בית המשפט העליון ביסס את החלטתו על משפטו של עובד לשעבר במשרד הפנים שהורשע בעבירות שוחד, ואף החמיר את עונשו ● על פי הקביעה, במרבית המקרים עבירת מירמה והפרת אמונים תיבלע בעבירת השוחד
אילוסטרציה: Shutterstock, Atstock Productions
עבירת המרמה והפרת האמונים תיבלע לרוב בעבירת השוחד, כך שניתן יהיה להאשים ולהרשיע רק בשוחד ולא בשתיהן יחדיו. כך קובע (א') שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, בהסכמת השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף. עד כה, במקרים רבים מוגשים כתבי אישום על שתי העבירות יחדיו, כגון בתיק 4000 במשפטו של בנימין נתניהו.
●ח"כ טלי גוטליב התפרצה בכינויי גנאי בוטים על משמר בתי המשפט
● דעה | תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: צעד חשוב - אך ההיערכות אליו לוקה בחסר
בבסיס ההחלטה נמצא משפט ליאור סולומון, שהיה ממונה על לשכות מינהל האוכלוסין במחוז צפון ב"דסק האתיופי" של רשות האוכלוסין וההגירה בשנים 2016-2007, והורשע בעבירות של שוחד מיני מנשים.
בית המשפט העליון קיבל היום (ג') את ערעור המדינה והחמיר את עונשו של סולומון, כך שהוא ירצה שנת מאסר בפועל.
במהלך המשפט, המדינה ביקשה שבית המשפט העליון יבהיר את הפן העקרוני של היחס בין עבירת השוחד לעבירת המרמה והפרת האמונים.
השופט מינץ אמר כי עבירת המרמה והפרת האמונים היא "רחבת ידיים. חובקת עולם. היא כוללת בתוכה מגוון רחב של התנהגויות פסולות שהמשותף להן הוא שעובד הציבור פעל באופן שאינו מגשים את האינטרס שעל מילויו הופקד".
לעומת זאת, עבירת השוחד היא "בעלת גבולות ברורים יותר. היא כוללת ביסוד העובדתי שלה שלושה רכיבים: לוקח השוחד הוא עובד ציבור; עובד הציבור לקח מתת; נטילת המתת הייתה בעד פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור".
על פניו, המסקנה היא שעבירת המרמה והפרת האמונים (שהעונש המירבי עליה הוא שלוש שנות מאסר) נבלעת בתוך עבירת השוחד (שהעונש המירבי עליה הוא עשר שנות מאסר), וברוב המקרים לא ניתן יהיה להרשיע בשתיהן על אותו מעשה.
אולם, מדגיש מינץ, ייתכנו מקרים של הרשעה כפולה, למשל "כאשר מעבר ללקיחת השוחד עצמה, עובד הציבור הוסיף ופעל לטובתו של הנותן... לא מן הנמנע כי מעשים שביצע עובד הציבור לאחר שכבר התגבשו יסודות עבירת לקיחת שוחד, יגבשו עבירת מרמה והפרת אמונים נוספת ונפרדת".
בעניינו של סולומון מזכיר מינץ, כי ככלל - עבירת השוחד מחייבת מאסר בפועל, וכאן יש חומרה יתרה בשל אופיו המיני של השוחד שקיבל מהנשים, "תוך ניצול מצבן ומצוקתן ותוך ניצול מעמדו, דבר המעורר סלידה רבה".
את המדינה ייצג עו"ד איתי שהם, ואת סולומון - עורכי הדין צבי קלנג ויעל פטובי.
הורשע ב-3 מקרי שוחד מיני, זוכה מ-13 אישומים נוספים
סולומון הורשע בשנת 2022 בשלושה מקרים של בקשה או קבלה של שוחד מיני מנשים שביקשו את עזרתו בשנים 2016-2015. הוא זוכה מ-13 אישומים נוספים שיוחסו לו, ובהם עבירות שוחד ועבירות מרמה והפרת אמונים.
השופט המחוזי אמנון סלע קבע, כי במקרים אלו הקשר המיני (הפיזי או המילולי) לא היה תמורת פעולות הקשורות במילוי תפקידו.
המדינה טענה, כי סלומון ניצל את מעמדו כדי לקבל שוחד מיני מתשע נשים שביקשו את סיועו בהעלאתם ארצה של בני משפחותיהן.
השופט סלע גזר עליו תשעה חודשי עבודות שירות ואמר כי הקל בעונשו של סולומון בשל השיהוי הניכר: חלפו ארבע שנים בין ביצוע העבירות לבין הגשת כתב האישום, והמדינה לא סיפקה הסבר לכך.
המדינה ערערה על זיכויו של סולומון מעבירות של מרמה והפרת אמונים, והוא ערער על הרשעתו. לאחר הדיון ובהמלצתם של השופטים מינץ, דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף, חזר בו סולומון מערעורו וביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות.