גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעלות של מיליארד דולר, הכירו את מטוס הביון החדש של ישראל

כמיליארד דולר הושקעו ב"אורון", מטוס מנהלים קטן שהוסב לכלי מודיעיני מתקדם, המצליח לאסוף מידע קריטי בזמן אמת ולספק התרעות מוקדמות מכלל הזירות ● "זהו פתרון ייחודי של ישראל - אין תצורה כזו לאף מדינה", אומר אל"מ ב' ממפא"ת, שתזכה בפרס על פיתוחו ● ואיך ייראה הדור הבא של מטוסי הריגול?

''רלוונטי לכל הזירות''. מטוס אורון, באוויר ובקרקע / צילום: דוברות משרד הביטחון
''רלוונטי לכל הזירות''. מטוס אורון, באוויר ובקרקע / צילום: דוברות משרד הביטחון

"מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך", נאם וינסטון צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה, ונראה שהמשפט האלמותי מבטא את התחושות גם בישראל של אחרי 7 באוקטובר 2023, לאור הישגיה הרבים של מערכת הביטחון. צה"ל הצליח לשלב בזירות שונות - מעזה ולבנון ועד טהרן - מערכות מתקדמות שהעניקו לישראל יתרון מודיעיני. בלט במיוחד מטוס הביון "אורון", שהצליח לאסוף מודיעין מדויק במהלך מבצע "עם כלביא" באיראן, לספק התרעות מוקדמות ולתמוך בניהול התקיפות בזמן אמת.

מדנה עזריאלי עד שלמה אליהו: מאבקי האגו והסכסוכים בצמרת שפלטו מנכ"לים מוקדם מהצפוי
ישראל או טורקיה: מי תזכה בחוזה המל"טים היוקרתי?

על רקע זה, ב־2 בספטמבר יוענק פרס ביטחון ישראל ליחידת המחקר ופיתוח במפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון, שעמדה מאחורי פיתוחו.

אורון הוא מטוס הביון החדש ביותר של ישראל, תוצר יוצא דופן של שיתוף פעולה בין מפא"ת, התעשייה האווירית וצה"ל. במיזם לקחו פלטפורמת מטוס מנהלים מתוצרת אמריקאית, גאלפסטרים G-550, והסבו אותה למטוס מודיעין בעל צבר יכולות יוצאות דופן, בהן מכ"מים, מצלמות ויכולות האזנה. הליך המבצוע שלו היה מאתגר משום שהתבצע תוך ימים ספורים בלבד בזמן מלחמה, ובכל זאת אורון מצליח מאז להביא תוצאות שמעניקות יתרון אסטרטגי למדינת ישראל בבקרה ומודיעין ממוקד בזמן אמת.

אל"מ ב', רמ"ח מערכות במפא"ת, מספר כי לאורך המלחמה התבצעו עם אורון גיחות רבות, כולל עשרות מול איראן. "היתרון של המערך הוא היותו ורסטילי. תוך כדי גיחה יודעים להיות בכמה זירות, להתחיל בעזה, להמשיך בלבנון, ואף להיות רחוקים יותר. מסוגלים לשאת בכמה משימות, לתת תמונת מודיעין אסטרטגית בלתי תלויה, ולאפשר את המשימות הנדרשות. אורון רלוונטי לכל הזירות". אותן זירות לא רק כוללות התקפה, כי אם גם הגנה. חלק מהותי משיפור ההתרעה הישראלית למתקפות הטילים והכטב"מים האיראניות החל מאפריל אשתקד, הגיע בזכות אורון.

המטוס מארה"ב, המערכות כחול־לבן

הרלוונטיות לכלל הזירות עולה כסף, והרבה. לפי הערכות ישראל השקיעה במטוס כמיליארד דולר. לצורך ההשוואה, מטוס קרב F-35 מהדור החמישי - המתקדם ביותר בחיל האוויר - עולה כ־80 מיליון דולר. "עלות הפלטפורמה וההסבה הופכת אותו ליקר", מסביר אל"מ ב'. "אנחנו עובדים על גאלפסטרים, והמערכות ייחודיות ויקרות מאוד. כל טכנולוגיית המידע ישראלית, הידע. תהליך ההסבה התבצע בארה"ב, אבל המערכות ישראליות. אין תצורה כזו לאף מדינה".

המפקד הבכיר משרת במפא"ת, מובילת החדשנות במשרד הביטחון, במשך יותר מ־20 שנה. הוא עבר בכל תפקידי המחקר והפיתוח, בחטיבת המו"פ ובתחום המל"טים. בטרם אורון, הוא עסק בפיתוח מערכות מכ"ם ועוד מגוון יכולות שתורמות לעליונות האווירית והמודיעינית של צה"ל. הוא כבר הוביל תוצרים מרשימים בעבר, אבל אורון ייחודי בכך שבתוך זמן קצר הוא צבר מוניטין בכל העולם.

