גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קניתם דירה חדשה? חכו עוד 9.5 חודשים בממוצע, אפילו לפי דוחות החברות

לאחר פסיקת בג"ץ שלפיה הקבלנים יתמודדו בבתי המשפט מול טענות לאיחור במסירת דירות בצל המלחמה - הנושא כבר נוכח בדוחות של מחצית 2025 ● שתי תביעות כבר הוגשו, ועוד חברות כבר מכירות בירידות בהכנסות בגלל עיכובים צפויים

בנייה בחולון / צילום: Shutterstock
בנייה בחולון / צילום: Shutterstock

כ־283 ימים בממוצע, כלומר כמעט תשעה חודשים וחצי - זוהי תקופת העיכוב הממוצעת במסירת דירות בכל אתר בנייה בארץ, לפי הערכה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ. מדובר בנתון שהוא ככל הנראה חסר תקדים, שכן מעולם לא התמודד ענף הבנייה עם מציאות כמו זו הנוכחית: עצירה מוחלטת כמעט של כניסת פועלי בנייה פלסטינים לישראל, כבר כמעט שנתיים - מיומה הראשון של מלחמת "חרבות ברזל".

הדרישה החדשה של בנק ישראל בנוגע למחירי הדירות
הבניין בתל אביב, הפיצוי החריג והדייר שיקבל מאות אלפי שקלים

מאחר שעד ערב המלחמה עודדה המדינה כניסת פועלים פלסטינים, ובבת אחת עצרה את הזרם - נותר הענף עם מחסור עצום של ידיים עובדות, שעדיין לא התמלא לחלוטין. התוצאה: האטה משמעותית בקצב העבודה, עד עצירה מוחלטת לזמן מה בחלק האתרים, שהובילו לאיחורים במסירת דירות בהיקפים חסרי תקדים.

ההתאחדות עתרה לבג"ץ לאחרונה, בין היתר בשל עניין זה, בטענה כי האיחורים אינם באשמת הקבלנים - אלא בשל "כוח עליון", המלחמה.

בג"ץ פסק כי את הסוגיה הזו יש לפתור באופן פרטני, כלומר שכל איחור יידון בנפרד בערכאה משפטית נמוכה יותר, ובמילים אחרות הותיר את הקבלנים ועם רוכשי הדירות להתמודד עם העניין בעצמם. נדגיש כי בשגרה, כאשר ישנו איחור מסירה, על הקבלן (מוכר הדירה) לפצות את הדייר החל מהחודש השני לאיחור, פיצוי שהולך וגדל ככל שהאיחור מתמשך.

עם או בלי קשר להתפתחויות אלו, הדוחות האחרונים של חברות הנדל"ן הציבוריות, המסכמים את המחצית הראשונה של שנת 2025, מעידים על ה"נוכחות" העצומה של הסוגיה הזו בפעילותן. גלובס מסכם את ההתייחסות של החברות הציבוריות לנושא, כפי שהן מופיעות בדוחותיהן.

1. התביעות: שתי חברות כבר דיווחו

פסיקת בג"ץ בנוגע לעתירת הקבלנים צפויה להוביל להגשת תביעות רבות סביב איחורי מסירת דירות, שכן אפשר להניח כי עד לפסיקה המתינו הרוכשים הסובלים מהאיחורים לראות אם לתביעות אלו יש בכלל סיכוי. אך אין זה אומר שתביעות כאלו לא הוגשו כבר - למעשה, ישנן שתי חברות אשר דיווחו כבר בדוחותיהן האחרונים על תביעות כאלו.

כך, עדכנה חברת קרדן נדל"ן בדוח המחצית שלה, כי בפרויקט שמבצעת חברה־בת שלה, אל הר הנדסה ובנייה, בראשון לציון הוגשה עוד בתחילת השנה תביעה ובקשה לאשר אותה כתביעה ייצוגית, נגד מי שמשמש כיזם בחלק מהפרויקט.

"התובעים טוענים כי בשלב זה לא ניתן להעריך את שיעור הנזק שנגרם לכלל רוכשי הדירות, אך זה עולה על סכום של 2.5 מיליון שקל", נכתב בדוח. "לטענת התובעים, היזם שילם פיצוי חלקי לרוכשי הדירות בגין העיכוב במסירת הדירות".

נדגיש כי התביעה אינה נגד קרדן נדל"ן, אך באשר לחברה־הבת נכתב בדוח כי "אל הר והיזם לומדים את טענות התובעים ודנים באופן ההתגוננות בתביעה ובהיקף האחריות של כל אחד מהם בקשר עם התביעה. אל הר והיזם סבורים, בין היתר, כי שולם לרוכשי הדירות מלוא הפיצוי הקבוע בחוק המכר ובהסכם המכר בגין חלק העיכוב שלא נגרם בנסיבות של 'כוח עליון', שעליו לא זכאים הרוכשים לפיצוי. נוסף על כך סבורה אל הר כי קיימות נסיבות נוספות הקשורות לעיכוב במסירה, שאינן באחריותה".

מאל הר נמסר בתגובה: "בפרויקט המדובר הופסקו העבודות על ידי הרשות המקומית למשך יותר מחודש, עם תחילת המלחמה בסוף 2023. עובדה זו גרמה לירידה מהותית בכמות הפועלים באתר וקבלני המשנה. נוסף על כך, בעקבות הנחיית הרשות קוצרו שעות העבודה בכל יום בשעתיים, מה שהוביל לעיכובים נוספים, והרשות המקומית אסרה על חברת חשמל לעבוד ולקדם עבודות לצורך חישמול האתר ואתרים נוספים במשך שלושה חודשים דבר שגרם לעיכוב משמעותי במסירת הדירות".

חברה נוספת שעדכנה על תביעה בגין איחורי מסירה, במקרה הזה ישירות נגדה, היא חברת שובל הנדסה, אשר דיווחה כי "עיכוב בהליכי תכנון וביצוע וקושי אצל קבלני משנה לחזור לרמת תפוקה רגילה בשל מצוקת כוח אדם מקצועי הובילו לגידול בעלויות של חלק מהפרויקטים אשר הובאו לידי ביטוי בתקציבי הפרויקטים אשר שימשו לחישוב תוצאות החברה, ולאיחורים במסירת יחידות דיור בשני פרויקטים. באחד מפרויקטים אלה התקבל כתב תביעה המאגד 16 רוכשים בדרישה לפיצוי בגין איחור במסירה על סך כ־1.3 מיליון שקל".

שובל מציינת כי חוות הדעת המשפטית שקיבלה קובעת שמדובר "באירוע העונה להגדרת כוח עליון כהגדרתו בחוזי המכר מול הרוכשים", ולכן לא יצרה הפרשות - התחייבויות כספית שמועד פירעונה לא ידוע - סביב אירוע זה. "הגידול בעלויות המתואר לעיל הביא לקיטון ברווחיות הפרויקט, אשר קוזז בחלקו באמצעות גידול במחירי המכירה והביא לשחיקה לא מהותית ברווחי הפרויקטים. בשלב מקדמי זה טרם ניתן לאמוד את סיכויי התביעה", נכתב בדוח.

החברות מציינות את שלל הנסיבות והגורמים אשר מובילים לאיחורי המסירות. שובל הנדסה מפרטת: "גיוס כוח אדם ניהולי בפרויקטים אלה למילואים, מצוקת כוח האדם שנגרמה אצל קבלני משנה אשר העסיקו פועלים פלסטינים ועוד".

