באביב 2021 המיליארדר המקסיקני ריקרדו סלינאס פלייגו רצה להמר בגדול על ביטקוין. כדי לממן את הרכישות הוא תכנן ללוות 400 מיליון דולר מבנקים. כבטוחה הוא תכנן לתת יותר ממיליארד דולר במניות שהחזיק בקבוצת קמעונאות. שלוש מההלוואות היו מבנקים בינלאומיים שאיתם עשה עסקים בעבר. המלווה הרביעי היה חדש בזירה, אך לכאורה אדם בעל ייחוס ללא דופי.
● אחרי שנים של הקלה בענישה הפלילית: השופט אלרון הפך את המגמה
● הצד הפחות נוצץ של טרנד הקפה שכבש את המדינה
● פודקאסט | "בעתיד נוכל לראות נחילי מיירטים שידעו לפעול כקבוצה בזכות AI"
או כך לפחות חשב סלינאס פלייגו.
בהמלצת יועץ שוויצרי יצר סלינאס פלייגו קשר עם קרן אסטור קפיטל, שאותה ייצג אדם בשם גרגורי מיטשל, ושהתגאתה בקשרים למשפחת אסטור המהוללת. ג'ון ג'ייקוב אסטור, סוחר פרוות יליד גרמניה, היה האיש העשיר ביותר באמריקה כשהלך לעולמו בשנת 1848, והוא שהוריש לעיר ניו יורק את המבנה שהפך לספרייה הציבורית שלה. משפחתו בלטה בחוגי החברה של העידן המוזהב (סוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־21) בניו יורק, ועל שמה נקראים מלונות וולדורף אסטוריה.
כדי לדון בעסקה הצוות של סלינאס פלייגו ערך שיחת וידאו עם אדם שהציג את עצמו כתומאס אסטור מלון, מנכ"ל אסטור קפיטל וצאצא של המשפחה המפורסמת. הוא דיבר במבטא אמריקאי והצטרף לשיחה מיאכטה. מאוחר יותר, לאחר משא ומתן עם מיטשל על תנאי הלוואה של 115 מיליון דולר, עם ביטחונות במניות בשווי של כ-400 מיליון דולר, חתם סלינאס פלייגו על הסכם שעליו הוטבע חותם האריה המלכותי של משפחת אסטור.
נדרשו לסלינאס פלייגו שלוש שנים כדי להבין שאותם בני משפחת אסטור - והסכם ההלוואה - לא היו מה שנדמו בתחילה. לפני שהספיק להבחין בכך, מניותיו נמכרו ומלון ומיטשל נעלמו.
גם עשירי-על נופלים בפח
סלינאס פלייגו גילה במהרה שמניותיהם של כ־12 לווים אחרים נמכרו באופן דומה בידי האיש שהתחזה למיטשל. שמו האמיתי היה ואל סקלרוב, אמריקאי יליד אוקראינה שהורשע בהונאה, ולפני עשרות שנים ריצה עונש מאסר על הונאת ביטוח בריאות בהיקף של 18 מיליון דולר. לאחר מכן הוא בנה אימפריית נדל"ן ברחבי המערב התיכון של ארה"ב, שקרסה בגל של תביעות משפטיות.
מלון, שותפו לשעבר של סקלרוב, היה למעשה תושב ג'ורג'יה בשם אלכסיי סקצ'קוב, עם עבר פלילי שכלל זיוף מרשמים וגניבת טבעת יהלום מחנות תכשיטים.
סלינאס פלייגו השיג בשנה שעברה צו להקפאת 400 מיליון דולר בבית המשפט המסחרי בלונדון, והגיש בקשה לבית המשפט הפדרלי בניו יורק לקבלת רשומות בנק בארה"ב כדי לאתר את המזומנים ממכירת המניות.
"אני מרגיש כמו אידיוט גמור. איך יכולתי ליפול בפח?", אמר בראיון.
