גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחזה נדיר: האוצר והתעשיינים יוצאים נגד רגולציה חדשה

טיוטת הנחיות חדשה של רשות הגנת הפרטיות עלולה להגביל את השימושים של חברות ישראליות בכלי AI, ולפי המתנגדים היא מחמירה אף יותר מהרגולציה האירופית ● במכתב ששיגר האוצר למשרד המשפטים והגיע לידי גלובס, נטען כי הטיוטה "שולחת איתות שלילי משמעותי לשוק, לרבות לחברות בינלאומיות" ● נשקלת אפשרות לעצור את התוכניות בחוק ההסדרים

עתיד הבינה המלאכותית בישראל / צילום: Shutterstock
עתיד הבינה המלאכותית בישראל / צילום: Shutterstock

מאבק חריף מתנהל בימים אלה בין משרד האוצר והתעשייה הישראלית ובין רשות הגנת הפרטיות, סביב עתיד השימוש בבינה מלאכותית בישראל. רשות הפרטיות מבקשת להחיל הנחיות חדשות שיגבילו משמעותית את האופן שבו חברות ישראליות יטמיעו יכולות בינה מלאכותית בשירותים שלהם עבור לקוחות. טיוטת ההנחיות מעוררות סערה בקרב האוצר, ענף ההייטק והתעשייה, שטוענים כי מדובר ברגולציה מחמירה יותר מזו האירופית, אשר עלולה לפגוע קשות בכלכלה הישראלית ולהרחיק חברות בינלאומיות מהארץ.

בלעדי | המדינה שתשקיע עשרות מיליונים בישראל, למרות המלחמה
החברות שישבתו עם משפחות החטופים, אלו שלא ומי עדיין על הגדר

במשרד האוצר מתנגדים להנחיות, בטענה כי מדובר בהוראות בעלות השפעה משקית משמעותית שלא נבחנה כראוי.

לפי מכתב ששיגר האוצר לרשות להגנת הפרטיות, ושהגיע לידי גלובס, עצם הפרסום של הטיוטה "יש בו כדי לשלוח איתות שלילי משמעותי לשוק, לרבות לחברות בינלאומיות שיש לממשלה התקשרות עימן או ששוקלות התקשרות".

זאת, "באופן שעשוי לפגוע בתועלת שיכולה הממשלה להפיק מהתקשרויות כאמור לטובת קידום האינטרס הציבורי". מכתב האוצר חתום על ידי הלשכה המשפטית במשרד, על דעת לשכת המנכ"ל, החשב הכללי ואגף תקציבים.

מעבר להבעת התנגדות, האם בעצם יש למשרד האוצר כוח לבלום את הנחיות הרשות? לרשות הפרטיות יש סמכות לפרסם את ההנחיות עצמאית חרף התנגדויות הנרחבות. אבל באוצר יכולים לשנות אותן בחקיקה בדיעבד, במסגרת חוק ההסדרים הקרוב. זהו הכלי המרכזי של האוצר לרכז שינויים מבניים, ובמשרד כבר שוקלים צעד שכזה, אם ברשות לא ירככו את ההנחיות עד אז. בינתיים, העבודה באוצר על חוק ההסדרים תקועה יחד עם תקציב המדינה לשנת 2026 - שהעבודה עליו עדיין בשלבים ראשוניים למרות לוח הזמנים הדוחק.

כל גוף יצטרך הסכמה מפורשת מהמשתמשים

לפי ההנחיות שפרסמה רשות הגנת הפרטיות, שנחשפו לראשונה בגלובס באפריל האחרון, חוק הגנת הפרטיות יחול גם על מודלי בינה מלאכותית שאוספים ומנתחים מידע אישי בהיקפים גדולים. הרשות קובעת כי מערכות אלה "לומדות" מהמידע, ולכן הסיכון לפרטיות גדל. המשמעות היא שכל גוף או חברה שעושה שימוש בבינה מלאכותית לטובת עיבוד מידע של לקוחות - כמו בנקים, קופות חולים ועוד - יחויב לקבל הסכמה מדעת מפורשת מצד המשתמשים. החברה תידרש להציג למשתמש את המטרה שלשמה הוא נאסף, ואת אופן השימוש בו.

נקודת מחלוקת מרכזית היא האיסור על "סקרייפינג" - כריית מידע אוטומטית מרשת האינטרנט לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית. ההנחיות קובעות איסור מוחלט על פעולה זו ללא הסכמה מפורשת של בעלי המידע - מרשתות חברתיות, מאתרי חדשות ומפורומים.

אלא שכאן האחריות מוטלת גם על בעלי אתרי האינטרנט, שכלל אינם מבצעים את הסקרייפינג, והוא נערך על האתר שלהם על ידי גורמים חיצוניים.

אם ייכרה מידע מהאתר שלהם, חלה עליהם חובת דיווח לרשות הגנת הפרטיות. הרשות מקבלת סמכות להטיל קנסות של עד מיליוני שקלים על חברות שיפרו את החוק.

לפי האוצר, "מדובר בקביעה מרחיקת לכת. כאשר אדם נותן הסכמתו למסירת מידע באינטרנט, למשל ברשתות חברתיות, הוא מסכים לפרסומו ברבים, כך שלא תהיה לו עוד שליטה לגביו. "במשרד טוענים כי הפרשנות של הרשות תוביל לתוצאה אבסורדית: מצד אחד, אדם לא יחזק את הפרטיות על המידע שלו, ומנגד תתחזק היכולת הכלכלית של חברות מסחריות להחזיק במידע אישי ולהפיק ממנו רווח, תוך מניעה מרשויות המדינה להשתמש במידע כדי לקדם את האינטרס הציבורי.

