שדה סולארי באסואן, מצרים / צילום: ap, Amr Nabil
עסקת הגז ההיסטורית עם מצרים היא בעלת משמעויות רבות למשק האנרגיה האזורי, והיא משקפת עד כמה האנרגיה תופסת מקום מרכזי בדרגי קבלת ההחלטות במרחב. על אף המלחמה, בקהיר לא מהססים להרחיב את התלות בגז הישראלי. זו סיטואציה רגישה לא רק לנשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי, כי אם גם למלך ירדן עבדאללה שרוכש גז מישראל, לסוריה של אחמד א־שרע וללבנון המפוררת לרסיסים.
● עסקת הענק עם מצרים מאיצה את פיתוח לוויתן - ומציפה ויכוח על גבולות היצוא
● ארדואן מקשיח עמדות לגבי ישראל ושולף סנקציה חדשה
● 16 מיליון תיירים, בורסה בעלייה ועסקת גז אחת: מצרים בדרך החוצה מהמשבר?
מבצע עם כלביא והפסקות ההפקה באסדות לוויתן וכריש כתוצאה ממנו, שיקפו כיצד משק האנרגיה האזורי מחובר בחבל הטבור לענף הגז הישראלי. בזמן שלישראל היה גז ממאגר תמר, המצרים והירדנים נאלצו לרכוש גז מכל מי שיכול לתת להם - גם אם במחיר כפול. גלובס בדק: מהו מצב משק האנרגיה אצל שכנותיה של ישראל?
מצרים: הפסקות החשמל הוחמרו
אי אפשר שלא להתחיל מהמדינה הגדולה ביותר במרחב, מצרים, שראש הממשלה שלה מוסטפא מדבולי מיהר להצהיר באפריל שבקיץ 2025 "לא יהיו הפסקות חשמל". עם זאת, כעבור כחודשיים פרצה מלחמת ישראל־איראן, ההפקה בחלק מהמאגרים הישראליים הופסקה, ומלוא הגז מתמר ווסת למשק המקומי. זה טלטל את משק האנרגיה המצרי חסר היציבות ממילא, החמיר הפסקות חשמל, ואילץ לרכוש גז טבעי מונזל ב־13-11 דולר ליחידת חום, לעומת כ־7-6 דולר לגז בצינורות מישראל.
קהיר הייתה יכולה להסתדר עם פחות גז טבעי לו הייתה מתקדמת בתחום האנרגיות המתחדשות, אבל אלו מהוות כיום כ־11% מייצור החשמל. לצורך השוואה, ישראל רחוקה מלהיות מובילה עולמית, אבל השיעור עומד בה על כ־14%. במבט צופה פני עתיד שממנו נובעת עסקת הענק עם לוויתן, היעד המצרי ל־2030 של 42% ייצור מאנרגיות מתחדשות נראה כלא סביר.
פתרון ששואפים אליו במצרים, בדומה לישראל, הוא כבל חשמל תת־ימי ליוון. אולם, יש אתגר מהותי: כפי שנחשף בגלובס, מיזם כבל החשמל אינטרקונקטור לחיבור יוון לישראל, שדומה לתוכנית המצרית, תקוע בשל העמדות הטורקיות כי יחצה בשטח ימי שטורקיה רואה כשלה. וכך, כל אחד מהמיזמים מגיע למבוי סתום כבר בשלב ראשוני.
אחד האתגרים החמורים ביותר של משק האנרגיה המצרי הוא הפסדי חשמל בשיעור כ־11%. כלומר, כעשירית מהחשמל שמיוצר במדינה - נאבדת ברשת החשמל. זה שיעור יותר מכפול מממוצע מדינות ה־OECD. בחברת הייעוץ אנינבר מעריכים שא־סיסי יידרש להשקיע 7-4 מיליארד דולר בתוך עשור כדי להתיישר עם יעדי ה־OECD. בהיעדר יכולת מקומית להזניק את רמת רשת החשמל, מצרים חתמה לאחרונה עם פאואר צ'יינה הסינית על חוזה להקמת קו מתח גבוה משדה סולארי בהספק 1.8 ג'יגה־וואט באסואן. לצד זאת, סין מיועדת להקים שדה סולארי באזור סואץ, בהשקעה של כ־685 מיליון דולר.
ירדן: יבוא הגז מישראל בצמיחה
בניגוד למצרים שמדי שנה הגדילה משמעותית את נפח הגז המיובא, היבוא הירדני שמר על יציבות (2.9 BCM בשנה), בין 2023-2021. דווקא בשנה שעברה, על אף המלחמה והשפעותיה על התדמית של ישראל ברחוב הירדני, עמאן הגדילה יבוא בכ־7% ל־3.1 BCM. בירדן כ־11.5 מיליון איש מול כ־116.5 מיליון איש במצרים, ומכאן התצרוכת אמנם נמוכה משמעותית, אבל גם המלך עבדאללה זקוק לגז הישראלי.
