גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קניתם דירה חדשה? חכו עוד 9.5 חודשים בממוצע, אפילו לפי דוחות החברות

לאחר פסיקת בג"ץ שלפיה הקבלנים יתמודדו בבתי המשפט מול טענות לאיחור במסירת דירות בצל המלחמה - הנושא כבר נוכח בדוחות של מחצית 2025 ● שתי תביעות כבר הוגשו, ועוד חברות כבר מכירות בירידות בהכנסות בגלל עיכובים צפויים

בנייה בחולון / צילום: Shutterstock
בנייה בחולון / צילום: Shutterstock

כ־283 ימים בממוצע, כלומר כמעט תשעה חודשים וחצי - זוהי תקופת העיכוב הממוצעת במסירת דירות בכל אתר בנייה בארץ, לפי הערכה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ. מדובר בנתון שהוא ככל הנראה חסר תקדים, שכן מעולם לא התמודד ענף הבנייה עם מציאות כמו זו הנוכחית: עצירה מוחלטת כמעט של כניסת פועלי בנייה פלסטינים לישראל, כבר כמעט שנתיים - מיומה הראשון של מלחמת "חרבות ברזל".

הדרישה החדשה של בנק ישראל בנוגע למחירי הדירות
הבניין בתל אביב, הפיצוי החריג והדייר שיקבל מאות אלפי שקלים

מאחר שעד ערב המלחמה עודדה המדינה כניסת פועלים פלסטינים, ובבת אחת עצרה את הזרם - נותר הענף עם מחסור עצום של ידיים עובדות, שעדיין לא התמלא לחלוטין. התוצאה: האטה משמעותית בקצב העבודה, עד עצירה מוחלטת לזמן מה בחלק האתרים, שהובילו לאיחורים במסירת דירות בהיקפים חסרי תקדים.

ההתאחדות עתרה לבג"ץ לאחרונה, בין היתר בשל עניין זה, בטענה כי האיחורים אינם באשמת הקבלנים - אלא בשל "כוח עליון", המלחמה.

בג"ץ פסק כי את הסוגיה הזו יש לפתור באופן פרטני, כלומר שכל איחור יידון בנפרד בערכאה משפטית נמוכה יותר, ובמילים אחרות הותיר את הקבלנים ועם רוכשי הדירות להתמודד עם העניין בעצמם. נדגיש כי בשגרה, כאשר ישנו איחור מסירה, על הקבלן (מוכר הדירה) לפצות את הדייר החל מהחודש השני לאיחור, פיצוי שהולך וגדל ככל שהאיחור מתמשך.

עם או בלי קשר להתפתחויות אלו, הדוחות האחרונים של חברות הנדל"ן הציבוריות, המסכמים את המחצית הראשונה של שנת 2025, מעידים על ה"נוכחות" העצומה של הסוגיה הזו בפעילותן. גלובס מסכם את ההתייחסות של החברות הציבוריות לנושא, כפי שהן מופיעות בדוחותיהן.

1. התביעות: שתי חברות כבר דיווחו

פסיקת בג"ץ בנוגע לעתירת הקבלנים צפויה להוביל להגשת תביעות רבות סביב איחורי מסירת דירות, שכן אפשר להניח כי עד לפסיקה המתינו הרוכשים הסובלים מהאיחורים לראות אם לתביעות אלו יש בכלל סיכוי. אך אין זה אומר שתביעות כאלו לא הוגשו כבר - למעשה, ישנן שתי חברות אשר דיווחו כבר בדוחותיהן האחרונים על תביעות כאלו.

כך, עדכנה חברת קרדן נדל"ן בדוח המחצית שלה, כי בפרויקט שמבצעת חברה־בת שלה, אל הר הנדסה ובנייה, בראשון לציון הוגשה עוד בתחילת השנה תביעה ובקשה לאשר אותה כתביעה ייצוגית, נגד מי שמשמש כיזם בחלק מהפרויקט.

"התובעים טוענים כי בשלב זה לא ניתן להעריך את שיעור הנזק שנגרם לכלל רוכשי הדירות, אך זה עולה על סכום של 2.5 מיליון שקל", נכתב בדוח. "לטענת התובעים, היזם שילם פיצוי חלקי לרוכשי הדירות בגין העיכוב במסירת הדירות".

