גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"קיבוץ קפיטליסטי": על קרן הון סיכון כזו עוד לא שמעתם

קרן ההון סיכון שהקים עודד חרמוני חריגה בנוף של עמק הסיליקון, אליו הגיע לפני כשני עשורים ● J-Ventures אימצה זהות יהודית מובהקת, ופועלת במודל של קיבוץ שמהותו שוויון בין משקיעים - יזמים צעירים ומיליארדרים כאחד ● בראיון לגלובס, חרמוני מספר מדוע הקרן מנהלת 100 מיליון דולר בלבד, וכיצד הקהילה הרחבה שלו נאבקה נגד אנטישמיות בתעשיית הטק לאחר ה־7 באוקטובר

עודד חרמוני / צילום: שלומי יוסף
עודד חרמוני / צילום: שלומי יוסף

לקרן ההון סיכון שהקים המשקיע עודד חרמוני בקליפורניה, ג'יי-ונצ'רס (J-Ventures), יש שם שקשה להתבלבל איתו. כמו אתר ההיכרויות J-Date, גם כאן האות J מסמלת "יהודי". הקרן של היהודים, אם תרצו.

הקרן נוסדה ב־2018, במודל יוצא דופן של שותפות. חרמוני אמנם לא גדל בקיבוץ אלא בירושלים, אבל תחושת היחד של ישראלים ויהודים בעמק הסיליקון הזכירה לו את מה שחלם עליו כמודל השקעה - כזה שבו המשקיעים ערבים זה לזה מתוך עמדה שווה, ללא קשר לעושרם, תוך שמירה על תחושה של זהות משותפת. בניגוד לסנטימנט בקרב הקהילה הישראלית בעמק הסיליקון, עבור בכירים יהודים־אמריקאים הזהות היהודית מעולם לא הייתה דבר שיש להחצין או לתקשר בעסקיהם, לפחות לא עד אוקטובר 2023.

הדור החדש של הסייבר הישראלי
הצוללת | הבכיר באנבידיה ישראל מגלה: זו התכונה שהכי חשובה לי אצל עובדים
יעיל, מקצר תהליכים ומונע סחבת: ה־AI מגיע לבית המשפט וחותר לחולל מהפכה אמיתית

המודל שחרמוני מכנה כיום "קיבוץ קפיטליסטי", נולד מתוך הפערים ההולכים ומעמיקים בין מדינת ישראל וישראלים בכלל ליהדות התפוצות. "אמרתי שאם יום אחד ישראל תהיה מבודדת, היא תזדקק ליהדות ארה"ב", הוא מספר. "אבל גם בתוך עצמה יהדות ארה"ב מפוצלת - יהודים בסן פרנסיסקו לא מכירים את אלה בניו יורק, רפורמים לא מכירים אורתודוקסים, ורפובליקאים מנותקים מדמוקרטים. לכולם יש בן דוד בישראל, אבל אחרי כמה דורות הקשר הזה כבר לא עובד".

לדבריו, "היום יש לנו בקרן משקיעים מכל קשת הדעות והאמונות, כשהמטרה היא להביא אותם לשיח פנימי: איך אפשר לבנות קהילה יהודית שכולה בענן - עם כל השוני. הם מכירים אחד את השני דרך המפגשים, דרך תהליכי בדיקת הנאותות של החברות להשקעה".

ב־2022 קיימה הקרן כנס חריג על אנטישמיות - אירוע שנראה זר ומוזר בנוף הקליפורני, אך משך משקיעים שחיפשו קול יהודי ברור. כיום מונה הקרן כ־650 משקיעים פרטיים, בהם כ־150 שמכהנים כחברי דירקטוריונים או מנהלים בכירים, בעיקר באזור מפרץ סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, ובשנים האחרונות גם בבוסטון ובבולטימור. "150 מהחברים שלנו מעורבים ישירות בפעילות יהודית, לכן כשהמלחמה פרצה, כבר הייתה לנו קהילה שיצרה אמון בין חבריה - היהודים לא בוטחים אחד בשני, אבל כשעושים עסקים יחד, נוצר אמון מחדש", הוא אומר.

