דנה עזריאלי ושלמה אליהו / צילום: זיו קורן, איל יצהר
עזיבת מנכ"לים הפכה בשנתיים האחרונות לסוג של תופעה מידבקת בשוק ההון המקומי. רק מתחילת 2025 הודיעו מעל 50 מנהלים בחברות ציבוריות על עזיבתם, בהמשך לקצב עזיבות דומה בשנה שעברה.
איך דווקא איש עסקים לוחמני נפל קורבן להונאת ענק וגילה שגם עשירי העולם נופלים בפח
בעלות של מיליארד דולר ועם מערכות ביון מתקדמות: המטוס שיקבל את פרס ביטחון ישראל
בין הסיבות לאותן פרישות נמנות תחושת מיצוי, מעבר למשרה אחרת, העברת שליטה, מכירת פעילות או השלכות המלחמה. סיבה נפוצה אחרת היא חילוקי דעות בין המנכ"ל לדירקטוריון והעומד בראשו, שלעיתים הוא גם בעל השליטה בחברה. ככל הידוע זה גם היה הרקע להודעת הפרישה המפתיעה של מנכ"ל ענקית הנדל"ן עזריאלי, רון אבידן, השבוע - כארבעה חודשים וחצי בלבד לאחר שנכנס לתפקידו.
על אף שבהודעת הפרידה של אבידן נכתב כי סיבת הפרישה היא "נסיבות אישיות", ההערכות בשוק הן כי הניסוח הלקוני מסתיר מחלוקות בינו לבין דנה עזריאלי, היו"ר ובעלת השליטה הדומיננטית בקבוצת הקניונים והנדל"ן המניב הגדולה בישראל.
ההערכות הן כי או שאבידן, שמונה לתפקיד באפריל האחרון (קודם לכן שימש כמנכ"ל חברת הבנייה אזורים), צבר תסכולים מהפיקוח הצמוד לו 'זכה' מבעלת השליטה ומהצרת צעדיו, או שהגורם הוא אכזבה של עזריאלי עצמה מתפקודו של המנכ"ל החדש. כעת היא צפויה לקחת בעצמה את מושכות הניהול לתקופה של חצי שנה לפחות.
אבידן, שעם פרישתו מוותר על תגמול עצום של כ-10 מיליון שקל בשנה, הוא לא המנכ"ל הראשון שעוזב את תפקידו, לעיתים לאחר פרק זמן קצר, בעקבות מאבקי כוחות שמקורם ביחסים המורכבים עם יו"ר הדירקטוריון, תפקיד שכאמור מוחזק לעיתים קרובות על ידי בעל השליטה בחברה.
תדירותם של מאבקים אלה גברה מאז שנאסר על יו"רים, במסגרת תיקון לחוק החברות משנת 2011, לשמש גם כמנכ"לים - מה שיוצר לא פעם מתח מובנה בתוך הנהלת החברה. בעת שהחוק קובע כי בידי המנכ"ל מופקדות סמכויות הניהול והביצוע של החברה, על הדירקטוריון מוטל להתוות את המדיניות ולפקח על הוצאתה לפועל. אלא שבפועל, הפרדת התפקידים אותגרה לא פעם על ידי בעלי שליטה ויו"רים דומיננטיים (שלעיתים שימשו בעברם כמנכ"לים). התוצאה הייתה לרוב עזיבת המנכ"ל - כפי שיכולים להעיד אייל לפידות (שיכון ובינוי), עופר בלוך (שופרסל), יונה פוגל (פז) ונוספים.
אלה הם התרחישים השכיחים:
1כשבעל הבית מתערב בניהול
"יו"ר הדירקטוריון הוא תפקיד יותר פיקוחי במהותו, שאמור להתוות את המדיניות והאסטרטגיה של החברה ולהיות הגורם שמקשר בינה לבין הדירקטוריון. מנכ"ל, לעומת זאת, הוא תפקיד ביצועי ותפעולי", מסבירה קרן קיבוביץ, בעלת חברת הייעוץ הפיננסי קיבוביץ ושות'. "הבעיה היא שבישראל יש הרבה חברות עם גרעין שליטה, כך שיש בעל שליטה דומיננטי שלעיתים קרובות מכהן כיו"ר דירקטוריון, ולא פעם נוטה להתערב במהלכים עסקיים שאמורים להיות מובלים בידי המנכ"ל".
