גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הירי לישראל: משלמים בריבית דריבית על הבורות בנוגע לחות'ים

מתחילת המלחמה ישראל תקפה 14 פעמים בתימן – תקיפה מדי כ־48 ימים בממוצע; לעומת זאת, 70 טילים בליסטיים שוגרו לישראל ב־152 ימים – טיל בליסטי כל יומיים ● שר הביטחון ישראל כ"ץ טען כי "החות'ים ישלמו בריבית דריבית על כל ניסיון ירי לעבר ישראל" - אבל הנתונים בשטח אחרים לגמרי

תיעוד מתקיפות קודמות: הפצצת שדה התעופה של צנעא על־ידי חיל האוויר / צילום: Associated Press, Osamah Abdulrahman
תיעוד מתקיפות קודמות: הפצצת שדה התעופה של צנעא על־ידי חיל האוויר / צילום: Associated Press, Osamah Abdulrahman

ישנם מצבים בחיים שבהם היית שמח לטעות, אבל כבר ב־17 במאי חיברתי מאמר פרשנות שכותרתו: "התקיפות הישראליות בתימן נובעות מבורות מודיעינית ומתפיסה מערבית שגויה". בפועל, ב־18 במרץ חזר צה"ל ללחימה ברצועת עזה במבצע "עוז וחרב" (מישהו עוד זוכר את השמות?), והיום (א') הגיע השיגור ה־70 במספר של החות'ים בחמישה חודשים בדיוק.

הספינה שנקנתה כדי להגן על אסדות הגז והמתקפה הלילית בתימן
זו המדינה "הסודית" שרוכשת נשק מאלביט ב־1.63 מיליארד דולר

"החות'ים ישלמו בריבית דריבית על כל ניסיון ירי לעבר ישראל", הספיק לצייץ היום שר הביטחון ישראל כ"ץ, באמירה שעשויה להיות נחמדה לעיתון כלכלי. "אנחנו מטילים עליהם מצור אווירי וימי שמכאיב להם מאוד, ותקפנו הבוקר מטרות תשתית ואנרגיה. זוהי רק ההתחלה". זו ההתחלה? מעניין למדי, בהתחשב בכך שאי־שם ב־19 בדצמבר צייץ כ"ץ על שליחיה של איראן בתימן, בין השאר, כי "מי שפוגע - ייפגע שבעתיים".

אז בואו נפרק לרגע את סוגיות "ריבית דריבית" ואף "שבעתיים": מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", ישראל תקפה 14 פעמים בתימן. כלומר, 14 תקיפות ב־680 ימים, תקיפה מדי כ־48 ימים בממוצע. זאת, לעומת 70 טילים בליסטיים ששוגרו לישראל ב־152 ימים, טיל בליסטי כל יומיים. אגב, אפילו לא מחושבים כאן הכטב"מים שמעסיקים את מערך ההגנה האווירית, שמוכן אליהם הרבה יותר מבעבר.

מי משלם "בריבית דריבית"?

יתכבד שר הביטחון ויסביר לאזרחי ישראל מי משלם "בריבית דריבית" ואף "שבעתיים"? אם אלה לא אזרחי מדינת ישראל, אז מי? עבד אל־מלכ אל־חות'י? ברור שלא. הפטרון עלי חמינאי? הוא הפסיק את התשלומים ביוני. חיזבאללה? התקיפות הישראליות שנמשכות נגד יעדיהם משרתות את ישראל, ללא עוררין, אבל גם משמחות את עבד אל־מלכ אל־חות'י שמחזק את מעמדו כשליח הבכיר של משטר האייתוללות במסגרת ציר ההתנגדות.

רוצים עוד ציוצי ישראל כ"ץ? בבקשה. "כמו שאמרנו: אם החות'ים ימשיכו לירות טילים לעבר מדינת ישראל, הם יספגו מכות כואבות - ונפגע גם בראשי הטרור, כמו שעשינו לדף והסינווארים בעזה, לנסראללה בביירות ולהנייה בטהרן, נצוד ונחסל גם את עבד מאלכ אל־חות'י בתימן", צייץ שר הביטחון ב־16 במאי. מאז נמשכים מדי שישי המצעדים האנטי־ישראליים בצנעא, ואל־חות'י - גם אם ממסתור - ממשיך לשלוח מסרים באופן חופשי. חיסולים מבצעים, לא מדברים.

