קבינט הקורונה הכריע: שנת הלימודים תיפתח בסדרה / אילוסטרציה: Shutterstock
פחות משבועיים לפתיחת שנת הלימודים, זהו המועד שבו באופן מסורתי מאיימים ארגוני המורים בשביתה במחאה על תנאיהם. אלא שהפעם, מי שמאיים לא לפתוח את בתי הספר ב-1 בספטמבר הוא דווקא שר החינוך, יואב קיש. כיצד נוצרה הסיטואציה ההפוכה, על מה המחלוקת - ומה המשמעות עבור ההורים והילדים?
● הממשלה אישרה את פריצת התקציב; ועדת הכספים תתכנס להצביע בפגרה
● בלעדי | רחפן לכל חייל? הצבא ירכוש 5,000 רחפני תקיפה מאקסטנד
מה מבקשים במשרד החינוך?
הדרישה המרכזית של קיש מהאוצר היא העברת 250 מיליון שקל לאבטחת מוסדות החינוך. לדבריו, "זהו קו אדום. אם לא יימצא התקציב הזה, שנת הלימודים לא תיפתח". במשרד החינוך אומרים כי התקציב להפעלת מערך האבטחה של מוסדות החינוך טרם הוסדר. לפי המשרד, "ללא תקצוב, הרשויות המקומיות לא יוכלו להציב מאבטחים - ומוסדות החינוך לא ייפתחו".
כמו כן, דורשים במשרד החינוך העברת סכום של 80 מיליון שקל שיועד עבור פעילות חינוך בלתי פורמלי, תנועות הנוער ושנת שירות. ובנוסף, מבקשים תקציב ייעודי של 50 מיליון שקל "לחיזוק מענים רגשיים בבתי הספר ותגבור השירותים הפסיכולוגיים". סך הדרישות של המשרד מגיע ל-380 מיליון שקל. לטענת המשרד, לא מדובר בדרישות לתוספות תקציביות חדשות - "אלא בתנאי סף להפעלת מערכת חינוך במציאות חירום".
אם לא מדובר בתוספות אלא בתקציב מאושר, לאן נעלם הכסף?
תקציב אבטחת מוסדות החינוך חונה תחת המשרד לביטחון לאומי, בראשות השר איתמר בן גביר. נציג המשרד אמר בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת החינוך של הכנסת: "הכסף נגמר. אין יותר כסף. הפער נוצר בעת הכנת התקציב כשהיה השר המחליף חיים כץ". כלומר, מפנים את האחריות לכץ, שכיהן במשרד הבל"מ פחות מחודשיים בתחילת השנה, בין התפטרותו של בן גביר מהממשלה לחזרתו.
במשרד האוצר, לעומת זאת, רואים את התמונה אחרת לגמרי. שם מסבירים שבהיעדרו של בן גביר מהממשלה, גובש והועבר תקציב ל-2025 שכולל מאות מיליוני שקלים לאבטחת בתי הספר. לטענת האוצר, הכסף שהועבר אמור להספיק, ואם חסר ממנו - הרי שזה מתוך ניהול רשלני של משרד הבל"מ. בינתיים נמשכים הדיונים בין הצדדים.
מהי הפוליטיקה שמסתתרת מאחורי המאבק על אבטחת מוסדות החינוך?
בסופו של דבר, הכל מתחבר לתקציב המדינה החדש של האוצר ל-2025. אתמול בערב (ג') אישרה הממשלה את פתיחת התקציב ופריצת מגבלת ההוצאה בכ-31 מיליארד שקל, למימון הוצאות הביטחון החריגות. כל תקציב מדינה חדש שבדרך, גם אם מדובר בתקציב חירום, מציף דרישות של הפוליטיקאים מהאוצר, בתמורה לתמיכתם.
אלא ששיח מקצועי על תקצוב אבטחת מוסדות חינוך אינו מעורר מספיק אמוציות ציבוריות כנראה. לכן בחרו השרים המתנגדים - קיש ובן גביר - בנרטיב "יצירתי" יותר: הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה. סכום של 1.6 מיליארד שקל לחלוקת מזון בעזה נכנס בתקציב המעודכן, שיעבור בשבועות הקרובים לחקיקה בכנסת.
"את הכסף שמשרד האוצר צריך להעביר לתקצוב אבטחת מוסדות חינוך לילדי ישראל, הוא מסרב להעביר, ובמקום זה הוא מעביר אותו כעת לטובת ילדי עזה" - תקף בן גביר. קיש הוסיף: "שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעדיף את ביטחון ילדי עזה על פני ביטחון ילדי ישראל - וזה לא יכול לעבור בשתיקה".
סמוטריץ הגיב בזעם מול שותפיו הקואליציוניים: "לא קל להיות שר אוצר בתקופת מלחמה", אמר, "לפעמים זה עוד יותר לא קל מול קומץ שרים פופוליסטי שמשתלח, מטיח עלבונות אישיים ומחפש כותרות וסיבובים פוליטיים".
האם שנת הלימודים תיפתח כסדרה?
גורמים במשרד האוצר מעריכים שיימצא פתרון לסוגיה עוד לפני סוף החופש הגדול. מה גם שעדיין לא ברור האם בכלל יש למשרד החינוך סמכות להשבית את פתיחת שנת הלימודים.
"אנחנו לא נמצאים בתקציב של תוספות, אלא בכזה שבו אין ברירה אלא לקצץ", אמר נציג אגף התקציבים באוצר בדיון בנושא בשבוע שעבר, "נדרש כאן סדר עדיפויות של ממשלת ישראל, שצריך לבוא לידי ביטוי". קביעת סדר עדיפויות ממשלתי שכזה תהיה משימה לא פשוטה בממשלה שבה שר האוצר, השר לביטחון לאומי ושר החינוך מגיעים משלוש מפלגות מתחרות ולקראת שנת בחירות. לא מן הנמנע שלקראת ה-1 בספטמבר, תידרש התערבותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפתיחת בתי הספר בזמן.