נדגיש כי התביעה אינה נגד קרדן נדל"ן, אך באשר לחברה־הבת נכתב בדוח כי "אל הר והיזם לומדים את טענות התובעים ודנים באופן ההתגוננות בתביעה ובהיקף האחריות של כל אחד מהם בקשר עם התביעה. אל הר והיזם סבורים, בין היתר, כי שולם לרוכשי הדירות מלוא הפיצוי הקבוע בחוק המכר ובהסכם המכר בגין חלק העיכוב שלא נגרם בנסיבות של 'כוח עליון', שעליו לא זכאים הרוכשים לפיצוי. נוסף על כך סבורה אל הר כי קיימות נסיבות נוספות הקשורות לעיכוב במסירה, שאינן באחריותה".

מאל הר נמסר בתגובה: "בפרויקט המדובר הופסקו העבודות על ידי הרשות המקומית למשך יותר מחודש, עם תחילת המלחמה בסוף 2023. עובדה זו גרמה לירידה מהותית בכמות הפועלים באתר וקבלני המשנה. נוסף על כך, בעקבות הנחיית הרשות קוצרו שעות העבודה בכל יום בשעתיים, מה שהוביל לעיכובים נוספים, והרשות המקומית אסרה על חברת חשמל לעבוד ולקדם עבודות לצורך חישמול האתר ואתרים נוספים במשך שלושה חודשים דבר שגרם לעיכוב משמעותי במסירת הדירות".

חברה נוספת שעדכנה על תביעה בגין איחורי מסירה, במקרה הזה ישירות נגדה, היא חברת שובל הנדסה, אשר דיווחה כי "עיכוב בהליכי תכנון וביצוע וקושי אצל קבלני משנה לחזור לרמת תפוקה רגילה בשל מצוקת כוח אדם מקצועי הובילו לגידול בעלויות של חלק מהפרויקטים אשר הובאו לידי ביטוי בתקציבי הפרויקטים אשר שימשו לחישוב תוצאות החברה, ולאיחורים במסירת יחידות דיור בשני פרויקטים. באחד מפרויקטים אלה התקבל כתב תביעה המאגד 16 רוכשים בדרישה לפיצוי בגין איחור במסירה על סך כ־1.3 מיליון שקל".

שובל מציינת כי חוות הדעת המשפטית שקיבלה קובעת שמדובר "באירוע העונה להגדרת כוח עליון כהגדרתו בחוזי המכר מול הרוכשים", ולכן לא יצרה הפרשות - התחייבויות כספית שמועד פירעונה לא ידוע - סביב אירוע זה. "הגידול בעלויות המתואר לעיל הביא לקיטון ברווחיות הפרויקט, אשר קוזז בחלקו באמצעות גידול במחירי המכירה והביא לשחיקה לא מהותית ברווחי הפרויקטים. בשלב מקדמי זה טרם ניתן לאמוד את סיכויי התביעה", נכתב בדוח.

החברות מציינות את שלל הנסיבות והגורמים אשר מובילים לאיחורי המסירות. שובל הנדסה מפרטת: "גיוס כוח אדם ניהולי בפרויקטים אלה למילואים, מצוקת כוח האדם שנגרמה אצל קבלני משנה אשר העסיקו פועלים פלסטינים ועוד".

ישי רוט, המשנה למנכ"ל שובל הנדסה, מוסיף: "אכן, לצערנו בפרויקט שלנו נגרם עיכוב במסירה אשר לחברתנו לא היה שליטה עליו. בעקבות המלחמה נוצר מחסור בפועלים, וגם לאחר שגייסנו פועלים זרים - נפל טיל מיירט באתר הבנייה, שגרם לבהלה בקרב הפועלים וחלק מהם ברחו מהאתר. נוסף על כך רוב מנהלי הפרויקט, וכן עובדים נוספים בחברה, גויסו למילואים לתקופה ארוכה, מה שהקשה על ניהולו. פעלנו ללא לאות כדי לצמצם ככל שניתן את העיכוב בלוחות הזמנים, והפרויקט כבר מאוכלס".