בסיכומו של דבר, שר הביטחון יכול לטעון שישראל מטילה מצור אווירי וימי על החות'ים, אבל זה רק מבהיר שעדיין התקיפות הישראליות בתימן נובעות מבורות מודיעינית ומתפיסה מערבית שגויה. ומדוע? לפני כשבוע דווח ברשת סקיי ניוז בערבית כי ארגון "ההתנגדות הלאומית התימנית" מהאופוזיציה לחות'ים לכד 750 טונות אמל"ח, כולל נשק כימי, שמשמרות המהפכה שלחו לצנעא באפיקים שונים - דרך אסיה ואפריקה.

הצירים האוויריים והימיים מהווים רק חלק מתוך נתיבי ההברחות האיראניים לחות'ים, וגם בהם אין כיסוי הרמטי. מבלי להיכנס לשאלת אמינות היקף הלכידות של האופוזיציה בתימן, זה משקף עובדה ש־16 שנים של הברחות אמל"ח איראניות לחות'ים יצרו מערך הברחות מרשים, שכולל גם, למשל, מעבר אמל"ח בדרך יבשתית דרך עומאן. משלוחים ימיים, כאמור, ליעדים אחרים במסווה של אוניות סוחר תמימות - ואז העמסה על מטוסים תימנים.

שלוש אפשרויות לפתרון

בשורה התחתונה, ישראל צריכה להפנים שהיא זו שמשלמת "בריבית דריבית" על הבורות שלה בכל הנוגע לתימן. לבוא ולעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה, זו שיטה ילדותית - ובטח לא אסטרטגית.

על כן, שלוש אפשרויות בלבד עומדות על הפרק מבחינת ישראל כדי לפתור - ואני מדגיש, לפתור - את המצב מול החות'ים. חלקן לא באמת מעשיות: 1. פעולה יבשתית - לא רלוונטית בעת הנוכחית כשהלחימה בעזה עדיין בעיצומה, כוחות יבשתיים מופעלים ברצועה, וברור שלא ניתן לשלוח היקפי כוחות גדולים למרחק 2,000 ק"מ. 2. הפסקת אש - הפתרון שהתועלת החשובה ביותר בו היא החזרת חטופינו, אבל גם ייתן לחות'ים את האפשרות להראות "אמרנו שנפסיק רק שתיפסק המלחמה בעזה, ועשינו זאת". 3. להכות בראש הנחש, איראן.

החות'ים הם אומנם "העוף המוזר" בכל ההיבטים של ציר ההתנגדות, כולל זרם השיעה שעמו הם נמנים, אבל הם צריכים אמל"ח איראני. כל עוד משטר האייתוללות ייאלץ להתכנס פנימה ולשמור את האמל"ח לשרידותו, יהיה לחות'ים פחות. לשליחיה של איראן בתימן כבר יש ידע ומהנדסים מוכשרים לייצר טילים בליסטיים וכטב"מים בעצמם, אבל לא בהיקף שמאפשר להגיד שהם עצמאיים.

מה שברור הוא שכל עוד ישראל כ"ץ ימשיך בציוצים, לא יישם סיג לחכמה שתיקה, וידבר במעשים - האמל"ח האיראני ימשיך לזרום לחות'ים, והמצור יהיה ממשי רק ברשת החברתית של אילון מאסק.

עוד כתבות

הדיפו של המטרו בראשון לציון / הדמיה: נת''ע

נגמר הזמן להטבות מס במתחמי המטרו: שיעור המס בפינוי־בינוי יזנק ל־72%

בשבוע שעבר פג המועד האחרון שנקבע לרשויות המקומיות להפעיל את סמכותן להחליט על שיעור מס ההשבחה במתחמי פינוי־בינוי הסמוכים לתחנות המטרו

יו''ר ההסתדרות ארנון בר דוד שיחה עם משפחות החטופים, 11.8.25 / צילום: דוברות ההסתדרות

בין הכלכלי לפוליטי: על סוגי השביתות וההשבתות, ומה אמר ביהמ"ש לגביהם

ביום ראשון חלקים במשק יושבתו במחאה נגד מדיניות הממשלה בסוגיית החטופים, ולא על תנאי העסקה ● לדבר יש משמעות בסיווג השביתה, ובהתאם ליחס המשפטי אליה ● במקביל גם מעסיקים החלו להשתמש בכלי ההשבתה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המלחמה עם איראן הפילה את הצמיחה: התכווצה בקצב שנתי של 3.5%

בנוסף, התמ"ג העסקי ירד ב-6.2% ● בלמ"ס מציינים כי הנתונים "הושפעו בצורה מהותית ממלחמת 'עם כלביא', במיוחד ההוצאה לצריכה פרטית וההשקעה בנכסים קבועים" ● איך זה ישפיע על החלטת הריבית השבוע?

