מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס
המחסור בחלב מורגש ברשתות השיווק, והוא רק יחריף לקראת חגי תשרי. בתגובה, שר האוצר סמוטריץ' חתם ביום רביעי על ביטול המכס על חלב ניגר, שעומד במצב רגיל על 40%. הביטול יהיה מלא עד סוף שנת 2025.
● למה חברות המזון משקיעות בלהיטי קיץ כמו במבה מרשמלו
● המבחן של רשות התחרות: האם היא תגביל את וולט ולמי זה ישתלם
גם לאחר מכן, תוקצה מכסה פטורה ממכס של 2,000 טון חלב עד חודש פברואר. זאת, על פי דברי ההסבר לצו "על מנת מחד גיסא לתת מענה לירידה בימי ייצור וימי עבודה בחגי תשרי, לאפשר אספקה רציפה של החלב הניגר לאור המחסור הצפוי ומאידך להבטיח כדאיות כלכלית ליבואנים לאורך כל תקופה היבוא".
למרות הצו, החלב המיובא צפוי להגיע רק בעוד חודש, בשל התחייבויות של מחלבות בפולין לשוק האירופאי, אך רמי לוי מעיד שהוא בודק גם אפשרויות אחרות. מחסור בחלב בשל חגי תשרי הוא תופעה ותיקה שמבקר המדינה כבר העלה לפני מספר שנים, ועוד לא נמצא לה פתרון קבוע. בישראל, שוק החלב מתנהל בתכנון ריכוזי בו מחולקות מכסות חלב שאסור לייצר מעבר להן - ומוטל פיקוח מחירים על המכירה של החלב הגולמי למחלבות מצד אחד, ועל המכירה של החלב הבסיסי לצרכנים מצד שני.
המחסור כבר מורגש
על פי גורמים באוצר, המחסור בחלב בחגי תשרי צפוי להיות חריף במיוחד השנה, מכיוון שהחגים נופלים על 9 ימים באמצע השבוע, מה שיגביל משמעותית את היכולת של המחלבות לייצר חלב כשר. כדי לאפשר ייצור מוגבר של חלב לאורך החגים, בתנובה, שמהווה היום 75% משוק החלב המפוקח בישראל, מכניסים את מכונות הייצור לתחזוקה שוטפת בהדרגה כעת, אך הדבר, כאמור, יוצר חוסר בחלב כבר עכשיו.
מחלבות אחרות מספקות כמות מצומצמת בלבד של חלב מפוקח, או לא מייצרות אותו כלל, בשל חוסר הרווחיות שנובע מהפער הקטן בין מחיר החלב הגולמי שעליו מוטל מחיר מינימום, לבין מחיר החלב המפוקח לצרכן שעליו מוטל מחיר מקסימום. לכן מבחינתן, עדיף לקחת את אותו החלב הגולמי ולשווק אותו כמוצרי חלב אחרים.
בדוח מ־2023, מבקר המדינה הלין על כך שמדובר למעשה בריטואל קבוע: "בכל כמה שנים נוצר מחסור בכמה מוצרי חלב בתקופת חגי תשרי וסמוך לאחריה. בשנת 2021 המחסור הסתכם בכ-3 מיליון ליטר חלב מפוסטר, שהוא 9% מהצריכה החודשית הממוצעת של חלב מפוסטר".

מחסור דומה ב־2023
ואכן, בעקבות מחסור דומה ב־2023, הכריז שר האוצר סמוטריץ' על הורדת המכס על חלב מיובא ל־3 חודשים. היחיד שלקח את ההזדמנות היה רמי לוי, שייבא חלב מפולין. אמנם היה מדובר בכמות קטנה יחסית, אך כזאת שמנעה מחסור בחלב במדפים שלו, והוכיחה שבניגוד לטענות, יבוא חלב ניגר הוא אפשרי למרות הקשיים הלוגיסטיים שכרוכים בכך.
לא מדובר על אופרציה רווחית במיוחד, בשל המחיר שנמצא בפיקוח, והוויתור על חלק ניכר מחיי המדף. תוקף של חלב ניגר עומד על כחודש, מה שאומר שאם לוקח כשבועיים לייבא אותו לארץ - נשאר זמן קצר בלבד לשווק אותו לצרכנים. ובכל זאת, רמי לוי הבטיח בסוף המחסור ההוא שאם יהיה מחסור, הוא צפוי לייבא שוב.
כעת, בשיחה עם גלובס, אומר רמי לוי ש"נעשה הכל כדי להביא חלב" אך הוא מדגיש ש"זה לא כל כך פשוט, וכנראה ייקח חודש עד שהוא יגיע". כך שלפחות בטווח הקצר, אנחנו צפויים להמשיך ולראות מחסור על המדפים - אך יימנע מאיתנו המחסור הקיצוני יותר שצפוי בחגי תשרי. על פי רמי לוי, הסיבה לעיכוב היא "מחלה אצל הפרות בגרמניה, והפולנים כבר מחויבים לספק חלב לגרמניה עד סוף החודש". אך רמי לוי לא אומר נואש, והוא כעת בודק אפשרות "לייבא חלב מקפריסין או מיוון. בעבר היה אפשרי לייבא מטורקיה, אבל זה כבר לא רלוונטי". הוא מסביר שחלב הוא לא מוצר פשוט ליבוא, ו"צריך להכשיר את המפעל בחו"ל ולקבל אישורים ממשרד הבריאות".
רמי לוי אומר שבעוד שצפוי מחסור בחלב המפוקח - בחלב היקר יותר, כמו המועשר, דווקא לא תהיה בעיה. מה לגבי אחרים? רמי לוי לא בטוח אם הוא יהיה היחיד גם הפעם. גורמים באוצר מעידים שמספר קמעונאים נוספים צפויים הפעם לייבא חלב. אך עדיין לא יצאה הצהרה רשמית מאף אחד מהם. זאת בשל הקושי הלוגיסטי בשינוע מוצר קצר-תוקף מצד אחד וזול מצד שני, והקושי הכשרותי והבירוקרטי שנלווה להכשרת מפעל חדש בחו"ל. באושר עד, למשל, מעידים שההחלטה טרם התקבלה, אך הם בוחנים את הנושא.
היוזמה לפתיחת יבוא החלב הניגר התחילה הפעם דווקא ממשרד החקלאות: השר אבי דיכטר פנה ב־25 באוגוסט לשר האוצר, וביקש ממנו "הורדת מכסים לפרק זמן קצוב".
הפתרון של מועצת החלב
מועצת החלב הביעה התנגדות עקרונית למשך היבוא הארוך שמתכננים כעת במשרד האוצר (חצי שנה) ומציעים זמן קצר בהרבה: 7 שבועות. אך זמן קצר כזה לא יאפשר ליבואנים להקים קו ייצור שגם ישתלם כלכלית. מבחינת איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, הפתרון לא צריך להיות יבוא מעבר לתקופת החגים, אלא צריך "לאפשר למחלבות לעבוד בשבתות וחגים באמצעות לא-יהודים".
הוא מודה שכדי לפצות על המחסור בחגי תשרי נדרש יבוא, אך לא לתקופה שמשרד האוצר קבע. אם זה לא מספיק רווחי, המדינה צריכה לפתוח את הכיס ולסבסד גם את היבואנים. העיקר שלא לייבא מעבר לתקופת המחסור, וכך להביא לשפיכה של חלב ישראלי.
ככלל, משק החלב מתנהל בתכנון ריכוזי: משרד החקלאות, יחד עם מועצת החלב, קובעת מכסות שנתיות עבור היצרנים, ואסור לייצר מעבר להן, והוא נמכר ב"מחיר מטרה" מפוקח למחלבות. כל זאת כדי לשמור על הרווחיות שלהם ולהגן עליהם כלכלית. החלב ה"פשוט" גם מפוקח מהצד השני, עם מחיר מקסימום שנועד לשמור אותו מלהתייקר יותר מדי למרות התכנון הריכוזי שמעלה את מחיר הייצור.
אך ההפרש הקטן בין המחירים מביא לכך שמחסורים נרשמים בכל פעם שיש תנודה משמעותית בביקוש או בהיצע המקומיים, כמו בחגי תשרי.
כעת, מנסים שוב את הפתרון של יבוא חלב ניגר מחו"ל כדי להשלים את המחסור. כל עוד לא עולה הצעה לשינוי מהיסוד של משק החלב, היבוא הוא מעין "פלסטר" על הבעיה.
מתנובה נמסר בתגובה: "החברה מייצרת חלב כרגיל. מדי שבוע החברה מספקת מיליוני ליטרים של חלב והיא מהיצרניות הבודדות שמספקות חלב מפוקח".