אילן רום, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: ברוך גרינברג

"שינוי הפרשנות יוביל לביטול התקשרויות"

באוצר מלינים על כך שנקבעו בהנחיות נורמות מחמירות יותר מהמקבילות בעולם, ובפרט מאלה של האיחוד האירופי, הידוע ברגולציה נוקשה בתחום הפרטיות. הם מציינים את גילוי הדעת של ה-European Data Protection Board מדצמבר 2024, שדווקא מאפשר כריית מידע במקרים מסוימים גם ללא הסכמה מפורשת, כשמדובר ב"אינטרס לגיטימי".

באוצר מזהירים כי קביעת הוראות מחמירות יותר בישראל עלולה להוביל לפגיעה בשוק הישראלי - שכן חברות רב-לאומיות יקטינו את הפעילות שלהן - או לפגיעה בחברות מקומיות שעוסקות בבינה מלאכותית.

באוצר חוששים גם מפגיעה ביכולת הממשלה עצמה לספק שירותים מתקדמים לאזרחים. "כבר כיום יש לממשלה התקשרויות רבות עם חברות רב-לאומיות למתן שירותי בינה מלאכותית", הסבירו.

"שינוי הפרשנות על ידי רשות הגנת הפרטיות עשויה להוביל לביטול התקשרויות קיימות, להפחית מהרצון של חברות לספק שירותים נדרשים בישראל, או להטיל עלויות משמעותיות להתאמה לפרשנות החדשה".

התנגדות חריפה מצד המגזר העסקי

במיוחד מדאיגה הפגיעה הצפויה במעגל הרחב של הישראלים המשתמשים באופן פרטי במודלים כמו ChatGPT או קלוד: "השפה העברית היא שפה מעוטת דוברים. הדרך היחידה לוודא שטכנולוגיות בינה מלאכותית ייתנו מענה טוב לאזרחי המדינה היא באמצעות אימון מודלים על נתונים מקומיים. הגבלת הגישה לנתונים תפגע בקיומם של מודלים לא מוטים של בינה מלאכותית בשפה העברית", כתבו באוצר לרשות.

התנגדות חריפה להנחיות באה גם מהמגזר העסקי. רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, הזהיר במכתב לשר המשפטים יריב לוין, כי "טיוטת ההנחיה הנוכחית מעלה חשש אמיתי ליכולת ההייטק והתעשייה המקומית לאמץ ולפתח טכנולוגיות AI".

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים / צילום: כדיה לוי

על פי תומר, דרישות המדינה בטיוטה "חורגות מהמקובל בעולם ומרחיבות את תחולת החוק באופן שיוצר חוסר ודאות משפטית ונחיתות תחרותית".

הוא ציין כי תחום הבינה המלאכותית הוא "מנוע צמיחה אסטרטגי וחיוני לעתיד הכלכלה בישראל", ולפי סקר שביצעה ההתאחדות, 58% מהמפעלים בישראל מצויים בשלבי גיבוש אסטרטגיה של שימוש בכלי בינה מלאכותית.

בענף ההייטק הישראלי, כ-60% מחברות הסטארט-אפ משתמשות בבינה מלאכותית, כ-25% מסך החברות בהייטק עוסקות בתחום, וכ-50% מהשקעות ההון בישראל ב-2023 הוקדשו לטכנולוגיות AI.

גם פורום חברות הצמיחה, הכולל כ-25 חברות הייטק מובילות, יוצא כנגד ההנחיות החדשות. מנהלת הפורום, מיכל שריג כדורי, כתבה לרשות כי "המציאות הטכנולוגית אינה סטטית, ונזקקת להכרה בכך שעולם הנגישות למידע ולשירותים משתנה במהירות".

בפורום טוענים, כי נוסח ההנחיות "מנסה לכפות על טכנולוגיה חדשה את ההיגיון של רגולציה שנולדה מתוך עולם של מאגרי מידע ישנים".

פיקוח על בינה מלאכותית ברמה המשקית

הוויכוח הנוכחי הוא למעשה קרב על עתידה של ישראל כמובילת טכנולוגיה עולמית. עד היום לא חוקקה במדינת ישראל חקיקה שעוסקת בבינה המלאכותית. בניגוד לאיחוד האירופי, שאסדר את התחום בעזרת ה-AI Act, במדינת ישראל בחרו לפקח על שוק הבינה המלאכותית ברמה המשקית - לתת לכל משרד ממשלתי או רגולטור לאסדר את השימוש אצלו, מתוך התפיסה שהוא מכיר הכי טוב את האתגרים בשטח.

כך, נוצר מצב שבו יד ימין של הממשלה אינה יודעת מה עושה יד שמאל. דווקא בשעה שבממשלה מקדמים הקמת מטה AI לאומי, ושוועדת נגל לתחום ממליצה להגביל את חוק הגנת הפרטיות כך שניתן יהיה להשתמש בנתונים לטובת בינה מלאכותית - הרגולטור האחראי על הגנת הפרטיות פועל בכיוון המנוגד וקובע עובדות בשטח ללא הסכמות רחבות. השאלה כרגע היא האם ישראל תמצא את האיזון הנכון בין הגנת הפרטיות לשמירה על יכולת החדשנות - או שמא תיאלץ לבחור בין השתיים.

מהרשות להגנת הפרטיות לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה