הסדר בתביעה ייצוגית נפסל. זו הסיבה

בנק ירושלים יחסוך מס של 30 מיליון שקל בעקבות סיווג סוכנות הביטוח שלו כמוסד כספי • הסדר הסתלקות בתביעה ייצוגית נגד פרשמרקט נפסל • רשמת ההוצאה לפועל ביטלה צו עיכוב יציאה מהארץ שהוטל על אזרחית זרה • שלושה פסקי דין בשבוע

על המדור

במסגרת המדור נשתדל לבחור פסקי דין בתחומי הליבה הכלכליים של גלובס שניתן ללמוד מהם לדעתנו דבר מה עקרוני או שיכולים לשרת את קוראינו במסגרת עיסוקיהם. לכל פסק דין נגיש תקציר וכן את משמעות הפסיקה. מספר התיק המתפרסם יאפשר למי שמבקש להעמיק לקרוא את המקור. מוזמנים להעביר לנו פסקי דין מעניינים למייל nitsan-s@globes.co.il

בית המשפט קבע: סוכנות ביטוח של בנק היא מוסד כספי ולא עוסק מורשה לעניין מע"מ

הפסיקה בקצרה: סוכנות הביטוח "עיר שלם" שבבעלות בנק ירושלים תסווג כמוסד כספי

סוכנות הביטוח "עיר שלם", שבבעלות בנק ירושלים, תסווג כמוסד כספי ולא כעוסק מורשה לעניין מע"מ - קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אביגדור דורות. המשמעות המעשית היא, שהבנק יהיה פטור ממס רווח בסך 30 מיליון שקל, אם עיר שלם תעביר לו כדיבידנד את העודפים שברשותה, שהסתכמו בשנת 2022 ב־190 מיליון שקל.

עיר שלם מוכרת ביטוחי חיים ורכוש ללקוחות הנוטלים משכנתאות מבנק ירושלים. היא הוקמה בשנת 2005, לאחר הרפורמה אשר חייבה את הבנקים להפסיק לשווק ביטוחים אלה בעצמם ולהעביר את הפעילות לסוכנויות נפרדות, גם אם בבעלותם המלאה. הבנק עצמו מסווג כמוסד כספי וכך גם ראה את הסוכנות, בעוד מנהל מע"מ בירושלים סבר שיש לראותה כעוסק מורשה.

בדיון בערעורה של עיר שלם הובהר, כי מבחינת המיסוי השוטף אין הבדל בין שני הסיווגים, אך כאמור קיים הבדל משמעותי לצורך משיכת דיבידנדים. דורות הגיע למסקנה שהצדק עם עיר שלם, בשל ייחודיות הפעילות שלה: היא מוכרת אך ורק ביטוחי חיים ורכוש, אך ורק ללקוחות הבנק ואך ורק לתקופת המשכנתא. היא הוקמה כאמור על פי הוראת הרגולטור, וכל פעילותה תלויה בזו של הבנק.

דורות הוסיף: "קשה להלום סלקטיביות - כאשר, מחד גיסא, פעילות השיווק, פעילות המחשוב, פעילות משאבי אנוש ויתר חטיבות הפעילות של הבנק יוכרו ויסווגו כ'מוסד כספי' ואילו פעילות הביטוח לא תוכר ולא תסווג כמוסד כספי. ודוק, גם חלק מהפעילויות הנ"ל מנוהלות ומופעלות על ידי חברות פרטיות בבעלות מלאה של הבנק ובכל זאת המשיב הכיר בהן כמשויכות למוסד הכספי, מדוע ייגרע חלקה של המערערת?"

דורות דחה את עמדת מע"מ, שלפיה עיר שלם שונה מהפעילויות שהזכיר, משום שהללו ניתנות לבנק עצמו, בעוד הסוכנות משרתת את לקוחותיו. לדבריו, פעילותה היא חלק אינטגרלי מהפעילות הפיננסית של הבנק, שהיא צינור החמצן שלה. עיר שלם משרתת בעיקר את האינטרס של הבנק - להבטיח את פירעון המשכנתא - ופעילותה זעירה ביחס לזו של הבנק.

מע"מ חויב בתשלום הוצאות בסך 40 אלף שקל. את עיר שלם ייצגו עוה"ד עפר גרנות, איריס וינברגר ומרדכי פוגל, ואת מע"מ - עו"ד חגי דומברוביץ.

משמעות הפסיקה: בנק ירושלים יחסוך מס של 30 מיליון שקל על דיבידנד של 190 מיליון שקל

מספר תיק: ע"מ 47371-10-20

הסדר בתביעה ייצוגית הכולל גמול לתובעת נפסל כיוון שלא עמד בהוראות הדין

הפסיקה בקצרה: ביהמ"ש דחה הסדר להסתלקות מתוגמלת בתביעה נגד רשת פרשמרקט

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה מוחמד עלי, דחה הסדר הסתלקות מתוגמלת בבקשה לתביעה ייצוגית נגד רשת פרשמרקט. זהו הסדר שבו התובע המייצג בתביעה ייצוגית מסכים להסתלק מהתביעה בתמורה לתגמול. השופט קבע שההסדר אינו עומד בהוראות הדין, וסירב לאשר את הגמול לתובעת ואת שכר הטרחה לבא כוחה, עו"ד דוד מזרחי.