ישי רוט, המשנה למנכ"ל שובל הנדסה, מוסיף: "אכן, לצערנו בפרויקט שלנו נגרם עיכוב במסירה אשר לחברתנו לא היה שליטה עליו. בעקבות המלחמה נוצר מחסור בפועלים, וגם לאחר שגייסנו פועלים זרים - נפל טיל מיירט באתר הבנייה, שגרם לבהלה בקרב הפועלים וחלק מהם ברחו מהאתר. נוסף על כך רוב מנהלי הפרויקט, וכן עובדים נוספים בחברה, גויסו למילואים לתקופה ארוכה, מה שהקשה על ניהולו. פעלנו ללא לאות כדי לצמצם ככל שניתן את העיכוב בלוחות הזמנים, והפרויקט כבר מאוכלס".

2. הפגיעה: ירידה בהכנסות וברווחים

עוד אחת מההשלכות הישירות של ההתמודדות עם איחורי המסירה, ועם הפיצויים אשר הקבלנים עלולים להידרש לשלם בעקבותיהם, היא הפגיעה בהכנסות: כאשר חברה נדרשת לשלם פיצויים, או עלולה לשלם פיצויים - ולכן עשויה להידרש להפריש מראש חלק מהכסף לטובת העניין, ייפגע היקף ההכנסות מאותו פרויקט וכך, בדרך כלל, גם הרווח הסופי. ישנן כמה חברות שכבר מצביעות על כך.

חברת אזורים, למשל, מצביעה על פגיעה נקודתית שנגרמה בשל מבצע "עם כלביא" ביוני, שבמהלכו "חלק מאתרי הבנייה, בעיקר אלו שהיו בשלבים ראשוניים של בנייה וללא מרחב מוגן, נסגרו זמנית עקב הוראות בטיחות. באתרים שנפתחו, חל איסור על הפעלת מנופים ועגורנים ובחלק מהרשויות נדרשו הסדרי תנועה מיוחדים. כתוצאה מכך התפוקה וקצב התקדמות העבודות באתרי הבנייה שהמשיכו לפעול ירדו בתקופה זו באופן משמעותי.

"החברה בחנה את האומדנים שלה בדבר היקפי ההכנסות, תקציבי הפרויקטים (לרבות בקשר עם השפעות המלחמה) ורווחיותם וכן את התחזיות בדבר מועדי הסיום של פרויקטים בהקמה ועדכנה אותם בהתאם.

"לאור האמור לעיל, ברבעון השני של שנת 2025 חל קיטון בהיקף ההכנסות ממכירת דירות, קרקעות ושירותי בנייה והרווחיות הגולמית שהכירה החברה בהשוואה לשלושת הרבעונים שקדמו לרבעון השני, וזאת בשל הקשר הישיר בין קצב ההכרה בהכנסה לבין היקף מכירת הדירות בפרויקטים, קצב התקדמות הביצוע וכן השפעת עדכון עלות ההקמה".

מבדיקת גלובס עולה כי בעוד ברבעון הראשון של השנה עמדו הכנסות החברה ממכירת דירות על כ־438 מיליון שקל, ברבעון השני הן עמדו על כ־372 מיליון שקל. עם זאת, מספרי הרבעון השני גבוהים יותר מאלו של הרבעון המקביל אשתקד - מכירות בסך כ־344 מיליון שקל - והמכירות של אזורים לאורך חצי השנה הראשונה של 2025 הסתכמו בכ־810 מיליון שקל, לעומת 618 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.

חברת הכשרה התחדשות עירונית ציינה בדוח שלה כי החשיפה לסיכונים בעקבות המלחמה אינה משמעותית, אך בפרויקט אחד - פרויקט ליסין בתל אביב - כלל הגורמים הקשורים במלחמה, בשילוב של אי־זמינות כוח האדם, "הובילו להתארכות בלוחות הזמנים הצפויים להקמת הפרויקט.

"בהתאם לאמור, בוצע עדכון של העלויות הצפויות להשלמת הפרויקט, לרבות עלויות נוספות שנגרמו כתוצאה מן העיכוב. העדכון האמור אשר בוצע בתקופת הדוח הוביל לקיטון בסך של כ־3.5 מיליון שקל ברווח הגולמי לרבעון השני".

