אילוסטרציה: Shutterstock
המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) שבמשרד הביטחון תפס בחודשים האחרונים בבורסות בחו"ל עשרות ארנקים דיגיטליים, ובהם מטבעות קריפטו בעשרות מיליוני דולרים. לגלובס נודע כי המט"ל מסתמך על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, התלוי ועומד בערעור בבית המשפט העליון.
● הרפורמות בדיווחי החברות מעוררות סערה במשק: "עוד סיבה להקים חברות בחו"ל"
● בית המשפט פסק לעובד פיצויים של 100 אלף שקל והעביר מסר חשוב
המט"ל פונה לבורסות קריפטו, מודיע כי מחלקת הסייבר ביחידה להב 433 תפסה את הארנקים בחשד שהם משמשים למימון טרור, ועל בסיס זה הבורסות מקפיאות את הארנקים.
בחודש ינואר דחה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, קובי ורדי, את עתירתו של אחמד קדורה נגד המט"ל בעקבות תפיסת ארנקו ב-Binance. הוא טען כי בסך-הכול תפס המט"ל עד אז 1,600 ארנקים, וכי בארנק שלו היו 500 אלף דולר. קדורה הוא אזרח טורקי ממוצא סורי, שלדבריו היגר ממולדתו בשל המצב בה.
הכספים הגיעו לארגוני טרור
לדברי קדורה, כל רצונו היה להעביר כספים מארנקו לבני משפחתו בסוריה ובמצרים, שבהם הוא תומך. הוא אישר כי בוצעו מן הארנק שתי משיכות בסך 5,000 דולר, וכי הכספים הגיעו לארנקים אחרים, אשר זוהו מאוחר יותר כקשורים לארגוני טרור - אך טען כי לא היה לו כל קשר למשיכות אלה. לדבריו, הכספים הועברו למשרד חליפין מוכר בעיר מרסין שבה הוא מתגורר, והיה זה משרד החליפין שהעביר הלאה את הכסף - לפני שאותם ארנקים הוכרזו כקשורים לארגוני טרור.
המדינה השיבה כי הכספים הועברו ל"משרד דובאי לחלפנות והעברות כספים", אשר הוכרז בשנת 2022 כארגון טרור התומך בחמאס. לדבריה, התפיסה לא נעשתה בצורה שרירותית, אלא על-פי צו שעליו חתם בנובמבר 2023 שר הביטחון דאז, יואב גלנט, על בסיס מידע קונקרטי, מוצק ומהימן.
השופט ורדי עיין בחומר חסוי והגיע למסקנה כי התפיסה נעשתה כדין.
לא רק אזרחי ישראל
עורכי דין העוסקים בתחום אומרים כי כעת מסתמך המט"ל על פסק דין זה - שכאמור הוא נקודתי, והוגש עליו ערעור - כדי לתפוס ארנקים דיגיטליים, גם כאשר אינו יודע מי עומד מאחוריהם. זאת, גם אם מדובר במי שאינם אזרחי ישראל ושאין להם כל קשר לישראל.
משרד הביטחון מסר בתגובה: "תפיסת רכוש טרור, ובכלל זה ארנקי מטבעות קריפטוגרפיים, אשר תפיסתם דרושה לצורך סיכול פעילות של ארגון טרור או ששימשו לביצוע עבירת טרור חמורה - נעשית בהתאם להוראות חוק המאבק בטרור, ולאחר קיומה של עבודת מטה יסודית שמוביל המט"ל בשיתוף גורמי הביטחון הרלוונטיים. לצורך מימוש ייעודו ותפקידיו, פועל המט"ל בשיתוף-פעולה עם המערכת הפיננסית הבינלאומית ורשויות האכיפה בארץ ובחו"ל".