"החמרה ברורה": מה חושבים המומחים על המהלך החדש של רשות המסים

נוהל גילוי מרצון החדש שפורסם היום (ב') על ידי רשות המסים אמור להיות הנוהל האחרון שיאפשר לאזרחים שלא חשפו עד כה את הונם המוסתר לחשוף אותו בפני המדינה, ללא חשש שחרב הפלילים תונף מעל ראשם. זאת, לאחר שרשות המסים התחייבה בפני היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, כי לא יפורסם נוהל נוסף, עם תום תקופת הנוהל הנוכחי.

● רשות המסים רוצה שתחשפו את הונכם. כך יעבוד המסלול החדש
● מס המטרו יוצא לדרך: מי צפוי לשלם אותו?

הנוהל החדש פונה במיוחד לקהילת הקריפטו, אשר צברה תאוצה בשנים האחרונות וההון המוערך החבוי שם לא נחשף במלואו בפני רשות המסים, אך לא רק. הנוהל מאפשר חשיפה של הכנסות ונכסים מסוגים שונים, לשלם את המס ולהפסיק לחשוש שיום אחד רשות המסים תדפוק על הדלת. כל זאת, במשך שנה בלבד, עד ה-31 באוגוסט 2026.

בשוק המתינו זמן ממושך לנוהל החדש, לאחר שהרשות ניסתה לחדשו במשך תקופה ארוכה, וכעת מגיבים מומחי המס לשינויים בנוהל ביחס לנהלים הקודמים בתגובות מעורבות. כך, לדברי עו"ד ורו"ח יפתח שמחוני, מומחה למיסוי ממשרד עוה"ד פרופסור ביין ושות', "הנוהל שפורסם כעת מציב תנאים מחמירים יותר מבעבר. הוא מחייב זיהוי מלא מהשלב הראשון, כולל גילוי פרטים אישיים, חשיפת מקורות ההון ושיתוף פעולה מלא עם רשות המסים. מדובר בצעד חריג שמטרתו לאפשר לנישומים להסדיר את מצבם, אך רק אם יזמו את הפנייה לפני שהרשות פנתה אליהם".

"נוהל הגילוי מרצון מבטא החמרה במדיניות רשות המסים"

"הנוהל חל על מגוון רחב של הכנסות ונכסים שלא דווחו, לרבות חשבונות בנק בחו"ל, השקעות, דירות להשכרה, הכנסות שהופקו מכספי ירושה ומטבעות דיגיטליים. הוא דורש מהנישום להציג מסמכים גם לגבי מקור הקרן, ולא רק את ההכנסות. המשמעות: בהיעדר תיעוד מתאים, ייתכן שהרשות תדרוש מס גם על סכום הקרן, ולא רק על הרווחים שצמחו ממנה".

לדברי שמחוני, "ניהול נכון של ההליך יכול להוביל להסכם שומה, לחסינות פלילית ולשקט משפטי. לעומת זאת, טעויות בסיווג או בהצגת העובדות עלולות להוביל לשומות כבדות, ולעיתים גם להטלת מס שולי שיכול להגיע לכמעט 50 אחוז. בכל מקרה, בעידן של שיתוף מידע גלובלי ומערכות אכיפה מתקדמות, פנייה מרצון עדיפה על פני תגובה להליך יזום של רשות המסים".

מומחית המס, עו״ד (חשבונאית) אינגה אייזנברג ממשרד אייזנברג, שנער ושות', המכהנת כיו״ר ועדת מטבעות קריפטוגרפיים בלשכת עורכי הדין, מסבירה כי "השינויים המרכזיים בין נוהל גילוי מרצון 2017 לנוהל 2025 הם בכך שנוהל גילוי מרצון החדש מבטא החמרה ברורה במדיניות רשות המסים. בראש ובראשונה, בוטלה האפשרות להגיש בקשה אנונימית, הליך שהיה נהוג בעבר ואיפשר לנישומים לחשוף את זהותם רק בשלב מאוחר. גם 'המסלול המקוצר', שנועד לבקשות בסכומים נמוכים ולטיפול מהיר, בוטל לחלוטין. כיום כל הבקשות מוגשות באופן מקוון, מזוהה, ומטופלות באותו מסלול רגיל״.