2. הפגיעה: ירידה בהכנסות וברווחים

עוד אחת מההשלכות הישירות של ההתמודדות עם איחורי המסירה, ועם הפיצויים אשר הקבלנים עלולים להידרש לשלם בעקבותיהם, היא הפגיעה בהכנסות: כאשר חברה נדרשת לשלם פיצויים, או עלולה לשלם פיצויים - ולכן עשויה להידרש להפריש מראש חלק מהכסף לטובת העניין, ייפגע היקף ההכנסות מאותו פרויקט וכך, בדרך כלל, גם הרווח הסופי. ישנן כמה חברות שכבר מצביעות על כך.

חברת אזורים, למשל, מצביעה על פגיעה נקודתית שנגרמה בשל מבצע "עם כלביא" ביוני, שבמהלכו "חלק מאתרי הבנייה, בעיקר אלו שהיו בשלבים ראשוניים של בנייה וללא מרחב מוגן, נסגרו זמנית עקב הוראות בטיחות. באתרים שנפתחו, חל איסור על הפעלת מנופים ועגורנים ובחלק מהרשויות נדרשו הסדרי תנועה מיוחדים. כתוצאה מכך התפוקה וקצב התקדמות העבודות באתרי הבנייה שהמשיכו לפעול ירדו בתקופה זו באופן משמעותי.

"החברה בחנה את האומדנים שלה בדבר היקפי ההכנסות, תקציבי הפרויקטים (לרבות בקשר עם השפעות המלחמה) ורווחיותם וכן את התחזיות בדבר מועדי הסיום של פרויקטים בהקמה ועדכנה אותם בהתאם.

"לאור האמור לעיל, ברבעון השני של שנת 2025 חל קיטון בהיקף ההכנסות ממכירת דירות, קרקעות ושירותי בנייה והרווחיות הגולמית שהכירה החברה בהשוואה לשלושת הרבעונים שקדמו לרבעון השני, וזאת בשל הקשר הישיר בין קצב ההכרה בהכנסה לבין היקף מכירת הדירות בפרויקטים, קצב התקדמות הביצוע וכן השפעת עדכון עלות ההקמה".

מבדיקת גלובס עולה כי בעוד ברבעון הראשון של השנה עמדו הכנסות החברה ממכירת דירות על כ־438 מיליון שקל, ברבעון השני הן עמדו על כ־372 מיליון שקל. עם זאת, מספרי הרבעון השני גבוהים יותר מאלו של הרבעון המקביל אשתקד - מכירות בסך כ־344 מיליון שקל - והמכירות של אזורים לאורך חצי השנה הראשונה של 2025 הסתכמו בכ־810 מיליון שקל, לעומת 618 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.

חברת הכשרה התחדשות עירונית ציינה בדוח שלה כי החשיפה לסיכונים בעקבות המלחמה אינה משמעותית, אך בפרויקט אחד - פרויקט ליסין בתל אביב - כלל הגורמים הקשורים במלחמה, בשילוב של אי־זמינות כוח האדם, "הובילו להתארכות בלוחות הזמנים הצפויים להקמת הפרויקט.

"בהתאם לאמור, בוצע עדכון של העלויות הצפויות להשלמת הפרויקט, לרבות עלויות נוספות שנגרמו כתוצאה מן העיכוב. העדכון האמור אשר בוצע בתקופת הדוח הוביל לקיטון בסך של כ־3.5 מיליון שקל ברווח הגולמי לרבעון השני".

חברת לוינסקי עופר ציינה כי "בשלב זה, להערכת החברה, השפעת המלחמה על עלויות הביצוע אינה מהותית ולא צפויים עיכובים משמעותיים בביצוע הפרויקטים של החברה". עם זאת, בשני סעיפים בחלק ההוצאות בד"ח נרשמה עלייה, בשל נושא איחורי המסירה: כך, בסעיף "זכאים ויתרות זכות" גדלו ההוצאות לכ־4.635 מיליון שקל במחצית 2025, לעומת 3.417 מיליון במחצית המקבילה אשתקד, גידול אשר נובע "מהפרשה לתביעות בגין איחורים בפרויקטים", מציינת החברה. סעיף "הוצאות אחרות" הסתכם בכ־989 אלף שקל במחצית 2025, לעומת 0 שקלים אשתקד, שנובע "מתשלום פיצויים לדיירים בגין איחורים בפרויקטים שהסתיימו", לפי החברה.

אפי קפיטל ציינה כי "בשלב זה, להערכת החברה, העיכוב בהתקדמות העבודות אינו מהותי לאורך התמשכות הפרויקטים בטווח הבינוני-ארוך, למעט ביחס לפרויקטים מסוימים שבהם החברה ביצעה הפרשה אשר אינה מהותית לחברה ו/או לרווחיות הפרויקט. כמו כן, החברה מבצעת התאמות שוטפות לאומדני ההכנסות בפרויקטים השונים, בהתבסס על מחירי מכירה בפועל, באופן אשר צמצם את השפעת הגידול בעלויות על הרווח הגולמי, בשל התארכות משך הביצוע, כך שבמרבית הפרויקטים ההשפעה אינה מהותית".

אלמוגים החזקות מציינת כי העבודה בכל אתרי החברה בעיצומה, אך קובעת כי להערכתה "חל עיכוב מסוים בהתקדמות העבודות, ואשר עלול להוביל לאיחורים במסירה ותשלום פיצוי בגינם. בשים לב לחוסר הוודאות בדבר התמשכותה של מלחמת חרבות ברזל והיקפה כאמור, הרי שלמועד פרסום הדוח אין ביכולתה של החברה להעריך את מלוא ההשפעות העתידיות של המלחמה על המצב הכלכלי בישראל בכלל ועל פעילותה של החברה בפרט".

ישי רוט, שובל הנדסה / צילום: יניר סלע

3. החסינוֹת: בלי עובדים פלסטינים

ברקע התמונה המצטיירת לאורך כל הכתבה, ישנן גם חברות אשר מצהירות בריש גלי כי המצב הנוכחי לא השפיע על קצב הבנייה שלהן, וכי הן אינן "מסובכות" במקרים של איחורי מסירה מול רוכשים. בכל המקרים הללו, החברות מסתייגות ומציינות שהמצב עשוי להשתנות בהמשך.

כך למשל כתבה חברת פרשקובסקי: "נכון למועד החתימה על הדוח עובדי מטה החברה עובדים באופן מלא, אתרי הבנייה של החברה פועלים בקצב כמעט מלא. בהתאם לתחזית החברה, נכון למועד החתימה על הדוח, לא צפויים עיכובים במועדי סיום הפרויקטים בהתאם להתחייבויות החברה, אולם ככל שיוטלו הגבלות נוספות וכתלות בהמשך המלחמה ו/או החמרת המצב הביטחוני במדינה, תחזית זו עלולה להשתנות".

חברת י.ח דמרי מציינת כי "נכון למועד אישור הדוחות, לחברה אין עיכובים במסירת הדירות בפרויקטים". עם זאת היא מציינת כי למלחמת "חרבות ברזל" השלכות אשר עשויות להשפיע על החברה, "בעיקר על מועדי השלמת הפרויקטים ושיעורי הרווחיות בהם. עדיין קיימת אי־ודאות באשר להיקף השפעת המלחמה בתחום הבנייה למגורים, וזאת לנוכח התמשכות מלחמת חרבות ברזל, סביבת הריבית הגבוהה והאווירה השוררת בשוק... החברה מעריכה, שככל שהמלחמה תימשך עלולות להיות לכך השלכות".

גם בחברת מגידו כותבים דברים דומים ומציינים כי למלחמה השפעות רבות, בין היתר לגבי "יכולת העמידה בלוחות הזמנים למסירת יחידות דיור כתוצאה ממחסור בעובדים". היא מציינת כי בשלב זה "אין באפשרות החברה להעריך באופן מהימן את היקפן וטיבן של השפעות עתידיות נוספות של המלחמה על מצבה הכספי ועל תוצאות פעולותיה", ומדגישה כי העבודה באתרי הבנייה של החברה "מתנהלת כסדרה, ובקצב התואם את תוכניות העבודה של החברה".

פרט מעניין מציינת חברת רמות בעיר מקבוצת יובלים וישראל לוי, לגבי פרויקט שלה ברחוב החלוץ ברמת השרון: היא מציינת כי עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הושבתו עבודות ההקמה בפרויקט לזמן קצר, וכך קרה גם במהלך מבצע "עם כלביא", אך השפעת העצירות הללו על הפרויקט הייתה מוגבלת, "שכן מצבת העובדים של הקבלן המבצע מורכבת בעיקר מפועלים סינים ומערבים ישראלים. היקף עובדי הקבלן המבצע את הפרויקט קטן בשיעור של כ־10% בהשוואה להיקף עובדיו ערב המלחמה".

עוד כתבות

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

סומכים על שוק המניות כדי לפרוש בכבוד? כדאי שתכירו את מספרי האמת

מדד S&P 500 לא מפסיק לעלות ומציג תשואה שנתית של כ–15%, וזה אולי מוביל לשאננות ● המחשבה שזה יימשך כך לעד ויאפשר להשיג תנאי פרישה נוחים, ללא מאמץ או ויתורים, היא אשליה מסוכנת — וזה לפני שהזכרנו את ההוצאות בפנסיה

הווילה של רפי קלינה בצהלה. עסקת הנדל''ן הגבוהה ביותר בתל אביב ב-2025 / צילום: תמר מצפי

המחיר הגבוה ביותר השנה: וילה בת״א נמכרה בכ-63 מיליון שקל

הפעם על תקן המוכר: לגלובס נודע כי רפי קלינה, מתווך-העל התל אביבי, ביצע את העסקה הגבוהה ביותר שנחתמה בשנה האחרונה בעיר, ומכר את הווילה שלו בצהלה בכ-63 מיליון שקל - פי שלושה ממחירי נכסים יקרים אחרים שנמכרו בשכונה ● הרוכשים הם זוג בשנות ה-40 המגיעים מתחום הפינטק

אסף אלדר, סמנכ''ל ראש החטיבה הבנקאית בנק דיסקונט, בכנס צמיחת הקיבוצים

אסף אלדר, דיסקונט: "בכל הקשור לחוסן הלאומי, המשקל הסגולי של הקיבוצים אדיר ומאז המלחמה רק גדל"

"לא מצאנו אירוע אחד של מתן אשראי לדיור בקיבוצים שבו חווינו אירוע כשל", כך אמר סמנכ"ל וראש החטיבה הבנקאית בבנק דיסקונט, אסף אלדר, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס ● לדבריו, הבנק רואה בשותפות עם הקיבוצים שליחות

אילון מאסק / צילום: ap, Brandon Bell

אילון מאסק כבר הוכיח שהוא יכול לעשות את הבלתי אפשרי, אבל הפעם הוא עומד בפני משימה חסרת תקדים

דירקטוריון טסלה אישר את חבילת התגמול הגדולה בהיסטוריה לאיש העשיר בעולם ● אבל כדי להגיע לשכר המובטח, המנכ"ל מאסק יידרש להציג שורה של יעדים תפעוליים שטסלה רחוקה מהם שנות אור כיום, בנוסף לזינוק של פי 8 בשווי השוק של החברה ● מה הסיכוי שלו להצליח?

דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים / צילום: שלומי יוסף

הדירות לא נמכרות, ובבנקים מוזילים את ריבית המשכנתאות

עוד לפני שבנק ישראל קיבל החלטה בנוגע לריבית במשק, הבנקים החלו להוזיל את המשכנתאות ● הסיבות המרכזיות הן הירידה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות, התחרות בשוק וניסיון הבנקים להזרים חמצן לצד הביקוש, ברקע ההאטה החדה בקצב מכירת הדירות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בת"א; מדד הביטוח מאבד ב-1.2%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● חוקרי רשות ני"ע פשטו על משרדי חברת אוטומקס ● בניגוד לפדרל ריזרב, בנק ישראל לא בהכרח יוריד ריבית בהחלטה הקרובה ● וגם: האם הזהב בדרך לשיא חדש?

