באיחור של שנים: תחנת הכוח האחרונה של חברת החשמל נכנסה לשימוש מסחרי

"מחז"ם 80", תחנת הכוח החדשה של חברת החשמל ב"אורות רבין" בחדרה, עלתה השבוע (ו'), להפעלה מסחרית ברשת החשמל. מדובר באיחור של כמעט שלוש שנים, שכן הפעלתה הייתה אמורה להתחיל ביוני 2023.

● שני מתקני ייצור החשמל שהממשלה אישרה - וזה שלא
● בעלי גגות סולאריים: כך תצמצמו את החיוב החדש של חברת החשמל

על פי תכניות הרפורמה בחשמל משנת 2018, זו אמורה להיות תחנת הכוח האחרונה שחברת החשמל תבנה, אך היא מעוניינת להרחיב את הייצור שלה. בעזרת תחנה זו וקודמתה (מחז"ם 70), תופסק ההפעלה השוטפת של יחידות הייצור הפחמיות המזהמות ביותר, והן יישארו לצורכי חירום בלבד.

ב-2018, כשנקבעה הרפורמה בחשמל שיצרה את משק החשמל המוכר לנו היום (לרבות רוב יצרני החשמל פרטיים, מערכת ניהול רשת נפרדת בדמות "נגה" וספקים פרטיים ללקוחות הקצה), הוחלט שחברת החשמל תפסיק לבנות תחנות כוח חדשות.

אך כחלק מהפשרות מולה, הוסכם שהיא תבנה עוד שתי תחנות כוח אחרונות: שתי תחנות מופעלות בגז מסוג מחז"ם (מחזור משולב) מדגם H החדיש ביותר בהספק משותף של מעל 1,200 מגהוואט, במתחם הקיים שלה ב"אורות רבין" בחדרה. בתמורה, חברת החשמל תפסיק להפעיל את "יחידות 1-4" הפחמיות המזהמות ביותר, שהופכות שנה אחר שנה את אורות רבין למפעל המזהם ביותר בישראל, ובפער גדול.

האיחור: בשל נסיבות חיצוניות

התחנה החדשה מופעלת באיחור ניכר: גם התחנת הקודמת (מחז"ם 70) הופעלה באיחור של שנה, באוגוסט 2023 במקום ביוני 2022, ומחז"ם 80 מופעלת באיחור של כמעט שנתיים וחצי, בינואר 2026 במקום ביוני 2023. זאת, על פי חברת החשמל, בשל נסיבות חיצוניות כמו מגפת הקורונה והמלחמה האחרונה, שהובילו לבריחה של המומחים החיצוניים של חברת ג'נרל אלקטריק שהייתה אחראית על אספקת הציוד לתחנה והפיקוח על בנייתה. בעיות נוספות שנתקלו בהן בחברת החשמל היא "ריקול" על רכיבים מסוימים של תחנת הכוח, וקשיים מול עיריית חדרה על צורת האחסון הראויה לפחם בסמוך לעיר.

האם זו התחנה האחרונה? לא בטוח

מדובר, לכאורה, על תחנת הכוח האחרונה שחברת החשמל תקים אי פעם, בשל העובדה שמאז הרפורמה של 2018 כל הייצור החדש (למעט שתי תחנות אלו) נמסר לתחנות כוח פרטיות, שהולכות ותופסות נתח שוק גדול יותר, והיום אחראיות על 66% מייצור החשמל בישראל.

חברת החשמל, על פי חזון זה, אמורה להתמקד בבניית רשת החשמל. זו זקוקה להרחבה משמעותית כדי לקלוט את המהפכה הסולארית ולשרת את הגידול הצפויה בצריכה בשל רכבים חשמליים וחוות שרתים, בנוסף לגידול האוכלוסיה והצמיחה הכלכלית.

אך חברת החשמל לא ממהרת להסתפק בתפקיד זה בלבד. מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, אמר בכנס התחזיות במשק החשמל של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה ש"חברת החשמל צריכה להיות חלק מהתחרות בייצור החשמל. אנחנו בעד תחרות ורוצים להיות שם לא בשביל חברת החשמל, אלא בשביל תושבי המדינה. יש לנו אינטרס אחד - שלא תהיה בעיה בהספקת החשמל לכלל אזרחי ישראל".

לדבריו "חברת החשמל יכולה לעמוד בכל המטלות המוטלות עליה - גם בתחום ההולכה וגם בתחום החלוקה - ואנחנו מתכוונים להמשיך להיות חלק בלתי נפרד ממערך ייצור החשמל". אחת הטענות היא שחברת החשמל, שמחיריה מפוקחים, היא גורם שממתן את מחירי החשמל בשעות העומס, בהשוואה ליחידות הייצור הפרטיות (יח"פים) שמעוניינות למקסם את רווחיהן.

באותו כנס ממש, הציג עלי בינג, סגן תשתיות באגף תקציבים, מצגת בה הוא מפרטים את המבנה האידאלי של משק החשמל בעיניהם. מבחינת האוצר, חברת החשמל צריכה לצאת לגמרי מתחום הייצור, ולהישאר אך ורק בתחום ההולכה (קווי חשמל מתחנות הכוח לתחנות המשנה) וכספק ברירת מחדל בחלוקה (מתחנות המשנה לצרכנים), בנוסף למחלקים מקומיים. זאת בשל קשיים כמו ניגוד האינטרסים של חברת החשמל בין תפקידיה כיצרן לבין סיפוק תשתית למתחרותיה הישירות בייצור.

בנוסף, באוצר חוששים מפיצול "הקשב הניהולי" בין הייצור להולכה, בזמן שחברת החשמל צריכה להתמקד בפיתוח יעיל ומהיר יותר של רשת החשמל. עצם החתירה שלהם לתוספת ייצור, בעיניהם, סותרת את ההתחייבות של חברת החשמל ברפורמה מ-2018 ש"לא תפעל לקבלת רישיונות ייצור".

כך או כך, אחת ההשלכות המשמעותיות של הקמת שני המחז"מים החדשים היא ההוצאה מהפעלה שוטפת של יחידות 1-4 הישנות, שמופעלות בפחם ונחשבות מזהמות במיוחד. הן ייכנסו למצב של "שימור", ויוכלו להיות מופעלות אך ורק במצבי חירום באישור מיוחד של מנכ"ל משרד האנרגיה.

עם זאת, ישנה מחלוקת משמעותית בין משרד האנרגיה לבין המשרד להגנת הסביבה לגבי מה נחשב "מצב חירום": שני הצדדים מסכימים שבמצב חירום בטחוני, למשל, בו אסדות הגז מושבתות (כמו במלחמת 12 הימים מול איראן) תחנות אלו יהיו חיוניות. אך לגבי מצבי מזג אוויר קיצוניים כמו עומס חום בשיא הקיץ, משרד האנרגיה מעוניין לשמור לעצמו את היכולת להפעיל אותן, והמשרד להגנת הסביבה מתנגד.