כל אחת מהן תשקיע חצי טריליון דולר בהקמת מתקנים ותשתיות בארה"ב - אינטל היא הבאה בתור