שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר
במשך כשנה וחצי - מאז שמנהל רשות המסים הכריז חגיגית ש"עוד רגע" מתפרסם נוהל גילוי מרצון חדש - המתין המשק לפרסומו של הנוהל שמאפשר לאזרחים לחשוף את הכספים והנכסים שהחביאו "מתחת לבלטות" הווירטואליות, הפיזיות והגלובליות ולא שילמו עליהם מס, תוך קבלת חסינות פלילית.
● רשות המסים רוצה שתחשפו את הונכם. כך יעבוד המסלול החדש
● התביעה שתכריע: האם רשות המסים גובה מס מוגזם על משכירי דירות
השבוע פורסם הנוהל החדש ובין רגע המייצגים - עו"ד, רו"ח ויועצי מס - נכנסו לכוננות לקראת הגשת שלל בקשות גילוי מרצון עבור לקוחותיהם שהעלימו הכנסות מכל מקור, החל מרווחי קריפטו, דרך ירושות ונכסים בחו"ל וכלה בהסתרת הכנסות מדמי שכירות.
אבל לצד האפשרות להסיר את החשש מהדפיקה המפחידה של רשות המסים על הדלת, טוענים מומחי המס כי מדובר בנוהל מחמיר מאוד ביחס לקודמיו, וכזה שכולל גם "מלכודות" שמבקשי הגילוי עלולים ליפול אליהן ו"אותיות קטנות" שעלולות להשפיע על ההחלטה האם בכלל כדאי להיכנס להליך. אז מה הן אותן מלכודות ועל מה צריך לחשוב לפני שרצים לגלות את כל הסודות לרשות המסים?
"נגעת־נסעת" - שילמת
"הנוהל החדש שהתפרסם הוא בסגנון 'נגעת־נסעת' - אם התחלת את ההליך אתה לא יכול להתחרט באמצע", אומר רון חכם, לשעבר סמנכ"ל חקירות ומודיעין ברשות המסים וכיום יועץ בבוטיק המס HD עורכי דין.
כולם יודעים שבנוהל החדש אין "מסלול אנונימי", אבל לא בטוח שכולם יודעים שכניסה להליך הגילוי היא מסלול חד סטרי שאין אפשרות לעשות בו סיבוב פרסה ולוותר על הגילוי.
לדברי חכם, "הפעם נוסף לגילוי סייג חדש לפיו אם המס שנקבע על ידי פקיד השומה לא שולם, יבוטל האישור של הגילוי ורשות המסים תוכל להשתמש בנתונים שמסר המבקש כראייה בכל הליך פלילי או אזרחי".
"פקיד השומה יכול לקבוע שומה ככל העולה על רוחו לפי מיטב שפיטתו ולא להתפשר על דעתו, כולל הטלת מס של 50% במקרים שבעבר הסתפקו ב־15%, ואם הנישום לא ישלם את המס הוא נחשף לחקירה פלילית. זה אומר הלכה למעשה שהיום הנישום לא יכול לחזור בו באמצע ההליך. בעבר היה ניתן להפסיק את ההליך באמצע ללא סנקציות".
חשיפה לשני הליכי "גילוי"
אחת הבעיות המרכזיות של בעלי כספים ונכסים בחו"ל היא שמערכת הבנקאות המסחרית בישראל לא מאפשרת במקרים רבים לקלוט אותם בארץ בשל הקושי לעקוב אחר מקורם. הסירוב חל גם ביחס לכספי מסים, ותשלום שהוסכם עליו במסגרת הליך גילוי מרצון.
הרשות מודעת לבעיה זו, ואף גיבשה פתרון עבור כספי מסים מרווחי מימוש מטבעות דיגיטליים במסגרת נוהל של תשלום המס בגינם ישירות לרשות המסים, תוך עקיפת המערכת הבנקאית. ואולם, אין פתרון דומה לכספים שנמצאים בחשבונות בנק וגופים פיננסיים בחו"ל.
"הבעיה הזאת לא נפתרה וכיום אדם שרוצה לשלם את המס מכספים בחשבון הבנק מחו"ל לא בטוח שיצליח להכניס את הכסף לבנקים בישראל. אנשים בעצם ימצאו את עצמם בגילוי מרצון פעמיים ־ מול הרשות ומול הבנקים", מסביר חכם. "לבנקים בדיקות הרשות לא מספיקות. עושים שם מעין הליך גילוי מרצון נוסף, רק הרבה יותר קשוח".
הבעיה להוכיח את מקור הכספים
הנוהל החדש פונה במיוחד לזירת הקריפטו. ואולם, לדברי עו"ד רו"ח רחלי גוז לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים במשרד עמית פולק מטלון, אחת הסוגיות המורכבות ביותר בנוהל החדש נוגעת לדיווח על נכסים דיגיטליים. "בעוד שהנוהל מחייב הצגת אסמכתאות מדויקות לשווי הנכסים, בפועל לא תמיד קיימים נתונים מספקים. משקיעים רבים לא שמרו מראש תיעוד מלא ופרטים. בנוסף, תנודתיות השוק והפערים בין בורסות שונות מקשים על קביעת שווי אחיד וברור, ועל הוכחת ירידת ערך להפסד. מצב זה עלול להוביל לכך שנישומים המבקשים להסדיר את דיווחיהם יתקלו במחסור במידע היסטורי ובמחלוקות סביב שווי הנכסים והיקף חבות המס".
לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, נושא מקור הכספים מהווה בעיה קשה גם עבור יורשים. "גם בגילוי הקודם הקשו ושאלו מה מקור הכסף, והיו כאלה שלא יכלו להוכיח את מקור הכספים שמקורם הרבה שנים אחורה, אז ברשות דרשו מהם מס על הקרן ולא רק על הרווחים".
הקנסות, ומלכודת הריבית וההצמדה
מלכודת נוספת שעלולה לסכל גילוי מרצון טמונה בקנסות, הריבית וההצמדה. "הפעם, מס הכנסה לא מסכים מראש שלא לגבות ריבית והפרשי הצמדה על המס שישולם על קרן הכספים, ככל שיוטל מס. עם תנאי האינפלציה, במיוחד בשנים האחרונות, המשמעות יכולה להיות דרמטית", מסביר עו"ד בועז פינברג, שותף מוביל במחלקת המסים במשרד ארנון, תדמור־לוי. יועמ"ס גינדי מוסיף כי לאור העובדה ש"אין פטור מריבית והצמדה ויש קנסות, אפשר שתשלום המס יהיה גבוה מסכום הכסף שמבקש הגילוי ביקש לחשוף".
חשיפה לחיפוש "שלדים בארון"
סוגייה נוספת שאמורה להיכלל בשיקולים אם להיכנס להליך גילוי מרצון היא העובדה כי הגילוי לא סוגר את כל דיוני המס מול רשות המסים נכון לשנות הגילוי, אלא רק את הכספים שקשורים לגילוי. "מדוע זו בעיה? כי אדם שם זרקור על עצמו בהליך הגילוי, ואז בסיום ההליך ברשות יתחילו לבדוק את כלל העסקים וההכנסות שלו", מסביר עו"ד ויועץ המס דרור דניאל, שותף דרור דניאל, לשעבר ראש מטה החקירות ומנהל יחידת חקירות מס הכנסה ת"א וכיום שותף במשרד HD עורכי דין.
לדבריו, "אחוז התיקים שנבדקים ברשות המסים הוא כ־אחוז וחצי מכלל התיקים, והסיכוי שיבדקו את אותו נישום אילולא הגיש בקשת גילוי מרצון שואף לאפס. אבל ברגע שהוא הגיש גילוי מרצון הוא שם זרקור על התיק שלו ואומר 'אני עבריין מס, בואו תבדקו אותי'. ובאמת בד"כ בודקים את התיקים וההכנסות של מי שגילה מרצון בציציות".