הבקשה הוגשה בטענה שהרשת אינה מסמנת את מחיר הסיגריות בסניפיה, למרות שחוק הגנת הצרכן מחייב זאת מאחר שהן נמכרות מאחורי הדלפק. פרשמרקט השיבה, כי חוק איסור פרסום והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, אוסר עליה להציג מוצרי טבק ואת שמותיהם ומחיריהם. ההסדר שהוצג כלל פרסום מחירון של הסיגריות, הנחה כוללת של 600 אלף שקל במכירת סיגריות או במשך שנתיים (לפי המוקדם), 12 אלף שקל לתובעת ו־108 אלף שקל למזרחי.

עלי אמר, כי ההסדר מעורר שאלה רוחבית בדבר הסתירה בין דיני הגנת הצרכן (המחייבים להציג את המחיר) לבין החוק האוסר פרסום מוצרי טבק. בפועל, כל הצדדים קיבלו את עמדת היועצת המשפטית, שלפיה ההסדר סותר את הוראות הדין. עלי הגיע למסקנה כי האיסור על פרסום מוצרי טבק גובר על דיני הגנת הצרכן. הוא מקבל את עמדת היועצת, שלפיה על בית העסק להחזיק מחירון שלא יוצג לעיני כל, אלא רק בפני הלקוחות שיבקשו לראות אותו.

גם ההטבה המובטחת מעוררת קשיים רבים, המשיך עלי, שכן מדובר בהנחה - מה שמעודד צריכת סיגריות, שוב בניגוד לחוק. יש להתבונן עליה לא רק בעיני המעשנים, "שייתכן ובעת תשוקה לסיגריה לא יעניין אותם מחיר מופחת כזה או אחר", אלא בעיני הציבור כולו, אשר ישא בנטל בשל נזקי העישון.

הבקשה לתביעה ייצוגית לא ביססה עילת תביעה, שכן התובעת למעשה דרשה מפרשמרקט לפעול בניגוד לחוק, הסביר עלי. ההליך לא הביא תועלת כלשהי לקבוצה, משום שמה שנקבע על פי הצעת היועצת לא נבע מהבקשה לתביעה ייצוגית. לכן, אין מקום לתשלום גמול ושכר טרחה, וגם לא להשבת האגרה בסך 6,000 שקל. עלי הורה שהסכום שלו הסכימה פרשמרקט - 120 אלף שקל - יועבר לקרן התביעות הייצוגיות שבמשרד המשפטים. את הרשת ייצג עו"ד דרור סברנסקי.

משמעות הפסיקה: הסדר שאינו עומד בהוראות הדין, לא יאושר ולא יניב גמול ושכר טרחה

מספר תיק: ת"צ 40267-12-23

רשמת הוצאה לפועל ביטלה צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגד אזרחית זרה

הפסיקה בקצרה: אזרחית זרה החייבת כסף לאזרחית זרה אחרת, תוכל לצאת מישראל

רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב חן לוי ביטלה צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגד אזרחית זרה, אשר חויבה בחו"ל לשלם 1.7 מיליון ליש"ט לאזרחית זרה אחרת. אשתקד קבע בית המשפט, כי ניתן לאכוף בישראל את פסק הדין. לוי מצאה כי הצו לא יסייע בגביית החוב - בעוד "תכלית הסעיף אינה הפעלת אמצעי לחץ לייעול גביית החוב, אלא על מנת למנוע השתמטות עתידית מתשלום החוב", ולכן אין מקום להשתמש באמצעי זה במקרה הנוכחי.

לוי הסבירה: "עסקינן בפסק חוץ, שבית המשפט התיר אכיפתו בישראל. האם אכיפת פסק הדין כפי שהתיר בית המשפט הנכבד משמעה הותרת החייבת כבת ערובה בישראל עד אשר תשלם את החוב? איני סבורה כי זו מטרת פסק הדין, אלא מטרתו לאפשר לזוכה לבצע הליכים בישראל על מנת לאתר את כלל נכסי החייבת בארץ, ככל שקיימים לה נכסים".

הנכס העיקרי של החייבת בישראל הוא דירה בנתניה, שבה מתגוררת אימה בת ה־90. הזוכה תוכל לגבות את החוב באמצעות מימוש הדירה, שעליה רשומה הערת אזהרה. לפי דרישתה של לוי - החייבת מסרה כתובת דוא"ל שאליה ניתן יהיה לשלוח מסמכים לצורך המימוש. "כלומר, המשוכה העיקרית של הזוכה לצורך מימוש הנכס הוסרה, וככל שהחייבת תבחר שלא לקחת חלק בהליך כינוס, ככל שתוגש בקשה מטעם הזוכה למימושו, הרי שניתן יהא להמשיך ולנקוט הליכים כנגד הנכס".

לפי לוי: "בעוד לחייבת קיימת פגיעה משמעותית אם לא יבוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ בשל הניתוק מביתה ומהטיפול הרפואי לו היא נזקקת בשל מצבה הרפואי, הרי שהפגיעה בזוכה צומצמה משמעותית עת ניתנה לזוכה אפשרות לנקוט הליכים ללא הכבדה עקב דרישת ההמצאה".

לצד זאת ציינה לוי כי החייבת חיה ברמת חיים גבוהה ונהנית מתמיכה כספית של בני משפחתה (לא עבדה אף יום אחד בחייה). "לפיכך, טוב תעשה החייבת לו תסדיר את החוב ולא תותיר חוב פתוח בגינו נפתחים הליכים במדינות שונות. הליכים אלו יוצרים עלויות והתמשכות ההליכים מובילה לריביות, אשר בסופו של דבר יושתו על החייבת".

משמעות הפסיקה: עיכוב יציאה מן הארץ נועד להקל בפירעון החוב, ולא להוות אמצעי לחץ

מספר תיק: 522116-11-24