הנוהל החדש מתייחס במפורש לקריפטו

עו״ד אינזנברג מוסיפה כי "בעוד שבנוהל 2017 ניתן היה לקזז הפסדים ולתבוע זיכויים כחלק מהגילוי, הנוהל החדש אינו מזכיר מנגנון זה. עוד נקבעה חובת הגשת דוחות מתקנים בתוך 90 יום, אחרת ייקבעו שומות לפי מיטב השפיטה".

לדברי עו"ד אייזנברג, "חידוש משמעותי נוסף הוא כניסת נכסים דיגיטליים לשיח: נוהל 2025 מתייחס במפורש לקריפטו, קובע מגבלות דיווח, למשל תקרת 500 אלף שקל, ומחייב אסמכתאות לשווי הנכסים. בנוהל 2017 לא הופיעה כל התייחסות לנושא זה. כך, הנוהל החדש מבטא מעבר מגישה גמישה ומעודדת לגלוי, למדיניות קשיחה של שקיפות, אחריות מלאה והדגשת אכיפה והרתעה".

עו"ד איתי ברכה, שותף במשרד ברכה ושות', מומחה למיסוי אזרחי ופלילי, איסור הלבנת הון וגילוי מרצון, מסביר כי "העובדה שהנוהל אינו מאפשר ניהול משא ומתן אנונימי עלולה להוות מכשול מהותי בפני המעוניינים לדווח. הנוהל עתיד לשמש משקיעי קריפטו רבים, אבל סביר שחובת הגילוי (אי מתן אפשרות לגילוי אנונימי) ימנע מחלקם להתקדם בדיווח. שכן הליך המיסוי בקריפטו לעיתים מורכב מאוד. יש לוודא כי טרם הפנייה לרשות נערכת עבודה מקצועית ומלאה של המייצג על מנת למנוע הפתעות מול הרשות.

עוד לדבריו, "יש לשים לב כי בנוסף לעבירות המס הקלאסיות, הנוהל חל גם על עבירות שלא נכללו בעבר בנוהל, ובכללם, חוק צמצום השימוש במזומן, מס רכוש וקרן הפיצויים ועוד. בנוסף, פקיד השומה רשאי לקבוע את שומת המס של הנישום גם ללא הסכמה".

"הרשות לא יישמה את לקחי העבר"

עו"ד אורי גולדמן סבור שבנוהל החדש מתברר ש"הרשות לא יישמה את לקחי העבר". לדבריו, "ה'אנונימיות' בחלק מהנהלים הקודמים היא שהביאה לכמות הגשות גילויים מרצון הגדולה ביותר, ולוא מבחינה פסיכולוגית של המגלים שיכלו להרגיש יותר ביטחון בגילויים".

"המסלול האנונימי" אכן היה זה שהביא לזינוק משמעותי במספר הבקשות והגילויים במסגרת נוהלי גילוי מרצון קודמים. כך, 4,684 מתוך 7,615 בקשות שהוגשו במסגרת נוהל גילוי מרצון שהסתיים ב-2016 הוגשו במסלול האנונימי, וכ-520 מתוך 872 הבקשות שהוגשו במסגרת הנוהל שהסתיים ב-2018. ברשות בחרו לא לחדש את המסלול, לאחר שמשרד המשפטים הביע עמדה נגד מתן הזדמנות נוספת לגילוי אנונימי.

לדברי גולדמן, בנוהל החדש מתעוררות גם בעיות פרשניות. "הרשות הותירה פרשנות בעייתית של אי החלת הנוהל על עבירות איסור הלבנת הון שאינן נוגעות ישירות לעבירות המס- למשל במקרה של עבירת 'מרמה'. משכך אף נגרם נזק נוסף שהינו העברת הכסף בבנקים בסיום הליך הגילוי מרצון, למשל כשהמגלה מבקש לשלם את המס באמצעות הבנק. ברגע שחלק מהעבירות הפוטנציאליות אינו חלק מהנוהל, הבנקים יערימו קשיים בעת ניסיון השימוש בכסף. הבעיה תהיה מורגשת עוד יותר כשמעורבים כספי קריפטו. במילים פשוטות יותר: הגילוי מרצון אינו 'מלבין' את הכסף, אלא בנסיבות ממוקדות ולפיכך אינו הליך מושלם".