קניון TLV ת''א (ארכיון) / אילוסטרציה: יח''צ

הכלכלה התכווצה ב־3.5% בגלל מבצע "עם כלביא", אך הריבאונד כבר החל

למרות הירידה בתוצר עקב המערכה באיראן, תחזיות הצמיחה ל־2026 עודכנו כלפי מעלה עם סימני התאוששות בצריכה ובענף הבנייה ● איך היא תשפיע על הריבית?

ניקולא פוש, היורש (ימין) ואריק פריימונד / אילוסטרציה: איורים: גיל ג'יבלי

תיק הרמס נפתח: היעלמות מניות ב-15 מיליארד דולר, מוות פתאומי וכמה הסברים

ההתאבדות לכאורה של אריק פריימונד, היועץ הפיננסי ליורש רשת מוצרי היוקרה הרמס, מסמנת תפנית דרמטית באחת התעלומות הפיננסיות הגדולות ביותר של המאה ● לפי עורכי דינו, היה פריימונד "אדם בעל רגישות נדירה שנשבר מאלימות החשד, הבגידה ומעולם חסר רחמים"

טיגו 8 של צרי / צילום: יח''צ

הרכב הסיני הכי נמכר בישראל סידר לקרסו את הרבעון

יבואנית הרכבים הוותיקה נהנתה ברבעון השני מביקוש גובר למותגים הסיניים צ'רי ו-Xpeng, אשר הקפיצו את הכנסותיה בכ-58% ● ההתחזקות של השקל מול הדולר הביאה לזינוק של 90% בשורה התחתונה

טלטלה בשווקים / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף, ינאי יחיאל

הקרנות שעשויות לחולל מהפכה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

לא רק קבוצת דלק: אלה המרוויחים הגדולים מעסקת ניו-מד ● קטגוריה של קרנות כספיות "מתחדשות" באות לאתגר את הבנקים ● קרן ההון הנורבגית מכרה מניות ישראליות ובשוק מעריכים: למוסדיים יש הזדמנות לקנות בזול ● כך בעלי השליטה בבזק, פרטנר וסלקום הרוויחו מאות מיליונים ● מנהל ההשקעות שחושש מהתמחור הגבוה של מניות הבנקים והביטוח, וממליץ "לא להמר נגד השקל"

הצד הפחות נוצץ של טרנד הקפה שכבש את המדינה / צילום: Shutterstock

המציאות מאחורי הטרנד: "זה מגניב, ויש המון תורים, אבל לא נשאר כסף"

הטבע, התפריט הקליל, הנגישות לילדים והחוויה הלא מחייבת הפכו את עגלות הקפה לבילוי שסוחף את הישראלים, והן צצות בזו אחר זו ● אלא שמאחורי התורים נערמים קשיי רגולציה, שבהרבה מהמקרים הופכים את העסק ללא רווחי ● כך, למרות עלויות התפעול הנמוכות, חלקן נסגרות ● בכמה נאמדת ההשקעה, ואיך בכל זאת אפשר להצליח?

פנחס פוזיילוב / צילום: פוטו ניסים

הוא בן 97, אחיו בן 99, ושניהם עדיין הולכים לעבודה מדי יום

"כשעזבתי את בית הספר, התחלתי לעבוד כשוליה של יהלומן. הייתי צריך ללטש יהלום במינימום נזק, ומהרגע הראשון התברר שאני מסוגל לעשות את זה כמו מישהו עם 20 שנות ניסיון" ● שיחה קצרה עם פנחס פוזיילוב, ממייסדי תעשיית היהלומים בישראל

ספינת סער 6, הובילה את המתקפה הלילית / צילום: תע''א

הספינה שנקנתה כדי להגן על אסדות הגז והמתקפה הלילית בתימן

בניסיון להגביר את הלחץ על החות'ים, חיל הים תקף לפנות בוקר תשתיות אנרגיה בתימן ● אילו כלי שיט השתתפו בתקיפה, אילו אמצעים ימיים נוספים יש לישראל, והעסקאות שנחתמו לאחרונה בתחום ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ וליפ בו טאן / צילום: אינטל

"צריכה הזרמה של 40 מיליארד דולר": האם דווקא דונלד טראמפ יציל את אינטל?

