גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ דוחק את הודו לפינה, וזה עלול לעלות לו ביוקר

מכס בשיעור של 50% על הודו הוביל לסדק ביחסים עם ארה"ב ● העיתוי לא מקרי: טראמפ מבקש להפעיל לחץ על רוסיה דרך לקוחת הנפט המרכזית שלה, לקראת מפגש הפסגה עם פוטין באלסקה ● ואולם, הודו לא מתקפלת מולו, וממשיכה להוביל מדיניות עצמאית ומרובת שותפויות ● מי עשויה להרוויח בגדול מהמשבר הנוכחי?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: ap, Alex Brandon
נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: ap, Alex Brandon

תוכנית המכסים חובקת העולם של הנשיא דונלד טראמפ מערערת פעמים רבות את היחסים של ארה"ב עם מדינות שנתפסות כידידות של וושינגטון. אחד השיאים התרחש בשבוע שעבר, כאשר חתם טראמפ על צו שמטיל מכס נוסף של 25% על סחורות הודיות - אחרי שכבר הטיל מס בגובה דומה ב־1 באוגוסט - כקנס על כך שהודו רוכשת נפט ונשק בהיקפים גדולים מרוסיה וכך לטענת טראמפ מסייעת לממן את פעילותה המלחמתית. העיתוי לא מקרי: בסוף השבוע יתקיים מפגש פסגה בין טראמפ לנשיא ולדימיר פוטין באלסקה, בו תידון אפשרות להפסקת האש באוקראינה.

המדינה שמצליחה לעקוף את ישראל ביצוא מערכות לייזר
כותרות העיתונים | דיווח: דרום סודאן הסכימה לקלוט פליטים מעזה. זה מה שתקבל בתמורה

המהלך האגרסיבי עורר תדהמה כפולה: ראשית, הודו היא הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם והצומחת ביותר - והשאלה איננה עוד האם תעקוף את גרמניה בדרך למקום השלישי, אלא מתי. שנית, רק לפני חצי שנה הכריז טראמפ יחד עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, על הקמת נתיב סחר שיחבר בין המדינות דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן, ישראל ואירופה.

"הוא חבר נפלא", שיבח טראמפ את מודי בפגישתם, מהראשונות שהתקיימו בכהונתו הנוכחית, ובהמשך הציבו השניים יעד להכפלת הסחר בין המדינות ל־500 מיליארד דולר עד סוף העשור. כעת, איום המכסים מרחף מעל כ־55% מסך היצוא ההודי לארה"ב - כך לדברי השר לענייני מסחר ותעשייה, ז'יטין פרסאדה.

ד"ר אושרית בירודקר, חוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS), חברת פורום דבורה ומנכ"לית חברת Indivade, מסבירה כי המהלך נוגע בעצב חשוף: הגאווה הלאומית ההודית. "הלך הרוח השולט הוא 'טראמפ לא יהיה זה שיכופף אותנו'".

לדבריה, "התפיסה החיובית שהייתה בהודו סביב טראמפ ערב הבחירות (למעלה מ־50% הביעו ביטחון ותמיכה במנהיגותו) עלולה להתהפך כעת. ההודים מרגישים מעט נבגדים".

נתונים רשמיים של ממשלת ארה"ב מראים כי היקף הסחר בין המדינות הגיע אשתקד ל־212.3 מיליארד דולר, עלייה של 8.3% משנה קודמת. עם זאת, הגירעון המסחרי מציק לטראמפ: 67.7% מתנועת הסחורות היא יצוא הודי, בעוד תחום השירותים כמעט מאוזן.

הבטן הרכה של פוטין

בשם הרצון לפגוע בבטן הרכה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין באמצעות לקוחת נפט מרכזית, נראה כי טראמפ בוחר להתעלם ממדיניות החוץ הייחודית של הודו, או לכל הפחות מתקשה להבינה.

מדיניות זו מתאפיינת במערכות יחסים קרובות עם שורה של יריבים גיאו־פוליטיים, בהם ישראל ואיראן, ארה"ב ורוסיה ואפילו סין. נינה סלמה, מומחית למדיניות החוץ של הודו מאוניברסיטת רייכמן, מספרת כי ההודים פועלים בתוך מסגרת של ריבוי קשרים. "כאשר שותפה אסטרטגית של הודו כמו ארה"ב מחליטה לשנות מדיניות, במקרה הזה מכסים, הודו כבר מתחילה לבחון ולבדוק אילו מדינות אחרות יכולות לגשר על הפער".

היא מוסיפה, כי "יש חברי פרלמנט שאמרו כי ברגע שהמכסים יוטלו, לא יהיה שווה לאזרחים אמריקאים לרכוש מוצרים הודים. על כן, הם בוחנים פתרון לכך. האם שינוי המדיניות האמריקאית ישנה את היחס לרוסיה שאף היא שותפה אסטרטגית? ממש לא. השכם וערב אומרים ההודים כי יש להם אסטרטגיה אוטונומית".

מדיניות חוץ עצמאית

"סין חטפה מכסים מעל כולן, והודו אחריה. הודו של היום איננה הודו של הקדנציה הראשונה של טראמפ. בין המדינות יש היסטוריה של שיח חירשים - ותמיד היו מחלוקות", אומרת ד"ר לורן דגן עמוס, חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו באוניברסיטת בר אילן, וחברת פורום דבורה. המשותף להודו ולסין, מעבר למכסים, הוא היותן היבואניות הגדולות ביותר של הנפט הרוסי הזול.

בעוד יבואו לאירופה צנח בעקבות המלחמה באוקראינה והסנקציות שהיא הביאה, הודו הגדילה את רכישתו פי 19, והפכה את רוסיה לספקית מספר אחת שלה (מ־100 אלף חביות ביום ל־1.9 מיליון). היבוא הסיני צמח ב־50% במהלך המלחמה, ל־2.4 מיליון חביות ביום.

לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, 70% מיצוא הנפט הרוסי ב־2023 הגיע להודו. פטראס קטינאס, אנליסט אנרגיה ב־CREA, מעריך כי ניו דלהי חסכה כ־33 מיליארד דולר הודות למחיר הנמוך שרוסיה מציעה בעל כורחה.

ד"ר בירודקר מציינת כי סביר שטראמפ יתקשה לנתק את הודו מהנפט הרוסי. "בשביל שזה יקרה, טראמפ יצטרך להביא משהו בתמורה להודים. את זה האמריקאים עוד לא מבינים. הודו היא מדינה עם גאווה לאומית משמעותית, שביסוד מהותה לא להיכנע לתכתיבים זרים. טראמפ חשב שבדומה למלחמת הסחר והמו"מ שהוא מנהל עם מדינות אחרות, הודו תרד על ברכיה. זה לא קרה. בחודשים האחרונים מתנהל מו"מ עיקש, מקצועי ורציני".

בירודקר מדגישה כי טראומת הקולוניאליזם היא זו שעיצבה את מדיניות החוץ ההודית. לכך, מצטרפת ההינדוטבה (הלאומיות ההינדית), מאז עלייתה לשלטון של מפלגת BJP בהנהגת מודי.

"מדוע שהודו תוותר על ההזדמנות לרכוש נפט רוסי בזול, בעוד מדינות אירופה וגם ארה"ב סוחרות בדשנים וכימיקלים עם רוסיה? הודו נמצאת בתהליכי צמיחה משמעותיים שדורשים צריכת נפט לתמיכה בהם. היא צרכנית הנפט השלישית בעולם, והביקוש רק גדל. בעקבות המלחמה באוקראינה, הודו רוכשת נפט במחירים חסרי תקדים שלא יינתנו לה ע"י יצרניות אחרות. מדובר בהחלטה אסטרטגית כלכלית. היא חייבת לדאוג לאזרחיה ולהמשך תהליכי הפיתוח, ורכישת נפט רוסי היא חלק מהאינטרסים החיוניים של המדינה לביטחון אנרגטי".