חברת לוינסקי עופר ציינה כי "בשלב זה, להערכת החברה, השפעת המלחמה על עלויות הביצוע אינה מהותית ולא צפויים עיכובים משמעותיים בביצוע הפרויקטים של החברה". עם זאת, בשני סעיפים בחלק ההוצאות בד"ח נרשמה עלייה, בשל נושא איחורי המסירה: כך, בסעיף "זכאים ויתרות זכות" גדלו ההוצאות לכ־4.635 מיליון שקל במחצית 2025, לעומת 3.417 מיליון במחצית המקבילה אשתקד, גידול אשר נובע "מהפרשה לתביעות בגין איחורים בפרויקטים", מציינת החברה. סעיף "הוצאות אחרות" הסתכם בכ־989 אלף שקל במחצית 2025, לעומת 0 שקלים אשתקד, שנובע "מתשלום פיצויים לדיירים בגין איחורים בפרויקטים שהסתיימו", לפי החברה.

אפי קפיטל ציינה כי "בשלב זה, להערכת החברה, העיכוב בהתקדמות העבודות אינו מהותי לאורך התמשכות הפרויקטים בטווח הבינוני-ארוך, למעט ביחס לפרויקטים מסוימים שבהם החברה ביצעה הפרשה אשר אינה מהותית לחברה ו/או לרווחיות הפרויקט. כמו כן, החברה מבצעת התאמות שוטפות לאומדני ההכנסות בפרויקטים השונים, בהתבסס על מחירי מכירה בפועל, באופן אשר צמצם את השפעת הגידול בעלויות על הרווח הגולמי, בשל התארכות משך הביצוע, כך שבמרבית הפרויקטים ההשפעה אינה מהותית".

אלמוגים החזקות מציינת כי העבודה בכל אתרי החברה בעיצומה, אך קובעת כי להערכתה "חל עיכוב מסוים בהתקדמות העבודות, ואשר עלול להוביל לאיחורים במסירה ותשלום פיצוי בגינם. בשים לב לחוסר הוודאות בדבר התמשכותה של מלחמת חרבות ברזל והיקפה כאמור, הרי שלמועד פרסום הדוח אין ביכולתה של החברה להעריך את מלוא ההשפעות העתידיות של המלחמה על המצב הכלכלי בישראל בכלל ועל פעילותה של החברה בפרט".

ישי רוט, שובל הנדסה / צילום: יניר סלע

3. החסינוֹת: בלי עובדים פלסטינים

ברקע התמונה המצטיירת לאורך כל הכתבה, ישנן גם חברות אשר מצהירות בריש גלי כי המצב הנוכחי לא השפיע על קצב הבנייה שלהן, וכי הן אינן "מסובכות" במקרים של איחורי מסירה מול רוכשים. בכל המקרים הללו, החברות מסתייגות ומציינות שהמצב עשוי להשתנות בהמשך.

כך למשל כתבה חברת פרשקובסקי: "נכון למועד החתימה על הדוח עובדי מטה החברה עובדים באופן מלא, אתרי הבנייה של החברה פועלים בקצב כמעט מלא. בהתאם לתחזית החברה, נכון למועד החתימה על הדוח, לא צפויים עיכובים במועדי סיום הפרויקטים בהתאם להתחייבויות החברה, אולם ככל שיוטלו הגבלות נוספות וכתלות בהמשך המלחמה ו/או החמרת המצב הביטחוני במדינה, תחזית זו עלולה להשתנות".

חברת י.ח דמרי מציינת כי "נכון למועד אישור הדוחות, לחברה אין עיכובים במסירת הדירות בפרויקטים". עם זאת היא מציינת כי למלחמת "חרבות ברזל" השלכות אשר עשויות להשפיע על החברה, "בעיקר על מועדי השלמת הפרויקטים ושיעורי הרווחיות בהם. עדיין קיימת אי־ודאות באשר להיקף השפעת המלחמה בתחום הבנייה למגורים, וזאת לנוכח התמשכות מלחמת חרבות ברזל, סביבת הריבית הגבוהה והאווירה השוררת בשוק... החברה מעריכה, שככל שהמלחמה תימשך עלולות להיות לכך השלכות".

