גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק על תקציב הביטחון: האם זה מחויב המציאות?

הממשלה אישרה את הגדלת תקציב הביטחון בעשרות מיליארדים, אבל לא בלי התנגדות מתוך משרד האוצר ● משיכות החבל האלו אינן חדשות, וגם בימים נטולי מלחמות התקציב גדל משמעותית תוך כדי השנה ● אבל העבר הקרוב מלמד שניתן להגיע להסכמות שמצמצמות את הפערים ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פוסט ברשתות החברתיות, 19.8.25 / צילום: יצחק קלמן
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פוסט ברשתות החברתיות, 19.8.25 / צילום: יצחק קלמן

בימים אלו ישנם ניסיונות לפתוח את התקציב, כשמשרד הביטחון דורש הגדלות מרחיקות לכת בגובה כ־40 מיליארד שקלים. לפי דיווחים, במשרד האוצר לחצו נגד הגדלה בסדר גודל כזה, ובממשלה הוחלט לפרוץ את מסגרת התקציב בכ־31 מיליארד שקל (הדבר עוד ידרוש את אישור הכנסת). המתח הזה בין משרדי הביטחון והאוצר לא חדש, ולמעשה נותן תחושה של דז'ה וו. אבל כמה באמת מדובר בריטואל, והאם הוא הכרחי?

הממשלה אישרה את פריצת התקציב; ועדת הכספים תתכנס להצביע בפגרה
לוין לבג"ץ: ועדת הרוגלות לא תבדוק את תיקי נתניהו
המשרוקית | מה באמת נתניהו אמר על החשיבות של רפיח?

מפת הפערים

ב־2023 ו־2024 הפערים בין תקציב הביטחון שאושר במקור לתקציב לאחר שינויים עמדו על 21.7 ו־35.9 מיליארד שקל בהתאמה. או, אם תעדיפו, תוספות של 34% ו־31% בהתאמה. כמובן, אלו שנים של מלחמה ארוכה והשינויים האלו על גבול המתבקשים. אבל איך הדברים נראים בשנות שלום?

אם נבחן, לצורך העניין, את התקופה שבין 2010 ל־2016 (להוציא 2014, בה התקיימה מלחמת צוק איתן הממושכת יחסית), נראה כי תקציב הביטחון לאחר שינויים היה גדול ב־23־30% מהתקציב המקורי. לא גידול גדול כמו עכשיו, אבל בהחלט מדובר בתוספות רציניות. וגם אז הן לוו בלא מעט חילופי האשמות בין הביטחון לאוצר.

הדבר בלט למדי בימי ממשלת נתניהו השנייה (2009־2013). ב־2010 מנכ"ל משהב"ט דאז אורי שני האשים את האוצר שהציג לממשלה נתונים חלקיים על תקציב הביטחון. רותם פלג, אז סגן הממונה על התקציבים והאחראי על תקציב הביטחון במשרד האוצר, לא נשאר חייב: "משרד הביטחון מתנהל כמו קבצן: מבקש ומקבל כספים מעבר לתקציב השוטף. ולכן אנחנו חושבים שיש לעשות התאמות בתקציב הנוכחי".

חילופי האשמות כאלו נראו גם בין השרים. "מאז דו"ח ברודט ועד היום תקציב שנקבע בדו"ח נפרץ פעמים רבות ויצר חריגה אדירה של מערכת הביטחון", הלין שר האוצר דאז יובל שטייניץ ב־2011, והוסיף עקיצה: "ייאמר לזכותו של שר הביטחון, שהוא הצליח להוציא תקציבים אדירים לטובת מערכת הביטחון". שר הביטחון אהוד ברק אמר בשנה שלאחר מכן ש"בניגוד לדברי האוצר גם התקציב בפועל של מערכת הביטחון יורד באופן קבוע כחלקו מתקציב המדינה וכנתח מהתוצר, בזמן שחלקם של התקציבים האזרחיים הולך ועולה".

אלא שדברים השתנו בשנים שלאחר מכן, ולמעשה בכל השנים שבין 2017 ל־2022 (לא כולל 2020, בה לא עבר תקציב), התוספת לתקציב הביטחון המקורי לא עמדה על יותר מ־7%. אבל מה הביא לשינוי הזה?