ב־7 באוקטובר, הוא אומר, "שלחנו הודעה לכל החברים שלנו בעולם ואמרנו להם: העולם השתנה ללא היכר. כל מה שהכרנו - כבר לא יהיה אותו הדבר. יום למחרת, שוחח איתנו דובר צה"ל דניאל הגרי, ויומיים לאחר מכן - אלי ביר, מנכ"ל איחוד הצלה. רובי חן, אביו של החלל החטוף איתי חן, הוא חבר בקהילה שלנו - יחד איתו פנינו לבית הלבן כדי שיבינו שיש כאן חטוף עם אזרחות אמריקאית - ראינו את הכוח של הקהילה, גם כהורים".

"גאים יותר מאי פעם ביהדות שלנו"

חרמוני, פעיל מאוד בקהילה היהודית בעמק הסיליקון, שמתגורר בלוס אלטוס - מקום מגוריהם של משקיעים רבים, ניהל דרך קבוצת הוואטסאפ של ג'יי ונצ'רס, מעין חמ"ל שנועד להביא לידי תשומת לבם של חברי הקרן התבטאויות אנטישמיות, במיוחד של בכירים בקהילה הטכנולוגית, על מנת להתעמת עמם.

הפעילות עלתה על הרדאר של כמה מאנשי התקשורת הבולטים הפעילים נגד ישראל - בהם העיתונאי העצמאי ג'ק פולסון שתיאר כיצד הביאה הקבוצה, לכאורה, לפיטוריה של עובדת וויקס: אחרי שמשקיע ישראלי ממיאמי שיתף בקבוצת "הקיבוץ" של ג'יי ונצ'רס פוסט של עובדת בסניף האירי של וויקס שפרסמה מסרים נגד ישראל וקריאות לשחרור פלסטין, תייג חרמוני את בת-שבע משה, מנהלת הסניף הישראלי של וויקס, וימים ספורים לאחר מכן פוטרה העובדת.

רובי חן, אביו של החלל החטוף איתי חן, וחבר בקרן ההון סיכון ג'יי ונצ'רס / צילום: Reuters, Brian Snyder

יוחסו לקבוצה תכתובות נמרצות נמרצות עם חברת הקונגרס האמריקאית־פלסטינית ראשידה טאליב, ועם מייסד מאיץ הסטארט־אפים Ycombinator פול גרהם הידוע בתמיכתו בפלסטינים. "הותקפנו על ידי אנטישמיים", אומר חרמוני לאחר שהקרן הועמדה במרכז השיח האנטי־ישראלי. "ניהלו עלינו קמפיין טיקטוק שבו כינו אותנו 'כיפת ברזל החדשה', שאלתי את המשקיעים שלי אם זה מפריע להם, אבל התשובה היתה הפוכה: אנחנו גאים יותר מאי פעם ביהדות שלנו, וזה היה השינוי המרכזי מלפני 7 באוקטובר".

המשבר גם חשף מתחים פנימיים. "ראינו את הקרע הזה גם אצלנו: אחת מהמשקיעות שלנו היא אם לאדם שמרכז בו זמנית את הלל (ארגון הסטודנטים היהודיים הגדול בעולם) ואת 'JVP' (תנועת יהודים המתנגדים לישראל) בקמפוס שלו".

אתם מזוהים עם יהדות ארה"ב וגם עם קשר לישראל - אתם נתקלים ביזמים שלא רוצים לקבל מכם השקעה בגלל הקשר הזה?
"פגשנו את הבעיה הזו בתוך הבית. היה לנו משקיע אמריקאי-יהודי, שהוא ישראלי במקור, שיצא נגד צה"ל מתוך גישה פרוגרסיבית, והוא עשה את זה בתוך קהילה שאחד החברים שלה ממתין שהבן שלו ישוחרר מעזה. ביקשתי ממנו שיצא מהקרן. הוא אמר: לא מופיע בשום מקום שאני צריך להיות ציוני כדי להיות חבר פה - אבל אמרתי שבנסיבות האלה, הקהילה בקרן צריכה לחשוב ולבחון מי אנחנו ולשם מה אנחנו פה. הוצאנו אותו והחלפנו אותו עם משקיע אחר. אבל אנחנו לא עוסקים רק באנטישמיות - יש לנו קבוצות וואטסאפ שקשורות בקשר האסטרטגי עם ישראל - ללא קשר לפוליטיקה, ויש לנו קבוצה שעוסקת בחיזוק ההסברה היהודית. אנחנו קרן זרה ולא ישראלית, וככה אפשר לתמוך בישראל ולספק סיוע לא רק בכסף אלא גם בתמיכה וביצירת קשרים באופן נכון. ישראלים חושבים שהמציאות נמצאת בין פארק שרונה ומגדלי חג'ג' - וחושבים שהעולם שם. ואז הם מגיעים לארה"ב באוגוסט ולא מבינים למה כולם בחופש".

אין חומה סינית בין משקיעים לשותפים

מה שמבדיל את ג'יי ונצ'רס מרוב קרנות ההון סיכון בעמק הסיליקון, מלבד הזהות היהודית, הוא המבנה השוויוני הייחודי. היא מנהלת סך של 100 מיליון דולר מאז הקמתה, לא סכום גבוה במיוחד לקרן שמשקיעה בחברות הייטק, אך עבור חרמוני מדובר בהכרח. במקום מודל שבו כמה שותפים מנהלים מגייסים הון מעשרות משקיעים (Limited Partners), כאן כל אחד מהמשקיעים - ממיליארדרים ועד יזמים צעירים - מוגבל לסכום מצומצם של מאות אלפי דולרים בלבד, ואין מעמדות שמכתיבים את הכיוון.

במקביל, המשקיעים עצמם אינם רק מקור מימון. בשונה מהמצב ברוב הקרנות, שבהן קיימת חומה סינית בין המשקיעים לבין השותפים, בג'יי ונצ'רס המשקיעים משתתפים ישירות באיתור חברות, בבדיקות הנאותות ובקבלת החלטות ההשקעה. הגישה הקיבוצית מייצרת מה שמכונה בתעשייה כ"דיל פלואו", כלומר קצב זרימה גבוה יותר של הזדמנויות.

"אנחנו מסרבים למיליוני דולרים של השקעות כדי לשמור על הקיבוץ הזה", הוא אומר. כאמור, רף ההשתתפות איננו עולה על 500 אלף דולר, בעוד שלעתים התקרה מצטמצמת ל־200 אלף דולר בלבד, כדי לאפשר כניסה של יותר משקיעים לרשימה.

"יש לנו ארבעים מיליארדרים, אבל הם מוגבלים להשקעה קטנה בלבד - זה בניגוד גמור למקובל בענף ההון סיכון, שבו השותפים מעדיפים לעבוד עם פחות משקיעים ששמים כל אחד סכומים גדולים יותר". אומר חרמוני, ומוסיף כי מייסדי הקרן - בהם הוא עצמו, יו"ר הקרן ג'ים קושלנד (בכיר בפירמה המשפטית DLA, בעבר פרליקטו של סטיב ג'ובס ומבעלי ליווייס), נילש טריוודי (מנהל לשעבר בסיסקו); מארק אברמוביץ (מהמשקיעים הראשונים בפלנטיר וספייס אקס); לורי שהון (חברת דירקטוריון של 15 חברות ציבוריות), גיל פרוסטיג (לשעבר סמנכ"ל באינטל וקוואלקום), דיוויד ווגונפלד (איש הון סיכון וקרנות גידור) ואסף רזניק (יזם ביג פנדה ומשקיע לשעבר בסקויה) - משקיעים מהונם האישי 10% מכספי הקרן.

