גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

900 שופטים יקבלו בקרוב כלי חדש שיסייע לעבודתם, והתגובות נלהבות

הרשות השופטת מתכננת להטמיע כבר ברבעון הראשון של 2026 את צ'אט המשפט, בינה מלאכותית שמכינה את התשתית המשפטית לדיונים בהרף עין ● התגובות לפיילוט המתקיים כעת נלהבות, אך באותה נשימה עולות השאלות: עד כמה ניתן לסמוך על ה־AI והאם בעתיד הוא ישמש גם להכרעות

ה-AI מגיע לבית המשפט / צילום: יוסי זמיר
ה-AI מגיע לבית המשפט / צילום: יוסי זמיר

דקה וחצי במקום 45 דקות. זהו פרק הזמן להכנת תיק משפטי ממוצע עבור השופט לקראת הדיון הראשון בו. 45 דקות נדרשות כאשר העוזר המשפטי עושה את כל העבודה. צ'אט המשפט, כלי הבינה המלאכותית של הרשות השופטת, זקוק לדקה וחצי. וזו רק דוגמה אחת, ולאו דווקא החשובה ביותר, למהפכה שעתיד ה־AI לחולל בבתי המשפט - אמנם בעבודת השופטים והסגל המקצועי והמנהלי, אך הציבור כולו ירגיש במהירות את ההשלכות, בדמות פחות סחבת ויותר יעילות.

הדור החדש של הסייבר הישראלי
הסדר בתביעה ייצוגית נפסל. זו הסיבה

הרשות השופטת מתכננת להטמיע את הכלי בקרב 900 השופטים, הרשמים ועוזריהם כבר ברבעון הראשון של 2026 - דהיינו בתוך חצי שנה. 15 שופטים ועוזריהם משתתפים כעת בפיילוט, ועוד 60 יצטרפו בימים הקרובים.

התגובות, אומרים כל המעורבים במלאכה - והם מרובים ומזוויות מגוונות - נלהבות. הצ'אט לא רק חוסך זמן רב, אלא גם מאפשר לבחון בצורה שיטתית ומעמיקה את החומרים בתיק. וכל מי שקצת נחשף למערכת נט המשפט יודע, כי אפילו תיקים שגרתיים עלולים להתנפח למימדים משמעותיים.

לסייע בתיק ולא בהכרעות

הרשות השופטת "מפלרטטת" עם ה־AI כבר מ־2019, כאשר היה בחיתוליו. ירדן ירדני, מנהל נט המשפט, שוחח עם שופטים ושמע מהם שהצורך להתמצא בכל אחד מעשרות ומאות התיקים שבפניהם, הוא גזלן הזמן מספר אחת. בשנת 2021 הוא הוציא לדרך פרויקט של חיפוש חכם, כדי שהשופטים יוכלו למצוא במהירות את דרכם בין הררי המסמכים.

כאשר עמדה הרשות להשיק את החיפוש החכם, "נחת לי מהשמיים ChatGPT וזה נתן הזדמנות להגיע למצב שבו אוכל לשוחח עם התיק", מתאר ירדני. "היינו ב־8200, התייעצנו ושוחחנו על הצד הטכנולוגי של התמצאות בכמויות עצומות של מידע. הם אמרו לנו ששיח עם התיק הוא הדבר הנכון. הבנו שמקור ההצלחה יהיה אם נוכל לזקק את השאלה, כך שהכלי יבין בדיוק למה מתכוון כל אחד מהשופטים - כמו שגוגל יודע לתקן לך את החיפוש".

הפיתוח של הצ'אט נעשה בהתאמה לצורכי המערכת, על בסיס מערכת ג'ימניי של גוגל בתוספת התאמות פרטניות. ראשית לשם סיוע לעוזרים המשפטיים, שהתלוננו על העבודה הסיזיפית של הכנת התיק לדיון - ואלה מטפלים לעיתים ב־15 תיקים ביום. בהמשך אמרו השופטים, שתיאור העובדות והטענות שבתחילת כל פסק דין, הוא עבודת פרך שאינה שיפוטית. התוצאה של השיחות הללו כיווננו את התכונות הנוכחיות של הכלי.

צ'אט המשפט מבוסס על נט המשפט, מערכת ניהול התיקים הממוחשבת של הרשות השופטת. זוהי מערכת סגורה, שיודעת רק מה שיש בתיק הספציפי עליו היא מופעלת. זהו גורם משמעותי במיוחד, המפחית מאוד את הסכנה שיקרה לשופטים מה שקרה לכמה וכמה עורכי דין - שהגישו אסמכתאות אותן פברק ה־AI.

הרעיון הוא לסייע בניהול התיק, לא בהכרעות השיפוטיות. בשלב הכנת התיק לדיון, הצ'אט מסכם את טענות הצדדים ומצביע על נקודות ההסכמה והמחלוקת. בשלב כתיבת פסק הדין, השופט יכול לבקש ממנו לרכז את הטענות המרכזיות שעלו בסיכומים, או להשוות את גרסאות העדים בנקודות ספציפיות ועוד. כאשר מדובר בגזר דין, הצ'אט מסייע בניתוח פסיקה קודמת (אותה צריך להביא מכלי ה־AI החיצוני של הוצאת נבו, המופעל בשיתוף הנהלת בתי המשפט) כדי לקבוע את מתחם הענישה.

ירדני מדבר על כך שהצ'אט יוכל לסייע גם בין שני הקצוות הללו, למשל: להראות לשופט במהלך הדיון שאחד הצדדים מנסה להרחיב חזית ב'דלת האחורית', או שהוא מתבקש להכריע בשאלה שבה כבר החליט.

"הצ'אט יצמצם זמנים ויאפשר לשופטים להתמקד בליבת עבודתם - הדילמה של ההכרעה", אומרת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דנה אמיר, המשתתפת בפיילוט. "יהיה לשופטים יותר זמן להתעסק בעיקר, כאשר התקווה היא שלצד זה - הוא יביא לקיצור הליכים". כך, כתיבת הפרק הראשון בפסק דין - העובדות והטענות - יכולה להתקצר משלושה ימים לכמה שעות; ויש מקרים בהם הפרק הזה מצריך שבוע־שבועיים, כך שהחיסכון משמעותי עוד יותר.

שופטת המחוזי, דנה אמיר / צילום: אתר הרשות השופטת

השופטים צמאים לחדשנות ולטכנולוגיה

למרות שמדובר במערכת שמרנית מטבעה, ההתלהבות גדולה, מעידה שירי לנג, סמנכ"ל החדשנות בהנהלת בתי המשפט. "השופטים שלנו צמאים לחדשנות, רובם רוצים להיכנס לעוד פיילוט ואני האדם הכי מחוזר במערכת. רובם צעירים יחסית ומאמצים טכנולוגיה גם בחיים הפרטיים, ורוצים לראות את זה גם בעבודה. מיעוט שבמיעוט מתקשים, ואנחנו משקיעים בהטמעה ובהדרכה".

ההטמעה היא רכיב קריטי בפרויקט. "בריטניה השקיעה מיליארדי ליש"ט בטכנולוגיה של מערכת המשפט, התחילו לדבר על מכירת בתי משפט כי חשבו שלא יצטרכו את הנדל"ן בו הם יושבים - ובסוף נפלו שם בשלב ההטמעה", מספר סגן מנהל בתי המשפט, קימי אבולעפיה. "לכן הצוות של לנג מלווה את השופטים והעוזרים ברמה היום-יומית, כדי לדייק את הכלי", הוא מוסיף.

לצד ההתלהבות והאפשרויות, כולם ערים לבעיות ולסכנות, ומדגישים במיוחד שהשופט ימשיך לשאת באחריות מלאה לתוצרי עבודתו. כשם שכיום השופטים אינם יכולים להטיל את האחריות על עוזריהם או מתמחיהם, כך בעתיד הם לא יוכלו לומר "אבל הצ'אט אמר לי". הדבר ייקבע במפורש בכללי האתיקה של השופטים, והם יצטרכו לבדוק בעצמם - או בסיוע העוזר המשפטי - את התוצרים של ה־AI.

אבל האם השופטים יוכלו לטעון שהנהלת בתי המשפט אחראית לתקלות, אם יהיו כאלה, משום שהיא אשר העמידה את הכלי לרשותם? "זו לחלוטין לא טענה מופרכת", משיב היועץ המשפטי של הרשות השופטת, ברק לייזר. "רק לאחרונה קבע בית המשפט העליון, שיש חסינות שיפוטית מוחלטת. יהיה מי שיאתגר את זה ויטען: איך אתה יכול לתת חסינות ל־AI? זה לא שופט".

כל זאת מוביל אותנו לנקודה מרכזית נוספת: כיצד למנוע מצב שבו מישהו במערכת - שופט, עוזר - יעביר בפועל את ההכרעה לידי ה־AI. השאלה הזאת מעסיקה למשל את מועצת אירופה, ארגון בינלאומי שמטרתו שמירת הדמוקרטיה ושלטון החוק באירופה, ובעולם הולכת ומתגבשת ההכרה בדבר זכותו של האדם - שעניינו ככלל יוכרע בידי אדם ולא בידי מכונה. "יש מי שאומר: למה שה־AI לא יכריע? השוטר שעוצר אותך בצומת יהיה מחובר ל־AI שישקלל את כל הנתונים ויקבע במקום את הקנס", מתאר לייזר. "יותר ויותר אנשים מוכנים שהחלטות בענייניהם יתקבלו בידי AI - באשראי, בביטוח, אפילו ברפואה".

הסכנה בתחום המשפטי גדולה במיוחד בשני קצוות - בתיקים קשים מאוד להכרעה, וכן בתיקים שגרתיים כמו תביעות קטנות ועבירות תעבורה. "בני אדם הם יצורים עצלנים. תן להם כלי - והם עלולים להסתמך עליו בצורה מוחלטת, בלי לשאול אם זה הגיוני או לא", מחדד לייזר את הבעיה.

יועמ''ש הרשות השופטת, ברק לייזר / צילום: דוברות הרשות השופטת

הוא מוסיף כי "השופטים אומרים במידה מסוימת של צדק: יש לי עוזר משפטי שאני סומך עליו שנים, הוא כותב לי טיוטות ותזכירים, לא בכל דבר אני בודק אותו - אז מה ההבדל? ההבדל הוא שעם העוזר יש לשופט יחסי אמון, הוא מכיר את היתרונות והחסרונות שלו, ועדיין צריך לפקח עליו. ב־AI גם טובי המהנדסים לא יודעים להסביר איך הוא עובד, ומשתמש סביר ודאי לא יידע לומר מה הוא בודק ואיך הוא מצליב".

התשובה לסכנה זו, טוענת השופטת אמיר, מצויה בשילוב של הכלי ושל השופטים. "אני לא יודעת אם לבינה מלאכותית יש יכולת לתת הכרעות. זה כל כך נוגד את הדנ"א של השופטים; להכרעה נכנסים המון פרמטרים וניואנסים ולא רק כתבי הטענות שה־AI מסוגל לנתח. צריך ניסיון, שכל ישר, ראייה רחבה של הדברים. גם בתיקים פשוטים, לא תמיד קל להכריע. יש כללי אצבע בכל סוג של תיק, אבל ההכרעה היא תמיד לגופו של התיק הספציפי".

גילוי נאות לגבי פסקי דין שנעזרים ב־AI

כדי להתמודד עם כל ההיבטים האתיים והמקצועיים של השימוש ב־AI הקים נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, צוות בראשותו של שופט בית המשפט המחוזי מרכז, רמי חיימוביץ, המגבש את הכללים. אחת הסוגיות המרכזיות היא האם תהיה חובה לציין בפסקי דין שנעשה שימוש ב־AI, כפי שמחייבת כיום לשכת עורכי הדין את חבריה לגבי כתבי טענות.

"כל שופט שאמרתי לו שיצטרך לכתוב שהשתמש ב־AI אמר לי: למה כל הציבור צריך לדעת את זה? האם כיום אני כותב שהשתמשתי במאגר של נבו?", מספר לייזר. אבל קרוב לוודאי שזו תהיה ההנחיה ולא רק מטעמי שקיפות: "זה מבוסס על כתיבה אקדמית, לפיה אנשים שמצהירים במה הם משתמשים, מכירים את היתרונות ואת החסרונות, ואין להם בעיה לומר זאת. מי שלא רוצה לעדכן בכך - סימן שהוא לא מכיר את כל המשמעויות וההשלכות".

עם זאת, ברשות השופטת לא שוללים את האפשרות שבעתיד בינה מלאכותית תסייע גם בהכרעות. "באיזשהו שלב נצטרך לשאול את עצמנו האם המכונה לא תדע לייצר בתביעה קטנה תוצאה, לה ייתן השופט תוקף של פסק דין", צופה דרור ארפי, מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות השופטת.

ירדני מוסיף, שבאתרי סחר אלקטרוני נפתרות כיום מחלוקות בתוך דקות, וכך עושות גם חברות ביטוח בוויכוחים ביניהן. אז אולי יהיו גם סכסוכים משפטיים שיוכלו להיפתר על בסיס טכנולוגי, כמובן עם בקרה אנושית בקצה התהליך.

לדייק ב־80% מהתוצרים זו נקודת פתיחה טובה

סכנה בולטת נוספת של ה־AI היא הפברוקים, וכאמור כאלה כבר הגיעו לבתי המשפט. לייזר מספר על ניסוי שעשה לאחרונה: "שאלתי את אחת הפלטפורמות אם יש פסק דין של בית המשפט העליון בנוגע להוצאה מהאולם של חבר כנסת שמפריע לדיון. היא הפנתה אותי לבג"ץ עזמי בשארה.

"הסתבר שאין פסק דין כזה. אמרתי לה: אין פסק דין כזה. היא השיבה: נכון, והפנתה לפסק דין אחר - שגם הוא לא קיים. ואז היא ציינה בפני: אנחנו גרסת בטא, משתפרים כל הזמן.

"AI בעברית לא יודע להבדיל בין חוק לבין הצעת חוק, ואתה עלול לקבל חוות דעת המבוססת על חקיקה שאיננה קיימת. אם אתה מזמין חוות דעת על תביעות ייצוגיות ואתה לא מומחה בנושא, אתה עלול שלא לדעת אם תקבל תשובות הזויות מהבינה המלאכותית", הוא מוסיף.

האם זה יכול לקרות גם בצ'אט המשפט? "הסיכוי קטן, כי אין כאן חקיקה, אין פסיקה, אין מאמרים - אלא רק התיק עצמו", משיבה לנג. "זה ודאי לא 100% ואנחנו שמים דגש גדול מאוד על המשתמשים. אנחנו מנסים לעזור להם לבדוק את התוצרים, למשל על ידי הוספת קישורים למראה המקום".

להערכת לנג, הצ'אט מדייק כיום ב־80% מהתוצרים שלו - שיעור דיוק הדומה למערכות אחרות ושמהווה "נקודת פתיחה טובה מאוד". לדבריה, גם כאשר מוסיפים את הזמן הדרוש לבדיקת תוצרי ה־AI - החיסכון הכולל גדול בהרבה.

גם הניסיון המעשי של השופטת אמיר, המשתתפת כאמור בפיילוט, הוא חיובי: "כמעט ולא נתקלתי בטעויות מהותיות, כי הכלי עובד בתוך מערכת סגורה. לא זיהיתי הזיות והמצאות של דברים. לפעמים אני צריכה לבקש ממנו לחדד עניינים מסוימים, לפעמים אני רואה שהוא דילג על נקודה מסוימת, אז אני אומרת לו: 'תרחיב לגבי הפגישה ביום מסויים. אני קוראת בעצמי את כתבי הטענות, חושבת, לפעמים מסדרת אחרת'".

מבחינת אנשי הטכנולוגיה של הרשות השופטת, זו רק ההתחלה. ירדני רואה בעיני רוחו את בית המשפט "הופך לאט לאט ממקום לשירות. ניתן שירות דיגיטלי ולא יהיה צריך את כל האולמות. בית המשפט יישב בצורה וירטואלית במקום שבו יתקיים המשפט. תוכל להגיש תביעה קטנה בווטסאפ. הטכנולוגיה תעזור להנגיש את המערכת לאדם מן השורה, בלי המעמד הפיזי המלחיץ". וארפי סוגר מעגל: "ככל שננגיש יותר, הביקושים ייגדלו ונצטרך לתת יותר מענה - וכך חזרנו ל־AI".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בת"א; מדד הבנייה זינק בכ-5%, אלקטרה נדל"ן קפצה ב-11%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.3% ● הדולר נחלש בחדות מול השקל לאחר נאומו של יו"ר הפד ● עונת הדוחות בת"א מגיעה לישורת האחרונה - בין המדווחות: הפניקס, הראל, מנורה, אל על ושטראוס ● ביום רביעי יפורסמו דוחות אנבידיה שהשוק כולו מחכה להם ● וגם: הישראלית שקיבלה המלצה שלילית מבנק אוף אמריקה

סחורה ממתינה לייצוא בנמל באינסטנבול / צילום: Shutterstock

טורקיה מממשת את האיום: חוסמת כניסת אוניה של חברה ישראלית

אחרי האיום של טורקיה, ביום שישי האחרון סורבה עגינה של אוניית צים בנמל איסטנבול, כך נודע לגלובס ● ענקיות ספנות בינלאומיות כדוגמת MSC ומארסק עדיין מחכות להנחיות חד־משמעיות בנוגע לצעדים החדשים של ארדואן, ויש מי שמכנה את המהלך "סיכול ממוקד של צים"

מתחם הסינרמה - מבט נמוך מדרום מזרח / הדמיה: פרחי-צפריר אדריכלים

מתחם הסינרמה הוא רק דוגמה: האם מרכז הכובד של ת"א עובר מזרחה?

בשנים האחרונות דובר רבות על הצורך בהעברת כובד המשקל התכנוני והביצועי בתל אביב אל מזרח העיר ואל דרומה, הנחשבים ישנים יותר ובעיקר זולים יותר ● ייתכן שאחת הנקודות ה"חמות" היום בעיר, שנמצאת דווקא ממזרח לאיילון, מבשרת את תחילת העברת כובד המשקל אל מזרח העיר

תוכנית הקמת בית החולים בנגב / הדמיה: רובינשטיין עופר אדריכלים

בעלות מוערכת של 3 מיליארד שקל: המכרז להקמת בית החולים החדש בבאר שבע יוצא לדרך

חברת שיבא נגב, שהוקמה מתוקף החלטת ממשלה, פתחה בימים האחרונים להצעות באופן רשמי את המכרז למתן שירותי ניהול ופיקוח על הקמת השלב הראשון של הפרויקט ● אירועים ומינויים

הסדר בתביעה ייצוגית נפסל. זו הסיבה

בנק ירושלים יחסוך מס של 30 מיליון שקל בעקבות סיווג סוכנות הביטוח שלו כמוסד כספי ● הסדר הסתלקות בתביעה ייצוגית נגד פרשמרקט נפסל ● רשמת ההוצאה לפועל ביטלה צו עיכוב יציאה מהארץ שהוטל על אזרחית זרה ● שלושה פסקי דין בשבוע

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

אאורה מציגה: השקעה גדולה מהפניקס בדרך להנפקה נוספת

אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל רשמה ירידה ברווח וירידה במכירת דירות אך לאחר תקופת הדוח רשמה התאוששות במכירות ● הפניקס תשקיע 140 מיליון שקל בחברת הבת אאורה מרכזים מסחריים כשלב מקדים להנפקה

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, אסף רפפורט, דן אמיגה / צילום: Antonio Delucci, נתנאל טוביאס, ארמיס

מקושרים יותר ועם המון אפשרויות לאקזיט: כך נראה הדור החדש של הסייבר הישראלי

דור המייסדים של תעשיית הסייבר הישראלי החל לרדת מהבמה בחודשים האחרונים ומפנה את כיסאו לשחקנים חדשים ● שמות כמו גיל שויד, ניר צוק ודורית דור התחלפו בנדב צפריר ואסף רפפורט ● מקושרים ועם המון אפשרויות לאקזיט: כך נראה השלב הבא בעולם הסייבר

עודד חרמוני / צילום: שלומי יוסף

יזמים צעירים ומיליארדרים משקיעים ביחד: לעודד חרמוני יש קרן הון סיכון חריגה

קרן ההון סיכון שהקים עודד חרמוני חריגה בנוף של עמק הסיליקון, אליו הגיע לפני כשני עשורים ● J-Ventures אימצה זהות יהודית מובהקת, ופועלת במודל של קיבוץ שמהותו שוויון בין משקיעים - יזמים צעירים ומיליארדרים כאחד ● בראיון לגלובס, חרמוני מספר מדוע הקרן מנהלת 100 מיליון דולר בלבד, וכיצד הקהילה הרחבה שלו נאבקה נגד אנטישמיות בתעשיית הטק לאחר ה־7 באוקטובר

טראמפ. קיבל 10% מאינטל / צילום: ap, Jacquelyn Martin

טראמפ הופך לבעל המניות הגדול באינטל ומייצר משוואה חדשה

אחרי ההתערבות בעסקי אנבידיה ו־AMD בסין, הנשיא טראמפ הפך את ממשלת ארה"ב לבעלת המניות הגדולה באינטל ● אנליסטים סבורים כי מטרת המהלך אינה השתלטות על חברת השבבים, אלא הבטחת כוח הייצור בארה"ב בעתיד ● האם מדובר בשיטה חדשה?

מושגים לאזרחות מיודעת. ועדות יוקר המחיה / צילום: Shutterstock

יוקר המחיה: הממשלה הקימה שלושה גופים לטיפול בבעיה. מה עלה בגורלם?

במהלך 2023 הממשלה הקימה שלושה גופים שאמורים להוביל את המאבק ביוקר המחיה ● אלא שאחד מהם בכלל לא הוקם והשניים האחרים בקושי פעלו מאז שפרצה המלחמה ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בורסת המטבעות הדיגיטליים קראקן (Kraken) / צילום: Shutterstock

בורסת הקריפטו האמריקאית הגדולה רוכשת סטארט-אפ ראשון בישראל

בורסת הקריפטו האמריקאית קראקן רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי קפיטלייז, בעסקה המוערכת ב-40-50 מיליון דולר ● מדובר בפלטפורמת מסחר מבוססת AI, המאפשרת לסחור במטבעות קריפטו ובניירות ערך, באמצעות מתן פקודות מילוליות אוטומטיות

עבודות תיקון התקלה ברכבת / צילום: רכבת ישראל

המבחן הגדול של ועדת הבדיקה לתקלה ברכבת

תקלת הענק ברכבת הובילה להקמת ועדת בדיקה חיצונית ● מעבר לנסיבות האירוע, עליה לבחון גם את כשלי הפיקוח והניהול בצמרת החברה ● השאלה המרכזית: האם ייקבע שהדירקטוריון עצמו נכשל בתפקידו

ראסל אולוונגר, ערן זינמן, רועי מן, שוקי ניר / צילום: ענבל מרמרי, נתנאל טוביאס, דורון לצטר

הישראלית שקפצה בזכות נאומו של פאוול, וזאת שקיבלה המלצות מעורבות


במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש • מניית סולאראדג' קפצה בעקבות הצפי להורדת ריבית בצל נאום יו"ר הפד בסוף השבוע ● המונטום החיוב בטאואר נמשך בעקבות הדוחות ● וגם – אחרי נפילה של 40% במניית מאנדיי האנליסטים חלוקים בדעתם לגבי חברת התוכנה הישראלית

רונאל פישר. כפר בכל ההאשמות נגדו / צילום: רפי קוץ

שלושה סעיפי אישום בלבד: הסדר הטיעון של רונאל פישר נחשף

מחדלי חקירה, עיכובים ושיבושים: משפט הצווארון הלבן הארוך בתולדות המדינה מתקרב להסדר ● לגלובס נודע שפישר צפוי להודות בניסיון תיווך לשוחד בפרשת אלון חסן מנמל אשדוד, ובעבירות מרמה ושיבוש מהלכי משפט בשתי פרשות אחרות ● 11 מתוך 14 אישומים יימחקו ● התביעה תבקש מאסר, ההגנה תדרוש עבודות שירות בלבד

רובוט ניקוי פאנלים סולאריים של בלייד ריינג'ר / צילום: מצגת החברה

במקום פאנלים סולאריים – רחפנים: החברה הקטנה מת"א שנכנסת לתחום הגנת המולדת בארה"ב

מניית בלייד ריינג'ר מזנקת ב-12% לאחר שהחברה נכנסה לתחום הביטחוני הלוהט, ופיתחה מטען מיוחד שמיועד למודיעין ולתחזוקת תשתיות קריטיות, ואותו תנסה למכור לרחפנים בארה"ב

מימין: ישי דוידי, מבעלי קרן פימי ובני לנדא מבעלי לנדא פרינטינג / צילום: כדיה לוי, Miguel Gutierrez

האם ישי דוידי יכול להציל חברה ש"שרפה" 1.3 מיליארד דולר? מה מחפשת קרן פימי בחברה ששוקעת בחובות?

קרן פימי מציעה להשקיע 80 מיליון דולר בחברת המדפסות של בני לנדא, לה חוב הגבוה ביותר מפי 6 ● מודל השיקום: תחילה תספורת עומק, בהמשך מהלכי הבראה ובעתיד - מכירה ואולי אפסייד לנושים

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; בורסת הונג קונג עולה ב-2%

בורסת טוקיו עולה ב-1% ● וול סטריט ג'ורנל: הראלי במניות הטכנולוגיה מראה סימנים של דעיכה • בלומברג: האינפלציה שתפורסם בשישי בארה"ב תצביע על עלייה • תחזית: החלשת הפד תהפוך אותו ל"יוני" ולכן תשואות האג"ח ירדו והדולר יחלש

מנכ''לי חברות הביטוח. ניר כהן (הראל), רונן אגסי (מגדל), מיכאל קלמן (מנורה), יורם נוה (כלל), אייל בן סימון (הפניקס) / איור: גיל ג'יבלי

התוצאות של מגדל בישרו: זו הולכת להיות עונת דוחות פנומנלית לחברות הביטוח

למרות שחיקה ברווח הנקי, הדוחות שפרסמה מגדל שלחו את מניות הביטוח לראלי חסר מעצורים בימים האחרונים, בציפייה לתוצאות שיא בענף ● איזה נתונים עודדו את המשקיעים והאם אחרי עליות תלת־ספרתיות מניות הביטוח עדיין אטרקטיביות?

Galaxy Watch 8 Classic של סמסונג / צילום: יח''צ

מאסיבי אך יוקרתי: השעון החכם החדש של סמסונג

ה–Galaxy Watch 8 Classic של היצרנית הקוריאנית מתהדר בעיצוב יוקרתי, מסך גדול יחסית ופיצ'רים מוצלחים שהופכים אותו לסמל סטטוס ● עם זאת, לוקח זמן להתרגל ל"שפה" שלו ולתפעל אותו כראוי

קניית דירה / אילוסטרציה: Shutterstock

רכשת דירה על הנייר ומכרת אותה הלאה? ייתכן שאתה "יזם" לפי החוק

רוכשי דירות יד ראשונה מנצלים מודלי תשלום נוחים לרכישת דירות "על הנייר" ומוכרים אותן ברווח, מבלי לדעת שהחוק עלול להחשיב אותם כיזמים