נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן / צילום: עופר חג'יוב
רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף כבר בינואר השנה, אך הסערה שפרצה סביבה מסרבת לשכוך: הבוקר (ה') הוגשה לבג"ץ עתירה בדרישה לבטל את החקיקה, בטענה כי "במסגרת חוק הרווחים הכלואים, עוגן משטר מס חסר־תקדים בתוכנו ובהיקפו, אשר משנה סדרי עולם בדיני המס של חברות בישראל, משנה מן היסוד עקרונות בסיסיים בפעילותן של חברות, ואשר עלול להביא לפגיעה בכלכלת מדינת ישראל, בתחרות ומאבק ביוקר המחייה".
● הרפורמות בדיווחי החברות מעוררות סערה במשק: "עוד סיבה להקים חברות בחו"ל"
● כדי להיאבק בחשבוניות פיקטיביות: המהלך החדש של רשות המסים
בעתירה, שהוגשה על־ידי איגוד לשכות המסחר ואיגוד המייצגים, המאגד מאות רואי חשבון, יועצי מס ועורכי דין, באמצעות עוה"ד רז נזרי, אבינעם סגל-אלעד, נדים עבוד ודני פריימן ממשרד פירון, נטען כי החוק פוגע בזכויות יסוד, סותר עקרונות חוקתיים ומחיל חבות מס רטרואקטיבית על רווחים שהצטברו עוד לפני 31 לדצמבר 2024, ערב כניסתו לתוקף. לחלופין, דורשים העותרים לשנות חלק מהוראות החוק, וכן להאריך את הוראת השעה, או להחיל את החוק רק על רווחים עתידיים ולאפשר לחברות להיערך אליו.
הטענות נגד החוק אינן חדשות. כבר בשלבי החקיקה המוקדמים, עורר החוק סערה במשק, והושמעו טענות לפיהן הוא פוגע באופן בלתי־מידתי בחופש של החברות לנהל את עסקיהן, וכן משנה סדרי עולם בשיטת מיסוי חברות.
במסגרת הרפורמה, נקבע כי על בעלי שליטה בחברות ארנק פעילות יוטל מס שולי בגין רווחים לא מחולקים של החברה העולים על 25% מהמחזור. מס זה יוטל על חברות שמחזור העסקים שלהן הוא עד 30 מיליון שקל בשנה, ולא יוטל על חברות תעשייה, בנייה או חברות שממוסות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. כמו כן, המס יוטל רק על חברות שהרווחים הלא מחולקים שלהן עולים על 750 אלף שקל - כרית ביטחון שהשאירו לחברות.
חברות החזקה יוכלו לבחור מדי שנה בין תשלום מס של 2% על הרווחים הלא מחולקים המושקעים במניות או בנדל"ן, לבין חלוקה של לפחות 6% (5% בשנת 2025) מכלל הרווחים הצבורים שלהן ותשלום מס דיבידנדים בגינם. המס לא יוטל על חברות שצברו רווחים לא מחולקים של פחות מ־750 אלף שקל, או כאשר סכום הרווחים הלא מחולקים נמוך מממוצע ההוצאות של החברה בשלוש השנים האחרונות.
חודש לאחר שהרפורמה נכנסה לתוקף, יחד עם תיקוני חקיקה נוספים שהשפיעו על מיסוי רווחים מדיבידנד, בהן העלאת מס היסף, התבררו ההשפעות המוקדמות של הרפורמה, כאשר גביית המס בחודש ינואר 2025 בגין דיבידנדים שחולקו בדצמבר 2024 עמדה על למעלה מ-9 מיליארד שקל - גבייה השקולה לגבייה שנתית מלאה מדיבידנד בשנים האחרונות. בחודש דצמבר 2024, נגבה מס בסך 1.7 מיליארד שקל בגין דיבידנדים שחולקו על־ידי החברות בנובמבר, כמיליארד שקל מעל גבייה בחודש רגיל.
חוק המערער את יסודות שיטת המס
בעתירה לבג"ץ נגד החוק, נטען כי "חוק הרווחים הכלואים אינו מהווה חוק מיסוי רגיל. עסקינן בהסדר חריג ותקדימי - שאין כדוגמתו בעולם - המערער את עקרונות היסוד של שיטת המס בישראל: עקרון הוודאות, עקרון הסופיות, עקרון השוויון בין נישומים, ועקרון ההסתמכות על מצגים והבטחות מצד רשות המיסים והמחוקק".
לטענת העותרים, "מדובר בהסדר אשר מהותו הפסולה כפולה - הן כמס פרסונלי רטרואקטיבי, הן כהסדר עונשי במסווה של מדיניות פיסקלית והן כהסדר קשה, מסובך ולעיתים אף בלתי־ניתן ליישום - אשר אין לו אח ורע במשפט ההשוואתי המודרני.
עוד נטען בעתירה, כי חרף מורכבותו והתקדימיות שבהסדרים הקבועים בו, חוק הרווחים הכלואים התקבל בחיפזון, במסגרת חוק התייעלות כלכלית רחב־היקף, באופן שלא אפשר בחינה מספקת של השלכותיו הרוחביות והחוקתיות בנסיבות העניין. "ואולם", כותבים העותרים, "מעבר לפגמים בהליכי החקיקה עצמם - עומדת בלב העתירה טענה מהותית בדבר פגיעתו הבלתי־מידתית בזכויות חוקתיות, ובעיקר בזכות הקניין, בזכות לחופש העיסוק ובזכות לשוויון. לא זו אף זו, החוק חל באופן רטרואקטיבי ביחס לרווחים שנצברו בחברות לאורך תקופה ממושכת קודם כניסתו לתוקף, מתוך ציפייה שניתן יהיה לעשות שימוש ברווחים אלו כבסיס לגיוס חובות או לפירעונם, להשקעות בהמשך צמיחה, פיתוח לרבות רכישת נכסים ו/או גיוס עובדים. ומתוך ציפייה כי הרווחים יוכלו לשמש את החברות להערכת שוויין, ולחיזוק איתנותן הפיננסית כמקור לפעילותן".
בנסיבות אלה, טוענים העותרים, הפגיעות החוקתיות הנלוות לחוק אינן עומדות במבחני פסקת ההגבלה, ובפרט במבחני המידתיות, כפי שפורשו בפסיקה של בית המשפט העליון, ומשכך מציבות את ההסדר כולו כהסדר שאינו חוקתי שיש לבטלו.
עוד נכתב בעתירה, כי החוק מתעלם מיכולת הפירעון של החברות, עלול להכניס עסקים למצוקת נזילות קשה, לדחוק אותם למימון דק ולהובילם עד כדי חדלות פירעון. בנוסף, החוק משית חבות מס גם כאשר יש הצדקה כלכלית מוצקה שלא לחלק רווחים, ובכך יוצר תמריצים שליליים, פוגע בהקצאת משאבים, מצמצם יזמות וחדשנות ופוגע בהשקעות זרות. החוק גם עומד בסתירה ואף מתנגש במקרים רבים לחוקים כלכליים אחרים ולתכלית חקיקתם, חוקים שהינם אבני יסוד בכלכלה חופשית ומודרנית.
עוד נטען בעתירה, כי החוק במתכונתו הנוכחית רחב בהרבה מהיקף הבעיה שלשמה נחקק, ואינו ממוקד בתופעה של "חברות הארנק", שהן היו היעד העיקרי לטיפול על־פי ההמלצות המקצועיות. בפועל, חברות הארנק מהוות לכל היותר כ-13% בלבד מתוך כ-135 אלף החברות שהחוק חל עליהן למעשה, וביניהן כ-4,000 חברות החזקה, שדווקא תורמות באופן משמעותי לצמיחה ולהנעה של פעילות כלכלית במשק הישראלי.