גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עתירה נגד חוק הרווחים הכלואים: "הסדר פסול שאין כדוגמתו בעולם"

איגוד לשכות המסחר ואיגוד המייצגים עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את חוק הרווחים הכלואים, בטענה כי הוא פוגע בזכויות יסוד, סותר עקרונות חוקתיים ומחיל חבות מס רטרואקטיבית על רווחים שהצטברו עוד לפני כניסתו לתוקף בתחילת ינואר השנה ● "ההסדר מערער את עקרונות היסוד של שיטת המס בישראל", נכתב בעתירה

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן / צילום: עופר חג'יוב
נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן / צילום: עופר חג'יוב

רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף כבר בינואר השנה, אך הסערה שפרצה סביבה מסרבת לשכוך: הבוקר (ה') הוגשה לבג"ץ עתירה בדרישה לבטל את החקיקה, בטענה כי "במסגרת חוק הרווחים הכלואים, עוגן משטר מס חסר תקדים בתוכנו ובהיקפו, אשר משנה סדרי עולם בדיני המס של חברות בישראל, משנה מן היסוד עקרונות בסיסיים בפעילותן של חברות, ועלול להביא לפגיעה בכלכלת מדינת ישראל, בתחרות ומאבק ביוקר המחיה".

הרפורמות בדיווחי החברות מעוררות סערה במשק: "עוד סיבה להקים חברות בחו"ל"
כדי להיאבק בחשבוניות פיקטיביות: המהלך החדש של רשות המסים

בעתירה, שהוגשה על־ידי איגוד לשכות המסחר ואיגוד המייצגים, המאגד מאות רואי חשבון, יועצי מס ועורכי דין, באמצעות עורכי הדין רז נזרי, אבינעם סגל־אלעד, נדים עבוד ודני פריימן ממשרד פירון, נטען כי החוק פוגע בזכויות יסוד, סותר עקרונות חוקתיים ומחיל חבות מס רטרואקטיבית על רווחים שהצטברו עוד לפני 31 לדצמבר 2024, ערב כניסתו לתוקף.

לחלופין דורשים העותרים לשנות חלק מהוראות החוק וכן להאריך את הוראת השעה, או להחיל את החוק רק על רווחים עתידיים ולאפשר לחברות להיערך אליו.

הטענות נגד החוק אינן חדשות. כבר בשלבי החקיקה המוקדמים עורר החוק סערה במשק, והושמעו טענות לפיהן הוא פוגע באופן בלתי מידתי בחופש של החברות לנהל את עסקיהן, וכן משנה סדרי עולם בשיטת מיסוי חברות.

במסגרת הרפורמה נקבע כי על בעלי שליטה בחברות ארנק פעילות יוטל מס שולי בגין רווחים לא מחולקים של החברה העולים על 25% מהמחזור. מס זה יוטל על חברות שמחזור העסקים שלהן הוא עד 30 מיליון שקל בשנה, ולא יוטל על חברות תעשייה, בנייה או חברות שממוסות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. כמו כן, המס יוטל רק על חברות שהרווחים הלא מחולקים שלהן עולים על 750 אלף שקל - כרית ביטחון שהשאירו לחברות.

חברות החזקה יוכלו לבחור מדי שנה בין תשלום מס של 2% על הרווחים הלא מחולקים המושקעים במניות או בנדל"ן - לבין חלוקה של לפחות 6% (5% בשנת 2025) מכלל הרווחים הצבורים שלהן ותשלום מס דיבידנדים בגינם.

המס לא יוטל על חברות שצברו רווחים לא מחולקים של פחות מ־750 אלף שקל, או כאשר סכום הרווחים הלא מחולקים נמוך מממוצע ההוצאות של החברה בשלוש השנים האחרונות.

חודש לאחר שהרפורמה נכנסה לתוקף, יחד עם תיקוני חקיקה נוספים שהשפיעו על מיסוי רווחים מדיבידנד, בהן העלאת מס היסף, התבררו ההשפעות המוקדמות של הרפורמה, כאשר גביית המס בחודש ינואר 2025 בגין דיבידנדים שחולקו בדצמבר 2024 עמדה על למעלה מ־9 מיליארד שקל - גבייה השקולה לגבייה שנתית מלאה מדיבידנד בשנים האחרונות. בחודש דצמבר 2024 נגבה מס בסך 1.7 מיליארד שקל בגין דיבידנדים שחולקו על־ידי החברות בנובמבר - כמיליארד שקל מעל גבייה בחודש רגיל.

חוק המערער את יסודות שיטת המס

בעתירה לבג"ץ נגד החוק נטען כי "חוק הרווחים הכלואים אינו מהווה חוק מיסוי רגיל. עסקינן בהסדר חריג ותקדימי - שאין כדוגמתו בעולם - המערער את עקרונות היסוד של שיטת המס בישראל: עיקרון הוודאות, עיקרון הסופיות, עיקרון השוויון בין נישומים ועיקרון ההסתמכות על מצגים והבטחות מצד רשות המסים והמחוקק".