ואכן, בשנים האחרונות המעורבות הגוברת של בעלי שליטה בעסקיהם, הביאה לשורה של עימותים ואירועי פרישה מתוקשרים. אחד הבולטים שבהם התרחש אשתקד בשיכון ובינוי, כשתמיר כהן, שכיהן כמנכ"ל ענקית הבנייה והתשתיות, הודיע באופן מפתיע על עזיבתו את התפקיד. למהלך קדמה החלטה של נתי סיידוף, בעל השליטה בחברה, להגביר את מעורבותו בה על רקע צניחה של עשרות אחוזים במניה.
בטרם עזיבתו של כהן, מתח סיידוף ביקורת חריפה על האופן שבו נוהלה החברה, והכריז על כוונתו לגלות מעורבות גדולה יותר בנעשה בה. "מה שיש בחברה זה בעל שליטה שלא שולט, לא נמצא בעניינים", טען סיידוף בשעתו. על כן החליט ליטול תפקיד של דירקטור בחברה, כצעד מקדים להפיכתו ליו"ר.
מי שפחות אהב את בחירת המילים של סיידוף והתנהלותו היה כהן, שחשף במכתב ששלח לעובדים כי החליט לעזוב לנוכח "העובדה שבעל השליטה החליט להיות מעורב יותר בניהול החברה".
אגב, בטרם עלו היחסים על שרטון נחשב כהן ליד ימינו של סיידוף, היושב בארה"ב, ולמנהל פיתוח עסקיו. היה זה כהן שהוביל מטעמו את העסקה לרכישת המניות בשיכון ובינוי מידיה של שרי אריסון, מהלך שבעקבותיו מונה ליו"ר החברה. בתפקידו זה הוביל כהן את מינויו - וכעבור שנה בלבד הדחתו - של המנכ"ל הכוכב אייל לפידות, זאת על רקע חילוקי דעות בין השניים.
מי שהפך למזוהה אולי יותר מכל דמות אחרת עם תופעת "בעל הבית המעורב", הוא שלמה אליהו, בעל השליטה בחברת הביטוח מגדל.
מאז שרכש אליהו את השליטה בחברה בשנת 2012, עזבו את מגדל מספר דו ספרתי של מנכ"לים ויו"רים, על רקע התערבותו בניהול עסקיה. בין אלה נמנים המנכ"לים לשעבר דורון ספיר ושגיא יוגב, שסיימו את דרכם לאחר כשנה בתפקיד.
במסגרת ביקורת שערכה רשות שוק ההון במגדל, כך פורסם לאחרונה, העידו שני יו"רים לשעבר, מוטי רוזן ויפתח רון טל, כי נסיבות עזיבתם קשורות במעורבות האינטנסיבית של אליהו בענייני הדירקטוריון, שפגעו בעצמאותו.
2יו"ר שחושב שהוא עדיין מנכ"ל
הדחות יצריות ומאבקי כוח בהנהלה התרחשו בשנים קודמות גם ברשת הקמעונאות הגדולה במדינה, שופרסל. הללו נקשרו ברובם לאיציק אברכהן, הדמות הדומיננטית ביותר ברשת בעשור החולף.
לאחר שנכנס לניהול הרשת בשנת 2012, הפך אברכהן לאיש החזק בשופרסל, גם בזמן שמעליו התחלפו יו"רים ובעלי מניות. אלא שכעבור עשור הוא הודיע על פרישה, בין היתר בשל היחסים הרעועים מול יקי ודמני, היו"ר שמונה לרשת שנתיים קודם לכן, בעת שזו הפכה לחברה ללא גרעין שליטה. ודמני, בעצמו בעל רקורד עשיר בניהול עסקי קמעונאות, גילה באותה עת מעורבות גדולה והולכת במהלכי הרשת, שגרמה לחיכוכים מול אברכהן, שנהנה עד אז משליטה כמעט מוחלטת בניהולה.
"הרבה פעמים לוקחים לתפקיד היו"ר מנכ"לים מוערכים שרוצים לנוח, או לעשות עבודה חלקית. היו"רים האלה לא נותנים למנכ"ל לעבוד", מסבירה מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית ובעלים של פירמת הייעוץ תפן. "הם חושבים שהם המנכ"ל, מה שמביא לכך שמהר מאוד היחסים ביניהם עולים על שרטון". לדבריה, "הרבה מנכ"לים לשעבר הופכים להיות יו"ר כשהם לא מבינים מה כולל התפקיד. לעיתים הם גם לא יודעים לנהל מנהלים ולהנחות אותם, ובכך יוצרים לעצמם ולמנכ"ל נזק".