במטוס הביון יש מקום לצוות של שמונה קציני מודיעין, והוא כולל עשרות מחשבים ואלפי סנסורים. אורון מסוגל להגיע בתוך כ־25 דקות לגובה של 40 אלף רגל שלא מפריע לתעבורה אזרחית, לנוע במהירות שיוט של כ־900 קמ"ש, ולשהות באוויר כ־10 שעות בכל מזג אוויר. זה מאפשר לו לפעול בכל הזירות, מאיראן, דרך תימן ועד לעזה. "זהו פתרון ייחודי של ישראל. אנחנו לוקחים פלטפורמות מנהלים, בעוד שברוב העולם לוקחים מטוסים גדולים יותר. האתגרים הטכנולוגיים קלים יותר במטוסים גדולים כי יש בהם מספיק הספק ומקום לשלב מערכות פנימה".

זהו מטוס המשימה השלישי של ישראל. הראשון, שביט, מבצעי מאז מלחמת לבנון השנייה, ומביא מודיעין אותות (סיגינט). היחידה שאמונה על איסוף הסיגינט ופענוח הצפנים באגף המודיעין של צה"ל, שנטל חלק פעיל עם חיל הים בפיתוח אורון, היא 8200. כשלוש שנים לאחר שביט הגיע עיטם, שמביא תמונה אווירית בזמן אמת. במלחמה הנוכחית, כאמור, הצטרף אורון, שנחשב לאחד מהמתקדמים בעולם משום שהוא משלב את יכולות עיטם, שביט, וכן צילום ומכ"מי אוויר־קרקע. את מערך מטוסי המודיעין מפעילים מבסיס נבטים טייסת 122 (הנחשון).

מהם ההבדלים בין אורון לבין שביט ועיטם?
"זו התגלגלות, יש כמה דורות. אנחנו נמצאים בדור רביעי, וכבר מפתחים את הדור החמישי", משיב אל"מ ב'. "בדור הרביעי והשלישי עבדנו עם משימה למטוס ואז נולד שביט, שמביא תחום ספציפי של מודיעין, סיגינט. בתוך המשפחה יש את עיטם, שמתפקד כמו יב"א (יחידת בקרה אווירית, דש"א) מעופפת: מאפשר בניית תמונה אווירית אסטרטגית. ניתן לבנות תמונה על בסיס מכ"מים קרקעיים, אך אם רוצים התרעה מוקדמת, יתירות ושליטה במקומות מרוחקים - אז המטוסים מאפשרים זאת. אורון הוא הראשון שמאפשר שילוב בין מספר זרועות, והוא רב־משימתי. משלב את צרכי חיל הים, אמ"ן וחיל האוויר".

אם כך, מהו הדור החמישי במטוסי מודיעין?
"אנחנו רוצים לשלב בדור החמישי יכולות לוחמה אלקטרונית. קרי, לאפשר שליטה בכל הספקטרום - איסוף והתקפי".

"בהיבט הביצועים - אנחנו בנקודה המתקדמת ביותר"

מעטות המדינות שיודעות ליצור מטוסי ביון. אחד המטוסים המוכרים ברמה הבינלאומית הוא AWACS האמריקאי. אלא, שמטוס השליטה והבקרה האמריקאי מבוסס על בואינג 707, מה שמפחית את היבט ה"קוסט אפקטיב" שתמיד יושב כשיקול בקבלת ההחלטות הישראלית. האתגר הטכנולוגי גדול במיוחד, בגלל שבזמן שהאמריקאים מתקינים את המטען הייעודי על גג או גחון AWACS - בישראל דואגים שהוא יהיה חלק ממטוס, שממילא קטן יותר משמעותית.

אל"מ ב' משתף כי במדינת ישראל הפנימו כי לא יוכלו לאפשר יכולת AWACS, ובשל כך יש צורך בפתרון אחר. "זו יכולת אסטרטגית, שכפועל יוצא מאפשרת סדר כוחות מצומצם יותר - בעזרת חזון ארוך טווח ושותפות בינינו לבין צה"ל ותע"א. אורון דרש מו"פ ייחודי שמאפשר יכולות גבוהות. ניצלנו את היתרונות של תע"א, שיש לה שליטה בתחום האווירודינמי וחזקה בתחום הנדסת מטוסים, וחטיבת אלתא שמחזיקה מכ"מים ויכולות סיגינטיות. אנחנו בשיח הדוק עם מדינות בעולם, ויודעים כי בהיבט הביצועים - אנחנו בנקודה המתקדמת ביותר".

אילו מדינות נוספות פעילות בתחום מטוסי המשימה?
"העיסוק בתחום מתבצע בעיקר בארה"ב ובאירופה, כשישראל נחשבת מעצמה. בארה"ב ובמדינות אחרות הצוות גדול יותר כי הם יודעים לאפשר לעצמם. לנו יש דרישות ייחודיות, ויכולת המזעור מביאה אותנו לנקודה אופטימלית. בארה"ב ובאירופה, מצליחים לבצע משימה אחת במטוס אחד".