ההגעה להסכמות

תא"ל (מיל') ד"ר ששון חדד, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, ראש המערך התקציבי בצה"ל וראש אגף התקציבים במשהב"ט, מחזיר אותנו ל־2015, אז בא לעולם "הסכם כחלון־יעלון": "זה היה הסכם רב־שנתי בין משרד הביטחון למשרד האוצר, וקבע מתווה תקציבי לחמש שנים. הוא היה התוכנית הרב־שנתית השנייה אי פעם שאושרה על ידי הממשלה בנושא (הראשונה הייתה ב־2007, בתקופת גבי אשכנזי)".

התוכנית נועדה לשנים 2016־2020, וכללה הסכמות על שלל נושאים. בין היתר הוא עסק בתקציב רב־שנתי מוסכם לביטחון, בכללי ההתחשבנות, בתקציב השיקום, התייעלות במערכת הביטחון, שקיפות בין משרד האוצר למשרד הביטחון, פנסיות ושכר של אנשי הקבע, קיצור השירות, ארנונה, סוגיות ברישום הסיוע האמריקאי ועוד.

אבל למרות שההבנות האלו נוצרו תחת ממשלת נתניהו הרביעית (2015־2020), שורשיהן מוקדמים יותר: "הסיפור התחיל עם הקמת ממשלת נתניהו עם בנט ולפיד ב־2013," ממשיך חדד. "היא ביטלה את מסקנות ועדת ברודט - שהוקמה ב־2006/7 בעקבות הסכסוכים בין האוצר לביטחון, במטרה לשפר את התיאום והיעילות דרך תוכנית רב־שנתית - וקיצצו את התקציב ב־3 מיליארד שקל. הטריגר היה סדר עדיפויות חדש למדינה: יותר להוצאות אזרחיות חדשות עם לפיד כשר אוצר".

במקביל, הממשלה מינתה את ועדת לוקר ב־2014, על בסיס החלטה מסוף 2013. "הוועדה היא תוצאה של ויכוח עמוק בין המשרדים והאמירה שלא ניתן להבטיח ביטחון ברמה שנדרשה במשאבים שניתנו", כך חדד. "זה הביא להכרזה שהאימונים ייפסקו ביוני 2014, כולל אימוני חיל אוויר, בגלל חוסר תקציב, מה שהוביל לכך שהכנסת לא האמינה כלל בצה"ל. חוסר האמון בשנים האלו היה מוחלט ולא היה כמעט שיח מקצועי. אחר כך פרצה מלחמת צוק איתן והכל היטשטש".

ועדת לוקר הגישה את מסקנותיה ב־2015, אך צה"ל דחה אותן והציג מתווה אלטרנטיבי - תר"ש גדעון. התוכנית הרב־שנתית - אותה יזם והוביל הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט - התקבלה במשהב"ט, וכללה קיצוצי תקנים לאנשי קבע, קיצור שירות לבנים, התייעלות פנים־ארגונית ועוד.

"אחד מעקרונות התוכנית היה תכנון מראש", מסביר ד"ר חדד. "תקצוב מראש של כלל הצרכים, במקום 'שיטת הרכבת', שבה מתחילים את השנה עם סכום אחד ומסיימים עם סכום גבוה יותר, שהיה מביא לתכנון לא רציף וריצה מטורפת בסוף השנה למצות את התקציב.

"עיקרון נוסף שנכתב בתוכנית היה קיומו של אמון בסיסי בין משרד האוצר למשרד הביטחון. לכן נקבעו כללים ברורים לגבי מתי מוסיפים כסף ובאילו תנאים. למשל, רק במקרה של אירוע ביטחוני־כלכלי משמעותי ניתן יהיה לפתוח את התקציב. הרעיון היה לצמצם ככל הניתן את הפער בין תחילת השנה לסופה".

אבל, כפי שראינו, ב־2015 ו־2016 עדיין הפערים בין תחילת השנה לסוף השנה היו גדולים. למה ראינו תוצאות רק ב־2017? "ב־2015 רק נחתם ההסכם, ולכן לא היה עדיין שינוי בשיטה", כך חדד. "וב־2016 עדיין היה פער גדול כי התחלנו את השנה לפני שכל הסוגיות יושבו. מ־2017 ואילך, הכל היה אמור לפעול לפי המודל החדש". אם נוציא את צוק איתן, ב־2016 יש את ההפרש המשמעותי ביותר: תוספת של 30% לתקציב המקורי, או 16.9 מיליארד שקל. ייתכן שלקראת כניסת ההסכם לתוקף, היה ניסיון להשיג תוספות אחרונות.

שבירת כלים

סוף טוב, הכל טוב? לא ממש. הסכם כחלון־יעלון הביא תוצאות לתקופה מסוימת, אבל זה לא נמשך לנצח. "זה עבד עד שמישהו שבר את הכלים. זה קרה כשהממשלה התחילה בקיצוצים רוחביים מעבר למה שסוכם", אומר חדד. "עד 2015 קיצוצים כאלה לא חלו על משרד הביטחון. בהסכם הובטחו מנגנוני הגנה, אבל הם לא יושמו, וב־2020 הכל התחיל מההתחלה. מגיפת הקורונה רק העמיקה את הקושי".

באותה שנה הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי אמר דברים ברוח דומה: "זהו פרדוקס הביטחון: ככל שיש שקט ויציבות ביטחונית נוטים לשכוח כמה מורכב להשיגם. זהו מצג שווא ופרדוקס מתעתע. רק בזכות פעילות מבצעית מאומצת ניתן לספק ביטחון, רק בזכות תחזוקת שרירי הצבא ניתן להתאגרף ולנצח".

חדד ממשיך: "היום, ההסכמות הללו כבר לא קיימות - בין היתר בשל ריבוי החלטות ביטחוניות במסגרת המלחמה הנוכחית, מבצעים שונים, והיעדר רמת האמון שהייתה בעבר בין משרדי הממשלה".

ומה משמעות החזרה למאבקים? ד"ר חדד צופה איך זה ייגמר: "בדרך כלל, משרד הביטחון מקבל חלק לא מבוטל ממה שהוא מבקש. משרד האוצר, מצדו, נוהג להתנגד. תמיד יש מאבק, תמיד יש הדלפות לעיתונות לקראת אישור התקציב, אבל בסופו של דבר רוב הדרישות מתקבלות, לפעמים עם קיצוץ מסוים".

עוד כתבות

רובוט ניקוי פאנלים סולאריים של בלייד ריינג'ר / צילום: מצגת החברה

במקום פאנלים סולאריים – רחפנים: החברה הקטנה מת"א שנכנסת לתחום הגנת המולדת בארה"ב

מניית בלייד ריינג'ר מזנקת ב-12% לאחר שהחברה נכנסה לתחום הביטחוני הלוהט, ופיתחה מטען מיוחד שמיועד למודיעין ולתחזוקת תשתיות קריטיות, ואותו תנסה למכור לרחפנים בארה"ב

אלעד גיל, משקיע ויזם ישראלי־אמריקאי / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מקום ראשון בעולם: האנג'ל הישראלי שעקף את בכירי גוגל בהשקעות AI

סך ההשקעות בבינה מלאכותית הגיע השנה ל־116 מיליארד דולר, כאשר רבע מהעסקאות כללו אנג'לים - כך לפי מכון המחקר CB Insights ● הדירוג שלהם מגלה: מדובר במשקיעים שלא מביאים איתם רק הון, אלא ניסיון רב בתחום ● בצמרת הרשימה התברג הישראלי־אמריקאי אלעד גיל

חדשות הביומד / צילום: איל יצהר

המניה של חברת תרופות ההרזיה שצללה בעקבות תוצאות לא טובות


מתקשים לישון בלילה? זה כלי הנגינה הלא צפוי שכדאי לכם להחזיק ליד המיטה ● שיטת אבחון חדשה תאתר מוקדם יותר ילדים עם עיכוב שפתי ● מניית ויקינג תרפיוטיקס מתחום תרופות ההרזיה, צללה בעקבות תוצאות לא מספקות ● קסדת "הדיכאון" של בריינסוויי בדרך לשימוש טיפולי ביתי ● השבוע בביומד

סחורה ממתינה לייצוא בנמל באינסטנבול / צילום: Shutterstock

טורקיה מממשת את האיום: חוסמת כניסת אוניה של חברה ישראלית

אחרי האיום של טורקיה, ביום שישי האחרון סורבה עגינה של אוניית צים בנמל איסטנבול, כך נודע לגלובס ● ענקיות ספנות בינלאומיות כדוגמת MSC ומארסק עדיין מחכות להנחיות חד־משמעיות בנוגע לצעדים החדשים של ארדואן, ויש מי שמכנה את המהלך "סיכול ממוקד של צים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסת ת"א; מדד הביטוח צונח ביותר מ-2%, מדד הבנקים עולה ב-1.5%

השקל מתחזק הבוקר מול הדולר ● אחרי שהמדד הענפי קפץ ביותר מפי 3 בשנה, דוחות חברות הביטוח במוקד השבוע ● מיטב: על בנק ישראל להוריד ריבית ● וול סטריט ג'ורנל: הראלי במניות הטכנולוגיה מראה סימנים של דעיכה ● בלומברג: האינפלציה שתפורסם בשישי בארה"ב תצביע על עלייה ● תחזית: החלשת הפד תהפוך אותו ל"יוני" ולכן תשואות האג"ח ירדו והדולר יחלש

בית הכנסת הגדול בירושלים. נמצא על קרקעות הפטריארכיה / צילום: ויקיפדיה

הפשרה תקרוס? המאבק על קרקעות הפטריארכיה בירושלים מסתבך

קק"ל שמנהלת מאבק של שנים מול בעלי קרקעות הכנסייה טוענת כי ההסכמות לגבי עתיד השטח עשויות לרדת לטמיון ● הסיבה: עתירה שהגישו חלק מבעלי הקרקעות להאריך את החכירה לצמיתות

חיילי המשמר הלאומי בבירת ארה''ב / צילום: ap, Scott Applewhite

מערי אמריקה עד ג'ון בולטון: מסע הנקמה של טראמפ ביריביו מגיע לשיאים חדשים

ה־FBI פושט על ביתו של יועץ בכיר בבית הלבן לשעבר שהפך למבקר חריף ● שופטת עליון מאשימה את עמיתיה השמרנים בשינוי כללי המשחק לטובת הנשיא ​​​​​​● הבית הלבן הודיע שיחמש את 2,000 החיילים שטראמפ שלח לוושינגטון והנשיא רמז שירחיב את השיטור לערים נוספות

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; בורסת הונג קונג עולה ב-2%

בורסת טוקיו עולה ב-1% ● וול סטריט ג'ורנל: הראלי במניות הטכנולוגיה מראה סימנים של דעיכה • בלומברג: האינפלציה שתפורסם בשישי בארה"ב תצביע על עלייה • תחזית: החלשת הפד תהפוך אותו ל"יוני" ולכן תשואות האג"ח ירדו והדולר יחלש

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בת"א; מדד הבנייה זינק בכ-5%, אלקטרה נדל"ן קפצה ב-11%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.3% ● הדולר נחלש בחדות מול השקל לאחר נאומו של יו"ר הפד ● עונת הדוחות בת"א מגיעה לישורת האחרונה - בין המדווחות: הפניקס, הראל, מנורה, אל על ושטראוס ● ביום רביעי יפורסמו דוחות אנבידיה שהשוק כולו מחכה להם ● וגם: הישראלית שקיבלה המלצה שלילית מבנק אוף אמריקה

דן בודנר, מנכ''ל חברת ורינט / צילום: יח''צ

חברת התוכנה הישראלית הוותיקה שעשויה להימכר היום לפי שווי של 2 מיליארד דולר

‎על פי דיווח בבלומברג: מכירת ורינט מתקרבת לקו הסיום, כאשר חברת ההשקעות תומא בראבו עשויה להשלים את עסקת הרכישה עוד היום ● ורינט שעברה טלטלות רבות נסחרת לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר

רכב ותחבורה / צילום: יח''צ

החל מ-130 אלף שקל: המהפכה החשמלית של פולקסוואגן ויונדאי

היצרניות המערביות יחשפו בתערוכת הרכב במינכן דגמים חדשים בפלח החשמלי שמתאימים גם למשפחות ובמחיר של 150־130 אלף שקל, שיגיעו אלינו ברבעונים הבאים ● המחיר הזול יחסית, הן מקוות, יסייע בתחרות מול היצרניות הסיניות שלא מתכוונות לוותר על הסגמנט

עמיר אהרון מנכ''ל מחלבות גד / צילום: יח''צ

הנכס הפופולרי וכמה ירוויחו בני המשפחה: מה מגלה התשקיף של מחלבות גד

תשקיף יצרנית הגבינות שבשליטת עזרא כהן וקרן גרין לנטרן, חושף צמיחה דו־ספרתית בהכנסות וברווח, ומציג תוכניות התרחבות באמצעות הקמת מפעל חדש ורכישה של יצרנית טופו מובילה ● וגם: שפע של הסכמים עם המייסד ובני משפחתו

מגדל פיבקו ברמת גן / צילום: Shutterstock

בכמה נמכרה דירת ענק במגדל הכי שנוי במחלוקת ברמת גן

זו עסקה ראשונה במגדל פיבקו בר"ג זה ארבע שנים ● בצד התל אביבי, דירות נמכרות ב־50% יותר ● המתווכים: "מדובר בעסקה גדולה ולא שכיחה במונחי מחיר ברמת גן" ● השמאית תמר אברהם: "המחיר נמוך"

מתחם הסינרמה - מבט נמוך מדרום מזרח / הדמיה: פרחי-צפריר אדריכלים

מתחם הסינרמה הוא רק דוגמה: האם מרכז הכובד של ת"א עובר מזרחה?

בשנים האחרונות דובר רבות על הצורך בהעברת כובד המשקל התכנוני והביצועי בתל אביב אל מזרח העיר ואל דרומה, הנחשבים ישנים יותר ובעיקר זולים יותר ● ייתכן שאחת הנקודות ה"חמות" היום בעיר, שנמצאת דווקא ממזרח לאיילון, מבשרת את תחילת העברת כובד המשקל אל מזרח העיר

יוגב גרדוס ובצלאל סמוטריץ / צילום: עודד קרני, נועםמושקוביץ'-דוברות הכנסת

ראש אגף התקציבים סיים את תפקידו, המחליף עוד מחכה להסדר ניגוד עניינים

היחסים המקצועיים בין שר האוצר בצלאל סמוטרץ' וראש אגף התקציבים היוצא יוגב גרדוס ידעו משברים ומריבות מתוקשרות לאורך הדרך ● הסכם נגיד העניינים של המחליף המיועד מהרן פרוזנפר עוד לא הושלם, והוא טרם נכנס לתפקיד

שלמה אליהו / איור: גיל ג'יבלי

שלמה אליהו ממשיך לממש: מוכר עוד מניות ב-370 מיליון שקל

אליהו מכר עוד כ-2.5% ממניות החברה, שרשמה יומיים חזקים במיוחד אחרי שפרסמה ביום חמישי דוחות כספיים לרבעון השני של השנה ובו הציגה תשואה מרשימה להון

כסף בקיר / צילום: איל יצהר

דירה אחת ברמלה, שנייה בבת ים ושלישית באילת: בדקנו מה קרה לשלוש השקעות נדל"ן

מהפרויקט האילתי שהיו מי שלא האמינו בו, דרך הרכב האוכלוסייה שמשתנה בברדפורד ועד לדירה הישנה בבת ים שהושכרה לדיירת שלא שילמה – חזרנו לשלושה משקיעים שהתארחו בעבר בפודקאסט כי לגלות כיצד המציאות פגשה את תוכניות ההשקעה שלהם

מימין: ישי דוידי, מבעלי קרן פימי ובני לנדא מבעלי לנדא פרינטינג / צילום: כדיה לוי, Miguel Gutierrez

האם ישי דוידי יכול להציל חברה ש"שרפה" 1.3 מיליארד דולר? מה מחפשת קרן פימי בחברה ששוקעת בחובות?

קרן פימי מציעה להשקיע 80 מיליון דולר בחברת המדפסות של בני לנדא, לה חוב הגבוה ביותר מפי 6 ● מודל השיקום: תחילה תספורת עומק, בהמשך מהלכי הבראה ובעתיד - מכירה ואולי אפסייד לנושים

טילים חדשים, ואיומים לכל עבר: באיראן מנסים לשדר שלא כדאי להתעסק איתם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן משקיעה מאמצים להגביר את יכולות ההרתעה שלה, הצי הפיני מכניס לשימוש מבצעי מערכת טילים של התעשייה האווירית, וראש ממשלת נורבגיה לשעבר טוען שקרן העושר הנורבגית מצאה איזון נכון בהשקעה בישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

גילעד אלטשולר / צילום: סם יצחקוב

דוחות אלטשולר שחם: נטישת הלקוחות נמשכת, הירידה בהכנסות נבלמה

חברת הגמל של אלטשולר שחם איבדה כמעט 78 אלף עמיתים במחצית האחרונה ● נקודת האור – צמיחה בפעילות הנכסים האלטרנטיביים