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters, MAXIM SHIPENKOV

פרויקטים משותפים

התסכול בהודו נובע בין השאר גם מכך שטראמפ הסתפק בהטלת מכס של 19% "בלבד" על האויבת הגדולה שלה, פקיסטן. לפי דיווח ברויטרס, בתגובה לצעד של טראמפ הודו הקפיאה רכש מתוכנן של כלי נשק אמריקאיים - בהם נגמ"שי סטרייקר מג'נרל דיינמיקס וטילי נ"ט מדגם ג'אבלין מהחברות ריית'און ולוקהיד מרטין.

ואולם, לא צפוי להיווצר ואקום בתחום הביטחוני, על אחת כמה וכמה כשספקית הנשק המרכזית של הודו היא רוסיה - כך עולה מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI). במהלך ההסלמה האחרונה מול פקיסטן לפני כשלושה חודשים (מבצע סינדור), ניכר כי הודו הייתה מוכנה בהיבטי התחמושת.

לצד שלוש סוללות הגנה אווירית מדגם S-400 שקיבלה מרוסיה כחלק מעסקה שכללה חמש סוללות, השתמשו ההודים בטילי שיוט ארוכי טווח מדגם Brahmos - פרי שיתוף פעולה עם רוסיה, שהם מייצרים על אדמתם. טילים אלה נמכרו למדינות שונות, בהן הפיליפינים שרק לאחרונה הודיעה כי ברצונה לרכוש נוספים.

אחת מההאשמות האמריקאיות נגד הודו, היא שהרוסים משתמשים בתוצרתה במלחמה באוקראינה. המודיעין האוקראיני מצא, כך לפי דיווח של אתר "מיליטרניי", שנציגי רוסיה והודו יתכנסו לפסגה בת ארבעה ימים החל מיום שישי, במטרה לבנות את תוכנית שיתוף הפעולה הצבאי לשנים 2026־2025. זו תכלול, בין השאר, הכשרות ואימונים משותפים, ועיסוק בייצור המשותף של טילי Brahmos ורובי קלצ'ניקוב AK-203.

זאת ועוד, יממה אחת בלבד לאחר הטלת המכסים ע"י טראמפ, היועץ לביטחון לאומי של הודו, אז'יט דובאל, כבר נועד בקרמלין עם פוטין. במרכז הדיונים, עמדה קבלת יתר סוללות ה־S-400 בעסקה.

פעילים שורפים תמונות של נשיא ארה''ב במחאה על המכסים החדשים. כלכולתה, הודו / צילום: Reuters, Debajyoti Chakraborty

סין מחככת ידיים בהנאה

כיפופי הידיים בין ארה"ב לבין הודו עלולים ליצור מרוויחה מפתיעה: סין. המעצמות השכנות הולכות ומתקרבות לאחרונה. כך למשל, ביום שני הודיעה "אייר אינדיה" על השהיית טיסותיה לוושינגטון בגין "סוגיות תפעוליות", ויום לאחר מכן דווח בבלומברג כי הטיסות בין הודו לסין צפויות להתחדש בחודש הבא - לראשונה מאז הקורונה.

ההכרזה, לפי הדיווח, עשויה להתבצע בפסגת ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO), שתתקיים בסוף החודש בסין. במידה ואכן זה יקרה, רוסיה תרשום ניצחון קטן מול ארה"ב, שהרי שר החוץ סרגיי לברוב סיפר בחודש מאי כי מדינתו חותרת להחיות את טרויקה רוסיה-הודו-סין (RIC) - מסגרת שמוסקבה יצרה בשנות ה־90, אבל התכנסה בדרג המנהיגים בפעם האחרונה ב־2019 בשולי ועידת ה־G-20 ביפן.