רק לפני שבועיים הנשיא האמריקני קרא למנכ"ל אינטל להתפטר, אבל בסוף השבוע האחרון דווח כי הממשל שוקל לקנות מניות של יצרנית השבבים ● מול התקווה להוציא את אינטל ממשבר של שנים, מומחים בשוק, כולל מנכ"ל עבר של החברה משוכנעים שמשם לא תגיע הישועה

אורן שובל ודניאל רמות, מייסדי ויה / צילום: יח''צ

ההכנסות עולות, ההפסדים מתכווצים: השינוי שעברה ויה בדרך להנפקה

צבר חוזים, צמיחה עקבית וסנטימנט חיובי כלפי טכנולוגיות תחבורה חכמות, מעניקים רוח גבית לוויה לקראת הנפקה בארה"ב ● מנגד, השאלה היא: האם החברה, המספקת מערכת מתקדמת לגופי תחבורה ציבוריים, פיתחה תלות גבוהה במגזר הציבורי

רכב חשמלי במרכז קניות / צילום: דלית אייזק לויתן

היברידית, פלאג־אין או חשמלית: מה כדאי לבדוק לפני שקונים מכונית "ירוקה" יד שנייה?

אחת משתי מכוניות חדשות שנמכרו אשתקד שייכת לקטגוריות הירוקות - היברידיות או חשמליות ● מגמה זו משנה גם את פני שוק היד שנייה: מצד אחד המגוון והתחרות על לב הצרכן בעלייה, אבל מאחורי כל עסקה מסתתר סימן שאלה גדול

רחוב פועלי הרכבת 13 בגבעתיים / צילום: כדיה לוי

הסיבה שדירה ישנה בגבעתיים נמכרה בכמעט 5 מיליון שקל

לדירה מרפסת גג ענקית ושטחים נוספים בקומת הכניסה ● מחירי הדירות בשכונה מגיעים לכ־40 אלף שקל למ"ר בממוצע ● יש פערים משמעותיים בין דירות חדשות, שיאוכלסו בשנים הקרובות, לדירות שנבנו בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה־2000

חודש מצוין לקרנות ההשתלמות והפנסיה ביולי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מיטב בראש, אלטשולר שחם בתחתית: מה עשה הכסף שלכם בחודש יולי

במסלולים הכלליים מיטב בצמרת, אלטשולר מאכזב למרות תשואות חזקות בוול סטריט ● החוסכים ב-S&P 500 עם חודש חזק במיוחד שמחזיר אותם לתשואה חיובית קטנה מתחילת השנה

רכבת ישראל / צילום: שלומי יוסף

תקלת הענק החריגה שהשביתה את התנועה: חמש שאלות על המחדל ברכבת

קריעת כבלי מתח במסילת החוף השביתה קווים בכל הארץ והותירה מאות אלפי נוסעים ללא מענה ● ברכבת ישראל מעריכים שהתיקון יימשך כשבוע וחצי, אך לא מספקים תשובות ברורות לגבי הסיבה לתקלה, עלות השיקום ואופן המימון ● האם המדינה תתערב בתחקור המחדל?

שוק השכירות מביא את הכותרת העיקרית / צילום: Shutterstock, Kanjana Kawfang

145 אלף שקל פחות לדירה: איפה נרשמו הירידות הכי משמעותיות?

מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים רשם בחודש יולי עלייה של 1.4%, שהיא הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2016, והשלישית בגובהה מאז 2010 ● חודשי הקיץ עד ראש השנה הם חודשים לוהטים גם כך בשוק השכירות, כך שיש להניח שגם החודש הבא יראה עליות משמעותיות ● לעומת זאת, מחירי הדירות דווקא יורדים

המסחר בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

המניה שצפויה לעלות, ומה יקרה בהחלטת הריבית: מה שכדאי לדעת לפני שבוע המסחר

בורסת ת"א סיימה את השבוע החולף בעליות, בעוד עונת הדוחות העלתה הילוך עם דוחות חזקים לחמשת הבנקים הגדולים ● האינפלציה נשארה מעל היעד של בנק ישראל, ועל פי הערכות הריבית לא תרד השבוע ● וגם: איזו מניה חוזרת עם פער ארביטראז' חיובי ואילו צפיות לרדת

הפגנה למען שחרור החטופים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

השביתה למען החטופים: האם העובדים יקבלו שכר, ומה אם המעסיק מסרב לשבות?

אילו גופים צפויים לשבות היום, האם עובדים שיפגינו זכאים ליום חופש, והאם ישולם שכר גם אם המשרד כולו נסגר? ● גלובס עושה סדר

מטוס וויזאייר, לוטון לונדון / צילום: Shutterstock

המחירים קפצו, והישראלים התרחקו מלונדון. האם וויזאייר תשנה את התמונה?

וויזאייר מחדשת טיסות בקו ישראל־לונדון, שכבר כמה חודשים פועלות בו רק חברות תעופה ישראליות ● בינתיים מספר הנוסעים הישראלים ליעד הפופולרי צנח על רקע הירידה בתחרות ● וגם: על ההבדלים בין נמלי התעופה בלונדון, ולאילו מהם אפשר לטוס מישראל?