לכן, מיד לאחר הפסקת ההפקה בשתי אסדות בישראל, הכריז מנכ"ל חברת החשמל הירדנית שמדינתו הפעילה תוכנית חירום. הוא טען אז שירדן מחזיקה בעתודות דלקים, בהם דיזל, שמספיקים לפחות ל־20 יום. ויחד עם זאת, הירדנים מיהרו לייבא גז ממצרים שבעצמה בחוסר, כשגם הגז המצרי הסתכם לכ־40% מהתצרוכת היומית בממלכה.
לשמחתם של בכירי עמאן, מלחמת ישראל־איראן נמשכה "רק" 12 ימים, ושגרת האספקה שבה על כנה. ירדן מוצלחת מאוד במושגי המרחב בהטמעת אנרגיות מתחדשות (סולאר ורוח היוו 26.3% מייצור החשמל ב־2023), אבל הגז הטבעי עדיין היווה 61.1% ו־12.6% יוצרו מדלקים פוסיליים. בשורה התחתונה, הירדנים רחוקים מעצמאות אנרגטית.
סוריה: ההזדמנות של קטאר
14 שנות מלחמת האזרחים בסוריה הביאו להיקף נזקים של כ־35 מיליארד דולר לתשתיות החשמל בלבד, כך לפי נתונים שפרסם משטר א־שרע. "אנחנו מנסים להגדיל את החשמל הזמין משעתיים לשמונה שעות ביום", סיפר בחודש מרץ שר החשמל. מאז, החלו הסורים ליהנות מסיוע זר בהיקפים הולכים וגדלים.
קטאר שמזהה בכל חולשה הזדמנות, הספיקה בחודשים האחרונים להפוך ל"גב" כלכלי מרכזי של א־שרע, במיוחד בתחום האנרגיה. זה החל במרץ עם הזרמת גז טבעי לדמשק דרך ירדן, בהיקף שמוסיף הספק של כ־400 מגה־וואט לרשת. כחודשיים לאחר מכן, דוחא שילבה זרועות עם ידידתה טורקיה וארה"ב לחתימה על מזכר הבנות בסך 7 מיליארד דולר לבניית ארבע תחנות כוח ושדה סולארי גדול בסוריה, שיספקו כ־50% מצרכי החשמל.
ה"גראנד פינאלה" של התהליך המואץ התרחש ב־31 ביולי, כשקרן קטאר לפיתוח נרתמה לסייע במימון מהיר של מיזם חיבור גז טבעי מאזרבייג'ן, דרך טורקיה לסוריה. הגז כבר זורם בצינורות עד לחאלב, ואם הכל יעבוד לפי התוכניות - הכמות בהסכם תייצר 400 מגה־וואט.
לבנון: תשקיע רבע מיליארד דולר
באופן לא מפתיע, השפעות קטאר ניכרות גם על משק האנרגיה הלבנוני. "קטאר תסייע לאספקת האנרגיה בקיץ הקרוב", הבטיח בחודש יוני ראש ממשלת קטאר, מוחמד א־ת'אני. לבנון חווה כישלון קולוסלי בתחום האנרגיה. בהיבט הייצור מאנרגיות מתחדשות, לדוגמה, היא הציבה ב־2010 יעד של 12% ל־2020. אולם, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית השיעור בשנת 2022 עמד על 4.9% בלבד.
לפי הערכות שפורסמו כחודש לפני כינון הפסקת האש עם חיזבאללה, באוקטובר 2024, סקטור האנרגיה הלבנוני נפגע בכ־320 מיליון דולר כתוצאה מביקושים קיצוניים באזורים שהוצפו בפליטים מדרום לבנון, נזקי תשתיות, והפסדי הכנסות. לבנון רוצה להתחבר בכבל חשמל תת־ימי לקפריסין הסמוכה, אבל במדינה שבה כ־22 שעות ביממה מאופיינות בהפסקות אספקה, זקוקים לפתרונות מיידים.

זה הביא להחלטה של הבנק העולמי באפריל האחרון לאשר הלוואה בסך 250 מיליון דולר ללבנון, לצורך ביצוע הליך מודרניזציה לרשת החשמל, תיקון מערכות ייצור, והגדלת הספק הייצור מאנרגיה סולארית. הבעיה הלבנונית כמו תמיד, טמונה בחיזבאללה. מדינות המערב ואף מדינות הציר הסוני המתון לא מעוניינות להירתם עד תום לטובת ביירות, כל עוד ארגון הטרור השיעי לא מניח את נשקו. ועד שזה לא יקרה, אין סיבות רבות לאופטימיות לשיפור בלבנון ככלל ובתחום האנרגיה בפרט.