הצרכים הכלכליים של הודו בסין - ממוצרי אלקטרוניקה ועד פאנלים סולאריים - כבר מובילים את ממשלת מודי להקל מגבלות על השקעות סיניות במשק המקומי. היקף היבוא ההודי מסין זינק, מ־65 מיליארד דולר בשנת 2020 ל־113 מיליארד דולר ב־2024

"אינני סבורה שההתפתחות הנוכחית תעמיק את יחסי הודו-רוסיה", מסכמת ד"ר בירודקר. "היחסים הללו בירידה במשך יותר מעשור, מלבד ההזדמנויות שנוצרו בגלל מלחמת אוקראינה. זהו משבר שיחסי ארה"ב והודו חוות כרגע, וכמו כל משבר - גם זה ייפתר".

לדבריה, "החזון שהודו מעוניינת בו זה עולם רב־קוטבי, שבו יש מקום ליחסים עם רוסיה וארה"ב. בינתיים, כאב ראש לא קטן צפוי לוושינגטון, כיוון שההודים לא יוותרו בקלות".

עוד כתבות

הריסה ובנייה בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

עלויות הבנייה זינקו, ומיזמי פינוי בינוי הופכים לא כלכליים

פרויקטים של התחדשות עירונית שתוכננו לפני 3-4 שנים הופכים להיות לא כלכליים במציאות של זינוק בעלויות הבנייה ● יותר ויותר יזמים מבקשים מהדיירים לשנות את התמורות ברגע האחרון

מתן פטאל ודורון פסוב, מייסדי IVIX / צילום: דורון לצטר

הסטארט־אפ הישראלי שנלחם בהעלמות מס מגייס 60 מיליון דולר

IVIX, שהוקמה ב־2020 בידי מתן פטאל ודורון פסוב, גייסה עד היום כ־85 מיליון דולר ● את הסבב הובילה קרן O.G. Venture Partners, בהשתתפות הקרנות Team8 ואינסייט פרטנס

חברת החשמל / צילום: דוברות חברת החשמל

כל ספקיות החשמל הפרטיות: אין מספיק חשמל במשק כדי ליצור תחרות

הספקיות הפרטיות טוענות כי המכרז של רשות החשמל קטן מדי ולא יאפשר הוזלת מחירים אמיתית ● כולן פועלות כיום בהפסד ומתריעות: השוק התחרותי עלול לקרוס

רכב חשמלי במרכז קניות / צילום: דלית אייזק לויתן

היברידית, פלאג־אין או חשמלית: מה כדאי לבדוק לפני שקונים מכונית "ירוקה" יד שנייה?

אחת משתי מכוניות חדשות שנמכרו אשתקד שייכת לקטגוריות הירוקות - היברידיות או חשמליות ● מגמה זו משנה גם את פני שוק היד שנייה: מצד אחד המגוון והתחרות על לב הצרכן בעלייה, אבל מאחורי כל עסקה מסתתר סימן שאלה גדול

סניף של רשת סבון / צילום: שירה ספיר

גולף רוכשת את הזיכיון להפעלת רשת סבון בישראל תמורת 6.5 מיליון שקל

במסגרת ההסכם תקבל גולף את הזיכיון הבלעדי להפעלת החנויות ואתר האינטרנט של רשת סבון, פעילות סיטונאית וכן הסכם לרכישת נכסים המשמשים את הרשת בישראל ● המפעל בקריית גת לא נכלל בהסכם, וסבון מנהלת מו"מ למכירתו ● כחלק מההסכם התחייבה גולף להציע לכלל עובדי החנויות של סבון להיקלט כעובדי החברה

שמגר ואקנין, קבוצת גשם / צילום: תמר מצפי

גשם של ריבית: יזם הנדל"ן ששילם מעל 10% בגיוס אג"ח

חברת גשם למשתכן של שמגר וקנין ויוסי מזרחי השלימה גיוס של 75 מיליון שקל באג"ח ללא שיעבודים ● סדרת האג"ח הראשונה שהנפיקה עלתה בשנה האחרונה ב-12%