גם בחברת מגידו כותבים דברים דומים ומציינים כי למלחמה השפעות רבות, בין היתר לגבי "יכולת העמידה בלוחות הזמנים למסירת יחידות דיור כתוצאה ממחסור בעובדים". היא מציינת כי בשלב זה "אין באפשרות החברה להעריך באופן מהימן את היקפן וטיבן של השפעות עתידיות נוספות של המלחמה על מצבה הכספי ועל תוצאות פעולותיה", ומדגישה כי העבודה באתרי הבנייה של החברה "מתנהלת כסדרה, ובקצב התואם את תוכניות העבודה של החברה".

פרט מעניין מציינת חברת רמות בעיר מקבוצת יובלים וישראל לוי, לגבי פרויקט שלה ברחוב החלוץ ברמת השרון: היא מציינת כי עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הושבתו עבודות ההקמה בפרויקט לזמן קצר, וכך קרה גם במהלך מבצע "עם כלביא", אך השפעת העצירות הללו על הפרויקט הייתה מוגבלת, "שכן מצבת העובדים של הקבלן המבצע מורכבת בעיקר מפועלים סינים ומערבים ישראלים. היקף עובדי הקבלן המבצע את הפרויקט קטן בשיעור של כ־10% בהשוואה להיקף עובדיו ערב המלחמה".

עוד כתבות

בואינג 777 שעבר הסבה למטוס מטען על ידי תע''א. בקרוב גם בהודו? / צילום: התעשייה האווירית IAI

905 מיליון דולר: זו העסקה הבאה של התעשייה האווירית עם הודו

כחלק ממהלך אסטרטגי של הודו, התעשייה האווירית תיזכה בחוזה בסך 905 מיליון דולר להסבת שישה מטוסי נוסעים למטוסי תדלוק עבור חיל האוויר המקומי ● בכך יתהדקו עוד יותר היחסים בין החברה לניו דלהי, הכוללים בין היתר מערכות הגנה אווירית, מל"טים וטילים

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock, Komenton

חברת התעופה שתחדש בשנה הבאה את טיסותיה לישראל

החזרה של אייר אינדיה נחשבת משמעותית וחשובה, משום שהיא מחברת את ישראל לנמל תעופה עם קישוריות ליעדים רבים למזרח ● החל מ-1 בינואר 2026, אייר אינדיה תפעיל חמש טיסות שבועיות בקו ת"א-דלהי בימים ראשון עד חמישי, והטיסה תארך בממוצע כחמש וחצי שעות

קניות בקניון / צילום: גיא חמוי

מחכים למבצעים: בכל ענפי המשק הבולטים נרשמה ירידה במכירות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה בכמות העסקאות, בעיקר בפריפריה - בצפון ובדרום

מנכ''ל מורגן סטנלי טד פיק ודיוויד סולומון, מנכ''ל גולדמן זאקס / צילום: AP - Seth Wenig

התיקון בדרך? האזהרה של המנכ"לים הבכירים בוול סטריט

המדדים המובילים בארה"ב נסחרים ברמות שיא לאחר עליות בשיעורים דו־ספרתיים השנה, אך בכירי וול סטריט מזהירים כי השוויים "מתוחים מדי" ● מנכ"לי גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן וקפיטל גרופ סבורים שתיקון של עד 15% בשווקים הוא רק עניין של זמן - וזה לאו דווקא רע ● היום ירידות חדות

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל: לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי

זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי חתמה על עסקה לרכישת 10% בחברת הנדל"ן היזמי יוסי אברהמי תמורת 144 מיליון שקל ● כניסתה של לאומי לחברה נעשית כחלק ממהלך לקידום הנפקת החברה והרחבת פעילות המגורים שלה בישראל

סמל איתי חן ז''ל / צילום: דובר צה''ל

החטוף החלל סמ"ר איתי חן ז"ל הושב הלילה לישראל

הערכה בישראל: ניתן יהיה להחזיר את כל החטופים החללים. יש מידע מסוים על מיקומם של לפחות ארבעה נוספים ●

עו''ד דורי קלגסבלד / צילום: דן לב

למה דורי קלגסבלד מייצג את הפצ"רית, ואיך הוא יתוגמל?

