ד''ר זיאד חנא / צילום: ברצי
ד"ר זיאד חנא רגיל לפרוץ גבולות. יותר משלושה עשורים הוא פועל בלב תעשיית השבבים העולמית, וכעת, הוא מונה לתפקיד הבכיר ביותר בקריירה שלו: הובלת אסטרטגיית הבינה המלאכותית הגלובלית של חברת קיידנס (Cadence), אחת החברות המרכזיות בעולם בפיתוח כלי תכנון לשבבים.
● מה עומד מאחורי ההודעה שאתם מקבלים לאחרונה מכל אתר
● זהירות, מבול של הודעות המתחזות לכביש 6
המינוי אינו מתבצע במטה החברה בסיליקון ואלי אלא דווקא מהמשרד של חנא בחיפה, החלטה שממחישה את האמון בחנא עצמו וביכולות הישראליות. חנא, שהחל את דרכו באינטל בשנות ה־90, המשיך אחר כך לסטארט־אפ Jasper שנרכש על ידי קיידנס ב־2014, ומאז ביסס את מעמדו כאחד ממובילי החברה - עד לתפקידו הנוכחי כמנכ"ל מרכזי המחקר והפיתוח.
מעבר לעולם העסקי, הוא משלב גם פעילות אקדמית וחברתית ענפה: מרצה בטכניון, פרופסור אורח באוקספורד, וחבר פעיל בעמותות שמקדמות שילוב צעירים מהחברה הערבית בהייטק. בעיניו, השילוב בין תעשייה, אקדמיה וחברה אינו רק משימה אישית אלא גם תנאי הכרחי להצלחת ההייטק הישראלי כולו. "אני תמיד מנסה לשלב בין שלושת העולמות, כל אחד מהם מזין את השני, ואני לא מוותר על אף אחד מהם", הוא אומר.
לייעל מהנדסי שבבים
המינוי של חנא מגיע בעיצומה של אחת התקופות המכריעות ביותר בתעשיית השבבים ובטכנולוגיה העולמית בכלל. שוק הסמיקונדקטורס (מוליכים למחצה) מגלגל כבר היום מאות מיליארדי דולרים, ובתוך חמש שנים הוא צפוי לחצות את רף הטריליון דולר. המשמעות היא לא רק גידול בהכנסות אלא גם עומס עצום: מספר פרויקטי השבבים צפוי לזנק פי ארבע, בעוד מספר המהנדסים אינו יכול לגדול באותו הקצב. "אין מספיק כוח אדם כדי לעמוד באתגר הזה", מסביר חנא, "ולכן הדרך היחידה להמשיך לחדש היא לשלב בינה מלאכותית בכל שלב בתהליך".
קיידנס, שבה מכהן חנא, היא אחת החברות המובילות בעולם בתחום ה־EDA (Electronic Design Automation)- כלומר פיתוח כלי תוכנה שמאפשרים לתכנן, לאמת ולבדוק שבבים לפני שהם מגיעים לייצור.
החברה, שמעסיקה כ־14 אלף עובדים ברחבי העולם וכ־350 בישראל, נמצאת בלב שרשרת הערך של תעשיית הטכנולוגיה: היא אמנם אינה מייצרת שבבים בעצמה, אבל מספקת את הכלים החיוניים לכל חברות השבבים הגדולות, מאינטל ועד אנבידיה, כדי לעצב ולפתח את המוצרים שלהן.
בשנים האחרונות מובילה קיידנס שני מהלכים שמציבים אותה בחזית מהפכת הבינה המלאכותית: האחד, Design for AI - כלומר פיתוח שבבים ייעודיים להרצת מודלי בינה מלאכותית גדולים בצורה יעילה, והשני, AI for Design - שימוש בבינה מלאכותית כדי לשדרג את כלי התכנון עצמם ולהפוך את מהנדסי השבבים ליעילים יותר פי כמה. "כמעט 80% מעלות פיתוח שבב מושקעים באימות, בווריפיקציה, כדי לוודא שהוא יעבוד נכון", אומר חנא. "כל טעות שמתגלה מאוחר מדי עלולה לעלות מיליונים. היכולת של AI לזהות בעיות כבר בשלבים מוקדמים ולחסוך משאבים היא לא פחות מהכרח קיומי".
חנא מדגיש כי לישראל יש יתרון ייחודי בתחום הווריפיקציה בזכות עשרות שנות ניסיון, אך לצד זאת הוא מזהיר מפערים מסוכנים שעלולים להשאיר את המדינה מאחור. "בעוד שארה"ב, סין ואירופה משקיעות מאות מיליארדים, בישראל אין עדיין תשתיות GPU (מעבדים גרפיים) לאומיות ואין מודל שפה עברית בקנה מידה גדול", הוא אומר. "זה לא רק עניין של שימור תרבות או שפה, זו תשתית טכנולוגית הכרחית. אם לא יהיו מודלים מתקדמים בעברית, שירותים ציבוריים ועסקיים פשוט לא יעבדו כאן כמו שצריך, וישראל תישאר מאחור". לדבריו, הפתרון הוא פעולה מתואמת של ממשלה, אקדמיה ותעשייה.
מהפכה פדגוגית
במשולש הזה, חנא מפנה את הזרקור כלפי האקדמיה ומדגיש את הצורך הדחוף בשינוי. לדבריו, שיטת ההכשרה הקלאסית שמבוססת על קורסים תאורטיים בלבד כבר אינה מספיקה לעולם העבודה החדש.
"הסטודנטים שלנו מגיעים לעולם עבודה אחר לגמרי מזה שעליו מתבססות תוכניות הלימוד," הוא אומר, ומסביר כי בוגרי אוניברסיטאות שמקבלים תואר במדעי המחשב או בהנדסה נדרשים בפועל להתמודד עם כלים, טכנולוגיות ומתודולוגיות שלא פגשו בלימודים. כדי לגשר על הפער הזה, הוא עצמו משלב בקורסים שהוא מעביר בטכניון כלים של בינה מלאכותית שמייצרים חומרי לימוד מותאמים אישית ומאפשרים לסטודנטים לשאול שאלות בזמן אמת בלי חשש להיתפס כ"לא מבינים".
"היכולת של סטודנט לנהל שיחה עם בינה מלאכותית, לקבל הסבר נוסף או דוגמה חדשה, היא מהפכה פדגוגית", הוא אומר, ומדגיש כי זה לא תחליף ליסודות של מתמטיקה, פיזיקה או מדעי המחשב, אלא שכבת תוספת קריטית. בעיניו, זהו המפתח לשמר את הרמה המחקרית הגבוהה מצד אחד, ולצייד את הסטודנטים בכלים שישמרו על הרלוונטיות שלהם בשוק התעסוקה מצד שני.
לפנות מקום ליצירתיות
ובכלל, החזון של חנא חורג בהרבה מגבולות תעשיית השבבים, והוא מקפיד להחזיר את השיחה לנקודת המוצא שלו, בני האדם. מבחינתו, ההון האנושי הוא לא רק משאב, אלא היתרון התחרותי האמיתי של ישראל. "הרבה חברות בישראל ויתרו על ג'וניורים בשנים האחרונות, ואני חושב שזו טעות חמורה", הוא אומר.
"דווקא הצעירים, שגדלים יחד עם הכלים החדשים של הבינה המלאכותית, הם אלה שיובילו את הדור הבא. אם נישען רק על מהנדסים ותיקים, נפסיד את העתיד". לדבריו, בינה מלאכותית אינה איום אלא מנוף, וככל שנבין שהיא נועדה להעצים עובדים ולא להחליף אותם, כך נוכל להבטיח את היתרון של ההייטק המקומי. "מי שינסה להשתמש בה רק כדי לצמצם עלויות ייכשל. מי שיבנה עליה כדי לגדול, יצליח", הוא מוסיף. חנא מסביר שהקפיצה ביעילות שמאפשרת הבינה המלאכותית אינה באה להחליף יצירתיות אנושית אלא דווקא לפנות לה מקום.
את אותה התפיסה הוא משליך גם על מערכת החינוך: "אפשר לקחת ילדים בכיתה א' ולתת להם לתכנן משחק מחשב בלי לדעת שורת קוד אחת. הם יחשבו על הכללים והמטרות, וה־AI יממש. זה מפתח אצלם את היכולת לשאול שאלות נכונות, וזו המיומנות החשובה ביותר בעידן הקרוב".
כך מתווה חנא חזון רחב בהרבה מהחברות שבהן עבד ומהתפקיד הבכיר שאליו מונה. בעיניו, טיפוח דור חדש של מהנדסים, יזמים ומדענים שגדלים יחד עם הכלים של הבינה המלאכותית הוא לא רק צורך מקצועי אלא משימה לאומית. "הצעירים של היום מביאים איתם גישה טבעית לטכנולוגיה, ואם נדע להשקיע בהם נכון, נוכל להבטיח שההייטק הישראלי לא רק ישמור על מעמדו אלא ימשיך להוביל את העולם", הוא מסכם.