סניף אוטומקס / צילום: באדיבות החברה

יבואנית הרכב מסתבכת: רשות ניירות ערך פשטה על משרדי אוטומקס

חברת היבוא המקביל לכלי רכב, שנסחרת בבורסה בת"א, מדווחת כי חוקרי רשות ני"ע ומשטרת ישראל ערכו חיפוש במשרדי החברה ובבתיהם של בכיריה ● החשדות: ביצוע עבירות בתחומי ניירות ערך והלבנת הון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ' המריא להודו לפגישות עם שרים על הרחבת ההשקעות בישראל

השר בצלאל סמוטריץ’ מוביל משלחת של משרד האוצר לפגישות עם שרים ונציגי התעשייה בהודו, במטרה להרחיב את הסחר וההשקעות ההדדיות בין המדינות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האב נפטר בגיל 104 וברגע האחרון הכניס את אחד הבנים לירושה. כמה הוא קיבל?

ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א אישר קיום צוואת תעשיין שהורה לכלול בירושה גם את הבן שנישל ב־6 צוואות קודמות ● העליון קבע כי מסמכי לקוח, שהועברו בין עורכי דינו לעורכי דין זרים ולצדדים שלישיים, נהנים מחיסיון עו"ד־לקוח ● המדינה תפצה רוכשי קרקע שנאלצו להשיב חלק ממנה לבעליה המקורי, לאחר שהתברר כי רישומה בטאבו ע"ש המוכר העניק לו פי 5 מחלקו האמיתי בקרקע ● 3 פסקי דין בשבוע

יוני חנציס עם דין שמואל אלמס בכנס צמיחת הקיבוצים 2025 / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל דוראל: "ה-AI ידרוש המון חשמל, וישראל חייבת להיות שם"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, השתתף בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס וקרא למדינה להאיץ את קצב הרישוי לשדות חדשים ● באשר ל-7 באוקטובר אמר: "למדנו שצריך לנהל משאב בחירום"

מוטי לוין, מנכ''ל קבוצת חיפה, בכנס צמיחת הקיבוצים 2025 / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל קבוצת חיפה: "חקלאות מדויקת היא העתיד של הביטחון התזונתי"

מוטי לוין, מנכ"ל קבוצת חיפה, אמר בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס כי "לעבוד מול הקיבוצים זה לעבוד מול מעבדה בשטח, שיתוף-הפעולה פנטסטי" ● עוד אמר לוין כי יש לעודד יותר צעירים לעסוק בחקלאות: "הגיל הממוצע של העוסק בחקלאות בישראל עמוק בתוך שנות ה-60 ונושק ל-70, וזה דבר שחייבים לטפל בו ברמה המערכתית"

עמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Shutterstock, Sasa Dzambic Photography

הצרות של מקרון: הממשלה בצרפת בדרך ליפול היום בהצבעת אי-אמון

ראש ממשלת צרפת, פרנסואה ביירו, שמונה על ידי הנשיא עמנואל מקרון לתפקיד בדצמבר האחרון, צפוי לפי הערכות רוב הגורמים בצרפת להפסיד היום אחר הצהריים בהצבעת אי-אמון ● צרפת סובלת מחוב לאומי מזנק של 114% מהתמ"ג השנתי שלה - כ-3.3 טריליון אירו והיא משלמת מיליארדי אירו בחודש רק על החזרי הריבית

מימין: עידן גרינבאום, רוית רוסו, מיכי דרורי, רות אפריאט והלית ינאי לויזון / צילום: תמר מצפי

"רמ"י מבחינתנו זה גוף שלא עובד עבורנו אלא נגדנו"

בפאנל שנערך בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, התמודדו נציגי רשויות, התנועה הקיבוצית ובנק דיסקונט עם השאלות על שיוך קרקעות, היטלי השבחה והעתיד הכלכלי של הקיבוצים ● המקרה של קיבוץ האון המחיש את המתח בין צורכי הקהילה לבין מדיניות רמ"י

עמיר אהרון מנכ''ל מחלבות גד / צילום: יח''צ

גבוה מהציפיות: מחלבות גד גייסה 280 מיליון שקל ותחל להסחר בבורסה בתל אביב

מחלבות גד הונפקה בהיקף של 280 מיליון שקל לפי שווי של כ-935 מיליון שקל – גבוה מהציפיות ● מרבית התמורה מיועדת למימון המעבר למפעל חדש בתימורים, בעוד בעלי השליטה יקבלו 70 מיליון שקל וגרין לנטרן רושמת אקזיט משמעותי על השקעה מלפני עשור

הרב לוי יצחק פש ז''ל, הרב ישראל מנצר ז''ל, יעקב פינטו ז''ל והרב יוסף דוד ז''ל, הרב מרדכי שטיינצג ז''ל ושריתה מנדלסון ז''ל

הותרו לפרסום שמותיהם של ששת הנרצחים בפיגוע הירי בירושלים

הרב לוי יצחק פש, הרב ישראל מנצור, הרב יוסף דוד, יעקב פינטו, מרדכי שטיינצג ושרה מנדלסון ז"ל נרצחו בפיגוע ● שני מחבלים פתחו באש על אוטובוס בצומת רמות וחוסלו. נבדק חשד למטענים בזירה ● נתניהו הגיע לזירה: "נלחמים בטרור בכמה חזיתות" ● כטב"ם ששוגר מתימן יורט באזור אילת ● 48 חטופים - 703 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

בנין הנאסד''ק וההייטק הישראלי בימים טובים יותר

קרן הענק שנעלמה: המשקיעים הזרים מצמצמים חשיפה להייטק הישראלי

12 קרנות ההון סיכון הישראליות גייסו מאז תחילת השנה 260 מיליון דולר בלבד, כך על פי דוח חדש שיצא ● ההערכה היא כי ביצועי הקרנות הישראליות בפרט נמוכות, עם כמה יוצאים מן הכלל, ועם זאת לא ניתן לבטל גם את השפעות הסנטימנט השלילי כלפי ישראל עקב המלחמה

אנליסטים מעריכים: "מלחמה עם איראן - עד סוף 2025"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: אנליסטים טוענים שהמלחמה עם איראן מתקרבת, בארה"ב מקדמים חוק שיאסור מכירת נשק לטורקיה, וספרד מעלה הילוך בצעדים נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

מאיר שפיגלר, מנכ''ל חברת החשמל / צילום: תמר מצפי

מאיר שפיגלר: "המדינה לא מאפשרת לחברת החשמל להיות חלק מהתחרות"

"חברת החשמל רוצה להיות חלק ממערך ייצור החשמל כי זה אינטרס לאומי" - כך אמר מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס ● שפיגלר האשים את המדינה בכך שהיא מונעת מחברת החשמל להיות חלק מהתחרות: "בסוף היא לא יכולה להתחרות בהפקת חשמל ובתחרות על המחיר. הרגולטור אסר עלינו"

מימין: בני רגיל, מאי אלון, איתמר מטיאש ועידן ארץ בכנס צמיחת הקיבוצים 2025 / צילום: תמר מצפי

"המכשול לקידום פרויקטים אגרו-וולטאיים הוא לא הכסף אלא הרגולציה"

בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס דנו נציגי האוצר, התנועה הקיבוצית והמועצות האזוריות בעתיד השימוש בקרקעות חקלאיות לאנרגיה מתחדשת

פטריק דרהי, בעלי הוט, והמנכ''לית טל גרנות-גולדשטיין / צילום: יח''צ יוסי זליגר

על המדף: עד כמה פטריק דרהי מעוניין לוותר על חברת התקשורת הוט?

אחת מחברות המדיה הגדולות בישראל עומדת למכירה, לפי שווי המוערך ב-1.5-2 מיליארד אירו, וכל המתחרות עוקבות מקרוב אחרי ההצעות והמהלכים ● מי השחקניות הבולטות שכבר הגישו הצעה, ואיך זה עשוי להשפיע על שוק התקשורת? ● גלובס עושה סדר