ההחלטה שעו"ד דורי קלגסבלד ייצג את הפצ"רית מטעם הסנגוריה הצבאית, לא עברה בשקט ● עד כמה זה מקובל שעורכי דין מהמגזר הפרטי ייצגו קצינים, ומי מממן את זה? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

30 מיליארד שקל על הנייר, אפס בפועל: מבקר המדינה בדוח חריף על היערכות האוצר למלחמה

דוח חריף שמפרסם היום מבקר המדינה מגלה את התמונה המורכבת של ההיערכות הכלכלית למלחמה ושל ניהול תקציבי המלחמה ● לפי הדוח, כשפרצה מלחמת "חרבות ברזל" התברר כי לאוצר אין מנגנון תקציבי מוכן להעברת כספים מיידית לצורכי חירום, וכי למרות שעל הנייר היו לכאורה 30 מיליארד שקל בתקנות רזרבה - הרזרבה האפקטיבית בתקציב הייתה אפס

דגמים בולטים בציי הרכב / צילום: יח''צ

עודפי ליסינג, הנחות חריגות וירידת ערך מואצת: הכללים בשוק היד שנייה משתנים

השינויים התחרותיים והטכנולוגיים המואצים שחלים בשוק הרכב החדש משפיעים בצורה ישירה ומשמעותית גם על שוק המכוניות מיד שנייה ● אילו הרגלים חדשים כדאי לקונים ומוכרים לשקול לאמץ, היכן מסתתרות המציאות הזולות, ומאילו מלכודות מומלץ להיזהר?

אילוסטרציה: Shutterstock

הזדמנות אחרונה: איך לנצל את הטבות המס בקרן ההשתלמות

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - חסכונות לטווח ארוך ● איפה עצמאים יקבלו יותר הטבות, מתי מומלץ לעקוף את תקרת ההפקדה, והאם כדאי לפתוח קופת גמל לבן משפחה? ● כתבה שלישית בסדרה

רמי דרור / צילום: דרור סיתהכל

"לא אופטימי": מנהל ההשקעות שמסמן סקטור אחד להתרחק ממנו

רמי דרור, מנכ"ל ווליו השקעות מתקדמות, המנהלת כ-4 מיליארד שקל, ידע להמליץ לפני שנה על מניות הביטוח. כעת הוא בטוח שבטווח הקצר השוק המקומי ימשיך לעלות, בהינתן סיום המלחמה וכניסה לשנת בחירות ● ולאיזה סקטור הוא מעדיף לא להתקרב היום?

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

"ביג שורט" פתח פוזיציית שורט על שתי מניות ה-AI הלוהטות

כמה ימים לאחר שפרסם אזהרה מסתורית ברשת X - “לפעמים, אנחנו רואים בועות", הודיע מייקל בארי באמצעות טופס 13F, שרכש אופציות פוט על אנבידיה ופלנטיר ● מנכ"ל פלנטיר, אלכס קארפ, כינה את המהלך של בארי: "מטורף" ●  וגם, למה שינה בארי את שם המשתמש שלו בטוויטר ל"קאסנדרה"

לידיעת משקיעי הקריפטו / צילום: Shutterstock

לידיעת משקיעי הקריפטו: מתי תיאלצו לשלם 50% על הרווח ואיך תחסכו במס

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - קריפטו ● מתי עליכם לשלם מס, איזה תקרות הכנסה לא כדאי לכם לחצות, ואיך אפשר לצמצם משמעותית את ההתחייבויות שלכם למדינה? ● כתבה שנייה בסדרה

