מבקשי מקלט שלא הצליחו לעלות על סירה לבריטניה, סמוך לחוף הצרפתי. / צילום: Reuters, Hannah McKay
מבחינת ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, הדברים היו אמורים ללכת אחרת לגמרי. בחודש שעבר הוא אירח בלבביות את נשיא צרפת עמנואל מקרון, והשניים חתמו על הסכם תקדימי להשבת מבקשי מקלט מבריטניה לצרפת. סטארמר, שראה כיצד מפלגת "הרפורמה" בהובלת נייג'ל פרג' הולכת והופכת למפלצת אלקטורלית, ניזונה מחוסר שביעות הרצון בממלכה לגבי הגירה לא חוקית ומטילה בספק את הלגיטימיות של ממשלתו, קיווה לשנות את התמונה. הוא דיבר על "דף חדש" ביחסים עם צרפת, והגירושים היו אמורים להתחיל כבר החודש, כפיילוט.
● כותרות העיתונים מהעולם | הפרשן האמריקאי הבכיר: "ישראל הופכת למדינת מצורעת"
● ארדואן מחריף את המתקפה הכלכלית נגד ישראל, והפעם הוא לא מתכוון לעצור
אבל אז הנושא יצא משליטה. ראשית התפרסם נתון שזיעזע רבים בממלכה המאוחדת, לפיו לא פחות מ־50 אלף מבקשי מקלט ומהגרים לא חוקיים נכנסו בסירות מצרפת במהלך השנה הראשונה לכהונתו. בהתחשב בכך שסטארמר הבטיח להיאבק בתופעה, שניצל את המוניטין שלו כתובע כדי להבטיח יד קשה בטיפול בה, העובדה כי קצב הכניסות היה גבוה יותר מזה שנרשם במהלך כהונות קודמיו בתפקיד - למרות הדחיפות של הטיפול בבעיה - הראתה כי משהו אינו עובד כשורה.
ואז הגיעו ההפגנות נגד שיכון מבקשי מקלט במלונות ברחבי בריטניה. עתירה של מועצה מקומית באפינג מצפון ללונדון, בדרישה לפנות מלון שהפך בחמש השנים האחרונות למעון למבקשי מקלט, התקבלה תוך כדי תשומת לב ציבורית רבה. מפגינים עם דגלי בריטניה והיוניון ג'ק הפכו את פינוי המלון לדרישה, אחרי שאחד השוהים בו נחשד בתקיפה מינית של נערה.
אמנם השיקולים של המועצה היו כי המלון "שינה את ייעודו", אבל הסילוק גרר גל של הצהרות מצד מועצות שהכריזו כי הן מתכוונות לנקוט צעדים דומים. הסלידה של קהילות שלמות ממלונות המשמשים מבקשי מקלט התפרצה בין רגע. לפתע, כפי שכתב ה"טיימס" השבוע, "כל מדיניות קבלת הפליטים הבריטית נמצאת בסכנה".
המשבר חזר לסדר היום
התקשורת הבריטית עוסקת כעת באופן מלא באופן שבו "משבר הסירות הקטנות" שב ותפס את ראש סדר היום. המהגרים הלא חוקיים, רבים מהבלקן, מהמזרח התיכון, מאסיה ומאפריקה, עושים את המסע בסירות, במשטים המאורגנים על ידי כנופיות. הבריטים מאשימים את הצרפתים בכך שהם מעודדים את המהגרים לעבור לאזור תעלת למאנש, ולצלוח אותה, העיקר שלא יישארו בצרפת. תמונות של מהגרים עם חגורות הצלה צפופים על סירות גומי, או נכנסים בשערי מלון זה או אחר מתנוססות בשערי העיתונים.
הנתונים שהתפרסמו בתחילת השבוע מעלים כי מספר החציות של התעלה עד כה השנה עמד על כ־28 אלף, עלייה של קרוב ל־50% לעומת הנתון המקביל בשנה שעברה. מספר מבקשי המקלט המשוכנים במלונות עומד על כ־32 אלף, עלייה של כמעט 10% מהמספר שנרשם כאשר הלייבור נבחרו להוביל את בריטניה לפני כשנה. לפי סקרים אחרונים, כ־71% מהבריטים סבורים שסטארמר "מנהל באופן גרוע" את המשבר. קרוב ל־40%, יותר מכל נושא אחר, סבורים כי סוגיית ההגירה היא הנושא החשוב ביותר על סדר היום של בריטניה.