לטענת העותרים, "מדובר בהסדר אשר מהותו הפסולה כפולה - הן כמס פרסונלי רטרואקטיבי, הן כהסדר עונשי במסווה של מדיניות פיסקלית והן כהסדר קשה, מסובך ולעתים אף בלתי ניתן ליישום - אשר אין לו אח ורע במשפט ההשוואתי המודרני".

עוד נטען בעתירה כי חרף מורכבותו והתקדימיות שבהסדרים הקבועים בו, חוק הרווחים הכלואים התקבל בחיפזון, במסגרת חוק התייעלות כלכלית רחב־היקף, באופן שלא אפשר בחינה מספקת של השלכותיו הרוחביות והחוקתיות בנסיבות העניין.

"ואולם", כותבים העותרים, "מעבר לפגמים בהליכי החקיקה עצמם - עומדת בלב העתירה טענה מהותית בדבר פגיעתו הבלתי מידתית בזכויות חוקתיות, ובעיקר בזכות הקניין, בזכות לחופש העיסוק ובזכות לשוויון. לא זו אף זו, החוק חל באופן רטרואקטיבי ביחס לרווחים שנצברו בחברות לאורך תקופה ממושכת קודם כניסתו לתוקף, מתוך ציפייה שניתן יהיה לעשות שימוש ברווחים אלה כבסיס לגיוס חובות או לפירעונם, להשקעות בהמשך צמיחה, פיתוח לרבות רכישת נכסים ו/או גיוס עובדים; ומתוך ציפייה כי הרווחים יוכלו לשמש את החברות להערכת שוויין ולחיזוק איתנותן הפיננסית כמקור לפעילותן".

בנסיבות אלה, טוענים העותרים, הפגיעות החוקתיות הנלוות לחוק אינן עומדות במבחני פסקת ההגבלה, ובפרט במבחני המידתיות, כפי שפורשו בפסיקה של בית המשפט העליון, ומשכך מציבות את ההסדר כולו כהסדר שאינו חוקתי שיש לבטלו.

עוד נכתב בעתירה כי החוק מתעלם מיכולת הפירעון של החברות, עלול להכניס עסקים למצוקת נזילות קשה, לדחוק אותם למימון דק ולהובילם עד כדי חדלות פירעון. בנוסף, נטען, החוק משית חבות מס גם כאשר יש הצדקה כלכלית מוצקה שלא לחלק רווחים, ובכך יוצר תמריצים שליליים, פוגע בהקצאת משאבים, מצמצם יזמות וחדשנות ופוגע בהשקעות זרות.

לפי העתירה, החוק גם עומד בסתירה ואף מתנגש במקרים רבים לחוקים כלכליים אחרים ולתכלית חקיקתם, חוקים שהם אבני־יסוד בכלכלה חופשית ומודרנית.

עוד נטען בעתירה כי החוק במתכונתו הנוכחית רחב בהרבה מהיקף הבעיה שלשמה הוא נחקק, ואינו ממוקד בתופעה של חברות הארנק, שהן היו היעד העיקרי לטיפול על־פי ההמלצות המקצועיות. בפועל, חברות הארנק מהוות לכל היותר כ־13% בלבד מתוך כ־135 אלף החברות שהחוק חל עליהן למעשה, וביניהן כ־4,000 חברות החזקה, שדווקא תורמות באופן משמעותי לצמיחה ולהנעה של פעילות כלכלית במשק הישראלי.

עוד כתבות

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

עליות שערים באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט קופצים

הדאקס מתקדם בכ-1.2% ● הניקיי קפץ בכ-1.2% ● הפדרל ריזרב הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, תוך שהוא צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה VJU● ירידות קלות במחירי הנפט ● הזהב יורד ומתרחק מהשיא ששבר מוקדם יותר השבוע ● הביטקוין קיבל רוח גבית מהורדת הריבית, ונסחר סביב 117 אלף דולר

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

נתניהו הסביר את "נאום ספרטה", ולא כל הנתונים היו מדויקים

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי

באופן חריג: בית המשפט הכלכלי פסק נגד רשות ני"ע והזהיר מפני עודף דיווחים לציבור

ביהמ"ש קבע כי חברת הנדל"ן דקמא והמנכ"ל נתנאל לורנצי לא היו צריכים לדווח על הפרה של הסכם הלוואה שהעניקה החברה בגובה 10 מיליון שקל, שכן ההפרה לא הייתה מהותית ● הרשות אף חויבה בתשלום הוצאות בגובה 20 אלף שקל ● רשות ני"ע: "לומדים את פסק הדין"

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

על פי ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, תתפוס חברת התוכנה שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה הן כ־500 מיליון שקלים

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין באוגוסט: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראליים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

מכונת האקזיטים של פורמולה מאטה: חתכה את מחיר מניית מיכפל ב-17% בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועל פי ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות