''רלוונטי לכל הזירות''. מטוס אורון, באוויר ובקרקע / צילום: דוברות משרד הביטחון
"מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך", נאם וינסטון צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה, ונראה שהמשפט האלמותי מבטא את התחושות גם בישראל של אחרי 7 באוקטובר 2023, לאור הישגיה הרבים של מערכת הביטחון. צה"ל הצליח לשלב בזירות שונות - מעזה ולבנון ועד טהרן - מערכות מתקדמות שהעניקו לישראל יתרון מודיעיני. בלט במיוחד מטוס הביון "אורון", שהצליח לאסוף מודיעין מדויק במהלך מבצע "עם כלביא" באיראן, לספק התרעות מוקדמות ולתמוך בניהול התקיפות בזמן אמת.
● מדנה עזריאלי עד שלמה אליהו: מאבקי האגו והסכסוכים בצמרת שפלטו מנכ"לים מוקדם מהצפוי
● ישראל או טורקיה: מי תזכה בחוזה המל"טים היוקרתי?
על רקע זה, ב־2 בספטמבר יוענק פרס ביטחון ישראל ליחידת המחקר ופיתוח במפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון, שעמדה מאחורי פיתוחו.
אורון הוא מטוס הביון החדש ביותר של ישראל, תוצר יוצא דופן של שיתוף פעולה בין מפא"ת, התעשייה האווירית וצה"ל. במיזם לקחו פלטפורמת מטוס מנהלים מתוצרת אמריקאית, גאלפסטרים G-550, והסבו אותה למטוס מודיעין בעל צבר יכולות יוצאות דופן, בהן מכ"מים, מצלמות ויכולות האזנה. הליך המבצוע שלו היה מאתגר משום שהתבצע תוך ימים ספורים בלבד בזמן מלחמה, ובכל זאת אורון מצליח מאז להביא תוצאות שמעניקות יתרון אסטרטגי למדינת ישראל בבקרה ומודיעין ממוקד בזמן אמת.
אל"מ ב', רמ"ח מערכות במפא"ת, מספר כי לאורך המלחמה התבצעו עם אורון גיחות רבות, כולל עשרות מול איראן. "היתרון של המערך הוא היותו ורסטילי. תוך כדי גיחה יודעים להיות בכמה זירות, להתחיל בעזה, להמשיך בלבנון, ואף להיות רחוקים יותר. מסוגלים לשאת בכמה משימות, לתת תמונת מודיעין אסטרטגית בלתי תלויה, ולאפשר את המשימות הנדרשות. אורון רלוונטי לכל הזירות". אותן זירות לא רק כוללות התקפה, כי אם גם הגנה. חלק מהותי משיפור ההתרעה הישראלית למתקפות הטילים והכטב"מים האיראניות החל מאפריל אשתקד, הגיע בזכות אורון.
המטוס מארה"ב, המערכות כחול־לבן
הרלוונטיות לכלל הזירות עולה כסף, והרבה. לפי הערכות ישראל השקיעה במטוס כמיליארד דולר. לצורך ההשוואה, מטוס קרב F-35 מהדור החמישי - המתקדם ביותר בחיל האוויר - עולה כ־80 מיליון דולר. "עלות הפלטפורמה וההסבה הופכת אותו ליקר", מסביר אל"מ ב'. "אנחנו עובדים על גאלפסטרים, והמערכות ייחודיות ויקרות מאוד. כל טכנולוגיית המידע ישראלית, הידע. תהליך ההסבה התבצע בארה"ב, אבל המערכות ישראליות. אין תצורה כזו לאף מדינה".
המפקד הבכיר משרת במפא"ת, מובילת החדשנות במשרד הביטחון, במשך יותר מ־20 שנה. הוא עבר בכל תפקידי המחקר והפיתוח, בחטיבת המו"פ ובתחום המל"טים. בטרם אורון, הוא עסק בפיתוח מערכות מכ"ם ועוד מגוון יכולות שתורמות לעליונות האווירית והמודיעינית של צה"ל. הוא כבר הוביל תוצרים מרשימים בעבר, אבל אורון ייחודי בכך שבתוך זמן קצר הוא צבר מוניטין בכל העולם.
במטוס הביון יש מקום לצוות של שמונה קציני מודיעין, והוא כולל עשרות מחשבים ואלפי סנסורים. אורון מסוגל להגיע בתוך כ־25 דקות לגובה של 40 אלף רגל שלא מפריע לתעבורה אזרחית, לנוע במהירות שיוט של כ־900 קמ"ש, ולשהות באוויר כ־10 שעות בכל מזג אוויר. זה מאפשר לו לפעול בכל הזירות, מאיראן, דרך תימן ועד לעזה. "זהו פתרון ייחודי של ישראל. אנחנו לוקחים פלטפורמות מנהלים, בעוד שברוב העולם לוקחים מטוסים גדולים יותר. האתגרים הטכנולוגיים קלים יותר במטוסים גדולים כי יש בהם מספיק הספק ומקום לשלב מערכות פנימה".
זהו מטוס המשימה השלישי של ישראל. הראשון, שביט, מבצעי מאז מלחמת לבנון השנייה, ומביא מודיעין אותות (סיגינט). היחידה שאמונה על איסוף הסיגינט ופענוח הצפנים באגף המודיעין של צה"ל, שנטל חלק פעיל עם חיל הים בפיתוח אורון, היא 8200. כשלוש שנים לאחר שביט הגיע עיטם, שמביא תמונה אווירית בזמן אמת. במלחמה הנוכחית, כאמור, הצטרף אורון, שנחשב לאחד מהמתקדמים בעולם משום שהוא משלב את יכולות עיטם, שביט, וכן צילום ומכ"מי אוויר־קרקע. את מערך מטוסי המודיעין מפעילים מבסיס נבטים טייסת 122 (הנחשון).
מהם ההבדלים בין אורון לבין שביט ועיטם?
"זו התגלגלות, יש כמה דורות. אנחנו נמצאים בדור רביעי, וכבר מפתחים את הדור החמישי", משיב אל"מ ב'. "בדור הרביעי והשלישי עבדנו עם משימה למטוס ואז נולד שביט, שמביא תחום ספציפי של מודיעין, סיגינט. בתוך המשפחה יש את עיטם, שמתפקד כמו יב"א (יחידת בקרה אווירית, דש"א) מעופפת: מאפשר בניית תמונה אווירית אסטרטגית. ניתן לבנות תמונה על בסיס מכ"מים קרקעיים, אך אם רוצים התרעה מוקדמת, יתירות ושליטה במקומות מרוחקים - אז המטוסים מאפשרים זאת. אורון הוא הראשון שמאפשר שילוב בין מספר זרועות, והוא רב־משימתי. משלב את צרכי חיל הים, אמ"ן וחיל האוויר".
אם כך, מהו הדור החמישי במטוסי מודיעין?
"אנחנו רוצים לשלב בדור החמישי יכולות לוחמה אלקטרונית. קרי, לאפשר שליטה בכל הספקטרום - איסוף והתקפי".
"בהיבט הביצועים - אנחנו בנקודה המתקדמת ביותר"
מעטות המדינות שיודעות ליצור מטוסי ביון. אחד המטוסים המוכרים ברמה הבינלאומית הוא AWACS האמריקאי. אלא, שמטוס השליטה והבקרה האמריקאי מבוסס על בואינג 707, מה שמפחית את היבט ה"קוסט אפקטיב" שתמיד יושב כשיקול בקבלת ההחלטות הישראלית. האתגר הטכנולוגי גדול במיוחד, בגלל שבזמן שהאמריקאים מתקינים את המטען הייעודי על גג או גחון AWACS - בישראל דואגים שהוא יהיה חלק ממטוס, שממילא קטן יותר משמעותית.
אל"מ ב' משתף כי במדינת ישראל הפנימו כי לא יוכלו לאפשר יכולת AWACS, ובשל כך יש צורך בפתרון אחר. "זו יכולת אסטרטגית, שכפועל יוצא מאפשרת סדר כוחות מצומצם יותר - בעזרת חזון ארוך טווח ושותפות בינינו לבין צה"ל ותע"א. אורון דרש מו"פ ייחודי שמאפשר יכולות גבוהות. ניצלנו את היתרונות של תע"א, שיש לה שליטה בתחום האווירודינמי וחזקה בתחום הנדסת מטוסים, וחטיבת אלתא שמחזיקה מכ"מים ויכולות סיגינטיות. אנחנו בשיח הדוק עם מדינות בעולם, ויודעים כי בהיבט הביצועים - אנחנו בנקודה המתקדמת ביותר".
אילו מדינות נוספות פעילות בתחום מטוסי המשימה?
"העיסוק בתחום מתבצע בעיקר בארה"ב ובאירופה, כשישראל נחשבת מעצמה. בארה"ב ובמדינות אחרות הצוות גדול יותר כי הם יודעים לאפשר לעצמם. לנו יש דרישות ייחודיות, ויכולת המזעור מביאה אותנו לנקודה אופטימלית. בארה"ב ובאירופה, מצליחים לבצע משימה אחת במטוס אחד".
ברמה המבצעית, בכל הזירות, לאורון יש יתרון מהותי בעצם יכולת "סטנד אוף" (Stand Off). כלומר, הוא לא צריך לשהות סמוך מאוד ליעד, בין אם הוא באיראן, בלבנון או בכל מקום אחר, כדי להפיק תוצרים. אלו מתקבלים גם בזכות מכ"ם AESA של אלתא, שמאפשר למטוס לכסות טווחים של אלפי קמ"ר, מה שמקל משמעותית את ההגנה על המטוס. בד בבד, אורון מספק ספיקת שטח רחבה, שחשובה במיוחד בזירות צפופות כמו בעזה. זה מאפשר חזרתיות וצבירת מידע. על המידע האדיר המגיע מהזירות, אומר אל"מ ב', בלתי אפשרי להשתלט ללא בינה מלאכותית מתקדמת. חלק מאותו ניתוח מתבצע בעזרת מערכות המטוס עצמו.
לדברי הקצין הבכיר, הפעלת אמצעים רבים משפיעה אקספוננציאלית על היקף המידע. "האדם בקצה הוא תמיד זה שיחליט, אבל יש לו יכולת קוגניטיבית מוגבלת. כמות הסנסורים מביאה עושר מודיעיני, אבל אם לא ננגיש אותו זה לא יצליח. ללא בינה מלאכותית אי אפשר למצות יכולות. זה אוסף מידע שלאדם במטוס ולמפענחים בקרקע אין יכולת להשתלט עליו לבדם. הבינה המלאכותית יודעת לסמן מקומות שאליהם צריך להפנות תשומת לב. סיוע בפענוח מערכים ענקיים, הדגשה מה רלוונטי, מה שונה. כל זאת, עוד בטרם חיבור בין ספקטרומים: המידע הסיגינטי, המידע מאמצעים אלקטרו־אופטיים, והצורך לרתך בין דומיינים שאדם יתקשה בו לבדו".
מל"טים לא יחליפו מטוסי ביון בקרוב
אחד מאותם דומיינים שאל"מ ב' עתיר ניסיון בהם הוא מל"טים. אותם אמצעים הפכו לסמל של מבצע עם כלביא, משום שהציפו את שמי איראן - בין אם אלו היו מל"טי צילום, מל"טי תקיפה או מל"טים מתאבדים. בהתחשב במחירם שנמוך משמעותית ממטוסים מאוישים (הרמס 900 של אלביט למשל מוערך בכ־6.85 מיליון דולר ליחידה), נשאלת השאלה מדוע לא לבנות מערך איסוף מודיעין על בסיס מל"טים רבים.
"היות שהייתי ראש מחלקה בתחום מל"טים, חשוב להדגיש שהפלטפורמה של אורון יותר גדולה", אומר אל"מ ב'. "עבור ייצור יכולת עבודה מנגד, נדרש שילוב טכנולוגיות שבלתי אפשרי בכלי הטיס הבלתי מאוישים שלנו, כולל בשכבת הביניים ובשכבה הגבוהה. אנחנו רואים כיום יותר משימות בלתי מאוישות, וככל שהזמן יעבור תהיה יותר אגירת משימות לכטב"ם, אבל שילוב הטכנולוגיות הנדרש בלתי אפשרי לרמה הגבוהה ביותר".
נדבך משמעותי נוסף במערך האיסוף הישראלי שגם בו התעשייה האווירית היא גורם מוביל הוא תחום הלוויינות. אל"מ ב' מדגיש כי לוויינים מהווים יתרון אסטרטגי, אבל אי אפשר להיתלות בהם לבדם. "לכל מערך לוויינים יש יכולת צילום במקום מסוים ובזמן מסוים. לעומת זאת, מטוס כמו אורון מרכז מאמץ במיקום שהלוויינים לא מכסים. בזירה המתפתחת והאיומים שמתפתחים, לעתים צריך לתת מענה בזמנים שלא מכוסים. למדנו בלחימה הזו שאין דבר אחד שמנצח, ושצריך שילוב של יכולות".
לסיכום, איך אתה רואה את הזכייה בפרס ביטחון ישראל?
"הפרס הוא הכרה לאחר הרבה שנים של השקעה שלא תמיד היו בקונצנזוס. יש פה הרבה טכנולוגיה, צרכים מבצעיים, אבל הפרס מביא הכרה לתרומה המבצעית בשדה הקרב. זהו מימוש חזון ארוך שנים של מערכת הביטחון ובכללותה מפא"ת. אורון נבע משותפות עם תע"א ואלתא כחטיבה מובילה שהשקיעו רבות במו"פ, אחרת זה לא היה קורם עור וגידים. כמו כן, בלי צרכן אי אפשר להצליח, והשותפות עם צה"ל, חיל האוויר עם טייסת 122, אמ"ן וחיל הים, אפשרה זאת".