גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה שמבקרת את ישראל, וממשיכה לקנות ממנה נשק

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן משקיעה מאמצים להגביר את יכולות ההרתעה שלה, הצי הפיני מכניס לשימוש מבצעי מערכת טילים של התעשייה האווירית, וראש ממשלת נורבגיה לשעבר טוען שקרן העושר הנורבגית מצאה איזון נכון בהשקעה בישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

שלושת מטוסי הקרב הישראליים שמפחידים את האויב
ארדואן מחריף את המתקפה הכלכלית נגד ישראל, והפעם הוא לא מתכוון לעצור

1"מוכנים לעימות": האיראנים עושים שרירים בשביל להרתיע את ארה"ב וישראל

איראן עובדת קשה כדי להציג את הכוח הצבאי שלה בים וביבשה ולהדגיש "את מוכנותה לעימות ואת ההתנגדות שלה לפשרות בשיחות הגרעין", פורסם באל מוניטור.

רק בסוף השבוע האחרון "הצי האיראני סיים את תרגיל 'אקתדאר 1404' בן היומיים באוקיינוס ההודי הצפוני ובים עומאן". התרגיל, "כלל דור חדש של טילי שיוט מתוצרת מקומית. הצי ירה פרויקטים מונחים בדיוק, שיגר צוללות, מל"טים וסוללות חוף, בעוד מערכות לוחמה אלקטרונית דימו קרב מול יריבים מתקדמים טכנולוגית", נכתב. האיראנים החריפו את הרטוריקה כשהזהירו כי "איומים על הביטחון הימי ייענו בתגובה מיידית ומכרעת".

בנוסף, "השבוע ציינה איראן גם את 'יום טכנולוגיות ההגנה'", במהלכו חזרו מפקדים בכירים על מסרים חריפים במיוחד. מפקד ה־IRGC, רב־אלוף מוחמד פקפור, הזהיר את האויבים כי "כל טעות בחישוב תגרור תגובה מעוררת חרטה". בנוסף, "משרד ההגנה פרסם הצהרה משלו בה הבטיח 'סטירת לחי קשה' לכל 'הרפתקנות'".

כעת "התמרונים הצבאיים ומשחקי הדיפלומטייה הקיצוניים של איראן משקפים מדיניות דו־מסלולית: להסלים צבאית כדי להציג הרתעה ומוכנות מול התקפות אפשריות, ובמקביל לנהל דיאלוג - אך בתנאים של טהרן". כך, "איראן מבקשת לשכנע מדינות עוינות שלחץ יביא להתנגדות ולא לציות", נכתב.

מתוך האל-מוניטור. לקריאת הכתבה המלאה.

2פינלנד מכניסה לצי שלה מערכת טילים תוצרת התעשייה האווירית

"הצי הפיני מכניס לשימוש מבצעי את טילי גבריאל MK 5 נגד ספינות, תוצרת התעשייה האווירית לישראל", פורסם בדיפנס אינדסטרי. ביולי 2018 רכשה פינלנד את טילי גבריאל תמורת 162 מיליון אירו, עם אופציה לעסקת המשך בסך 193 מיליון אירו.

גבריאל היא סדרת טילים שהחלה את דרכה ב־1970, כשהאחרונה שבה היא גבריאל 5, שאותה פינלנד רכשה. אותו חוזה כלל, בין השאר, משגרים, טילים וחלקי חילוף, ואספקתו צפויה הייתה להסתיים השנה. טיל הים־ים שרכשו הפינים הוא בעל טווח של כ־200 ק"מ, ומסוגל לפגוע גם במטרות בחוף. בטילים מאותה גרסה, ביצעה ישראל שורת ניסויים מספינות סער 6 של חיל הים.

המהלך מגיע כחלק מ"תרגילי קיץ לפיתוח המערכת החדשה, שכעת נמצאת בכשירות מלאה. לוחמה ימית מתייחסת לשימוש באש נגד כלי שטח אויב, אך מערכת הטילים מסוגלת גם לפגוע במטרות יבשתיות בטווחים ארוכים", נכתב בדיפנס אינדסטרי.