הבעיה העיקרית של סטארמר היא כי לממשלתו אין הרבה מה לעשות שלא נוסה בעבר. ממשלת הלייבור גנזה את תוכניות הגירוש לרואנדה שהגה קודמו בתפקיד, רישי סונאק, ואמרה רק כי תיאבק בהגירה הלא חוקית בצורה יסודית. היא כבר נשבעה להילחם בכנופיות שמובילות את המהגרים לחופי בריטניה (סטארמר הבטיח "לנפץ לחתיכות" את הכנופיות), אבל ללא השפעה משמעותית עד כה, והיא הבטיחה לשתף פעולה עם הצרפתים. העסקה עם צרפת כוללת הסכמה להעביר חזרה מהגר לא חוקי אחד לצרפת ולקבל במקומו מהגר שנרשם מראש בעל "קשרים לבריטניה" (כמו משפחה בממלכה המאוחדת). אבל מדובר בפיילוט בלבד, שכרוך בהתכתבות ארוכה ומסובכת בין הצדדים על פני שבועות, ושתקף ל־2,600 בני אדם בלבד. למרות שההסכם כבר נחתם, הגירושים טרם יצאו לפועל.
כעת, הבטיחה שרת הפנים איווט קופר להשיק צעד חדש - לפרסם בעיתונים בצרפת מודעות שמזהירות את המהגרים מהשלכות ההסכם החדש. היא אמרה כי חשוב להמחיש להם שחבל שיסכנו את כספם כשהם יכולים למצוא את עצמם בדיוק באותו מקום. עצם המחשבה שהפליטים והמהגרים קשורים איכשהו למודעות בעיתונים, היא עדות לניתוק של הממשלה מהמצב בשטח. בשלב הנוכחי, אלו המתאספים בחופי צרפת ועושים את דרכם מעבר לתעלה מהמרים שהבירוקרטיה והמחויבות החוקית של בריטניה לדון בכל מקרה לגופו יטרפדו את הצלחת ההסכם. הם גם סומכים על העובדה כי בריטניה זקוקה לידיים עובדות.
בתגובה נוספת השבוע, הממשלה הודיעה שהיא מתכננת רפורמה מקיפה במערכת הדיונים בבקשות מקלט, כאשר שופטים חדשים ימונו כדי לדון במהירות בערעורים על דחייה. המהלך אמור לספק החלטות באופן מהיר, וגם אם הגירוש לא אפשרי - לפחות לפנות את המלונות ממי שבקשתו נדחתה. כלי התקשורת העריכו שמדובר בצעד שייקח חודשים ליישם, אם בכלל. נכון לעכשיו, הזמן הממוצע לערעור הוא כשנה, במהלכה משלמי המסים מממנים את הלינה של מבקשי המקלט.
"התוכנית היא טיפה בים"
צעדים קיצוניים יותר, כמו השעיית אמנת הפליטים, השעיית הזכות לאיחוד משפחות, גירוש על הגבול, לא נשקלים בשלב זה. מפלגת הרפורמה של פרג' שמחה לנצל את המשבר כדי לצבור עוד פופולריות. המנהיג הבריטי, שהיה מיוזמי ה"ברקזיט" בנימוק שהדבר יאפשר לבריטניה להשתלט על הגירה לא חוקית, דורש כעת גירושים המוניים למדינות כמו אריתריאה ואפגינסטן, וגם לשקול גירוש לטריטוריות בריטיות מבודדות בלב האוקיינוס האטלנטי. "התוכנית עם צרפת לא תעבוד, והיא טיפה בים", אמר.
גם מדינות אחרות ביבשת מתמודדות עם הסוגיה. גרמניה הודיעה במאי שהיא סוגרת את הגבולות ומשעה איחוד משפחות. דנמרק הפכה למודל מדיניות פליטים מחמיר ופופולרי. בפינלנד ושוודיה סל הקליטה למבקשי מקלט צומצם משמעותית. הבעיה של אירופה אינה רק הגבולות החדירים שלה, אלא העובדה שאפשר להיכנס אליה באופן בלתי חוקי אך לגיטימי באמצעות בקשת מקלט. לאחר מכן, הגירוש של מי שבקשתו נדחתה הופך למסובך מאוד, כמעט בלתי אפשרי, על רקע המצב החוקי ביבשת. בריטניה אולי עזבה את האיחוד האירופי, אך לא את אמנות הפליטים וזכויות האדם. כעת, היא נמצאת אתו באותה הסירה.