בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גובה מס יסף על שכירות, אף שהמס משולם במסלול ה־10%

רשות המסים גובה מס יסף שלא כדין, מבעלי דירות המשכירים אותן בהשכרה פרטית ומשלמים מס בשיעור 10% על דמי השכירות - כך נטען בתביעה, ובבקשה לאישורה כייצוגית, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד רשות המסים.

● רשות המסים רוצה שתחשפו את הונכם. כך יעבוד המסלול החדש
● "החמרה ברורה": מה חושבים המומחים על המהלך החדש של רשות המסים

בבקשה שהוגשה על ידי אלישע אברהם סער, רואה חשבון במקצועו, באמצעות עוה"ד שלומי לזר ויהודית מור־שמוחה, ממשרד מאיר מזרחי ועוה"ד איתן חיימוביץ ורוברט אפשטיין, נטען כי רשות המסים גובה מס יסף גם בגין הכנסה משכירות שהמס בגינה משולם במסלול ה־10%, המסלול המיועד למיסוי השכרה פרטית, תוך שהיא מסווגת באופן שגוי הכנסה זו כ"הכנסה חייבת", בניגוד להוראות הפקודה.

מס יסף, המוכר כ"מס העשירים", מוטל על יחיד בגין החלק של "הכנסתו החייבת" שעלה בשנת המס על הרף הקבוע בס' 121ב(א) לפקודת מס הכנסה. המס, שנחקק בעקבות מחאת יוקר המחיה של 2011, ממסה בשיעור של 3% הכנסה שנתית של יחיד מעל 721,560 שקל. החל מינואר 2025 מושת מס יסף נוסף בשיעור של 2% על הכנסות פסיביות בלבד מעל התקרה השנתית.

לפי החוק, אדם שמשכיר דירה תמורת יותר 5,654 שקל לחודש, מחויב לדווח עליה לרשות המסים ולשלם מס, באחד משני מסלולים: מס מופחת של 10% על ההכנסות כאשר הן נחשבות להכנסות פרטיות - או לכלול את ההכנסות במסגרת סך הכנסותיו ממקורות נוספים ולשלם את המס השולי הנובע מכולן (מדרגות מס הכנסה), שיכול להגיע ל־50%. מתחת לרף שנקבע ההכנסה פטורה ממס ומדיווח.

הכנסה חייבת

לפי כתב התביעה, בעוד שעל פי החוק מס יסף ייגבה אך ורק בגין "הכנסתו החייבת" של היחיד, ולא הותר בפקודה לגבותו בגין "הכנסה" שאינה הכנסה חייבת, הרשות גובה מס יסף גם על ההכנסות משכירות אשר אינה הכנסה חייבת.

"הכנסה חייבת" הוגדרה בפקודה כהכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, בעוד המונח "הכנסה" הוגדר כסך כל ההכנסות של היחיד, ללא ניכוי הוצאות.

בבקשה לתביעה הייצוגית נטען כי בהתאם להגדרות הפקודה לעניין "הכנסה" ו"הכנסה חייבת", ולזכות שבדין לגבות מס יסף אך ורק בגין "הכנסה חייבת", ברור כי בעוד שהכנסה משכירות שהמס בגינה משולם במסלול המס השולי (בניכוי הוצאות) מהווה "הכנסה חייבת" ולכן בעלי "הכנסות גבוהות" מחויבים לשלם מס יסף בגינה (בגין החלק בהכנסה החייבת שמעבר לרף הקבוע בפקודה), לגבי הכנסה משכירות שהמס בגינה משולם במסלול ה־10% לא ניתן לנכות בגינה הוצאות. "זו אינה מהווה ה'כנסה חייבת', ולכן לא ניתן לגבות בגינה מס יסף", נטען. עוד נטען כי "מתברר כי רשות המסים גובה מס יסף גם בגין הכנסה משכירות שהמס בגינה משולם במסלול ה־10% תוך שהיא מסווגת באופן שגוי הכנסה זו כ'הכנסה חייבת', וזאת בניגוד ללשונו המפורשת והממצה של ס' 121ב לפקודה ולתכליתו".

אוחזת בשני הקצוות

עוד נטען בבקשה לתביעה הייצוגית, כי גם אם יקבע כי יש מקום לגבות מס יסף מהכנסות מהשכרה פרטית, לצורך גביית מס יסף, מחויבת רשות המסים לאפשר ליחיד לנכות הוצאות מתוך ההכנסה משכירות גם אם בחר במסלול ה־10%.

"אלא שבענייננו רשות המסים אוחזת שלא כדין במקל בשני קצותיו: מחד גיסא - היא גובה מס יסף בגין הכנסה משכירות שהמס בגינה משולם במסלול ה־10% (אף שאין מדובר בהכנסה חייבת ולכן לא ניתן לגבות בגינה מס יסף); ומאידך גיסא - ביחס לגביית מס היסף היא אינה מאפשרת לנישום לנכות הוצאות מתוך ההכנסה משכירות במסלול ה־10%, וזאת למרות שהפקודה מתירה גביית מס יסף אך ורק בגין ההכנסה החייבת", נכתב.

כתוצאה מכך, נטען, נגרם נזק כלכלי לכל אדם אשר חויב במס יסף בגין הכנסה משכירות, על אף בחירתו לשלם בגין ההכנסה משכירות מס בשיעור של 10%.

לטענת התובע הייצוגי, בעוד שהנזק האישי שלו עומד על כ־2,500 שקל נכון לשנת 2022, הנזק למשכירים הנוספים שחויבו מוערך במעל 2.5 מיליון שקל לשנה, הגם שהמידע לגבי היקף הניזוקים אינו פומבי ומצוי רק בידי הרשות.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשות המסים תמסור לבית המשפט את התייחסותה לבקשה ולתביעה".