רכבת ישראל / צילום: שלומי יוסף

תקלת הענק החריגה שהשביתה את התנועה: חמש שאלות על המחדל ברכבת

קריעת כבלי מתח במסילת החוף השביתה קווים בכל הארץ והותירה מאות אלפי נוסעים ללא מענה ● ברכבת ישראל מעריכים שהתיקון יימשך כשבוע וחצי, אך לא מספקים תשובות ברורות לגבי הסיבה לתקלה, עלות השיקום ואופן המימון ● האם המדינה תתערב בתחקור המחדל?

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

בהרב-מיארה: החלפת המנעולים בלשכת לוין - סתירה לצווי בג"ץ

היועצת המשפטית לממשלה טוענת כי מניעת כניסתה ללשכת שר המשפטים בתל אביב היא ניסיון לפגוע במעמדה ובעבודתה המקצועית ● "האירוע המתואר סותר את הצווים השיפוטיים, ובפרט את ההוראה לפיה אין לשנות מסדרי העבודה הקיימים"

דונלד טראמפ וליפ בו טאן / צילום: אינטל

"צריכה 40 מיליארד דולר": האם דווקא טראמפ יחתום על הצ'ק שיציל את אינטל?

רק לפני שבועיים הנשיא האמריקני קרא למנכ"ל אינטל להתפטר, אבל בסוף השבוע האחרון דווח כי הממשל שוקל לקנות מניות של יצרנית השבבים ● מול התקווה להוציא את אינטל ממשבר של שנים, מומחים בשוק, כולל מנכ"ל עבר של החברה משוכנעים שמשם לא תגיע הישועה

מטוס וויזאייר, לוטון לונדון / צילום: Shutterstock

חצי מהנוסעים נעלמו. האם היעד שהיה נחשק יעשה קאמבק ללוח הטיסות

וויזאייר מחדשת טיסות בקו ישראל־לונדון, שכבר כמה חודשים פועלות בו רק חברות תעופה ישראליות ● בינתיים מספר הנוסעים הישראלים ליעד הפופולרי צנח על רקע הירידה בתחרות ● וגם: על ההבדלים בין נמלי התעופה בלונדון, ולאילו מהם אפשר לטוס מישראל?

דנה עזריאלי, יו''ר ובעלת השליטה ורון אבידן, מנכ''ל עזריאלי הפורש / צילום: אריק סולטן, תמר מצפי

למה באמת מנכ"ל עזריאלי עוזב, וכמה הוא יקבל על 4 חודשים בתפקיד?

בשוק מעריכים כי התפטרותו של רון אבידן לאחר כהונה קצרצרה כמנכ"ל קבוצת הנדל"ן עזריאלי, נבעה מחילוקי דעות עם בעלת השליטה - שתמונה כממלאת מקום המנכ"ל לתקופה של חצי שנה ● אבידן צפוי לקבל כ-3.5 מיליון שקל על תקופתו בראשות ענקית הנדל"ן

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

חברות מוצרי הבנייה שנהנו ברבעון מהזינוק מהביקוש לתשתיות

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● שפיר הנדסה נהנתה ברבעון מהצמיחה במגזר התשתיות, שם נרשמה עליה של 41% בהכנסות, תרומת הסקטור לרווח יותר מהכפילה את עצמה ● אקרשטיין: זינוק של בכ-14% ברווח ברבעון השני בזכות העלייה ברווח הגולמי ● אחרי דחיית פרסום הדוחות בגלל יום המחאה, ביג עם עלייה בהכנסות וגידול בפדיונות

אילוסטרציה: Shutterstock, Oleksii Fedorenko

"פגעו בתחרות": ניואפרם וחברת התרופות BMS ישלמו 44 מיליון שקל

במהלך אכיפה ראשון של רשות התחרות נגד חברת תרופות בינלאומית, נמצא כי BMS וניואפרם סיינטיפיק פעלו להקשות על תחרות בתכשיר האימנוביד נגד סרטן הדם ● עוד הוחלט במסגרת צו מוסכם עם החברות כי נושא משרה באחת מהן ישלם כ-200 אלף שקל ● ניאופרם בתגובה: עמדת רשות התחרות שגויה

