שני מתקני ייצור החשמל שהממשלה אישרה - וזה שלא

הממשלה אישרה היום היום (א') להעביר לוועדת התשתיות הלאומיות שני מתקני ייצור חשמל גדולים: אחד - תחנת הכוח "אבשלום" של שמיר אנרגיה בעמק חפר בין חדרה לנתניה, בסמוך למתקן טיהור השפכים של נתניה; השני - פרויקט אגרו-וולטאי (אנרגיה סולארית על גבי ייצור חקלאי) הגדול ביותר שהוקם בעוטף עזה, בשדות גידולי השדה של כפר עזה, סעד ומפלסים.

בתוך כך, תחנת הכוח של פאוורג'ן ושמיר אנרגיה בבית שמש ירדה מסדר היום לבקשת עיריית בית שמש ובינתיים לא הוסמכה. כעת, שני מתקני האנרגיה שכן אושרו יעברו לאישור הוות"ל.

● ב-4.5 מיליארד שקל: תחנת הכוח של דליה סוגרת פיננסית ויוצאת לדרך
● תחנת כוח של אגד וקיסטון בירושלים הוסמכה בוועדה לתשתיות לאומיות
● רשות התחרות משנה את הכללים. האם תחנת הכוח דוראד תאושר?

תחנה בעמק חפר

תחנת הכוח "אבשלום" של שמיר אנרגיה הוסמכה על-ידי הממשלה לעבור את התהליך התכנוני בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). זו הוועדה שאחראית על פרויקטי תשתית משמעותיים שעוקפת את מוסדות התכנון הרגילים כמו ועדת התכנון המחוזיות, במטרה לספק "מסלול מהיר" לפרויקטים גדולים ומורכבים בעלי חשיבות לאומית, כמו ייצור חשמל.

תחנת "אבשלום" תוקם באזור עמק חפר, בצמוד למתקן טיהור השפכים (מט"ש) של נתניה. טרם ברור מה יהיה ההספק של תחנת הכוח, ודבר זה ייקבע במהלך ההליך התכנוני, אך תחנות כוח קונבנציונליות חדשות נוטות להיות בהספק של בין 630 ל-800 מגהוואט.

על-פי שמיר אנרגיה, "המיקום שנבחר לפרויקט מצוי בלב אזור תשתיות ובסמיכות לתשתיות קיימות, ובהן מט"ש, מסילת רכבת ותחנת משנה חשמלית, וכן רחוק מאזורי מגורים. עוד יצוין כי המיקום הוגדר כמוקד תשתיות בתוכנית האסטרטגית לתשתיות הנדסיות במטרופולין תל אביב. בחירה זו מאפשרת ריכוז תשתיות חיוניות באזור ייעודי, תוך צמצום פגיעה בשטחים פתוחים במרחב". אם תחנת הכוח תאושר, היא צפויה לקום בין 2030 ל-2035.

תחנה בעוטף עזה

מתקן הייצור השני שאושר הוא מתקן סולארי גדול של חברת דוראל, שיוקם בעוטף עזה. מדובר במתקן אגרו-וולטאי, כלומר הצבת פאנלים סולאריים מעל גידולים חקלאיים. הפרויקט הסולארי, שיוקם על פני 1,500 דונם מעל השדות של הקיבוצים כפר עזה, סעד ומפלסים, צפוי להיות בעל הספק של 150 מגהוואט, עם פוטנציאל אגירה של בין 600 ל-700 מגהוואט-שעה. בכך הוא צפוי להפוך למתקן הסולארי הגדול ביותר באזור העוטף, ואחד הגדולים בישראל.

הקמת פאנלים סולאריים מעל גידולים חקלאיים נחשבת אופרציה מאתגרת, משום שייצור החשמל והגידולים נדרשים לא להפריע זה לזה, ונדרשים עוד תשתית, בנייה ושטח כדי לאפשר לכך לקרות. בנוסף, לא כל הגידולים מתאימים לכך.

מהצד השני, מדובר בניצול יעיל במיוחד של הקרקע, שכן מדובר בשני שימושים שונים על אותה הקרקע. בעוד שטרם ברור מתי המתקן החדש יתחיל לייצר חשמל, הקמת מתקנים סולאריים נוטה להיות קצרה בהרבה בהשוואה לתחנות כוח קונבנציונליות.

התחנה בבית שמש שטרם אושרה

הפרויקט השלישי שעלה לדיון בישיבת הממשלה הוא תחנת הכוח "דוד" של פאוורג'ן ושמיר אנרגיה (בשותפות שווה), שגם היא צפויה לקום בין 2030 ל-2035. אך ברגע האחרון היא הוסרה מישיבת הממשלה, וטרם התקבלה החלטה בעניינה - זאת, על-פי משרד האנרגיה, לאור בקשה של עיריית בית שמש לקיים עבורם פגישה מקצועית לפני ההסמכה.

ככלל, רשויות מקומיות נוטות להתנגד או לנסות לעכב הקמת תחנות כוח בסמוך לשטחן, אך אין להן הרבה כוח "קשה" למנוע מכך מלקרות. כעת יהיה צריך לעקוב ולראות כיצד תתפתח ההסמכה של תחנת הכוח "דוד", והאם היא תגיע בקרוב לוות"ל.