חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock
החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: המדור שמציג בגלובס את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק.
● פרס של מיליון דולר: ביל גייטס עורך תחרות למציאת תרופה לאלצהיימר
● 2 מיליארד דולר זה כסף קטן: האינטרס מאחורי ההשקעה היפנית באינטל
1 מחקר חדש חושף: ההתנהגות המסוכנת של סוכני AI עצמאיים
החזון עודנו נוצץ: עידן שבו סוכני בינה מלאכותית פועלים באופן עצמאי, מקבלים החלטות בשמנו ומורידים מהמשתמשים את העומס היומיומי. לא עוד מיילים אינסופיים, לא עוד טפסים ובדיקות חוזרות, הסוכן הדיגיטלי אמור להיות השותף, או נכון יותר העוזר, האולטימטיבי. אלא שמחקר חדש של חברת הסייבר הישראלית גארדיו חושף צד פחות זוהר: אותם סוכנים חכמים לכאורה עלולים להתגלות כ"תמימים" מידי, כאלה שנופלים למלכודות ישנות ומסכנים את מי שסומך עליהם. במסגרת סדרת ניסויים מבוקרים, בדקו חוקרי גארדיו כיצד מתמודדים סוכני AI עם התקפות מתוחכמות יחסית אך נפוצות, ובראשן הונאות פישינג.
התוצאות היו חד־משמעיות: הסוכנים לא רק הזינו פרטי גישה לעמודי כניסה מזויפים, אלא גם ביצעו רכישות מלאות באתרי מסחר של מתחזים, תוך שהם "מאשרים" עסקאות שלא היו עוברות שום בדיקה אנושית בסיסית. הטכניקה שנחשפה, שנקראת PromptFix , הדגימה עד כמה קל לעטוף פקודה זדונית במעטפת תמימה, למשל, להחביא הוראות מזיקות בתוך בדיקת ״אני לא רובוט״ שגרתית.
נתי טל, מנהל המחקר בגארדיו, מסר כי "זו תזכורת לכך שהמודלים האלה בנויים לקבל הוראות, לא להטיל ספק. הם יכולים לחשב מיליוני דברים, אבל כשמישהו מציג להם בקשה שנראית להם סבירה, הם פשוט מצייתים. אין להם את האינסטינקט האנושי לשאול: ‘רגע, זה הגיוני?’".
כאן, לדבריו, טמון הסיכון האמיתי. ברגע שמשתמשים מתחילים לסמוך על סוכנים כאלה לניהול כספים, תקשורת עסקית או עסקאות רגישות, הם מפקידים את גורלם בידיים של מערכת שלא באמת מבינה את ההקשר. בניגוד לאדם מנוסה, ש״מריח״ הונאה לפי שגיאת כתיב או תחושה אינטואיטיבית, הסוכן האוטונומי "מאמין" למה שמוצג לו.
כלומר, התמונה המצטיירת היא של עולם שבו ההבטחה הגדולה של אוטונומיה עלולה להפוך לבומרנג: במקום להוריד מאיתנו אחריות, היא מעבירה אותה למערכת שאינה מבינה אחריות כלל. השאלה היא לא אם סוכני AI יהפכו לכלי עבודה נפוץ, כי זה כבר קורה בימים אלו, אלא האם נדע להציב להם גבולות חכמים.
2 בין וושינגטון לבייג'ינג, אנבידיה עם שבב נוסף
השבוע נחשף כי אנבידיה מפתחת שבב חדש המיועד במיוחד לשוק הסיני, צעד שמחדד את המתח שבו היא נתונה כבר תקופה ארוכה. השבב, שמכונה בשלב זה B30A ומבוסס על ארכיטקטורת Blackwell החדשה, אמור להיות חזק בהרבה מקודמיו, אך עדיין לעמוד במסגרת מגבלות היצוא שהטילה וושינגטון.
לפי מקורות בתעשייה, הדגם צפוי להיחשף ללקוחות סינים כבר בשבועות הקרובים, ומסמן עוד ניסיון של אנבידיה לאזן בין עולמות מנוגדים. בצד אחד של המאזניים נמצאת סין, שוק עצום שמספק לחברה כמעט חמישית מהכנסותיה. זהו קהל יעד שאנבידיה לא יכולה להרשות לעצמה לאבד, במיוחד כאשר מתחרות מקומיות כמו וואווי משקיעות משאבים עצומים בפיתוח שבבים עצמאיים שכבר הוכיחו קפיצת מדרגה מרשימה.
בצד השני נמצאת וושינגטון, שם הקונגרס והבית הלבן מגבירים את הלחץ על חברות אמריקאיות שלא "להאכיל את הדרקון", כלשונם, מחשש שטכנולוגיות מתקדמות ישמשו את בייג'ינג ליתרון צבאי או מודיעיני. התוצאה היא מלכוד כמעט בלתי אפשרי: אנבידיה נדרשת לספק לשוק הסיני מוצר אטרקטיבי, אך מבלי לחצות את הקווים האדומים של הרגולציה האמריקאית. בכך, כל הכרזה טכנולוגית הופכת גם להצהרה פוליטית.
במקרה של ה־B30A, לא מדובר רק בהנדסה מתקדמת אלא במשחק שחמט גיאו־פוליטי, שבו כל מהלך מתוכנן בקפידה כדי לשמר את עליונות החברה מבלי לעורר חרמות או סנקציות חדשות. החשיפה של השבב השבוע ממחישה היטב עד כמה שוק השבבים הפך ל"נשק האסטרטגי של המאה ה־21", מי שמחזיק בשליטה על הפיתוח והאספקה של שבבי AI מחזיק למעשה במפתח לעוצמה כלכלית, טכנולוגית וביטחונית, ואנבידיה מתפקדת כמי שמנסה לשמור את המפתח הזה קרוב אליה, גם אם זה כאמור דורש הליכה על חבל דק בין שתי המעצמות.
3אפל מגבירה הילוך- הודו תחליף את סין בייצור כל האייפונים
השבוע נחשף צעד חסר תקדים מצד אפל: החל מהשקת הדגם הבא של האייפון- האייפון 17, כל המכשירים ייוצרו בהודו, וישלחו ישירות לשוק האמריקאי כבר מהיום הראשון. מדובר בשינוי אסטרטגי עצום, אולי המהפכה הגדולה ביותר בתולדות מפת הייצור הגלובלית של החברה, שהייתה תלויה כמעט לחלוטין בסין במשך שני עשורים.
המעבר להודו נובע בין היתר מכך שאפל מצאה את עצמה לכודה בין מכסי היבוא שהטיל ממשל טראמפ, החשש מהסלמה מתמשכת במלחמת הסחר בין וושינגטון לבייג'ינג וגם אולי הטראומה מתקופת הקורונה, אז שורת סגרים בסין עצרה לחלוטין פסי ייצור ומחסנים. התלות בסין הפכה באותם ימים מאסטרטגיה משתלמת לנטל כבד, וכעת טים קוק והנהלתו מבקשים לכתוב מחדש את חוקי המשחק.
הודו, מצידה, קופצת על ההזדמנות. כבר בשנה החולפת יצאו משערי המפעלים במדינה מכשירי אייפון בשווי 7.5 מיליארד דולר, קפיצה שממחישה עד כמה המהלך אינו ניסוי, אלא שינוי בקנה מידה היסטורי. ממשלת הודו מעניקה תמריצים נדיבים ליצרנים, ורואה במהלך הזה דרך להפוך את הכלכלה המקומית ל"מפעל של העולם החדש״.
מאחורי הקלעים, התמונה מורכבת הרבה יותר. סין, שמבינה היטב את המשמעות, מפעילה לחצים כבדים על חברות בינלאומיות שלא לנטוש, ומחזירה אליה מהנדסים מקומיים שהיו חלק מצוותי ייצור. בשל כך, אפל נאלצה לשכור מומחים יפנים וטיוואנים בעלויות גבוהות בהרבה כדי לגשר על הפערים, ומגלה שלניהול ייצור באקלים חדש יש מחיר לא פשוט.
הודו אולי נהנית מהזרמת ההון ומהמוניטין החדשים, אך הדרך להפוך לחלופה אמיתית לסין עוד ארוכה. ובינתיים, מי שעלולים לשלם את המחיר הם הצרכנים, שיגלו שהפוליטיקה הגלובלית לא עוצרת בשערי המפעל, אלא מחלחלת עמוק למחירי הסמארטפונים שיגיעו למדפים.
4אינטל והדרייבר היתום: מי ישמור על מאיצי Gaudi אחרי עזיבת הישראלי הבכיר?
באינטל נרשם השבוע סימפטום נוסף למשבר המתמשך בחברה: ירון אביזר, הישראלי ששימש כמפתח ששימש עד כה כ"שומר הסף" של דרייבר ה־Linux למאיצי Gaudi, הודיע כי הוא עוזב. המשמעות חורגת הרבה מעבר לעזיבה של מהנדס יחיד. אביזר בעצם היה האיש שחתום על הקוד, זה שהחליט אילו שורות תוכנה ייכנסו לגרסה הרשמית, ושהחזיק בידיו את האחריות לרציפות וליציבות הפרויקט. בתוך שנה אחת בלבד, זהו כבר האדם הרביעי שעוזב את התפקיד, רצף שמאותת על חוסר יציבות מתמשך.
הדרייבר הזה, לכאורה רכיב טכני אפור, הוא למעשה שער הכניסה של מאיצי Gaudi 3 לעולם האמיתי. כדי שחברות וסטארט־אפים יאמצו את השבבים של אינטל, הם זקוקים לוודאות שהחומרה תעבוד היטב בסביבת לינוקס, מערכת ההפעלה ששולטת במרכזי הנתונים של הבינה המלאכותית. אך נכון להיום, הדרייבר עדיין לא מותאם רשמית ל־Gaudi 3, ורבים מהמתכנתים בקהילת הקוד הפתוח מביטים בדאגה. אחד מהם ניסח זאת בפורום פופולרי: "אם אינטל לא מצליחה להבטיח רציפות בפרויקטים שלה, למה שמפתחים ישקיעו בהם את הזמן והמשאבים שלהם?"
מאחורי המחדל הזה מסתתרת מציאות עגומה יותר: הקיצוצים והטלטלות הפנימיות באינטל מתחילים לפגוע במנועי החדשנות שלה. ללא אנשי מפתח יציבים שינהלו את הקוד הפתוח, הדרייברים הופכים ל"יתומים", ובלי קהילה פעילה שתתמוך בהם, קשה מאוד לבסס אמון בשבבים החדשים. עבור אינטל, שמנסה להתחרות בענקית כמו אנבידיה, מדובר לא רק במהמורה טכנית אלא באיום אסטרטגי: ייתכן שגם אם החומרה שלה טובה, היא תיכשל פשוט כי לא תצליח לבנות סביב עצמה מערכת אקולוגית תוססת.