חודש מצוין לקרנות ההשתלמות והפנסיה ביולי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מיטב בראש, אלטשולר שחם בתחתית: מה עשה הכסף שלכם בחודש יולי

במסלולים הכלליים מיטב בצמרת, אלטשולר מאכזב למרות תשואות חזקות בוול סטריט ● החוסכים ב-S&P 500 עם חודש חזק במיוחד שמחזיר אותם לתשואה חיובית קטנה מתחילת השנה

נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: מארק ניימן-לע''מ

הרצוג מחק קנסות של 23 חללי העוטף ומסיבת ה"נובה"

הקנסות נמחקו ביוזמת מחלקת החנינות במשרד המשפטים ● הקלות ניכרות ניתנו על רקע המלחמה גם במאות קנסות אחרים

תיעוד מתקיפות קודמות: הפצצת שדה התעופה של צנעא על־ידי חיל האוויר / צילום: Associated Press, Osamah Abdulrahman

הירי לישראל: משלמים בריבית דריבית על הבורות בנוגע לחות'ים

מתחילת המלחמה ישראל תקפה 14 פעמים בתימן – תקיפה מדי כ־48 ימים בממוצע; לעומת זאת, 70 טילים בליסטיים שוגרו לישראל ב־152 ימים – טיל בליסטי כל יומיים ● שר הביטחון ישראל כ"ץ טען כי "החות'ים ישלמו בריבית דריבית על כל ניסיון ירי לעבר ישראל" - אבל הנתונים בשטח אחרים לגמרי

אורן שובל ודניאל רמות, מייסדי ויה / צילום: יח''צ

ההכנסות עולות, ההפסדים מתכווצים: השינוי שעברה ויה בדרך להנפקה

צבר חוזים, צמיחה עקבית וסנטימנט חיובי כלפי טכנולוגיות תחבורה חכמות, מעניקים רוח גבית לוויה לקראת הנפקה בארה"ב ● מנגד, השאלה היא: האם החברה, המספקת מערכת מתקדמת לגופי תחבורה ציבוריים, פיתחה תלות גבוהה במגזר הציבורי

ניסוי יירוט כטב''מים של משרד הביטחון / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

מכפיל כוח בתחום יירוט הכטב"מים? הפרויקט של רפאל והסטארט-אפ מחיפה

לגלובס נודע כי רפאל חתמה על הסכם עם הסטארט־אפ החיפאי "לולב ספייס", לטובת פיתוח משמעותי של מערכות ליירוט רחפנים וכטב"מים ● מאז הקמתה ב־2021 הפכה לולב לשחקנית בולטת בתחום החיישנים לחקר החלל ● הטכנולוגיה הזולה שלה תשתלב בפרויקטים נוספים

חברת סינאל יוקנעם / צילום: פאול אורלייב

משפחת בוגנים מוכרת את השליטה בסינאל תמורת 93 מיליון שקל

גבי בוגנים נפרד מהשליטה בחברת שירותי השכר אותה ייסד לפני למעלה משלושה עשורים ● חברת שירותי התקשורת בניהולו של רונן שור תרכוש את השליטה לפי שווי של 134 מיליון שקל

מערכת חץ דורבן / צילום: אלביט מערכות

זו המדינה "הסודית" שרוכשת נשק מאלביט ב-1.63 מיליארד דולר

חוזה בין אלביט למדינה באירופה, שיימשך על פני חמש שנים, כולל מערכות של רקטות ארטילריות מדויקות לטווח הארוך ● בעת הדיווח על ההעסקה ביקשה המדינה שלא להיחשף ● המדינה המדוברת, כך מתפרסם כעת, היא סרביה