ג'יי ונצ'רס נמצאת בדרך לסגירה סופית של קרן רביעית חדשה בסך של 25־30 מיליון דולר בחודש אוקטובר הקרוב, בהתאם לביקוש.

בין השמות החמים של המשקיעים בקרן המוגדרים גם כ"שותפים עצמאיים": קן רודין, לשעבר סמנכ"ל צמיחת משתמשים במטא וזינגה; דן רובינשטיין, לשעבר מנהל המוצר של פלנטיר ושותף בקושלה ונצ'רס; אילן רבינוביץ', בעבר סמנכ"ל בדאטה דוג; דיוויד טנאהוס, לשעבר בכיר באינטל ובמפא"ת האמריקאי, דארפה; ושמוליק שוטן, לשעבר סמנכ"ל בהיטאצ'י.

כיום, גם משקיעים בה ישראלים לא מעטים בהם רמי ליפמן, המשקיע הסדרתי; סמנכ"ל אינטל לשעבר דדי פרלמוטר; מנהל המחקר של גוגל, יוסי מטיאס, וכן המשפחות רקנאטי, שחר ולבנת.

הכישלונות שכבר נרשמו והאקזיטים באופק

"יש גבול לכמה שותף בקרן מבין בכל תחומי התוכן שבהם הוא נדרש להשקיע - אתה לא יכול להבין בחוות שרתים וגם בקורקינטים חשמליים. לכן אנחנו בונים רשת של אנשים חכמים, כמו נוירונים, שמושכים לעצמם את החברות הכי מוצלחות, כל אחד בתחומו. יותר ממאה משקיעים ברשת שלנו היו שותפים בקרנות אחרות - חלקם מביאים חברות להשקעה מהקרנות שלהם - כך למשל הגיעו אלינו פינאאוט, בריאה ו-ווליומז".

ועדה הכוללת 25 משקיעים מוגבלים - רובם ככולם בכירים פעילים בחברות גדולות או שותפים בקרנות אחרות - בוחרת שלוש חברות להציגן פעם בחודש. לאחר מכן נקראות החברות להעביר מצגת בפני המשקיעים שמחולקים לפי תחומי תוכן ובוחנים כל השקעה לגופה. "זה אומר שבחינה של חברה בתחום טכנולוגיית אחסון יכולה להיעשות על ידי צוות שכולל את נשיא בוקס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של היטאצ'י, ובכירים לשעבר בסיסקו, גוגל והענן של אמזון. חברה בתחום הבריאות נבחנת על ידי בכירה לשעבר בתחום הבריאות במורגן סטנלי וסמנכ"ל מחברת טלדוק".

מתוך 44 ההשקעות שביצעה עד כה נחלה הקרן מספר הצלחות כולל 12 חברות קטנות שנמכרו, רובן בסכומים שלא פורסמו, הגדולות שבהן היא קונברסה הלת' האמריקאית שנמכרה לחברת הבריאות אמוול; אומדה הלת' שגייסה 150 מיליון דולר בחודש יוני במסגרת הנפקה וכעת נסחרת לפי שווי של 1.24 מיליארד דולר, נמוך ב־6% ממחירה בהנפקה; קוסרטיו שנמכרה לסינופסיס, ואנאנדה נטוורקס שנמכרה ל־VMware. השאר הן חברות ישראליות כגון חברת טכנולוגיית משאבי האנוש הווארלי (Hourly) שהתמזגה עם חברת הביטוח ווישור לפי שווי של 53 מיליון דולר וקמיליאון שנמכרה לרמון ספייס.

ג'יי ונצ'רס רשמה גם שני כשלונות צורבים כמו ההשקעה בחברת הטכנולוגיה (Veev) שהבטיחה האצה בתהליכי בניין והתרסקה בקול גדול לאחר שגייסה 400 מיליון דולר, וההשקעה בחברת MDgo מתל אביב שנסגרה. אך הקרן מחזיקה כיום במניות בכמה חברות מבטיחות שככל הנראה יאפשרו לה אקזיט במוקדם או במאוחר - כמו פינאאוט (Finout) חברת ניטור צריכת הענן שדורגה בראש צמרת טבלת הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס השנה; חברת הבינה המלאכתית בריאה (Bria), חברת האגריטק בי-הירו (BeeHero), וחברת הדיפנס-טק האמריקאית הידן-לבל (Hidden Level).

"מדובר בקרן קטנה, אבל עדיין כזו שהתשואה שלה על הנייר, לפחות בקרנות הראשונות שלה, לא נמוכה בכלל", אומר משקיע ישראלי בקרן. "אמנם, עדיין לא ראיתי כסף בזכות ההשקעה שם, ובכל זאת, מדובר בקרן שמבצעת היטב. הקרן לא מובילה סיבובי גיוס, ויש לזה גם חסרונות, אבל זה בעצם מאפשר לה להיכנס לכל חברה שהיא רוצה להיכנס אליה, ועבור היזמים - לא הכסף מה שמשנה אלא הנגישות למשקיעים ולבכירים שנמצאים בקיבוץ, שככה סתם היה קשה להגיע אליהם".

משקיע אחר בקרן מסביר כי חרמוני מסרב לקבל משקיעים מוסדיים - הכניסה ל"קיבוץ" מותרת למשקיעים פרטיים, רצוי כאלה שמתאימים לרוח של הארגון. "הוא מקבל רק אנשים שידועים בתעשייה כאנשים תורמים שטוב לעבוד איתם - אנשים לעומתיים או רעים - מקבלים סירוב".

מתרחבים לטריטוריות נוספות

חרמוני (51) גדל בירושלים, ונקרא על שם אביו, רס"ן עודד חרמוני, שנהרג ימים ספורים לפני שנולד, ביום השני של מלחמת יום הכיפורים - 7 באוקטובר 1973.

הוא פילס את דרכו בעולם בתקשורת ועבד בעיתון דה מרקר בשנותיו הראשונות. בהמשך היה ממקימי איגוד תעשיית ההייטק (כיום IATI), ובתפקידו האחרון לפני שהקים את ג'יי ונצ'רס, שימש כשותף בקרן רודיום של דניאל רקנאטי, איתה גם הגיע לראשונה לעמק הסיליקון לפני כמעט עשרים שנה.

הוא משמש כחבר בוועד המנהל של מספר ארגונים יהודיים, חבר דירקטוריון הפדרציה היהודית בסן פרנסיסקו, והוא אחד משלושת מייסדי ארגון התקשורת העצמאי "שומרים" המבצע תחקירים עיתונאיים. גם מעמק הסיליקון, חרמוני התבטא בחריפות נגד מהלכי הממשלה והמהפכה המשפטית, והזהיר מפני ההשלכות על ההייטק הישראלי.

את הקרן הקים עם ג'ים קושלנד שמשפחתו היא כאמור בעליה של אימפריית הג'ינסים ליוויס. קושלנד עצמו הוא משקיע פרטי בסקויה ואייקוניק, ומשמש כיו"ר קרן ההשקעות של אוניברסיטת ברקלי שמנהלת 5 מיליארד דולר.

כיום, מחפש הקיבוץ להתרחב לטריטוריות חדשות - כבר בקרן השלישית התרחבה ג'יי ונצ'רס גם לניו יורק, בוסטון, מיאמי. "כמה מההשקעות הגדולות שלנו אינן קשורות ליהודים או לישראל - יזמים ברזילאים שהשקענו בהם היו הראשונים שהתקשרו אלי ב־7 באוקטובר. יש לנו יזמים איראנים, אמריקאים, משקיעים הודים. אחת ההשקעות הביטחוניות שלנו היא חברה אמריקאית שאת ההשקעה בה הובילה ערמקו הסעודית, זה חושף אותנו למקומות נוספים".