מפקד הצי, תת־אדמירל טואומאס טיליקיינן אמר כי "מערכת הטילים קרקע־קרקע שהוכנסה לשימוש מהווה אחד ממערכות הנשק המרכזיות של הצי. השימוש במערכת יאפשר לצי להשתתף גם במשימות ההשפעה המשותפות של כוחות ההגנה, דבר שאני רואה כקריטי".

רק לאחרונה אמר שר ההגנה של פינלנד אנטי קאיקונן כי המלחמה של ישראל בעזה "לא תשפיע על סחר הנשק של פינלנד עם ישראל", והוסיף כי "הרכש הביטחוני המשמעותי מפינלנד מישראל הוא קריטי, איכותי מאוד ומתאים היטב לצרכי הצבא". פורסם ב-Yle, תאגיד השידור הציבורי של פינלנד.

"יבוא הנשק מישראל לפינלנד היה פעיל במיוחד בשנים האחרונות. בעשור האחרון פינלנד הזמינה נשק בשווי כולל של יותר מ-800 מיליון אירו, בהתייחס רק לחוזים של לפחות 10 מיליון אירו. בחוזים אלה נכללות גם אפשרויות לרכישות נוספות בשווי של מאות מיליוני אירו", נכתב ב-Yle. "בנוסף, פינלנד רכשה ב-2023 את מערכת ההגנה האווירית 'קלע דוד' - הרכש הגדול ביותר מישראל - תמורת 316 מיליון אירו, עם אפשרות לרכישה נוספת בשווי 213 מיליון".

פינלנד הציגה גם ביקורת כלפי ישראל. כך, למשל, נשיא פינלנד, אלכסנדר סטוב, אמר כי הוא מוכן "לאשר את ההכרה במדינה פלסטינית אם הממשלה תגיש הצעה רשמית". בנוסף, פינלנד תמכה בבחינה מחדש של הסכם האסוציאציה בין האיחוד לישראל, בעקבות טענות להפרת החוק הבינלאומי מצד ישראל. היא גם תמכה בסנקציות על שרים ישראלים קיצוניים המטרפדים את פתרון שתי המדינות שהציעה שבדיה.

היום (ב') הטון הביקורתי כלפי ישראל התחזק. נשיא פינלנד אלכסנדר סטאב פרסם הצהרה שבה נכתב "זהו כישלון של האנושות שלא השגנו שליטה על המצב בעזה. מה שישראל עושה נוגד את כל החוק ההומניטרי".

מתוך הדיפנס אינדסטרי מאת לוקאש פרוס. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך ה-Yle. לקריאת הכתבה המלאה.

3מזכ"ל נאט"ו לשעבר: "קרן העושר הנורבגית מצאה את האיזון הנכון"

"בזמן שחלק מהפוליטיקאים קראו לקרן הנפט הנורבגית בשווי 2 טריליון דולר לצאת לחלוטין מהשקעות בישראל לקראת הבחירות לפרלמנט הנורבגי בחודש הבא, נמצא האיזון הנכון ביחס לישראל", אמר ינס סטולטנברג, ראש הממשלה של נורבגיה לשעבר ומזכ"ל נאט"ו. כך פורסם בפייננשל טיימס. כלומר, בעוד שפוליטקאים קראו למשוך לגמרי את ההשקעות, סטולטנברג קורא לגישה מאוזנת.

"באמצעות מכירת כמעט מחצית מהחברות הישראליות שהחזיקה רק לפני מספר שבועות, הצליחה הקרן למצוא את ה'איזון הנכון'", אמר סטולטנברג. "המערכת עובדת. אפשר לשלב בין היכולת להיות קרן עושר ריבונית גדולה לבין קווים מנחים אתיים". סטולטנברג שב לפוליטיקה המקומית לקראת הבחירות שיתקיימו בנורבגיה בספטמבר.

לאחרונה, עלו דיווחים על כך שחברות בהן השקיעה הקרן "סייעו למלחמה של ישראל בעזה ולבנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון. הדיווחים "טלטלו את הקרן והובילה אותה למשבר. כמה פוליטיקאים מהאופוזיציה קראו להתפטרותו של המנכ"ל ניקולאי טנגן ולחרם על ישראל". בסך הכול, הסיטה קרן העושר השקעות מ-23 חברות ישראליות בחודשיים האחרונים, בשווי של כ-400 מיליון דולר.

"בחלק מהקרן ובממשלה הביעו חשש מתמשך לגבי האיזון הנכון בין דעת הקהל הנורבגית שקוראת לקו נוקשה מול ישראל לבין שיקולי מדיניות חוץ כמו לא להרגיז את ארה"ב", נכתב.

סטולטנברג אמר כי "עבורי, זה חשוב בצורה קיצונית להמשיך להיות נאמן לרעיון הזה של קרן שאינה חשופה פוליטית. מצד שני, אם יש לך עושר [באמצעות] קרן כה גדולה, אין מקום להסתתר. אין שום דרך להימנע מסיכונים".

"נורבגיה הקימה את קרן העושר הריבונית הגדולה בעולם - שמחזיקה בממוצע 1.5% מכל חברה ציבורית בעולם - באמצעות חסכון של כל הכנסות הנפט והגז בה. היא אחת הדמוקרטיות הבודדות שהצליחו להתנגד ללחצים פוליטיים להוציא את הכסף על צרכים מיידיים", נכתב.

מתוך הפייננשל טיימס מאת ריצ'רד מילן. לקריאת הכתבה המלאה.

4הגרדיאן: "הרעב בעזה חושף את התעלמות ישראל מהחובה ההומניטרית"

ביום שישי האחרון דיווח ארגון ה-IPC של האו"ם על רעב נרחב בעזה והכריז על דרגת רעב 5 שמעידה על "רעב קטסטרופלי". בגרדיאן נכתב כי "רבע מהפלסטינים בעזה גוועים ברעב צריכים לסמן נקודת מפנה דחופה במלחמה זו".

"ההכרזה על רעב נרחב בעזה צריכה לסמן נקודת מפנה במלחמה. ה־IPC, המהווה סקר קפדני של הנתונים הקיימים, נחשב לסטנדרט הזהב הבינלאומי במשברי תזונה", נכתב. "על פי הקריטריונים המחמירים של ה־IPC, רעב מחייב חציית שלושה ספים קריטיים: מחסור קיצוני במזון, תת־תזונה חריפה ומקרי מוות כתוצאה מרעב - ששלושתם כבר נראים בעזה", נכתב.

ישראל בתגובה "האשימה את ה־IPC כי הוא מנוצל בידי חמאס, וטענה כי היא מספקת די מזון לעזה". אולם לפי הגרדיאן מדובר ב"שקר" משום שהן ממצאי ה-IPC והן העדויות בעזה מעידות "על תת-תזונה חריפה".

"תגובתה של ישראל לא הייתה הומניטרית. דובריה ובעלי בריתה עמלו להמעיט בערך מקרי המוות, בטענה כי המתים ממילא מתו מסיבות אחרות", נכתב.

"על רקע אזהרות גוברות בשבועות ובחודשים האחרונים על המצב התזונתי השברירי בעזה, ישראל הייתה יכולה לשנות מסלול בכל רגע, לאפשר הכנסת סיוע מספק וליצור מנגנון אמין לחלוקתו הבטוחה והבזמן. ככוח צבאי כובש ב־75% מרצועת עזה, היא הייתה מחויבת על פי החוק הבינלאומי במשך כל התקופה להבטיח חלוקה זו", נכתב.

"אישור ה־IPC שכל ספי הרעב נחצו בעיר עזה הוא כתב אישום חריף על הכישלון להגן על אזרחים ולאכוף את החוק ההומניטרי. סימני האזהרה הבהבו באדום במשך חודשים".

דייוויד מיליבנד, נשיא ומנכ"ל ארגון ההצלה הבינלאומי (IRC), אמר כי "ממצאי ה־IPC חייבים לשמש קריאת השכמה לקהילה הבינלאומית. ללא גישה הומניטרית מיידית ובלתי מופרעת והפסקת אש, עוד חיים יאבדו לרעב ולמחלות. זו אינה קטסטרופה טבעית, אלא אסון מעשה ידי אדם, המתרחש לנגד עיני העולם וניתן למניעה לחלוטין".

מתוך הגרדיאן מאת פיטר בימונט. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?