מספר חודשים בלבד לאחר פרישתו, חזר אברכהן לשופרסל, והפעם בתפקיד היו"ר - במקום אותו ודמני, בצעד שהובילו המשקיעים המוסדיים המחזיקים במניות הרשת. המהלך הראשון בו נקט עם כניסתו לתפקיד היה הדחתו של המנכ"ל הטרי, עופר בלוך, אשר ודמני הוביל לבחירתו חודשיים בלבד קודם לכן. במקומו מינה למנכ"ל את אורי וטרמן, מי שניהל תחת אברכהן את רשת הפארם Be.
3השליטה עוברת והמנכ"ל עוזב
החלפת שליטה היא קרקע פוריה להדחת מנהלים בכירים, גם אם הצליחו בתפקידם. כך נאלצו צמד בכירי שופרסל, אברכהן ווטרמן, לעזוב את תפקידיהם כיו"ר ומנכ"ל כעבור זמן קצר (כשנתיים), בעקבות רכישת השליטה ברשת בידי האחים אמיר בתחילת שנת 2024. מיד עם היכנסם למשרדי הרשת נטלו האחים את מושכות הניהול מידי מנהליה השכירים, והובילו לטלטלה אדירה בעסקיה. זאת לשמחת בעלי המניות, שראו את מניית שופרסל מכפילה כמעט את ערכה מאז.
"מאחר שמנכ"ל היא משרת האמון הבכירה ביותר, הדבר הטבעי והדי מיידי במקרה של העברת שליטה - הוא החלפתו", קובעת קיבוביץ. כך למשל, בשנה שעברה נאלץ דניאל ספיר ששימש כמנכ"ל סלקום לעזוב את תפקידו, בעקבות רכישת השליטה בחברת התקשורת בידי קרן פורטיסימו של יובל כהן. זאת זמן קצר בלבד לאחר שאושר לו מענק שימור של מיליון שקל.
כמה חודשים לאחר מכן הודיע גם מנכ"ל חברת מוצרי הבנייה המשגשגת אינרום, נועם שצ'לקה, על פרישה מהחברה - לאחר שאיש העסקים בני ברון הפך לבעל המניות הגדול באינרום.
הדוגמה העדכנית לעזיבה מסוג זה היא הודעתו של מנכ"ל ישראכרט, רן עוז, מהשבוע שעבר על כוונתו לסיים את התפקיד בחודשים הקרובים. זאת כארבע שנים אחרי שנכנס לתפקיד, ועל רקע השלמת העסקה להעברת השליטה בחברת כרטיסי האשראי לקבוצת דלק של יצחק תשובה.
4מאבקים גם ללא גרעין שליטה
בעוד שברוב המקרים היחסים הרעועים שגורמים לעזיבת מנכ"ל קשורים בבעל השליטה או היו"ר מטעמו, הרי שגם חברות ללא שליטה הוכיחו בשנים האחרונות שהן לא תמיד "גן עדן למנהלים", כפי שהן אולי נתפסות, ועשויות לייצר מאבקים יצריים לא פחות.
מעבר לעופר בלוך בשופרסל, ניתן להזכיר גם את דודו זבידה, שניהל במשך כעשור את חברת הנדל"ן מבנה, והיה מי שהוציא אותה מהמשבר הגדול אליו נקלעה תחת שליטתו של אליעזר פישמן המנוח. במשך תקופה ארוכה היה זבידה אחד המנכ"לים החזקים והדומיננטיים במשק. עם זאת, בסופו של דבר הוא גילה שגם למנכ"ל כל-יכול כמעט בחברה ללא שליטה יש מגבלות. בתחילת שנת 2023 נאלץ זבידה לעזוב את תפקידו בשל חילוקי דעות, ככל הידוע על תנאי העסקתו, עם בעל המניות הגדול בחברה, איש העסקים דוד פורר, שבנו טל משמש בה כיו"ר.
גם בחברת פז התחוללו בעבר מאבקים סביב שולחן ההנהלה, שהובילו לעזיבת המנכ"ל הוותיק, יונה פוגל, שהיה האיש החזק בחברת תחנות הדלק. בשנת 2019 פרש פוגל לאחר 12 שנים בתפקיד, בצל חילוקי דעות עם אברהם ביגר, שמונה כמה חודשים קודם לכן ליו"ר (ושימש בעבר כמנכ"ל פז). ביגר עצמו, אגב, פרש כעבור פחות משנה מתפקיד היו"ר, בעקבות עימותים עם הדירקטוריון שמינה אותו.