עוד כתבות

שלושת מטוסי הקרב הישראליים שמפחידים את האויב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל לא מתכננת את היום שאחרי ברצועת עזה וזה עשוי להכשיל את התוכנית של הקבינט, המטוסים המתקדמים של ישראל, והאיראנים רוצים לרכוש מטוסי קרב מבלארוס ● כותרות העיתונים בעולם 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פוסט ברשתות החברתיות, 19.8.25 / צילום: יצחק קלמן

המאבק על תקציב הביטחון: האם זה מחויב המציאות?

הממשלה אישרה את הגדלת תקציב הביטחון בעשרות מיליארדים, אבל לא בלי התנגדות מתוך משרד האוצר ● משיכות החבל האלו אינן חדשות, וגם בימים נטולי מלחמות התקציב גדל משמעותית תוך כדי השנה ● אבל העבר הקרוב מלמד שניתן להגיע להסכמות שמצמצמות את הפערים ● המשרוקית של גלובס

בורסת המטבעות הדיגיטליים קראקן (Kraken) / צילום: Shutterstock

בורסת הקריפטו האמריקאית הגדולה רוכשת סטארט-אפ ראשון בישראל

בורסת הקריפטו האמריקאית קראקן רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי קפיטלייז, בעסקה המוערכת ב-40-50 מיליון דולר ● מדובר בפלטפורמת מסחר מבוססת AI, המאפשרת לסחור במטבעות קריפטו ובניירות ערך, באמצעות מתן פקודות מילוליות אוטומטיות

המחלה של כולם / צילום: Shutterstock

המקרה שמגלה: אם הבעיה הרפואית הזו צצה אצלכם טפלו בה בבהילות

עורכת בוול סטריט ג'ורנל החלימה יפה מניתוח בעמוד השדרה, אבל שבוע לאחר מכן, משהו היה ממש לא בסדר ● בבית החולים הסבירו לה שאם בעיות מסוימות צצות במהירות, בלי הופעה קודמת, ובצורה חמורה - נדרשת בדיקה בהולה ● עבור רבים מבין המיליונים המאובחנים בקרישי דם מדי שנה, התסמין הראשון הוא מוות פתאומי

דונלד טראמפ ומנכ''ל אינטל ליפ בו טאן / צילום: אינטל

טראמפ הודיע שארה"ב תרכוש 10% ממניות אינטל; המניה זינקה

ההכרזה של נשיא ארה"ב מסמנת התערבות ישירה נוספת של הבית הלבן בעולם התאגידי, והצעד צפוי לעורר הדים בשווקים ובתעשיית השבבים ● רק לאחרונה קיבלה אינטל הזרמה של 2 מיליארד דולר מסופטבנק היפנית, מהלך שנתפס כהבעת אמון נדירה בחברה המצויה בעיצומו של מהפך עסקי

אלן פאסאר, מוקף בצוות הטבחים שלו, עם ארגזי ירקות מגינתו, בחודש שעבר / צילום: Reuters, Gonzalo Fuentes TPX

השף הצרפתי ששבר את הכללים של עולם המישלן - כשעבר לטבעונות

אייקון המטבח הצרפתי אלן פאסאר עשה צעד ענק בחודש שעבר לעבר המטבח הטבעוני, כשהפך את מסעדת המישלן הפריזאית שלו למבוססת על טהרת הצומח ● האם עולם הקולינריה בדרך לשינוי או שהמהלך יתגלה כטעות כלכלית? ● וגם: זה המחיר שתשלמו על מנה במסעדת השף

מתחם הסינרמה - מבט נמוך מדרום מזרח / הדמיה: פרחי-צפריר אדריכלים

מתחם הסינרמה הוא רק דוגמה: האם מרכז הכובד של ת"א עובר מזרחה?

בשנים האחרונות דובר רבות על הצורך בהעברת כובד המשקל התכנוני והביצועי בתל אביב אל מזרח העיר ואל דרומה, הנחשבים ישנים יותר ובעיקר זולים יותר ● ייתכן שאחת הנקודות ה"חמות" היום בעיר, שנמצאת דווקא ממזרח לאיילון, מבשרת את תחילת העברת כובד המשקל אל מזרח העיר

הצוללת. הילה ויסברג ואסף גלעד בשיחה עם נתי אמסטרדם / צילום: ניב קנטור

הבכיר באנבידיה ישראל מגלה: זו התכונה שהכי חשובה לי אצל עובדים

שיחה עם נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל ● על הדומיננטיות של החברה בתחום ה–AI, האמון בטאלנט המקומי והלקחים שהפיק מהילדות בשכונה הקשה שבה גדל

עמיר אהרון, מנכ״ל מחלבות גד / צילום: יח''צ

מחלבות גד בדרך לבורסה: תנסה להנפיק לפי שווי של 725 מיליון שקל

רשת המחלבות של עזרא כהן וריצ'י האנטר פרסמה תשקיף לקראת הנפקה של מניותיה ● תנסה לגייס סכום של 280 מיליון שקל שיושקע בהקמת מתחם חדש באיזור התעשייה תימורים

הפקולטה. איך ייראה יום עבודה בעוד חמש שנים / צילום: Shutterstock

לדמיין יום עבודה בעוד חמש שנים: כך תנהלו את הצעדים הבאים בקריירה שלכם

ניהול קריירה הוא תהליך מתמשך של תכנון אך כדי להתחיל את המסע הזה יש צורך להגדיר מטרות ● כיצד נצליח לסמן את הכיוון הנכון, מה הקריטריונים שצריך לפעול לפיהם ואיך ישיבה על הכורסה דווקא תוכל להועיל לתהליך?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה ירוקה בת"א; מדד הבנייה מזנק ביותר מ-4.5%, אלקטרה נדל"ן בכ-10%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.3% ● הדולר נחלש בחדות מול השקל לאחר נאומו של יו"ר הפד ● עונת הדוחות בת"א מגיעה לישורת האחרונה - בין המדווחות: הפניקס, הראל, מנורה, אל על ושטראוס ● ביום רביעי יפורסמו דוחות אנבידיה שהשוק כולו מחכה להם ● וגם: הישראלית שקיבלה המלצה שלילית מבנק אוף אמריקה

יזמי דומינרי, מימין: המנכ''ל אנתוני הייז ונשיא החברה קייל וול / איור: גיל ג'יבלי

ההימור המוצלח של היועצים הפיננסיים: מאלמוניות מוחלטת ל"בנקאי ההשקעות" של משפחת טראמפ

חברת דומינרי הייתה חדשה בעולם הפיננסים כששכרה משרדים במגדל טראמפ במנהטן ● מפגשים "מקריים" עם בניו של הנשיא (אז לשעבר), הפכו למערכת יחסים עסקית פורייה, במסגרתה צמד המייסדים משמשים כיום כיועצים המרכזיים בשלל מיזמים של המשפחה הראשונה — מקריפטו ועד חברות תעשייה, כשהעמלות כבר מצטברות למיליוני דולרים רבים

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עם מצרים מאיצה את פיתוח לוויתן - ומציפה ויכוח על גבולות היצוא

הסכם יצוא הגז בהיקף של 35 מיליארד דולר מחיה מחדש את משק הגז ומעלה הילוך בפיתוח מאגר לוויתן והקמת צינור ניצנה ● במקביל, מתחדדת המחלוקת בין משרד האנרגיה לאוצר: האם עתודות הגז של ישראל יספיקו לעשורים הבאים, או שהמרדף אחר יצוא יפגע בעצמאות האנרגטית שלה

''רלוונטי לכל הזירות''. מטוס אורון, באוויר ובקרקע / צילום: דוברות משרד הביטחון

בעלות של מיליארד דולר, הכירו את מטוס הביון החדש של ישראל

כמיליארד דולר הושקעו ב"אורון", מטוס מנהלים קטן שהוסב לכלי מודיעיני מתקדם, המצליח לאסוף מידע קריטי בזמן אמת ולספק התרעות מוקדמות מכלל הזירות ● "זהו פתרון ייחודי של ישראל - אין תצורה כזו לאף מדינה", אומר אל"מ ב' ממפא"ת, שתזכה בפרס על פיתוחו ● ואיך ייראה הדור הבא של מטוסי הריגול?