הבניין ברחוב יוכבד שבחיפה / צילום: סתיו ליבנה

תמ"א 38 ללא תמ"א: החברה ביצעה את הפרויקט אך לא חיזקה את הבניין

פרויקט חיזוק ותוספת דירות בחיפה הסתבך, ובמסגרת הליך בוררות בין החברה לדיירים התברר כי בוצעו בו ליקויי בנייה רבים ● במרכזם: עבודה לקויה שבפועל לא חיזקה את המבנה מפני רעידות אדמה

כך הבחירות לראשות ניו יורק הפכו למלחמה על המזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איך מסקרים בעולם את הדלפת הסרטון על ידי הפצ"רית, באוסטרליה מפגינים נגד נשק ישראלי, איך ממדאני משך את הקולות הפרו-פלסטינים בניו יורק, והסנטור האמריקאי שמזהיר מאנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם 

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

עסקת הענק בסכנה: מה מעכב את יצוא הגז למצרים, והפתרונות האפשריים

עסקת הקמת צינור ניצנה בין מאגר לוויתן למצרים, שהייתה אמורה לשלש את יצוא הגז הישראלי, נעצרה ברגע האחרון בעקבות עיכוב בהיתר היצוא ● במוקד: מחלוקת על מחיר הגז לשוק המקומי ● במשק האנרגיה הישראלי חוששים, אך יש כבר פתרונות אפשריים למשבר המתהווה

איתן יוחננוף, מנכ''ל ובעלי רשת יוחננוף / צילום: גבע טלמור

יוחננוף מתרחבת לשדות: רוכשת כ-107 דונם בנס ציונה לגידול עצמי של פירות וירקות

הרשת תשלם על הקרקע כ-27 מיליון שקל, ובנוסף תשלם 5.1 מיליון שקל לצד שלישי כדמי ייזום ● מטרת הרכישה היא לבצע שימוש חקלאי בקרקע, הכולל גידול של מוצרי פירות וירקות שיוחננוף רוצה למכור בסניפיה, תוך הפחתת העלויות הכרוכות בשרשרת האספקה

מערכת תקשורת לוויינית מסוג OceanTRx4 Mil של אורביט / צילום: אורביט

אקזיט לקרן פימי: אורביט נמכרת תמורת 356 מיליון דולר

אורביט, ספקית מערכות התקשורת לתחום הביטחוני, תתמזג לחברת קראטוס דיפנס האמריקאית תמורת 356.3 מיליון דולר (1.17 מיליארד שקל) ● המחיר משקף פרמייה של 21% על מחיר מניית אורביט בת"א ● המרוויחה הגדולה הצפויה היא קרן פימי של ישי דוידי, המחזיקה בכ-22.4% מהמניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "בתקציב 2026 יוטל מיסוי חדש על הבנקים", בנק ישראל: "לא מקובל"

השר בצלאל סמוטריץ' הציג את עקרונות תקציב 2026; הציב יעד גירעון מתון יחסית של 3.2% לשנת 2026 ● הכלכלן הראשי הפחית את תחזית הצמיחה ל-2025, אך הביע אופטימיות לגבי השנה הבאה ● בנק ישראל מתנגד לכוונה של השר למסות את הבנקים, "מיסוי סקטוריאלי מייצר עיוותים בין השחקנים השונים במשק ולא בכדי הוא אינו מקובל בעולם"

הנהלת קרביין / צילום: ניר אריאלי

האמריקאים הסתערו, ושתי חברות ביטחוניות בדרך לאקזיט גדול

חברת הסטארט-אפ הישראלית קרביין, המנהלת את מרכזי השיחות וניהול מבצעי החילוץ וההצלה של כוחות ביטחון בארה"ב, מקסיקו וישראל - נמכרה הלילה ב-625 מיליון דולר לאקסון האמריקאית ● גם אורביט, ספקית מערכות התקשורת לתחום הביטחוני, תתמזג לחברת קראטוס דיפנס האמריקאית תמורת 356.3 מיליון דולר