קריית אתא / צילום: Shutterstock, Max Zalevsky
קרקעאות
אפי קפיטל מוכרת 50% מקרקע בקריית אתא תמורת 60 מיליון שקל
חברת אפי קפיטל דיווחה היום (ה') כי התקשרה בהסכם למכירת 50% מהזכויות בקרקע שרכשה במסגרת מכרז רשות מקרקעי ישראל בקריית אתא לפני כשנה, תמורת 60 מיליון שקל. הסכום משקף לקרקע מחיר של 120 מיליון שקל, בעוד החברה שילמה במועד הזכייה כ־111 מיליון שקל, כולל הוצאות פיתוח. החברה הרוכשת, של היזם שמואל ברוך, תשלם עוד 8 מיליון שקל כדמי ייזום.
● ניתוח גלובס | שוק היוקרה עולה, מעמד הביניים נוטש: הנתונים שמאחורי מדד מחירי הדיור
● עלויות הבנייה זינקו, ומיזמי פינוי בינוי הופכים לא כלכליים
מדובר בהסכם מותנה, הכפוף לאישור של החברה הכלכלית לפיתוח קריית אתא על העברת הזכויות לרוכשת, שכן אפי קפיטל התקשרה מבעוד מועד עם החברה הכלכלית בהסכם ביצוע תשתיות. ההסכם בין החברות כולל גם הסכם לביצוע הפרויקט במשותף - הקמה של כ־410 יחידות דיור על הקרקע, שהיא חלק מהתוכנית הוותמ"לית 1025. חברתו של היזם שמואל ברוך תהיה אחראית על התכנון הכולל של כל הפרויקט, על השיווק ועל המכירות. עבודות הביצוע יחולקו בין החברות. אפי מדווחת כי מימנה בזמנו את רכישת הקרקע באמצעות הלוואות שיתרתן נכון לסוף יוני השנה עומדת על כ־108 מיליון שקל, וכי 54 מיליון שקל מהתמורה בעסקה ישמשו לפירעון מחצית מההלוואות.
מימון
ברקת תממן פרויקט נוסף בפארק הים בבת ים
חברת ברקת, בניהולו של עדי גזית, חתמה על הסכם ליווי ומימון שבמסגרתו תעמיד ל-107 חברי קבוצה בעלי קרקע הלוואה בסך של עד כ-180 מיליון שקל להקמת פרויקט מגורים בשכונת פארק הים בבת ים. היקפו הכולל של הפרויקט עומד על 300 מיליון שקל, ובמסגרתו יוקם מגדל מגורים בן 21 קומות ובו 81 יחידות דיור.
זהו הפרויקט השלישי שמממנת ברקת במתחם פארק הים בעיר, ובכך מגיעה ההשקעה שלה בשכונה לכ-650 מיליון שקל.
לפני חצי שנה הודיעה כי תעניק הלוואה של עד כ-340 מיליון שקל להקמת פרויקט מגורים אחר בשכונה, לבניית 150 דירות, על ידי 132 בעלי קרקע, בשיתוף עם חברת מגדל. במקרה ההוא, כחלק מהליווי העמידה החברה הלוואה בסך של כ-25 מיליון שקל לחברי הקבוצה שהיו חתומים על הסכם לקבלת מימון מחברת האשראי החוץ בנקאי טריא, שנקלעה בשנה שעברה לקשיים, וברקת למעשה נכנסה בנעליה.
בפרויקט אחר השקיעה ברקת סכום של 130 מיליון שקל ביחד עם חברת כלל להקמת 186 יחידות דיור בשכונה.
שכונת פארק הים מצויה בבנייה (חלקה מאוכלסת) סמוך לחוף הים של העיר, ובסופו של דבר תכתול כ-6,000 יחידות דיור.
נזכיר כי לאחרונה הודיעה ברקת כי חתמה על הסכם מימון בשווי של כ־1.1 מיליארד שקל בשדה דב, מול כ־203 בעלי זכויות, להקמת פרויקט הכולל 372 יחידות דיור, 66 יחידות מלונאיות ושטחי מסחר.
מימון
קבוצת יסודות ומנורה חתמו על הסכם מימון עם קבוצת ברדוגו בכפר סבא
יסודות ומנורה יעמידו מימון וערבויות בסך של כ־730 מיליון שקל לפרויקט חדש של קבוצת ברדוגו בכפר סבא. במסגרת הפרויקט יוקם מתחם מעונות סטודנטים הכולל חמישה בניינים בני תשע קומות עם 369 יחידות דיור להשכרה, לצד כ־3,000 מ"ר שטחי מסחר. הפרויקט, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים מרון לוי, צפוי להסתיים ברבעון האחרון של 2028.
הפרויקט יכלול דירות 2-3 חדרים בשטחים של 40-60 מ"ר. החברה אינה מתכננת להשכיר את הדירות בעצמה אלא למכור אותן למשקיעים, ולדברי עו"ד איל בלכר כהן, מנכ"ל יסודות, נרשמו כבר מכירות יפות בפרי סייל. "בכפר סבא יש הרבה צעירים וזה אמור לתת מענה להם", אומר בלכר כהן. "יש לנו פרויקטים דומים במקומות אחרים וראינו שיש ביקוש בארץ לדיור להשכרה ולדירות קטנות. שוק השכירות בישראל תמיד במחסור".
תכנון
המועצה הארצית תדון שוב בשדה התעופה המשלים בצקלג
המועצה הארצית לתכנון ובנייה צפויה לדון בשבוע הבא שוב בשדה התעופה המתוכנן באזור צקלג - ולבקש תסקיר סביבתי עבור שלוש חלופות שלו. זאת, חרף העובדה שהקמתו כבר נפסלה בעבר מסיבות מקצועיות.
בשבוע שעבר התקיים במועצת העורכים של תמ"א 15 (תכנית המתאר הארצית לשדות תעופה בישראל), ובסיומה הוחלט לקדם תוכנית ארצית מפורטת לשדה תעופה בצקלג. על פי פרוטוקול הדיון, נבחנו שלוש חלופות באזור צקלג: חלופת זוהר 1 במפגש נחל אדוריים ונחל שקמה, חלופת זוהר 2 באזור פלוגות, וחלופת צקלג בסמוך לבית קמה.
מהפרוטוקול עולה כי לכל אחת מהחלופות יש חסרונות ניכרים. חלופת זוהר 1 הדרומית תגרום לפגיעה משמעותית בערכי טבע, לחלופת זוהר 2 הצפונית " קיימת השפעה מרחיקת לכת על תכניות בניה למגורים הנמצאות על שולחנות משרדי הממשלה. החלופה מבטלת למעשה את התכנית לפיתוח אזור מגורים בתכנית פלוגות", ואילו לחלופת צקלג קיימת "השפעה יחסית גבוהה, אם כי לא בלתי אפשרית על מערכת הבטחון ובעיקר על אזורי לימוד הטיס של חיל האוויר".
הכנת התסקירים צפויה לארוך זמן רב ולהרחיק עוד יותר את ההחלטה על שדה תעופה משלים לנתב"ג.
נזכיר כי במינהל התכנון ובמשרד התחבורה מחזיקים בעמדה שממילא יש לקדם שני שדות תעופה משלימים: גם בעמק יזרעאל וגם בדרום, ובעדיפות לחלופת נבטים.