דאצ'יה ביגסטר הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-170 אלף שקל: הרכב שמכוון ליוקרה, אך עדיין לא נמצא שם

דאצ'יה ביגסטר הייבריד מציע ממדים מכובדים עם תאי נוסעים ומטען מרווחים ומאסיביים ● מערכת ההנעה לא הכי מעודנת, אבל יעילה וחסכונית ויש גם יכולות שטח ● כדי להצדיק את המחיר נדרש לשדרג את תא הנוסעים לאיכותי יותר

דירה למכירה. המכירים באזורי הביקוש ירדו בחדות / אילוסטרציה: תמר מצפי

דרמה נדל"נית: לב אזור הביקוש הפך לפריפריה החדשה של מחירי הדירות

במשך שנים נהנו אזורי הביקוש בימים של פריחה בשוק הנדל"ן, וספגו פחות כשהמציאות לא הייתה מלבבת ● כעבור 20 שנה התמונה התהפכה ● בזמן שבמחוזות הצפון והדרום מחירי הדירות בעלייה, תל אביב מתמודדת עם ירידות חדות ועם צבר גדול של דירות לא מכורות

ה-AI מגיע לבית המשפט / צילום: יוסי זמיר

900 שופטים יקבלו בקרוב כלי חדש שיסייע לעבודתם, והתגובות נלהבות

הרשות השופטת מתכננת להטמיע כבר ברבעון הראשון של 2026 את צ'אט המשפט, בינה מלאכותית שמכינה את התשתית המשפטית לדיונים בהרף עין ● התגובות לפיילוט המתקיים כעת נלהבות, אך באותה נשימה עולות השאלות: עד כמה ניתן לסמוך על ה־AI והאם בעתיד הוא ישמש גם להכרעות

גיבורת ''מסומנים''. מציאות מורכבת / צילום: באדיבות נטפליקס

"מסומנים" מעמידה גיבורה נואשת מול מערכת מנוכרת ונותנת לה לנסות לצוף

הסדרה החדשה של נטפליקס מגוללת את סיפורה של אם חד הורית שתעשה הכל בשביל להציל את בתה ממחלה קשה - אפילו שוד ● עם סצנות אקשן סוחפות וגיבורה שובת לב הסדרה גם מציבה ביקורת חריפה על מערכת הרפואה שדוחפת את הגיבורה לתהום מוסרית

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

אנבידיה חושפת: "מהפכה חוצת גבולות" שפותחה בישראל

Spectrum-XGS, שפותחה במרכז המו"פ הישראלי, מאפשרת להפוך מתקנים בערים ויבשות שונות למעין מחשב-על אחד ● "מהפכת ה-AI התעשייתית כבר כאן, ומפעלי בינה מלאכותית בקנה מידה עצום הם תשתית הכרחית", אמר ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה

איתי שטרום / צילום: שלומי יוסף

ביהמ״ש אישר: איתי שטרום ישלם 7.5 מיליון שקל על הנפקת החברים

איש שוק ההון, אשר נתבע בתביעה ייצוגית ביחד עם נוחי דנקנר על הרצת מניות אי.די.בי, הסכים להגדיל פי שלוש את הסכום שישלם לעומת סכום הפשרה המקורי ● התביעה נגד דנקנר תמשיך להתנהל ● השופטת: "הסדר ראוי, הוגן וסביר"