ברמה המבצעית, בכל הזירות, לאורון יש יתרון מהותי בעצם יכולת "סטנד אוף" (Stand Off). כלומר, הוא לא צריך לשהות סמוך מאוד ליעד, בין אם הוא באיראן, בלבנון או בכל מקום אחר, כדי להפיק תוצרים. אלו מתקבלים גם בזכות מכ"ם AESA של אלתא, שמאפשר למטוס לכסות טווחים של אלפי קמ"ר, מה שמקל משמעותית את ההגנה על המטוס. בד בבד, אורון מספק ספיקת שטח רחבה, שחשובה במיוחד בזירות צפופות כמו בעזה. זה מאפשר חזרתיות וצבירת מידע. על המידע האדיר המגיע מהזירות, אומר אל"מ ב', בלתי אפשרי להשתלט ללא בינה מלאכותית מתקדמת. חלק מאותו ניתוח מתבצע בעזרת מערכות המטוס עצמו.

לדברי הקצין הבכיר, הפעלת אמצעים רבים משפיעה אקספוננציאלית על היקף המידע. "האדם בקצה הוא תמיד זה שיחליט, אבל יש לו יכולת קוגניטיבית מוגבלת. כמות הסנסורים מביאה עושר מודיעיני, אבל אם לא ננגיש אותו זה לא יצליח. ללא בינה מלאכותית אי אפשר למצות יכולות. זה אוסף מידע שלאדם במטוס ולמפענחים בקרקע אין יכולת להשתלט עליו לבדם. הבינה המלאכותית יודעת לסמן מקומות שאליהם צריך להפנות תשומת לב. סיוע בפענוח מערכים ענקיים, הדגשה מה רלוונטי, מה שונה. כל זאת, עוד בטרם חיבור בין ספקטרומים: המידע הסיגינטי, המידע מאמצעים אלקטרו־אופטיים, והצורך לרתך בין דומיינים שאדם יתקשה בו לבדו".

אל''מ ב', מפא''ת / צילום: ניצן סקיבה, דוברות משרד הביטחון

מל"טים לא יחליפו מטוסי ביון בקרוב

אחד מאותם דומיינים שאל"מ ב' עתיר ניסיון בהם הוא מל"טים. אותם אמצעים הפכו לסמל של מבצע עם כלביא, משום שהציפו את שמי איראן - בין אם אלו היו מל"טי צילום, מל"טי תקיפה או מל"טים מתאבדים. בהתחשב במחירם שנמוך משמעותית ממטוסים מאוישים (הרמס 900 של אלביט למשל מוערך בכ־6.85 מיליון דולר ליחידה), נשאלת השאלה מדוע לא לבנות מערך איסוף מודיעין על בסיס מל"טים רבים.

"היות שהייתי ראש מחלקה בתחום מל"טים, חשוב להדגיש שהפלטפורמה של אורון יותר גדולה", אומר אל"מ ב'. "עבור ייצור יכולת עבודה מנגד, נדרש שילוב טכנולוגיות שבלתי אפשרי בכלי הטיס הבלתי מאוישים שלנו, כולל בשכבת הביניים ובשכבה הגבוהה. אנחנו רואים כיום יותר משימות בלתי מאוישות, וככל שהזמן יעבור תהיה יותר אגירת משימות לכטב"ם, אבל שילוב הטכנולוגיות הנדרש בלתי אפשרי לרמה הגבוהה ביותר".

נדבך משמעותי נוסף במערך האיסוף הישראלי שגם בו התעשייה האווירית היא גורם מוביל הוא תחום הלוויינות. אל"מ ב' מדגיש כי לוויינים מהווים יתרון אסטרטגי, אבל אי אפשר להיתלות בהם לבדם. "לכל מערך לוויינים יש יכולת צילום במקום מסוים ובזמן מסוים. לעומת זאת, מטוס כמו אורון מרכז מאמץ במיקום שהלוויינים לא מכסים. בזירה המתפתחת והאיומים שמתפתחים, לעתים צריך לתת מענה בזמנים שלא מכוסים. למדנו בלחימה הזו שאין דבר אחד שמנצח, ושצריך שילוב של יכולות".

לסיכום, איך אתה רואה את הזכייה בפרס ביטחון ישראל?
"הפרס הוא הכרה לאחר הרבה שנים של השקעה שלא תמיד היו בקונצנזוס. יש פה הרבה טכנולוגיה, צרכים מבצעיים, אבל הפרס מביא הכרה לתרומה המבצעית בשדה הקרב. זהו מימוש חזון ארוך שנים של מערכת הביטחון ובכללותה מפא"ת. אורון נבע משותפות עם תע"א ואלתא כחטיבה מובילה שהשקיעו רבות במו"פ, אחרת זה לא היה קורם עור וגידים. כמו כן, בלי צרכן אי אפשר להצליח, והשותפות עם צה"ל, חיל האוויר עם טייסת 122, אמ"ן וחיל הים, אפשרה זאת".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מטוס אל על חונה בהאנגר תחזוקה בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Shutterstock

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018