מתברר שגם עשירי־על פגיעים להונאות, בדיוק כמו כולנו. בתוך שנים אחדות סקלרוב השתלט על מניות בשווי 750 מיליון דולר מלווים, בהם סלינאס פלייגו, מייסד TV Azteca, אחת מחברות הפקות הטלוויזיה הגדולות בעולם בשפה הספרדית, ומנהלים עשירים אחרים בארה"ב, בבריטניה ובאסיה.
סקלרוב מכחיש כל הונאה, ובמקרה של סלינאס פלייגו אמר שציפה שאסטור תרוויח מהשאלת המניות לחברה אחרת - בשם Cornelius Vanderbilt Capital Management - וקבלתן בחזרה מאוחר יותר.
בתשובות בדוא"ל לשאלות של הוול סטריט ג'ורנל ענה סקלרוב ששום אדם סביר לא היה מניח שמשפחת אסטור מעורבת, וכי הוא אישית "מעולם לא אמר או רמז על קשר למשפחת אסטור". הוא אמר לבית המשפט המסחרי בלונדון שנהג להשתמש בשמות בדויים כדי להימנע מאפליה כלפיו בשל שמו הרוסי. את סקצ'קוב לא היה ניתן להשיג, ועורך דינו לא הגיב לפניות.
עורכי דינו של סלינאס פלייגו איתרו בסופו של דבר את סקלרוב ביוון, שם הוא מחזיק בכמה נכסים וביאכטה ומתגורר עם משפחתו כעת.
סקלרוב אמר לבית המשפט בלונדון שהוא עובד באזור המסוכן יותר של השוק המסורתי של הלוואות מגובות בניירות ערך - שבו מייסדי חברות ואחרים יכולים לממש את ערך המניות שלהם מבלי למכור אותן בפועל. הלוואות כאלה, הנשלטות בידי בנקים שוויצריים ואמריקאיים מובילים הפונים לעשירים, ונקראות לעתים הלוואות לומברד, הפכו פופולריות יותר ויותר ככל ששוויו של שוק המניות זינק. דלויט מעריכה את השוק הגלובלי ב־4.3 טריליון דולר.
יריביו של סקלרוב טוענים שגרסתו לסוג זה של הלוואות היא תחפושת מרשימה להונאה, וכל מזומן שניתן ללווים מגיע ממכירת מניותיהם. הם אמרו שסקלרוב משנה לרעה סעיפים סטנדרטיים לכאורה בהסכמי הלוואה, אשר שוללים מהלווים הגנות, ומעכבים מאמצים להשבת נכסיהם באמצעות רישום חברות בעלות שם זהה בכמה מדינות או באמצעות דרישה לבוררות בסכסוכים במחוזות פיננסיים נידחים כמו ג'מייקה והאי נוויס.
סקלרוב הצליח למשוך לווים באמצעות שימוש בשמות מיוחסים, לרבות קורנליוס ואנדרבילט, שירסון ליהמן ובנטלי רוטשילד, וחיזק את תדמית הדם הכחול באתרי אינטרנט ובהודעות לעיתונות. מיטשל אינו שמו הבדוי היחיד: בפעמים אחרות הוא כינה את עצמו מארק סיימון בנטלי.
אחד ההבדלים הגדולים בין נטילת הלוואה מהחברות של סקלרוב לבין הלוואה מבנקים, מדגישים יריביו, הוא שלסקלרוב ולחברות שלו אין רישיונות פיננסיים והם אינם כפופים לפיקוח רגולטורי, כך שללווים יש הגנות מועטות בלבד. הרשויות בארה"ב הדגישו את הסיכונים הכרוכים בהעברת מניותיהם של מנהלים לחברות לא מורשות.
על ההליכים המשפטיים שיזם אמר פליגו: "מצד אחד זה גורם לי להיראות כמו אידיוט גמור. מצד שני אני מרגיש שצריך לעשות משהו".
דיווח זה מבוסס על ראיונות עם לווים, עם ברוקרים ועם אנשים אחרים שעבדו עם סקלרוב או עבורו, ועל מסמכים שהוגשו לבתי משפט ולבוררויות בארה"ב, בבריטניה, בהונג קונג, בסינגפור, בנוויס ובג'מייקה. רבים מאתרי האינטרנט של סקלרוב, המקדמים הלוואות מגובות מניות, עדיין נגישים ברשת.
הנוכל ואל סקלרוב. אמריקאי יליד אוקראינה שהזדהה כמייצג את קרן אסטור / צילום: מתוך סרטון יוטיוב
לא צאצא לעשירי ארה"ב
אנשים שנפגשו עם סקלרוב אמרו שהוא מצחיק ומקסים, ושהוא שולט באגביות בז'רגון של וול סטריט ועולם הפיננסים. מסמכים תאגידיים מראים שהוא או בני משפחתו רכשו בשנים האחרונות טירה בנורמנדי, נוסף לנכסים ביוון וליאכטה ששמה שונה לאחרונה ל-Enchantment (כישוף).
החיים לא היו תמיד כה נוחים עבור המהגר האוקראיני.
סקלרוב הגיע לארה"ב כילד, וגר בבניין רב־קומות בצד הצפוני של שיקגו. בדיבורו נותר שמץ של מבטא, לדברי מקורבים, והוא הרגיש מופלה לרעה. "העובדה ששמי היה ולדימיר הפכה את חיי לקשים", אמר בתצהיר מספטמבר 2024. "הזיכרונות מהיחס שקיבלתי נותרו כואבים".
סקלרוב למד מנהל עסקים, בלי לקבל תואר, ומכר ביטוח דירות וציוד רפואי. בשנת 1994 הוא צוטט בג'ורנל בנוגע לסיוע לרשת קפה קנדית לפתח זיכיונות בארה"ב.
באותה השנה רשויות התביעה הקפיאו חשבונות בנק וטענו שסקלרוב היה המוח שמאחורי הונאה בשווי 18 מיליון דולר של ביטוח הבריאות מדיקר. ההונאה קשורה לחברות שגבו חיוב עבור תחבושות כירורגיות שלא כוסו בתוכנית הביטוח.
הצעד הבא של סקלרוב, עם אשתו דאז, היה לרכוש בנייני משרדים, דירות ומתחמי תעשייה ברחבי המערב התיכון של ארה"ב. ההכנסות מהם מימנו לזוג שתי מכוניות בנטלי ואת שליחת ארבעת ילדיהם לבתי ספר יוקרתיים מחוץ לשיקגו. סקלרוב ציין במייל שלו שהוא מחזיק ונוהג בכמה מכוניות, רולס רויס, פרארי, למבורגיני, פורשה, אסטון מרטין וקדילאק.
בשנת 2006 הוא שינה את שמו לוואל כדי להישמע פחות רוסי.
עסקאות הנדל"ן הסתבכו, ובני הזוג סקלרוב התגוננו מתביעות מצד בנקים בגין ערבויות להלוואות ומצד רשויות מקומיות שטענו לרשלנות. בדיון בבית משפט לדיור בטולדו באוהיו, בשנת 2015, אמר סקלרוב, שהיה לבוש במעיל פליז ושערו מתולתל ומאפיר, שאין להטיל עליו את האחריות על מתחם דירות שהוכרז כלא ראוי למגורים, משום שהבעלים היה קרן נאמנות על שם ילדיו. בני הזוג התגרשו בשנת 2014 וסקלרוב פרסם מודעת חיפוש עבודה במגזין העסקי Crain’s Detroit Business.
"הפכתי מיליון דולר מכספי הפרטי ל־60 מיליון דולר בעשר שנים באמצעות השקעה בנדל"ן. אבל הגירושים הרסו אותי. אני יכול לעשות את אותו הדבר בשבילך".
גרושתו של סקלרוב לא השיבה לבקשות לתגובה.
סקלרוב התמקם מחדש באוקראינה, התחתן בשנית ונולדו לו שלושה ילדים נוספים. ב־2018 כבר היה לו בסיס חדש לפעולותיו, צפונית לאטלנטה, ושם חדש: מארק סיימון בנטלי.
הוא אמר בעתירה לבית המשפט במחוז צ'ירוקי ששינה את השם משום שרצה להימנע מאפליה. "כמו כן, אני אוהב את הרכב", הוא הוסיף.
באביב של אותה השנה ברנט סטרפילד, מייסד־שותף של חברת אבחון מולקולרי במדינת יוטה, פגש את סקלרוב דרך מתווך בניו ג'רזי. בעבור הלוואה של 3.5 מיליון דולר הוא חתם על העברה של יותר מ־7 מיליון דולר במניות חסומות של חברתו הרשומה בנאסד"ק. סטרפילד אמר שסקלרוב דיבר על המלוות, "אמריקה 2030" ו"בנטלי רוטשילד", כאילו היו חברות בוול סטריט.
סטרפילד הספיק לקבל רק 66,709 דולר לפני שסקלרוב הכריז על חדלות פירעון ומכר 1.1 מיליון דולר מהמניות. סטרפילד תבע וזכה בתביעות בשנת 2021 בבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק ובבוררות מסחרית. בית הדין לבוררות מצא כי התרחשה הונאה, וקבע כי ההסכם היה אחיזת עיניים, משום שהוא לא דרש בפועל מתן הלוואה או החזרת מניות סטרפילד.
"אנחנו לא חייבים דבר ללווה", העיד סקלרוב. "אין אחריות כוללת".
סקלרוב עיכב את החזרת המניות לסטרפילד, ובית המשפט העליון של המדינה הוציא צו מעצר אזרחי ביוני 2022. סקלרוב החמיץ שני דיוני חובה, וטען כי נאלץ לדחות או להחמיץ דיונים בבית משפט כי סייע לבני משפחתו להימלט מאוקראינה, ולאחר מכן כי נכנס ויצא ממקלטים והתקשורת הושבתה. לאחר שהשופט ביקש לאמת את מיקומו באחד הימים, סקלרוב אישר כי שהה באיים המלדיביים.
סטרפילד ועורך דינו סירבו להגיב, בנימוק שההתדיינות עדיין נמשכת.
ג'ון ג'ייקוב אסטור. היה האיש העשיר ביותר באמריקה כשהלך לעולמו ב-1848 / צילום: ויקיפדיה
העסקה והחשדות שהתעוררו
סלינאס פלייגו הוא דמות שנויה במחלוקת במקסיקו. הוא שקוע בסכסוכי מס עם הממשלה על מיליארדי דולרים, ובנה לעצמו מוניטין של איש עסקים לוחמני. בהתא ם לאתוס הליברטריאני שלו, הוא גם חסיד של ביטקוין.
באביב 2021 רצה להגדיל את אחזקות הקריפטו שלו באמצעות נטילת הלוואה כנגד מניות של גרופו אלקטרה שהיו בבעלותו - קבוצת קמעונאות ובנקאות גדולה שאביו ייסד בשנת 1950. מעט לפני כן הוא רכש יאכטה בשווי 125 מיליון דולר בשם ליידי מאורה.
יד ימינו של סלינאס פלייגו לעניינים פיננסיים, אדוארדו גונזלס סלסדה סאנצ'ס, יצר קשר עם איש קשר בשווייץ, ששמע מברוקר בלונדון שמשפחת אסטור האמריקאית העשירה עוסקת בהלוואות.
איש הקשר השוויצרי כתב לצוות של סלינאס פלייגו בדוא"ל שהוא יבצע בדיקת נאותות, "גם אם יש לנו הערכה רבה כלפי המלווה".
לאחר שיחת הווידאו עם האיש שהציג את עצמו כתומאס אסטור מלון הפיקה חברת אסטור מסמך תנאים ראשוני המציע ריבית אטרקטיבית של 1.15%. נאמר בו שהמלווה היא חברה־בת של חברת Astor Trust - שמו של בנק של משפחת אסטור שכבר לא קיים, לאחר שהתמזג עם מתחרה לפני 100 שנה.
באתר האינטרנט של אסטור הוצג סרטון מלוטש בן שתי דקות, שמציג אנשי מקצוע נכנסים למשרדים עם לוגו, וכאשר המצלמה מתרחקת נראה פסל אריה הניצב על בסיס גבוה. "בנינו את החברה שלנו על בסיס העקרונות הנעלים ביותר שהנחו את ג'ון ג'ייקוב אסטור כשהקים את האימפריה הפיננסית שלו", נאמר בסרטון.
ביולי באותה השנה סלינאס פלייגו פתח חשבון והפקיד 416 מיליון דולר במניות אלקטרה אצל חברת נאמנות שבחרה אסטור, Weiser, הממוקמת באיי בהאמה. בחוזה ההלוואה הסכימה אסטור שלא למכור את המניות או לעסוק במכירה בחסר בכל בורסה ציבורית לניירות ערך. סלינאס פלייגו אמר שההסכם נראה לו בדיוק כמו כל הסכם אחר שקיבל מבנקים.
סלסדה סאנצ'ס, יד ימינו, אמר מאוחר יותר שהוא הניח שהחוזה סטנדרטי, כמו משכנתה, ולא ביקש מעורכי דין לעיין בו. החתימות הוטבעו בחותם אסטור של אריה מכונף שעל ראשו כתר.
הרמז הראשון שמשהו לא תקין הגיע בסתיו 2021, כאשר סלסדה סאנצ'ס הבחין במכירות חריגות באלקטרה, אלה בלטו בין היתר משום שהמניה נסחרה בדרך כלל במחזורים קטנים.
באותו אוקטובר גילה סלסדה סאנצ'ס שאסטור נתנה פקודת הקצאה להוצאת מניות מחשבון הנאמנות של סלינאס פלייגו. המניות לכאורה הוחזרו, אך אסטור הסכימה להחליף את Weiser כנאמן בברוקר אחר, Tavira, במונקו.
לאחר מכן סלסדה סאנצ'ס בחן בקפידה את הדוחות החודשיים של Tavira. אלה הראו את מניות אלקטרה בחשבון של סלינאס פלייגו, אך הוא המשיך לשמוע שהמניות נמכרות. הוא ביקש לקבוע פגישה עם אסטור בניו יורק, אך היא לא התרחשה עד שהוסרו במלואן הגבלות הנסיעה שהוטלו בעת מגפת הקורונה, שנתיים לאחר מכן.
בנובמבר 2023 סלסדה סאנצ'ס - עם הברוקר הלונדוני ועמית של איש הקשר השוויצרי - ביקרו במשרד שעל קירותיו נתלו שלטי אסטור ובכניסה אליו ישבה פקידת קבלה. הם נפגשו עם אדם שטען שהוא נציג של אסטור, ונתן להם עטים ממותגים וכוסות קפה. אבל סקלרוב - שאותו הכירו המבקרים כגרגורי מיטשל - התחמק מהפגישה, באמתלה שחלה בקורונה.
סלינאס פלייגו. נטל את ההלוואה כדי להגדיל את אחזקות הקריפטו שלו / צילום: ap, Moises Castillo
במרדף אחר המניות
באביב 2024 סלסדה סאנצ'ס, שעדיין חשד, ביקש מ־Tavira לספק הוכחה בלתי תלויה שהמניות נמצאות בחשבון של סלינאס פלייגו. אסטור פנתה בכתב לסלינאס פלייגו וטענה שהפנייה היא התערבות אסורה, וכי יש לה זכויות בלתי מוגבלות לסחור במניות או למכור אותן.
הברוקר הלונדוני שלח הודעת טקסט לגרגורי מיטשל, ושאל אם אסטור מוכרת את המניה בחסר.
"כל אחד יכול לקחת בהשאלה מניות של כל אחד. כך עובדים השווקים", הוא ענה.
ביולי 2024 סלינאס פלייגו הציע לפרוע את ההלוואה מוקדם. שלושה שבועות לאחר מכן אסטור ענתה. "יום טוב, נא ראו מכתב מצורף המכיל הודעת הפרת התחייבות", פתח המכתב.
במכתב פורטו 11 סיבות לכך, לרבות המאמץ לאמת את מיקום המניה, אי־תשלום ריבית בזמן וחקירה ממשלתית של כמה חברות של סלינאס פלייגו במקסיקו.
לדברי סלינאס פלייגו, זה מה ששכנע אותו שכספו נגנב. "עכשיו הבנתי שהם גנבו את הביטחונות. הם לא יכולים להחזיר את הביטחונות כי הם לא בידיהם", אמר.
סלינאס פלייגו שכר עורכי דין, והחוקרים מטעמם מצאו את הרשעתו הקודמת של סקלרוב בהונאה, וגילו שעמד בפני הליכים משפטיים מצד Rothschild Continuation Holdings ובנק ברקליס הבריטי בגין שימוש לרעה לכאורה במותגים שלהם (הוא הסכים להפסיק את השימוש, שכלל ניסיון לרשום סימן מסחרי של Shearson Lehman Brothers בנפאל).
עורכי הדין של סלינאס פלייגו הגישו בקשה לבית המשפט המסחרי בלונדון להקפאה של 400 מיליון דולר בחשבונות ב־Tavira Tavira. נתבעת נוספת בתיק, סיפקה תיעוד המראה העברת מניות מחשבונו של סלינאס פלייגו לאסטור והלאה ל־Cornelius Vanderbilt Capital Management, שמכרה מנות קטנות של מניות אלקטרה כמעט בכל יום מאז 2021.
סקלרוב אמר בתצהירים כי כל ההעברות היו מותרות, וכי הוא מנסח במכוון את תנאי ההלוואה כך שיהיה לו חופש מקסימלי לפעולה במניות המשמשות כביטחונות. הוא אמר שאסטור רק הבטיחה שלא תמכור או תמכור בחסר מניות של אלקטרה בבורסה ציבורית, אך לא הייתה מוגבלת בהעברתן לאחרים שעשויים לעשות זאת.
סקלרוב אמר בתצהירים כי קיבל באופן אישי 9.1 מיליון דולר ממכירות של מניות אלקטרה דרך חשבונות בנק שבידי עורך דינו מניו יורק. הוא אמר שכמעט 300 מיליון דולר במזומן עברו מ-Tavira לחשבונותיו של עורך הדין, ולאחר מכן חזרו ל-Tavira, אך לא הסביר מדוע. זה הכסף שמוקפא כעת. הדיון הבא, בבקשה של סלינאס פלייגו לשופט שיכריע בתיק לטובתו, נקבע לנובמבר.
מודעת חיפוש עבודה שפרסם סקלרוב במגזין Crain’s Detroit Business. ''הפכתי מיליון דולר ל-60 מיליון בעשור בהשקעה בנדל''ן'' / צילום: Shutterstock
התשלום לעורך הדין בניו יורק היה 4.5 מיליון דולר, והברוקר הלונדוני היה אמור לקבל עמלה של 4.9 מיליון דולר, אמר סקלרוב.
משרדי עורכי דין המייצגים את Tavira ואת Weiser אמרו כי טענותיו של סלינאס פלייגו נגדן נוגעות להחזרת הרכוש, ולא לכל הונאה לכאורה, וכי הם עמדו בהתחייבויותיהם החוזיות.
סקלרוב הגיש תביעה נגדית בלונדון, בטענה כי סלינאס פלייגו ידע כל הזמן שניתן להשאיל את המניות, וטען כי המיליארדר הטעה אותו בנוגע למצבו הכלכלי. "החברות שאני עובד איתן מספקות הלוואות בסיכון גבוה ללווים בסיכון גבוה", כתב סקלרוב באימייל שלו. "90% מהלווים יוצאים מן העסקה מרוצים לחלוטין".
כתבות
ני"ע
